ארסנל הייתה רחוקה שתי דקות ודו קרב פנדלים מלהיות הקבוצה הראשונה בתולדות גביע המחזיקות שהניפה את הגביע שנה אחר שנה. ג'ורג' גרהאם כמעט הצליח במקום שבו אתלטיקו מדריד, מילאן, אנדרלכט, אייאקס ופארמה כשלו. סדר הבועטים כבר נשלח להגהה, האוהדים שלפו את הקמעות, ואז מוחמד עלי עמאר, נעים, הניח את היסודות למה שייקרא כעבור עשור "יוטיוב".
ארסנל לא הייתה הלונדונית הראשונה שנפלה קורבן לספרדים. בחצי הגמר הודחה צ'לסי, מחזיקת הגביע האנגלי לעונת 1993/94, ובגמר בפריז חיכתה מחזיקת 1992/93, שזכתה לחזור למפעל כאלופה המכהנת. זה היה רגע לפני עידן ונגר, קצת לפני ההחתמה של דניס ברגקאמפ (שחוגג היום 46), ו-11 שנה לפני גמר ליגת האלופות באותה עיר, באיצטדיון אחר.
שתי הקבוצות סיימו עונה בינונית בליגה המקומית, כשארסנל הייתה קרובה יותר לירידה מאשר לכרטיס לאירופה, וגם המשחק לא התעלה לרמה גבוהה. סימן לבאות ניתן בדקה ה-68, כשחואן אסניידר הארגנטינאי הכניע את דייויד סימן בוולה מ-25 מטר; ג'ון הארטסון איזן אחרי פחות מעשר דקות, ומהנקודה הזאת ועד תום ההארכה לא קרה הרבה.
נעים סיפר לימים שבחמש שנותיו בטוטנהאם הוא למד שארסנל אוהבת לשחק עם קו הגנה גבוה, שסימן משמש בו חצי בלם. בחדר ההלבשה הוא ייעץ לחבריו לבחון אותם מרחוק. ורגע לפני שהמשרוקית נכנסה לפיו של השופט האיטלקי פדובן, הוא בחן את סימן מרחוק. לא מקו מחצית המגרש, כמו שאוהדי טוטנהאם נהנו לשיר לשחקנם לשעבר, אבל גם 40 מטר זה לא רע.
טוני אדאמס נגח את הכדור לחזהו של נעים, שעצר, נתן לכדור לקפוץ פעם אחת, ובעט. "לאורך כל המשחק הסתכלתי על סימן, ובדקה האחרונה ניסיתי את זה", הוא הסביר. "למזלי זה הלך. בתחילה חשבתי למסור לחלוצים שלנו, אבל ראיתי שהם בנבדל. רציתי למסור, אבל ראיתי שסימן מחוץ לשער".
זה לא היה השער הכי יפה שנכבש מחצי מגרש, וייתכן שללא הרוח הפריזאית הכל היה נגמר בידיים של שוער נבחרת אנגליה, או אצל אוהד מאושר שהיה חוזר הביתה עם מזכרת נחמדה. אבל יותר משהכדור נבעט ממרחק, הוא עלה למעלה. ולמעלה, ולמעלה. ואז ירד למטה. סימן האומלל הבין את גודל הצרה, ורץ לכיוון השער. הוא הניף את ידו, אבל לא הספיק בזמן. הכדור, שהשווה גבהים עם מגדל אייפל, חלף סנטימטרים בודדים מעליו, והכניס את פניו העגומות להיסטוריה.
עוד לפני ששער הזהב נכנס לשימוש באירופה, זה היה שער באותיות של זהב, עם הבאזר. סימן, שיספוג עוד כמה שערים מביכים, כולל אחד דומה מרונאלדיניו ברבע גמר המונדיאל ב-2002, הודה: "אתה פשוט לא מצפה ששחקן יבעט משם. זה היה רגע השפל בקריירה שלי".
כדי לכבוש שער מ-40 מטר בדקה ה-120 של גמר אירופי צריך עזרה מלמעלה, אבל נעים ("שיחקתי נגד ארסנל שש פעמים במדי טוטנהאם, ומעולם לא כבשתי") מתעקש שהבעיטה עצמה לא הייתה עניין של מזל. הוא ופול גאסקוין התאמנו על העניין ועל הברקות נוספות בימיהם המשותפים בווייט הארט ליין. "אבל אני מבין שמי שלא מכיר אותי חושב שזה היה דבר משוגע לעשות".