פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        השחקן, המאמן, הישראלי ועוד: נבחרי העונה בליגת העל בכדורסל

        העונה הייחודית של דווין סמית', ההתבלטות של דני פרנקו, הפריצה של רוברט רות'בארט. וגם: חמישיית העונה, החמישייה השנייה והשחקן המשתפר. אור שקדי מסכם את העונה הרגילה, ולא מצליח לאתר אף תגלית

        השחקן, המאמן, הישראלי ועוד: נבחרי העונה בליגת העל בכדורסל

        שחקן העונה - דווין סמית' (מכבי תל אביב)

        הרבה מאוד שנים היה נהוג ששחקן העונה מגיע מקבוצה שהיא לא מכבי תל אביב, כי במדים הצהובים, בעיקר בליגת העל, קשה ליחידים לבוא לידי ביטוי לאורך עונה שלמה, אך הפורוורד בן ה-32 הצליח לעשות זאת העונה בצורה ייחודית. הממוצעים של דווין סמית' הם הטובים בקריירה שלו, מה שהוביל את הנהלת מכבי להחתים אותו על חוזה מפלצתי במימדים שלה - 3.8 מיליון דולר ל-3 שנים - 15.3 נקודות, 6.6 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים. ב-23 מתוך 29 המשחקים בהם שותף קלע בספרות כפולות, 8 פעמים חצה את רף 20 הנקודות, פעמיים את רף 30 הנקודות ואף קבע את שיא הקריירה שלו בהצגה בלתי נשכחת בהרצליה כשצלף 34 נקודות ב-12 מ-19 מהשדה.

        אבל יותר מהכל דווין סמית' של העונה היה העוגן של גיא גודס, זה שהופיע כמעט לכל משחק גדול, להוציא את אותה תבוסה בתחילת העונה להפועל ירושלים. בשעה שסילבן לנדסברג נפצע, יוגב אוחיון נאבק בפציעות משלו, אלכס טיוס ספק סחב גם כל מיני מכות, סופו התמודד עם בעיות, בריאן רנדל עם מחלות וג'רמי פארגו נאבק בעצמו וניסה להרשים, סמית' היה שם וסיפק את הסחורה. אז נכון שבסדרה נגד פנברחצ'ה/אולקר הוא לא הבריק, אבל במבט על הליגה, דווין סמית' הוא הנשק המשמעותי ביותר שיש למכבי תל אביב העונה, שחקן שהוכיח ככל שהעונה התקדמה שמכבי צריכה לשלוח פרחים לדונטה סמית' שהעדיף לבוא לירושלים מאשר לתפוס את מקומו ברוטציה הצהובה.

        שחקן מכבי תל אביב דווין סמית' מול שחקן בני הרצליה עוז בלייזר (ברני ארדוב)
        זר הפרחים לדונטה בדרך? דווין סמית' (צילום: ברני ארדוב)

        מאמן העונה - דני פרנקו (הפועל ירושלים)

        אחת הקטגוריות שיותר קשה לבחור את המנצח העונה, ולא בגלל שיש הרבה אפשרויות בנמצא. מאמן המוליכה ספר סיבוב שלישי עם הפסדים מביכים, הקבוצות מהמקום השלישי ועד השביעי עשו מאמץ לאורך כל העונה כדי שלא נוכל להחמיא להן, וגם בתחתית, למעט עבודה יפה של רועי חגאי וצביקה שרף קשה לציין יותר מדי מאמנים לחיוב. בתוך כל הבינוניות, ועל אף הכישלון בליגה, רושם פרנקו עונה טובה למדי, עונה בה הפועל ירושלים התגברה על משבר גדול בחודש דצמבר בה הפסידה חמישה משחקים מתוך שמונה בסך הכל העונה, ויצאו לריצה נהדרת עד לשלבים האחרונים של העונה. עונה בה הפועל ירושלים ידעה לשים בצד חלק אירופי חלש מאוד, בו הודחו בשלבים הבתים הראשון ביורוקאפ למרות שהיו חייבים לעלות סיבוב, ומגיעים בכושר טוב לפלייאוף לאחר שנים רבות.

        עיקר ההצלחה של פרנקו העונה היא בהפיכתה של הפועל ירושלים לקבוצה שפייבוריטית נגד כל קבוצה חוץ ממכבי תל אביב, ולכזאת שלא מפחדת מהמאבקים עם הצהובים. עד אותה נפילה בדצמבר ירושלים עמדה על מאזן מרשים של 0:9 כשהיא דורסת כמעט כל יריבה שבאה מולה, תוך כדי הצגת משחקים מרשימים ובמשחק מאוזן ויפה, כשהשיא היה בניצחון ב-30 הפרש על אלופת אירופה בבית. הגדולה של פרנקו בעונה הזאת הייתה כאמור בהחזרת כוח ההרתעה של האדומים אחרי המשבר ההוא, שכלל הפסדי בית למכבי חיפה, אילת ונהריה, ותבוסות בחולון ובדרייב אין. מאותה נקודת שפל הגיעה ירושלים עד לגמר גביע המדינה ואפילו ניצחה בליגה פעם נוספת את הצהובים. מאמנים רבים קרסו בירושלים, במיוחד בעונת הבכורה שלהם, דני פרנקו מסיים את העונה הסדירה בהצלחה, עם עמדה ממנה אפשר לומר בביטחון שהפועל ירושלים מסוגלת לקחת העונה אליפות ממכבי תל אביב, ושבניגוד לשנים קודמות, אף אחד לא יטען שזאת לא אליפות שהיא ראויה לה.

        דני פרנקו מאמן הפועל ירושלים (ברני ארדוב)
        החזיר את כוח ההרתעה. דני פרנקו (צילום: ברני ארדוב)

        הישראלי של העונה: רוברט רות'בארט (עירוני נהריה)

        זו ככל הנראה תהיה העונה היחידה בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי שבה הקבוצה ממנה מגיע הישראלי של העונה לא הייתה קרובה בכלל להגיע לפלייאוף, וזאת לא מעט בשל העובדה שהוא שיחק רק ב-23 מתוך 33 המשחקים של קבוצתו. מספיק להסתכל על המאזן של עירוני נהריה, קבוצה שבתחילת העונה סומנה כיורדת הבטוחה עם הסנטר שחזר לישראל אחרי שלוש שנים טובות באירופה, ובלעדיו. ניצחון אחד בעשרה משחקים כשהסנטר הבוסני-אמריקאי-סרבי-ישראלי לא משחק. ואיתו? 11 ניצחונות ו-12 הפסדים. אין ספק שאם רותב'ארט לא היה פותח את העונה במחזור החמישי כשעד סוף הסיבוב הראשון הוא משחק פחות מ-10 דקות בממוצע למשחק, נהריה הייתה ממשיכה לשחק גם בפלייאוף. בלעדיו כנראה, הייתה יורדת ללאומית.

        אלא שמנקודת הזמן הזאת נהריה קיבלה מפלצת מתחת לסלים. שימו לב למאזן של הסנטר מאז המחזור ה-12 - 16.4 נקודות, 11.3 ריבאונדים ו-1.6 חסימות. נהריה רצה עם רות'בארט למאזן השני בטיבו בליגה בסיבוב השני ולהבטחת ההשארות שבעה משחקים לסיום העונה. ההצלחה הגדולה שלו העונה תוביל אותו לא רק לסגל הרחב של ארז אדלשטיין בנבחרת ישראל, אלא למועמד לגיטימי לחמישייה באליפות אירופה, ואין ראוי מהישראלי של העונה למעמד הזה.

        שחקן עירוני נהירה רוברט רות'בארט מול שחקן בני הרצליה עוז בלייזר (מגד גוזני)
        בלעדיו נהריה הייתה יורדת. רוברט רות'בארט (צילום: מגד גוזני)

        חמישיית העונה:

        ג'ורדן טיילור (הפועל חולון)

        סטטיסטיקה: 14.4 נקודות, 4.8 אסיסטים, 3 ריבאונדים ו-1.9 חטיפות ב-31.3 דקות בממוצע.

        לא מעט ציפיות היו מהגארד של הפועל חולון לפני תחילת העונה, גם בגלל המוניטין שצבר בימיו במכללות, וגם בגלל שתי עונות סולידיות בליגה האיטלקית, ועם סיום העונה הסדירה אפשר לומר שהוא עמד בכולן וקצת יותר מכך. אלעד חסין חיפש בקיץ בעל בית שיכול להיות גם סקורר, וטיילור בקבוצה לא פשוטה בכלל, שעשתה הרבה שינויים תוך כדי תנועה וכזאת שכללה הרבה גארדים, היה מנהל משחק אמיתי וכזה שאפשר לבטוח בו לאורך שלבים ארוכים של המשחק, וכזה שאתה נותן לו את הכדור בסיום. אז אמנם יזכרו לו כמה החטאות מרגיזות בסיום משחקים, הייתה לו גם תקופה רעה בקריסה של חולון בסיבוב השלישי, אבל בסופו של יום הוא ללא ספק החלק המרשים יותר בפאזל שהוביל את הסגולים למקום הגבוה ביותר שלהם בעונה הסדירה מאז הזכייה באליפות.

        דוראנד סקוט (הפועל תל אביב)

        סטטיסטיקה: 15.4 נקודות, 4.5 ריבאונדים ו-2.3 ריבאונדים ב-28.6 דקות בממוצע.

        השחקן היחיד בחמישייה שההרגשה היא כי ניתן לצפות ממנו להרבה מאוד גם בעתיד. בעונתו השנייה באירופה, והראשונה כשחקן משמעותי, דוראנד סקוט השתלט לאורך חלקים רבים של העונה על הפועל תל אביב של עודד קטש. בשעה שרביב לימונד חווה ירידה לעומת העונה הקודמת, סקוט היה לסקורר ולשחקן היוצר שבהפועל ציפו ממנו. המספרים שלו טובים, האחוזים בהחלט סבירים, אבל גולת הכותרת, בדיוק כפי שרצו בהפועל תל אביב, הייתה בצד ההגנתי. ההחלטה של עודד קטש לספסל באותו בשני משחקים לקראת סיום העונה עלתה לו כנראה במקום השלישי בהפסד לנס ציונה. אמנם הפועל תל אביב מסיימת את העונה רק במקום השביעי, וככל הנראה תודח ברבע גמר הפלייאוף על ידי הפועל ירושלים, אבל כשמסתכלים על בחירות הזרים בתחילת העונה, זאת ההצלחה הגדולה של האדומים וקטש העונה.

        דווין סמית' (מכבי תל אביב)

        סטטיסטיקה: 15.3 נקודות, 6.6 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים ב-26.3 דקות בממוצע.

        ראו שחקן העונה

        ליאור אליהו (הפועל ירושלים)

        סטטיסטיקה: 13.2 נקודות, 6.5 ריבאונדים ו-4 אסיסטים ב-27.3 דקות בממוצע.

        הפועל ירושלים הייתה יותר מרק ליאור אליהו העונה, זה ברור, אבל אם צריך לבחור את השחקן המצטיין של האדומים העונה, הבחירה תלך לרוב לפורוורד והגויאבה. אחרי שאת העונה שעברה הוא פתח בחוץ וסיים עם הדחה מוקדמת בחצי גמר הפלייאוף ופציעה ביד, העונה את העונה הזאת ירצה אליהו לזכור. המספרים שלו הם הטובים בקריירה באסיסטים ובריבאונדים, הוא רשם משחקים שהמספרים בהם מתאימים לגארד, והיה אולי היחיד בסגל של דני פרנקו שקשה לבוא אליו בטענות, באף שלב של העונה. במשחקים נגד מכבי תל אביב אליהו רשם 14.3 נקודות, 9 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים, והוביל את קבוצתו ל-1:2 בליגה על מכבי. כעת מגיע המבחן הגדול של אליהו וירושלים, לראות האם הוא יכול להיות חתום על אליפות, כי מבחינת כישרון האדומים עולים על הצהובים, ולא מעט בזכותו.

        רוברט רות'בארט (עירוני נהריה)

        סטטיסטיקה: 13.3 נקודות, 8.7 ריבאונדים ו-1.2 חסימות ב-24.2 דקות בממוצע.

        ראו הישראלי של העונה

        ליאור אליהו שחקן הפועל ירושלים מול יונתן שולדבראנד שחקן הפועל תל אביב (ברני ארדוב)
        היחיד שקשה לבוא אליו בטענות. ליאור אליהו (צילום: ברני ארדוב)

        החמישייה השנייה: אייזיאה סוואן (מכבי ראשון לציון), יותם הלפרין (הפועל ירושלים), סילבן לנדסברג (מכבי תל אביב), אייק אופייבו (מכבי חיפה), קרייג סמית' (עירוני נס ציונה).

        תגלית העונה: אין. לא מעט שחקנים יכלו לראות את עצמם מועמדים לתואר הזה, שמוענק לשחקן שרשם עונה ראשונה משמעותית בליגת העל מבחינת דקות והוכיח את זה, ורובם נמצאים בגלבוע/גליל, הקבוצה החלשה ביותר בליגה שגם ירדה לליגה הלאומית. אבל עם כל הכבוד לעודד ברנדווין ורפי מנקו, שרשמו עונות סבירות ומעלה, מהעונה הזאת אי אפשר לקחת שחקן אחד שבאמת פרץ. אדם אריאל בעיקר קיבל עידוד מהקהל של הפועל ירושלים, אלון ספיר הראה ניצוצות בהפועל חולון, אבל רק לכמה מחזורים בסיום העונה, והילדים של הפועל תל אביב לא שיחקו באמת. דווקא אחרי קיץ בו נבחרת העתודה מסיימת טורניר נהדר במקום השביעי, אפשר לראות את ליגת העל הולך ומזדקנת, כשכמעט כל השחקנים הישראלים המובילים בה, ככל הנראה מלבד שון דאוסן ובר טימור, יחצו בשנה הבאה או בזאת שלאחר מכן את גיל 30.

        השחקן המשתפר: אלכס צ'וברביץ' (מכבי חיפה).

        סטטיסטיקה העונה: 7.2 נקודות ו-5.8 ריבאונדים. סטטיסטיקה בעונה שעברה: 3.6 נקודות ו-2.3 ריבאונדים.

        לא מעט שחקנים יכלו לראות את עצמם מועמדים לקטגוריה זו במהלך העונה, אבל בסופו של יום רק שניים היו שם באמת - הסנטר של חיפה ושון דאוסן. אז בעוד דאוסן המשיך בהתקדמות המטאורית שלו לכיוון הפיכה לכוכב בקנה מידה ישראלי, בגיל 29 הוכיח צ'וברביץ' שהוא מסוגל להיות אפקטיבי לאורך זמן בליגת העל. אחרי שהצל הגדול של עידו קוז'יקרו עבר להיות כזה שמגן עליו, החל הסנטר השני בגובהו בליגה לפרוח. דקות המשחק הוכפלו, המספרים קצת יותר מכך. את הקרדיט הגדול מגיע לרמי הדר, שידע להשתמש בסנטר שלו גם בימים שבהם חיפה סומנה כקבוצה שבדרך לנפילה, וצ'וברביץ' ענה עם כמה תצוגות של כמעט דאבל דאבל, מספרים אליהם לא התקרב עד היום. אם ימשיך במגמה הזאת, בשנה הבאה לרות'בארט תהיה תחרות גדולה.

        אלכס צ'וברביץ' שחקן מכבי חיפה (שמאל) מול טוני גפני שחקן הפועל ירושלים (אדריאן הרבשטיין)
        סוף סוף החל לפרוח. אלכס צ'וברביץ' (צילום: אדריאן הרבשטיין)