פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מייקאובר הכרחי: ניתוח המהפך של גולדן סטייט בסדרה מול ממפיס

        גולדן סטייט הבינה שמול ממפיס הגארדים צריכים לעזור לגבוהים בהגנה, ושבהתקפה הכדור צריך לעבור יותר ידיים כדי שהשלשות ייכנסו. הוויתור על הסגנון המוכר לטובת התאמות הכרחיות, וניצול היעדרותו של אלן, הביא אותה למרחק ניצחון מגמר המערב. שגיא רפאל על המהפך בסדרה

        גארד גולדן סטייט ווריורס סטפן קרי (ימי) פורוורד ממפיס גריזליס זאק רנדולף (שמאל) (AP)
        הווריורס עדיין משחקים קבוצתי, אבל קצת אחרת. קרי מול רנדלוף (צילום: AP)

        הווריורס עלו הלילה ליתרון 2:3 בסדרה שלהם נגד הגריזליס, וזה לא היה קל. במשחקים 2, 3 ו-4 ממפיס פירקה את המשחק הקבוצתי של גולדן סטייט, הן בהגנה והן בהתקפה, ומה שייצר עבור הווריורס את מרב הקושי היה העובדה שממפיס מחזיקה בשני שחקני פנים דומיננטיים בהתקפה ומנטרלת את אנדרו בוגוט ודריימונד גרין מהעזרה. הגארדים של גולדן סטייט התרגלו שהעזרה מגיעה מהשניים האלה, אבל נגד ממפיס המצב הפוך, והגארדים הם אלה שצריכים לעזור לגבוהים.

        בנוסף, העבודה הקשה של גרין ובוגוט הכניסה אותם במהלך הסדרה לבעיית עבירות, וגרמה לקר להושיב אותם. אין אף שחקן על הספסל שמסוגל לשמור על הטבעת כמו בוגוט. אין אף שחקן על הספסל שמסוגל להחליף את התרומה של גרין. פסטוס אזילי מסוגל לשים גוף, אבל לא הרבה יותר. ספייטס קולע טוב מחצי מרחק, אבל לא שומר טוב, ובכל מקרה נפצע וייעדר מהמשך הסדרה. לי עם מעט דקות בפלייאוף, רחוק מכושר משחק, ובכל מקרה בכושר רע. אז גולדן סטייט הייתה צריכה לחשוב קצת הפוך, וכשהיא התחילה לעשות את זה היא גם חוללה מהפך. אחרי שנקלעה לפיגור 2:1 בסדרה, היא הבינה שאם לא תחשוב אחרת ותסטה במעט מהכדורסל המענג שהפך אותה לקבוצה הטובה בעונה הסדירה, היא לא תגיע רחוק. עכשיו היא רחוקה משחק אחד מגמר המערב, מעמד בו הייתה לאחרונה בעונת 1975/76.

        סל ניצחון של הורפורד סידר 2:3 לאטלנטה על וושינגטון

        הורפורד על סל הניצחון: "בכלל לא הייתי אמור להיות מעורב במהלך"

        פאו גאסול ישחק במשחק 6, בלאט: "כל הקרדיט מגיע קודם כל ללברון"

        דיווח: קנדריק פרקינס הוכה על ידי אשתו, המשטרה חוקרת את האירוע

        מאמן ממפיס גריזליס דייב ייגר (ימין) (AP)
        עכשיו הם בעמדת נחיתות. ייגר ושחקניו (צילום: AP)

        נלך קצת אחרונה כדי להראות את השינויים הקטנים במשחקה של גולדן סטייט. במשחק 4 קר יצא מהשבלונה שלו ועשה התאמות. הווריורס שמו את בארנס על רנדולף, גרין על גאסול, ובוגוט על הטבעת. בוגוט לא שמר על טוני אלן, הוא חיכה לו בצבע, ובכל פעם שרנדולף או גאסול קיבלו כדור בצבע, בוגוט הגיע מיד לדאבל טים. זה סתם את הצבע ופתר את בעיית העזרה. חשוב מזה, זה הוציא את טוני אלן מהמשחק והגביל אותו ל-16 דקות. הלילה אלן היה פצוע (ואולי הפציעה אחראית על הגבלת הדקות במשחק הקודם) ולא שיחק כלל, וכשאלן בחוץ, ההתקפה של הווריורס זרמה בצורה חלקה בהרבה. אלן הוא הרבה יותר מסטופר הגנתי, הוא כיסה נתיבי מסירה, חטף, והוציא את הווריורס משיווי המשקל ההתקפי שלהם.

        זו הייתה הבעיה העיקרית של הווריורס בהתקפה. בעונה הרגילה הקבוצה מסרה 27 אסיסטים לעומת 14 איבודים. בסדרה נגד ממפיס, אחרי 5 משחקים, היא מסרה 22 אסיסטים ואיבדה 17 כדורים במשחק. אם מורידים את משחק 1 והמשחק הלילה זה יורד ל-19 אסיסטים לעומת 19 איבודים, והרבה בידודים ומהלכים של אחד על אחד. במשחק 2 היו מספר התקפות של הווריורס שבהם רק שחקן אחד נגע בכדור. זה לא הכדורסל שהביא את גולדן סטייט למקום הראשון בליגה.

        הדובדבן על העוגה עבור ממפיס היה שהשלשות של הווריורס הלכו החוצה. במשחקים 2 ו-3, הווריורס קלעו 4 שלשות מ-18 ניסיונות על שלשות שמוגדרות חופשיות לחלוטין (שלשה שבה השחקן הכי קרוב לזורק נמצא 2 מטר ממנו). הם קלעו 4 שלשות מ-16 ניסיונות של שלשות שמוגדרות חופשיות. במהלך העונה הם קלעו את השלשות האלו ב-42 אחוז. במשחק הרביעי הם קלעו אותן ב-47 אחוז. בלי הגנה קבוצתית, עם יותר מדי איבודים, ובלי שלשות, הווריורס נראו כמו שצ'ארלס בארקלי דמיין אותם בפלייאוף: קבוצת ג'אמפ שוט, ואפילו יותר מזה, קבוצת ג'אמפ שוט רעה. משחק ההגנה של טוני אלן, הדומיננטיות של גאסול ורנדולף וההחטאות משלוש הפילו את הלוחמים לפיגור 2:1 וגרמו לספק קל באשר ליכולת שלהם לכפות את סגנון משחקם כמו שקבוצה גדולה אמור לכפות. תחילתה של התשובה הייתה במשחק 4, המשכה בניצחון הלילה במשחק החמישי.

        פורוורד ממפיס גריזליס טוני אלן (AP)
        הווריורס ניצלו את היעדרותו בצורה מקסימלית. טוני אלן (צילום: AP)

        במשחק 4 ראינו את השינוי, קודם בהגנה ואחר כך בשלשות. הלילה, במשחק 5, הלוחמים חזרו להופעה הרגילה שלהם. טוני אלן נותר בחוץ, ג'ף גרין היה בחמישייה, וכך בוגוט וגרין חזרו להתמודד עם צמד הגבוהים של ממפיס. זאק רנדולף פתח מצוין עם 11 נקודות ברבע הראשון, וגאסול עם 6. הווריורס רשמו בפתיחה שני איבודים במתפרצת, והרבע הראשון הזכיר את משחקים 2 ו-3. אלא שהפעם למרות רבע ראשון מצוין של ממפיס, הווריורס ירדו להפסקה בין הרבעים ביתרון. השינוי מהמשחקים הקודמים הוא שהשלשות נכנסו, ואחרי שקלעו 15 נקודות ב-10 הדקות הראשונות של הרבע, גולדן סטייט קלעה 11 בשתי הדקות האחרונות.

        אלו היו הדקות המשמעותיות ביותר במשחק. בוגוט אמר שכשממפיס מובילה ב-10, זה כמו שקבוצה אחרת מובילה ב-20. קשה מאוד לסגור פערים מול קבוצה כזו, בקצב משחק כזה. גם גולדן סטייט לא הצליחה לעשות את זה בשום שלב בסדרה, בעיקר כי ההתקפה של ממפיס האטה את המשחק גם כשלא קלעה. הלילה הווריורס הצליחו להאיץ את המשחק בדקות האחרונות של הרבע, לצבור מומנטום, ולהיכנס לקצב שהם רצו. אחרי שבפתיחה כל כדור הלך לראנדולף או גאסול בפוסט, ממפיס הפסיקה לשחק פנימה. בין אם זה בגלל שגולדן סטייט שסגרה את נתיבי המסירה, או ייגר שחיפש להכניס שחקנים נוספים למשחק. בארבעה מהלכים שבהם הגריזליס איבדו או החטיאו שלשות, גולדן סטייט סגרה פער דו ספרתי ועלתה ליתרון. ממפיס לא הצליחה להאט את המשחק, והווריורס כבר עלו להפרש דו ספרתי משלהם. הרדיפה אחרי ממפיס היא כמו ריצה בעלייה. מצד שני, כשממפיס היא זו שרודפת, זו ריצה בירידה. במשחקים הקודמים כל קבוצה יצרה פער ושמרה עליו לאורך המשחק. הלילה לראשונה בסדרה, גולדן סטייט הצליחה לחזור, ולממפיס לא הייתה תשובה.

        הלילה גולדן סטייט מסרה 28 אסיסטים לעומת 16 איבודים. 6 איבודים היו בדקות הרעות ברבע הראשון עם 4 אסיסטים. ב-38 הדקות האחרונות של המשחק שחקניה מסרו 24 אסיסטים לעומת 10 איבודים. זוכרים שטוני אלן בחוץ? ההגנה של ממפיס אפשרה לווריורס זריקות חופשיות. ההבדל ממשחקים קודמים הוא שהזריקות הגיעו אחרי מסירות, כשכמה שחקנים נוגעים בכדור והשחקן הזורק מיושר לסל. ברגע שהזריקה מגיעה מכדרור היא הרבה יותר קשה. ההגנה של ממפיס התפרקה לגמרי כשבמהלך אחד העזרה מגיעה מניק קלאת'ס שהשאיר את סטף קרי חופשי לגמרי על קו השלוש (החטיא, היה קל מדי).

        זה לא ממש שינה מאיפה הגיעה העזרה, הווריורס ידעו למצוא את השחקן החופשי ולהשיג נקודות. הכדור זז מיד ליד ובסוף הם קיבלו את הזריקה הטובה. גם כשברבע הראשון השופטים פסלו הטבעה של בארנס שהגיעה אחרי סוף השעון, זה לא שינה לווריורס. ההגנה הניעה את הקבוצה, ההתקפה התחילה לעבוד, ומשם זה נהיה קל יותר.

        גארד גולדן סטייט ווריורס סטפן קרי (AP)
        זה לא ממש שינה מאיפה הגיעה העזרה, הווריורס ידעו למצוא את השחקן החופשי ולהשיג נקודות. קרי (צילום: AP)

        משחק 6 יתקיים בשישי בלילה בממפיס, וייגר צריך את טוני אלן בחזרה במשחק. אם משאירים את אלן חופשי בהתקפה הוא צריך ללמוד לנצל את זה. הוא לא קלע שלשות גדול, ועליו לדעת לתרום למשחק ההתקפה בסדרה הזאת בלי לזרוק שלשות. דרך אחת היא לחסום עבור הגארדים האחרים. מכיוון שבוגוט לא טורח להתקרב, זה ישאיר את קונלי ולי חופשיים לזריקות. דרך אחרת היא לחכות שבוגוט יגיע לדאבל טים, ואז לחתוך לסל. גם ראנדולף וגם גאסול מוסרים מעולים וידעו למצוא אותו. ממפיס צריכה לשחק לאט וחכם בהתקפה, ולהדביק כמה שיותר עבירות לבוגוט וגרין. אם הגריזליס יוציאו אותם מהמשחק יהיה להם קל יותר. בהגנה הם צריכים לחזור ולמנוע את משחק המסירות ולפרק את המשחק של גולדן סטייט לאחד על אחד.

        גולדן סטייט מצדה יכולה לרשום וי על האתגר. היא כבר נכנסה לבור ויצאה ממנו, והשאיפה עכשיו היא לסיים את זה חלק ולהמשיך הלאה. היא לא רוצה לתת לקליפרס יותר מדי מנוחה ולשריר הירך של פול להחלים. היא תרצה לרוץ מהפתיחה, ולפתוח פערים שיוציאו את ממפיס מהמשחק שלה. בעבר היו לווריורס בעיות לסגור משחקים וסדרות. הם צריכים להוכיח לעצמם ולאוהדים שהם למדו מכך.

        לטוויטר של שגיא רפאל

        גארד ממפיס גריזליס וינס קרטר (שמאל) סנטר גולדן סטייט ווריורס אנדרו בוגוט (מרכז) (AP)
        גולדן סטייט רחוקה ניצחון אחד מגמר המערב, ולא רוצה להיגרר לשבעה משחקים. בוגוט עוצר את קרטר (צילום: AP)