צפו ב-0:4 של באר שבע על בית"ר במשחק הפרידה של אלישע לוי
על קיר הסלון בביתו של אלישע לוי יש תמונה נהדרת שבה הוא ואשתו מחזיקים שלט עם הכיתוב "SHIT HAPPENS". השכן של שמעון פרס, והחל מהיום גם אקס הפועל באר שבע, מסמל יותר מכל אחד אחר את האמרה הזו. ביכולת שלו להתגבר על בעיות, באישיות החזקה שלו שמבינה שדברים שונים קורים בחיים, או פשוט מאוד בג'נטלמניות שלו בכל מצב ובכל סיטואציה.
אבל מי שסבור שאלישע לוי הוא פראייר חייכן שלא חושב שהגיע לו להמשיך בבאר שבע, כזה שלא יודע שהדרך שבה נפרדו ממנו פגעה בקבוצה לפני גמר הגביע וגם בו אישית, או אחד שלא מכיר בגודל ההישגים שלו בקבוצה שעד לפני שנתיים היתה רגילה רק לתחתית - מוזמן לקרוא את הראיון הזה. אם תרצו, אלישע לוי מוכן להסביר לכם בצורה שקצת פחות מאפיינת אותו למה התקופה שלו בבאר שבע היא הצלחה גדולה, לה הוא היה נותן את הציון "בין שמונה לתשע". או איך הוא הגדיר זאת אחר כך: "אני מצליחן. אני מאמן מצליחן".
"באתי לקבוצה שהייתה קבוצת תחתית, כל עונה ניצלה ברגע האחרון, ולא מזמן עלתה ליגה. תוך שלוש שנים היא מסורתית באירופה. השנה הראשונה הייתה שנה של אתגר, בשנייה מקום שני ואירופה אחרי המון שנים, וקבוצת צמרת לגיטימית. לקבוצה היה פער בין מה שהיא יכולה לבין מה שציפו ממנה, גם ביחס למכבי תל אביב. העונה השלישית הייתה הכי קשה שיכולה להיות, ושמרנו על ההישגים והגענו לגמר הגביע. ייצבנו את באר שבע כקבוצת צמרת. עשינו את התהליך מהר מהצפוי".
היו כאלה שחשבו שצריך להוציא יותר מהקבוצה הזאת.
"השאלה היא איך רוצים להסתכל על זה, ומי. מבחינת תקציב, היינו סביב 25 מיליון שקל בעונה הראשונה, בשנייה 30 מיליון שקל, בשלישית 35. למכבי יש תקציב של 130 מיליון שקל, פי שלושה וארבעה, מכבי חיפה זה 70 פלוס, ותקציב דומה להפועל, בית"ר וקרית שמונה. כסף זה פקטור, כי כשאתה בא ומדבר על שחקנים, אחד הדברים שעשיתי הוא לפגוע בהם אחד אחד. התקציב לא היה יותר גבוה מהגדולות, אבל בחרנו שחקנים נכונים. הציפיות נוצרו מהשמות הנוצצים, ולכן היה פער ציפיות".
בין מי למי?
"היה פער גדול מאוד ביני לבין אלונה. אנשים באו ולחשו באוזן שלה: 'בשביל מה את משקיעה כסף אם אין אליפות?', או 'עם שמות כאלה את צריכה אליפות'. הלו, אם בבאר שבע לא היו משקיעים כסף, היא הייתה חוזרת למצב לפני שלוש שנים, של 'אולי נכנסת לפלייאוף'. העולם שלנו מלא אינטרסנטים. שלא תבינו, היה אפשר לקחת אליפות, אבל זה היה לגנוב. הפקתי את המקסימום, בניגוד לכאלה ואחרים שחשבו אחרת. השנה השלישית, שבה כבר היו ציפיות, היתה הכי קשה. כל אובדן נקודה היה אסון, בגלל אותם אנשים. שאלו איך יכול להיות שבאר שבע מפסידה. אם היה מאמן אחר במקומי, או קבוצה אחרת, היא הייתה מתרסקת".
אתה יודע מיהם אותם אינטרסנטים?
"בוודאי שאני יודע מי האנשים שלחשו לאלונה. בתפקיד כמו שלי, לאנשים יש אינטרס. אני בחיים לא הייתי עושה דבר כזה, כי זאת לא הדרך שלי. אני עובד מעל 20 שנה, תמיד אני מבוקש. הרבה מאוד אנשים יבואו ויגידו שאני תמים, תאמין לי שלא. אני מאוד תחרותי, מאוד הישגי. אי אפשר להתעסק איתי, אבל אני עובד בצורה הוגנת".
ככל הידוע, ברקת אמרה לך בתחילת העונה שהיא רוצה אירופה. מה קרה פתאום שזה לא הספיק לה?
"עם ההצלחות בא התיאבון. גם אני רציתי אליפות. אבל סימנו יעד בתחילת העונה, תיאום הציפיות שלנו היה לשחזר את מה שעשינו בעונה שעברה. ברור שתמיד השאיפה היא להתקדם - אבל שיגידו אליפות זה היעד, ואם לא זאת לא הצלחה? זה היה הפער בינינו. תראה, יש לי יחסים של כבוד עם אלונה, לא בטוח שהיא רצתה לפגוע בי, אבל אנשים עושים לפעמים טעויות. הפער המרכזי היה שאנשים דיברו על זה שאם אין אליפות זה כישלון. ראיתי את הכותרות ולא הבנתי. אם סיימנו 'ביי פאר' לפני מכבי חיפה, היינו באירופה הרבה לפני תום העונה, אז למה? לפני שבאתי הציפיות היו כאן בשמיים, אבל הם לא לקחו אליפויות משנות ה-70'. באר שבע לא ידעו מעולם להיות יציבים, להיות סבלניים ועם מנטליות חזקה, של להכיל הפסדים ואכזבות. הם היו מחליפים מאמן כל עונה בגלל הסיבה הזאת. הכל נהיה מובן מאליו. אנשים יושבים בפריים טיים, מדברים על זה, ולמחרת אתה שומע שמדברים על זה כאן בקבוצה".
כעסת כי היא החליפה אותך, או בגלל הטיימינג?
"אני לא מריר. אמרתי לאלונה שזה מאוד לגיטימי לבוא ולרצות להחליף מאמן, למרות שלא חשבתי כמוה. אבל הטיימינג לא היה טוב. להוביל את הקבוצה לפני גמר גביע לחוסר פוקוס כזה? לרעש כזה? זה היה מיותר לחלוטין. אף אחד לא יכול לומר לך כמה, אבל בוודאי שזה השפיע על הקבוצה. עד אותו שבוע שבו הוחלפתי הקבוצה שלנו ספגה 30 שערים בשנה. פתאום יצאנו לחיפה, ומה שקרה שם היה יוצא דופן. ואותו דבר בגמר. כשקבוצה נמצאת באטמוספירה לא נכונה, והיא מתערערת, אז נשברים. זה מה שקרה".
זה מרגיש כמו אותו יחס לאלישע לוי הישן. לא משנה מה תעשה, תמיד לא יעריכו. גם במכבי חיפה, ועכשיו בבאר שבע.
"זה נובע מהאופי שלי. אצלנו בארץ כשמאמן עושה משהו ממנפים את זה. אתם יודעים מה עשיתי? עברתי שלוש או ארבע פעמים בליגה שנייה, ועליתי ליגה ישר. אחר כך אמרו הוא יכול לעבוד רק בקבוצות הקטנות, ולקחתי את סכנין לאירופה, ואת חיפה לצ'מפיונס ולבתים. כל עונה גמר גביע. הגעתי לבאר שבע, ואתה כבר יודע. לא מינפתי את זה כמו שמאמנים אחרים היו עושים. אני חלש מאוד ביחסי ציבור. מתי באר שבע מכרה עשרת אלפים מנויים לפני תחילת עונה? זאת פונקציה של מה? רק של הצלחה".
היית ראוי להמשיך?
"ראוי זאת לא המילה המתאימה. למי אומרים ראוי? למי שלא הוכיח את עצמו. זה לגיטימי שאלונה, ולא משנה מה הסיבה, תרצה לשנות. אבל אני חושב אחרת. חשבתי שאני יכול לקדם את המועדון עוד קדימה. המועדון הזה צריך לשמור על אירופה, לשמור על המקום הזה, ואולי לגנוב תואר. למה שוב לגנוב? כי אנחנו מתמודדים מול מכבי תל אביב, ומכבי זאת מפלצת. יש לה 130 מיליון שקל, מאגר שחקנים בלתי נגמר".
כשמשווים בין ההרכב שלך לזה של מכבי תל אביב, לא רואים כזה הבדל, למעט זהבי וחוליית ההגנה.
"אני לא מדבר על ה-11, אני מדבר על סגל של 20. זה מאוד משמעותי. כשסוארס נפצע לפני שנה, היינו בבעיה גדולה בפלייאוף. כשהובאן לא שיחק מול מכבי, זה חוסר. יש כאן עניין של עומק. פגעתי בשחקנים אחד אחד. לא החלפנו בינואר כלום, וזה אומר הכל".
ומליקסון?
"מליקסון לא היה בריא. עד שהוא התחיל לשחק, הוא נפצע לחודש וחצי או חודשיים. הליגה שלנו לא קלה. רמת הציפיות הרגה אותו. הוא לא שחקן מוביל או מנהיג, ולא הביא מספרים בעבר. הוא שחקן נהדר, ובכל זאת קצת אכזב. ברגע שהוא בא לא במיטבו ולא במצב הגופני המתאים, זה משפיע. כל אימון הוא נפצע. ואז הוא לא עומד בציפיות ואז הוא לא נמצא במצב המנטלי המתאים, ואז הוא לא מספק את הסחורה. עכשיו הוא משחק משוחרר. אלונה מחפשת שחקנים בעמדה שלו? זה יותר טוב בשבילו. זה עומק".
מצפייה במשחקים שלכם, קשה להשתחרר מהתחושה שלא מיציתם את הפוטנציאל ואין חיבור מושלם בין כל החלקים.
"זה אחד הפערים שדיברנו עליהם קודם. אנשים אמרו שהיה צריך להוציא יותר, אבל לי יש נתונים. היו לנו משחקים אטרקטיביים. בוזגלו עשה עונה טובה יותר מאשר בעונה שעברה. מכבי שמים דגש על שליטה במגרש, שומרים על מרכז המגרש ומשחקים בסבלנות. לנו יש סגנון אחר. הרבה פעמים שמעתי פרשנים שאומרים שהכל זה יכולת אישית אצלנו. היו ביקורות כאלה, כן. העובדה היא שעשינו יותר מ-60 גולים, מתוכם 85 אחוז מבישולים. קשר שלישי לא היה לי, אבל היה לנו משחק אגפים הכי טוב שיש, שיחקנו עם שני חלוצים ומגנים שעולים. עשינו העונה פחות גולים, אבל רובם מבושלים והם התחלקו ככה שהקו האחורי נתן 35 שערים. אין קבוצה כזאת. יש אנשים שלא מבינים".
מכבי בלי זהבי לא הייתה מביאה אליפות?
"תוציא את המספרים של זהבי, תבודד את המספרים ותראה אם היו לוקחים אליפות. אומרים שהתבססנו על יכולת אישית, אבל מתי ארבייטמן לקח כדור 30 מטר מהשער ועשה גול? או ברדה? בא פאקו ושם הכל על שליטה במגרש. אני מאמין אחרת - במשחק עומק, שילוב של שתיים או שלוש מסירות, וזה הכל עניין של איזה שחקנים יש לך. אנחנו בהגנה לא מניעים כדור. אתה רוצה כדורגל מודרני? הייתי מכשיל את עצמי. הכל שאלה של חומר".
שוב, בלי זהבי למכבי אין אליפות?
"אני לא מכיר הרבה שחקנים, להבדיל, חוץ ממסי או רונאלדו, שמשפיעים על הקבוצות שלהם ברמה כזאת. אם לא זהבי, למכבי היה מאוד מאוד קשה לקחת אליפות".
יש לך סטיגמה שאתה לא יודע לבחור זרים.
"אני לא צריך לנפץ שום סטיגמה, שאנשים יסתכלו על נתונים, למה לדבר? בכל מקום שהייתי הבאתי זרים. מי הביא את דה סילבה ואת יבואה לכפר סבא? את טשיירה ודבאלישווילי? הזרים הכי דומיננטיים בכדורגל היו שלי. שני הקשרים הזרים שלנו העונה היו הכי טובים בליגה".
כמה אירועי היום האחרון להעברות בינואר, שבו ניסיתם להביא את וואקמה ובדרך פגעתם בשחקנים אחרים, הפריעו בהמשך? זה מאוד מזכיר את הדרך שבה נפרדו ממך.
"אלונה לא רצתה להרוס את הקבוצה. היא אישה טובה, משקיעה המון כסף, אבל היא טעתה בהתנהלות. אולי מחוסר ידיעה. כמו כל מה שקרה בסיפור שלי. למה היא מודיעה שבוע לפני הגמר? היא לא ידעה מה יקרה עם זה. היא יכלה לבוא לסוכן של בכר ולומר לו 'המאמן שלך סגור, דבר איתי אחרי הגמר'. לגבי ינואר, היה מצב להביא את וואקמה, נתתי אוקיי, אבל כל מי שהיה מעורב ידע. פאיוביץ' ידע שזה הוא ולא אג'ידה יום לפני. הכנסתי אותו לשיחה ואמרתי לו שהוא שחקן טוב, שאני מאוד מצטער אבל אם זה יקרה זה על הראש שלך. אבל כשאת הולכת למהלך כזה, את צריכה ללכת עד הסוף. וזה לא קרה. הבעיה הייתה שהיא לא גמרה את העסקה".
מה קרה בבוקר ההודעה על עזיבתך?
"קיבלתי הודעה להגיע אליה. לא הייתה שיחה, היא מסרה לי הודעה. זה היה מאוד קשה. היא אמרה לי 'אני מצטערת, החלטתי להביא מאמן אחר'. אמרתי לה שאם זו ההחלטה שלה, אז סבבה. אני לא מסכים איתה, אבל בסדר".
ברק בכר מאמן יותר טוב ממך?
"בכר הוא מאמן צעיר שצריך להוכיח את עצמו ולהצליח. אני מאמן 20 שנה. לא פייר לשאול את זה".
מה היית מתקן בהכנות שלך לקראת גמר הגביע?
"המערך היה טוב, רבע השעה הראשונה הייתה שלנו. באנו וידענו שאם אנחנו רוצים לנצח צריך לתקוף. הגענו להזדמנויות ולא קרה מזה כלום. סוארס, אג'ידה, שניהם עשו טעויות אישיות. כדור ארוך, הגול השני אותו דבר. חזרנו מהובאן, אבל לא התיישבתי על הכסא במחצית השניה והמשחק נגמר. בכדורגל אתה לא יכול לצפות שתהיה קריסה כזאת, וזה קרה".
יכול להיות שלא התקדמתם מנטלית?
"בעונה הראשונה כשהגעתי, הגענו לחיפה והפסדנו עוד בדרך. היום באר שבע היא קבוצה נחשבת בכל מקום, אני רואה את ההלך הציבורי, מצפים ממנה לאליפות. אז לא התקדמנו מנטלית? כשהאטמוספירה נפגעת לפני הגמר, אתה בבעיה. אבל התקדמנו מאוד".
מה ההבדל בין באר שבע למכבי חיפה? מה ברקת יכולה ללמוד?
"מכבי חיפה זה מנגנון שלם. בפגישה הראשונה יענקלה אמר לי אתה צריך להבין לאן אתה בא, יש פה 80 אנשים. עד אז עבדתי עם ארבעה. זה המקום הכי מקצועני שיש. באתי למקום עם טכנולוגיה אחרת, מערך סקאוטינג. הפועל באר שבע זה מקום שיש לו בעלים מאוד חזק, שמסוגלת להגיע למקומות האלה. זה עניין של תהליך וזמן. היו לבאר שבע 1,500 מנויים כשהגעתי, בעונה הבא יהיו לה 12-13 אלף. המועדון גדל מבחינת הישגים. הוא צריך לעשות התאמות מבחינת לוגיסטיקה וצוות, זה חסר במועדון. משפרים כל הזמן וזה עדיין חסר".
באר שבע צריכה מנהל מקצועי?
"כל מערכת צריכה איש מקצוע, שיהיה איש של הבעלים. אבל גם מאמן יכול לעשות את זה. אם אתה מסתכל על הפוסטר, לבאר שבע יש חמישה אנשים מסביב, למכבי 12".
זה המקום הכי קשה שעבדת בו?
"ביום הראשון שהגעתי, זה מה שאמרו לי. שקשה. אני לא יודע מה זה קשה. נשארנו ליגה במחזור האחרון. לא הייתה תופעה אחת שלילית. בעונה השנייה האטמוספירה הייתה טובה, הקהל גדל. לרגע לא סבלתי. שחקני עבר עזרו לי אישית, אני מקבל טלפונים מרפי אליהו, מברד, כולם מפרגנים. המקום קשה מבחינה אחת תמיד צריך להשתדרג. צריך עוד אנשי צוות. המועדון הולך בכיוון הזה, חדרי כושר, אבל צריך עוד דברים בסיסיים".
מה רגע השיא שלך בבאר שבע?
"הרגע המכונן היה המשחק בנתניה, משחק ההישארות. מכאן, הבנתי שהקבוצה תגיע למעלה. היו גם רגעים קשים, והכי קשה זה הגמר. הייתי שם שלוש פעמים, לא חשבתי שהקבוצה יכולה להיראות ככה. היה שלב שרציתי שהמשחק ייגמר. כל מי שראה את באר שבע ברגעים האלה סגר את המכשיר".
איפה נראה אותך בעונה הבאה?
"יש לי שתי הצעות, אבל לא כאלה שמדברות אליי. לא פוסל גם לצאת לחו"ל. הסוכן שלי עובד על זה".
אולי עוד תחזור לבאר שבע?
"הכי חשוב - אני מאחל לבאר שבע שתעשה צעד אחד קדימה. היה לי בית טוב. אני עוזב באהבה ובסיפוק. בכל מקום שעזבתי השארתי דלת פתוחה".
