פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        משחק בתוך משחק: סיכום הניצחון של קליבלנד על שיקגו במשחק 2

        ההחלטה של בלאט לוותר על מנוחה ללברון ברבע הראשון, האגרסיביות של ג'יימס והיכולת של הספסל לעמוד בלחץ סייעו לקאבס להכריע ומהר. בסדרה צפופה, בה כל דקת אוויר חשובה, העובדה שלברון וקיירי שיחקו רק 34 דקות כל אחד היא ניצחון קטן לקאבס לקראת ההמשך. שגיא רפאל מנתח

        פורוורד קליבלנד קאבלירס לברון ג'יימס (ימין) גארד שיקגו בולס קירק היינריך (שמאל) (AP)
        החזיר את הסרט לראש והחזיר את קליבלנד לעניינים. לברון מול הייריך (צילום: AP)

        אחרי ההפסד במשחק הראשון, דיוויד בלאט וקליבלנד חזרו למשחק השני מפוקסים מאוד. קליבלנד עלתה למשחק עם שני שינויים גדולים מאוד. הראשון הוא כמובן ההד-בנד של לברון. האמריקאים מאוד אוהבים להתעסק בשטויות האלו, והטוויטר היה מלא ציוצים בנושא. גם התקשורת הארצית לא פסחה על הנושא, ורייצ'ל ניקולס, שדרנית הקווים שראיינה את לברון בסיום המשחק שאלה האם הוא יעלה עם ההד-בנד גם למשחק הבא. לברון, שמכיר את הדברים האלה, ענה בחיוך שזו תהיה החלטה שיחליט לפני המשחק (בהשאלה מהגדרה של פציעות). השינוי השני היה יותר מקצועי והוא ההכנסה של טריסטן תומפסון לחמישייה.

        תומפסון משנה לגמרי את המשחק של קליבלנד. כשהוא על המגרש, יש מי שייקח את הריבאונד, וזה משחרר את מוזגוב לסגור את הרחבות בפני חדירות. בנוסף, לברון לא צריך לשמור על שחקן פנים וחופשי יותר לעזור בהגנה. בנוסף, תומפסון אולי לא חוסם גדול, אבל לא מפחד לשים את הגוף לפני השחקן החודר. ברבע הראשון זה עבד מצוין. שיקגו הגיעה רק לחמש זריקות באזור הטבעת. קליבלנד הכריחה את הבולס לזריקות מחצי מרחק או משלוש, וגם אז זה קרה עם יד על הפנים. שיקגו עם 18 נקודות עם 6 מ-18 מהשדה ברבע. בצד השני לברון פתח את המשחק אגרסיבי. הוא הלך לסל פעם אחרי פעם וסיים עם נקודות, עבירה או אסיסט. זה פתח את קשת השלוש וקליבלנד סיימה את הרבע עם 5 מ-6 לשלוש. חייבים לציין פה את שאמפרט. הוא לא היה ידוע כקלע גדול (34% משלוש בקריירה), אבל הלילה הוא ניצל את המבטים החופשיים שהבולס נתנו לו וקלע שלוש שלשות ברבע הראשון.

        בלאט ניסה לשחק עם דקות המנוחה של לברון, והוציא אותו מהמשחק 5 דקות מתחילתו. במקומו הוא הכניס את מילר שהיה רע במשחק הראשון, וגם במשחק הזה הראה שהגנתית הוא לא ברמה הזו. מיד כשנכנס מילר ניסה לעקוף את החסימה כדי להגיע למייק דאנליבי, ודאנליבי לא ספר אותו בדרך לסל ועבירה. לברון חזר אחרי דקה. קצת מוזר להוציא את לברון מהמשחק 5 דקות בתוך הרבע כשהוא היוצר המשמעותי בהתקפה, אבל בלאט ראה מיד את הנזק (בעיקר בהגנה) והחזיר אותו למשחק. את דקות המנוחה עבורו הוא יחפש במקומות אחרים. לברון סיים את הרבע עם 14 נקודות והטיס את קליבלנד ל-20 הפרש. בדיעבד, זאת הייתה ההחלטה שהכריעה את המשחק.

        בלאט: "לא המצאנו את הגלגל, רק היינו יותר מפוקסים. הסדרה פתוחה"

        יוסטון ניצחה את הקליפרס 109:115, והשוותה ל-1:1

        ריברס: "הגזמנו בניסיון שלנו ללכת על בלייק, ושכחנו מהבחורים האחרים

        דיוויד בלאט מאמן קליבלנד קאבלירס (רויטרס)
        החזיר את לברון בזמן. בלאט (צילום: רויטרס)

        ברבע השני בלאט קיבל דקות איכותיות מהספסל, ולברון יכול היה לנוח. שיקגו הורידה מספר פעמים את ההפרש ל-15, אבל בכל פעם שזה קרה קליבלנד ענתה בשלשה. מתיו דלבדובה הפתיע עם שתי קליעות מחוץ לקשת, וג'יימס ג'ונס קלע את השנייה שלו במשחק. היכולת של השניים לסייע לקאבס להחזיק את היתרון יציב אפשרה לבלאט לתת ללברון שש דקות מנוחה איכותיות שהחזירו אותו רענן לחצי השני של הרבע. שיקגו אמנם קלעה 27 נקודות ברבע, אבל ספגה 26 וההפרש נשאר על 19 במחצית. היכולת של הספסל לשמור על הפרשים משמעותית מאוד. זה מה שיאפשר ללברון את המנוחה שהוא זקוק לה.

        את הרבע השלישי קליבלנד פתחה כמו את הראשון ועלתה ל-25 הפרש. כאן מגיע רגע שיכול להיות משמעותי להמשך הסדרה כששאמפרט, שהיה מצוין עד כה מתח את המפשעה ונפצע. הוא חזר בהמשך, אבל סחב רגל וקליבלנד לא יכולה להרשות לעצמה לאבד עוד שחקן רוטציה חשוב. שיקגו הפכה את המומנטום ורצה 0:14. במהלך הריצה הזו קליבלנד לא הייתה מפוקסת, ולברון לא היה מעורב מספיק בהתקפה. דלבדובה, שקלע שתי שלשות במחצית הראשונה, זרק אייר בול ואיבד את הביטחון. בלאט זיהה את המומנטום אחרי שש נקודות רצופות של הבולס, ולקח פסק זמן. הבעיה היא שחוסר הפוקוס המשיך וקליבלנד חזרה אחרי פסק הזמן עם שני איבודי כדור וניסיון האלי הופ שהיה הופך לאיבוד שלישי אם בטעות הכדור לא היה פוגע בטבעת. בלאט לא לקח פסק זמן נוסף, כנראה כדי לא לשדר לחץ לשחקנים, אבל הוציא את מוזגוב והכניס במקומו את ג'יימס ג'ונס. השינוי מנע קריסה. ג'ונס הגיב בשתי שלשות שהחזירות את ההפרש ל-15. קליבלנד יצאה מהדקות הרעות בנזק מינימלי ולברון התעורר בדיוק בזמן לשמור על המשחק סגור. למרות ריצת ה-0:14 שיקגו ניצחה את הרבע רק 23:26, וההפרש נשמר לרבע רביעי חסר משמעות. שחקני הספסל הרוויחו ניסיון חשוב להמשך בכל הקשור להתנהלות תחת לחץ.

        שחקני קליבלנד קאבלירס ג'יימס ג'ונס (ימין) טריסטן תומפסון (שמאל) (GettyImages , Jonathan Daniel)
        היכולת של הספסל לשמור על הפרשים משמעותית מאוד. זה מה שיאפשר ללברון את המנוחה שהוא זקוק לה. ג'ונס ותומפסון (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        הנקודות הטובות עבור קליבלנד במשחק:

        * לברון ג'יימס אגרסיבי ולוקח את הקבוצה על הגב: 29 זריקות (הכי הרבה שלו במשחק פלייאוף מאז 2009(, 33 נקודות, הולך בכח לסל, ולא מסתפק בזריקות מבחוץ.

        * תרומה משמעותית מהספסל: 17 נקודות מג'ונס ו-9 מדלבדובה. יותר חשוב מהנקודות זה הדקות ומדד ה+/-. כל שחקני הספסל סיימו ב+/- שלילי, אבל בתחום הסביר. אם החמישייה מסיימת ב+/- של 20 נקודות (לברון עם +31) לבלאט אין בעיה ששחקני הספסל יסיימו במינוס. זה תשלום פעוט עבור דקות מנוחה לכוכבים. הלילה לברון וקיירי הסתפקו ב-34 דקות, וזה אפילו פחות מהמתוכנן. בסדרה כל כך צפופה (יום מנוחה בין המשחקים עד משחק 6) כל דקה חשובה.

        * אימאן שאמפרט: נכנס בגדול לחמישייה ומחליף את התפוקה של סמית' ולאב ביחד בזכות הגנה גדולה.

        הנקודות שדורשות התייחסות להמשך:

        * שקינג ג'יימס יהיה קצת יותר קינג: ג'יימס קלע 33 נקודות (13 מ-29 מהשדה), אבל ב-2 מ-10 בלבד מחוץ לצבע ואפס שלשות. ג'יימס צריך את הקליעה כדי לאפשר לו מנוחה. באטלר הלילה שמר רע, והגבוהים של הבולס היו חסרי אונים, אבל זה לא יקרה כל משחק. מבחינה התקפית לברון צריך לעשות עוד קפיצה קטנה קדימה בסדרה.

        * הפציעה של שאמפרט והחזרה של סמית': שאמפרט היה גורם חשוב עד כה, ואם הוא ייחסר במשחק הבא, זה יכול להיות משמעותי יותר מהחזרה של סמית'. השאלה היא, בהנחה ששאמפרט יהיה כשיר, האם הוא יחזור לספסל או פותח בחמישייה? מה עושים עם סמית'? בלאט ודאי יתלבט בקשר לזה. אם שאמפרט כשיר, הוא צריך לפתוח בחמישייה וסמית' צריך לעלות מהספסל. מעבר למומנטום, אחרי מה שקרה מול בוסטון סמית' צריך להבין שהוא חייב לזכות מחדש באמון של החברים, להגיע מפוקס, ולשכוח מהשטויות.

        * הזריקות משלוש: קליבלנד עם 12 מ-26 לשלוש, כשג'ונס (5 מ-9) שאמפרט (4 מ-7) ודלבדובה (2 מ-5) עושים את עיקר הנזק. אלה לא המספרים הרגילים שלהם, ולסטטיסטיקה יש נטייה להתיישר, ומבחינת קליבלנד במקרה הזה להתיישר לרעה. בלאט צריך לשים לב במשחקים הבאים האם הם זורקים זריקות טובות או לא ואם לא, לדעת בזמן לחפש משהו אחר. זריקה טובה משלוש היא אך ורק פועל יוצא של קבלת החלטות נכונה.

        אימאן שאמפרט שחקן קליבלנד קאבלירס (GettyImages)
        אם שאמפרט כשיר, הוא צריך לפתוח בחמישייה וסמית' צריך לעלות מהספסל (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        מהצד של הבולס קשה להבין את טום תיבודו. למרות רבע ראשון מזעזע, תיבודו לא ניסה במהלכו לעשות שינויים משמעותיים, למרות שיש לו את הכלים. הוא השאיר את סנל ומירוטיץ' דבוקים לספסל, ונזכר בהם רק ברגעי הסיום של המחצית. שיקגו לא ממש הייתה במשחק, ועדיין רוז שיחק 37 דקות. במצבו הבריאותי זה לא מובן, במיוחד כשאין מנוחה משמעותית מספיק בין המשחקים. תכנית המשחק של תיבודו לא עבדה, אבל הוא דבק בה עד הסיום המר. אולי היה עדיף לוותר על המשחק במחצית, כדי לתת מנוחה לשחקנים לקראת המעבר של הסדרה לשיקגו, אבל אצל תיבודו אין ויתורים. אם אין ויתורים בעונה הסדירה, על אחת כמה וכמה לא יהיו כאלו בפלייאוף. הבולס עשויים לשלם על זה במשחק הבא, בשישי בבוקר בשיקגו.

        לטוויטר של שגיא רפאל