יחידת עילית: ניתוח הניצחון של גולדן סטייט על יוסטון בגמר המערב

הווריורס עלו הלילה לגמר הNBA, ועשו את זה בדרך הישנה והטובה, דרך ההגנה. משחק ההתקפה של הווריורס היה בינוני עם אחוזי קליעה נמוכים, ויותר מדי איבודים. כדי לאזן את זה, הם כפו על הרוקטס יותר איבודים, ואחוזי קליעה נמוכים יותר. הם חיסלו לחלוטין את הארדן וגרמו לו ל-13 איבודי כדור. הם שלטו בריבאונד עם ניצחון אדיר 39:59. הם היו קשוחים יותר, ורצו את המשחק הזה יותר. המשחק הלילה היה התשובה לכל הפרשנים שהכתירו אותם כקבוצת שלשות, קבוצה שזורקת יותר מדי ג'אמפ שוטס, קבוצה רכה. הווריורס הם קודם כל קבוצת הגנה, זו הגאווה שלהם.

סטף קרי עדיין נראה מזועזע מהנפילה שלו מהמשחק הקודם. הוא קלע 4 מ-12 במחצית הראשונה, והחליט להיפטר משרוול ההגנה ששמו לו על המרפק. זה לא עזר יותר מדי עם 3 מ-9 בחצי השני. גם במשחק פחות טוב, קרי הגיע ל-26 נקודות. אין הרבה תלונות לשופטים, מלבד העובדה שהם פשוט לא מאפשרים לו מהלכים של 4 נקודות. הוא מקבל את השריקות רק אם הוא מחטיא את השלשה. ראינו את זה במשחק נגד ניו אורלינס עם השלשה ששלחה את המשחק להארכה. שני שחקנים עפו על קרי, ואפילו השופטים הודו שאם זה היה בחוץ הוא היה מקבל שריקה. הלילה באחת משלוש השלשות שהוא קלע, ג'ייסון טרי נכנס לו מתחת לרגליים ולא נתן לו לנחות, אבל השופט מתעלם. בשלשה אחרת שלא נכנסה, הוא קיבל את השריקה, קצת אחרי שהכדור פגע בטבעת ויצא.

קרי היה בינוני, אבל לא הרסני כמו הכוכב בצד השני. ג'יימס הארדן עם 13 איבודי כדור ו-2 מ-11 מהשדה חירב לחלוטין את המשחק של יוסטון. במשחק 4 הארדן הבריק. הוא הגיע לטבעת, היה מפוקס וקלע את כל הזריקות החשובות. הלילה הזריקות הראשונות לא נכנסו, והיו לו 5 איבודי כדור כבר ברבע הראשון. השופטים לא שרקו לו את הפאולים שהוא רגיל מהעונה הרגילה, ובשום שלב הארדן לא הצליח להיכנס למשחק. ואם תרצו, זה הבדל בתמציתיות בין הקבוצות – אחת שנשענת על היכולות של כוכבה אבל ביכולת בינונית שלו יש לה מספיק כלים כקבוצה כדי להכריע, והשנייה שנשענת על היכולות של כוכבה אבל כקבוצה אין לה שום מענה אם הוא לא מספק את הסחורה. שחקני המשנה של יוסטון התעלו, אבל ליוסטון לא הייתה שום חלופה טובה למצב בו הכדור לא ביד של הארדן, שאיבד, כאמור, 13. ההבדל בין גמר מערב לגמר NBA.

קר: "מרגישים שמחה אמיתית כשמגיעים לגמר", קרי: "נמשיך לדחוף"

ג'ארד דאדלי: "רוב השחקנים בליגה לא רוצים לשחק עם קובי בריאנט"

דן גילברט: "יש בבלאט משהו מיוחד, קשה לשים על זה את האצבע"

השחקנים האחרים בשני הקבוצות נלחמו, ודאגו למשחק צמוד עד תחילת הרבע האחרון. קליי תומפסון להט ברבע השני, אבל סיים את המשחק מוקדם בתחילת הרבע הרביעי אחרי שחטף ברך באוזן מאריזה. האוזן דיממה ואחרי המשחק קליי הראה סימפטומים של זעזוע מוח. מזל שיש יותר משבוע עד תחילת הגמר להחלים. בהיעדרו מי שלקח אחריות על המשחק הוא האריסון בארנס שקלע 13 נקודות ברבע המכריע ו-24 במשחק. ההופעה הזו חשובה מאוד לבארנס ולווריורס. בארנס נחשב לחוליה החלשה בקו האחורי של הווריורס, ויקבל לרוב את השומר החלש של היריבה. הלילה הוא ניצח את המשחק, ושלח מסר לבלאט שלא ינסה להחביא עליו את קיירי בהגנה. חשוב מאוד לקר שבארנס יגיע לסדרת הגמר אגרסיבי ועם ביטחון עצמי גבוה. לא בכדי בארנס היה הבחירה השביעית בדראפט 2012, יש לו כישרון בטונות, והבעיה היא בעיקר הרכות שלו.

שחקן נוסף שהיה חשוב מאוד במשחק היה פסטוס אזילי עם 12 נקודות ו-9 ריבאונדים. אזילי נכנס בחצי הראשון בגלל בעיית עבירות של בוגוט, אבל קיבל את הקרדיט בהמשך. בוגוט הגיע ל-10 ריבאונדים בתחילת הרבע השני אבל ירד לספסל עם 2 עבירות. אזילי נכנס והיה מצוין. בוגוט התחיל את הרבע השלישי אבל את רוב הדקות בחצי השני שיחק אזילי, למרות שבוגוט נשאר עם אותן 2 עבירות. בוגוט הלילה עם 19 דקות, אזילי עם 28. היכולת של אזילי עונה על עוד נקודת חולשה של הווריירס, הסנטר המחליף. אם הוא מצליח לשנות זריקות, ואגרסיבי בריבאונד ובהתקפה, הוא יקבל דקות. זה יאפשר לבוגוט לשחק חזק יותר, ופחות לדאוג מבעיית עבירות.

למרות הארדן, יוסטון הראתה לא מעט קשיחות מהסוג שעזרה לה לבצע את הקאמבק המדהים נגד הקליפרס. ברגע חשוב ברבע השלישי כשגולדן סטייט עלתה ל-11, ג'ייסון טרי דאג להוריד מיד ל-4. טרי, ברואר ואריזה התעלו הלילה, ואם הארדן היה מסתפק במשחק רע, התוצאה הייתה צמודה יותר. דווייט הווארד היה מצוין, רק שהוא חייב לדעת להבדיל בין קשיחות להתפרעות. מעודד מאי-ההרחקה על המרפק לצוואר של בוגוט במשחק הקודם, הוא זרק אחד נוסף לצוואר של איגודלה. זה היה בשלב מאוחר של המשחק, והשופטים הסתפקו בעבירה רגילה. היה לו גם אחד לצלעות של גרין שהשופטים לא קלטו. הווארד מקבל המון ביקורת על היותו רך, אבל זו לא הדרך להיות קשוח יותר. הוא לא יכול לוותר על הקבוצה שלו. זוכרים את הסדרה שהוא שיחק עם הלייקרס? כשהוא הרגיש שהסוויפ מגיע הוא דאג להיות מורחק. הלילה זה נראה דומה, אבל השופטים לא אפשרו לו לברוח.

יוסטון הולכת הביתה עם תחושה שלא הרבה חסר לאליפות. הקאמבק שלה נגד הקליפרס היה מרשים, אבל קשור גם להתמוטטות מנטלית של הקבוצה השנייה. נגד גולדן סטייט ראו את הבדלי הרמות. הווריורס זכו מן ההפקר, כי נגד הקליפרס זו הייתה אמורה להיות סדרה קשה בהרבה. הרוקטס והווריורס משחקות בצורה דומה, וההבדל הוא ברמת הביצוע. גולדן סטייט עושה את אותם דברים שהרוקטס עושים, רק הרבה יותר טוב. אחרי שהתמודדו עם הארדן, בשלב הבא גולדן סטייט תתמודד נגד לברון.

זוכרים את חמישיית העונה? סטף קרי ה-MVP, ביחד עם אנתוני דייויס, מארק גאסול, ג'יימס הארדן ולברון. קרי עבר שלושה מארבעת האחרים בדרך לגמר, עכשיו נשאר הבוס הכי גדול והכי קשה במשחק הווידאו שהוא משחק. הבדל גדול נוסף הוא במאמן שיושב על הספסל. מקהייל היה שמרן לאורך הסדרה ולא עשה התאמות גדולות למשחק של גולדן סטייט. קורי ברואר היה מצוין בשמירה על קרי, אבל לא שיחק מספיק דקות. בלאט הוכיח בפלייאוף את היכולת שלו להתאים את המשחק של קליבלנד למשחק של היריבה, ולעשות התאמות ושינויים תוך כדי תנועה. קר פגש עד כה מאמנים מקובעים וברגע שעשה שינוי קטן ששיבש ליריבה את המשחק, זה הספיק להכריע את הסדרה. בגמר זה יהיה קרב בין מאמנים כמו שזה קרב בין הקבוצות. קר רצה את דייויד כעוזרו בתחילת העונה, הוא ידע למה. אולי כדי לא לפגוש אותו בגמר.

לטוויטר של שגיא רפאל