פרק חדש ברומן: על סיפור האהבה בין קרלו אנצ'לוטי ואנדראה פירלו

הם נועדו זה לזה. לו לא היו נפגשים, אולי לא היו מגיעים לעשירית מהישגיהם. לפני שפגש את אנדראה פירלו במילאן, היה קרלו אנצ'לוטי מאמן לא מוערך במיוחד. הוא נתפש כבונקריסט, מקובע ועקשן. הוא אילץ את ג'יאנפרנקו זולה לעזוב את פארמה, ויתר על האפשרות להחתים בה את רוברטו באג'ו, האמין בעיוורון אך ורק ב-2-4-4 קלאסי, והתקבל בשנאה תהומית מצד אוהדי יובנטוס אשר תלו נגדו שלט "חזיר לא יכול להיות מאמן". לא פלא ששתי העונות שלו בטורינו הסתיימו באכזבה גדולה.

לפני שפגש את אנצ'לוטי במילאן, היה פירלו סוג של כישרון מבוזבז שלא ממצה את הפוטנציאל. הוא ערך את הופעת הבכורה בליגה הבכירה בגיל 16, אבל מאז שחתם באינטר ב-1998 התקדמותו נעצרה. הנראזורי קיצצו לו את הכנפיים, זרקו אותו לתקופות השאלה, והוא ברח למילאן כל עוד נפשו בו כאשר היה כבר בן 22. זכור לי כי עורך יצירתי העניק בזמנו לכתבה שלי על היחס המתסכל של אינטר כלפיו את הכותרת "זה הקטן קטן יהיה". די לציין שהוא אפילו לא ערך הופעת בכורה בנבחרת עד אחרי המונדיאל ב-2002.

השילוב בין השניים הוציא מהם את המיטב. ביחד הם הגו עבור הגאון בעל ראיית המשחק המרהיבה את התפקיד הייחודי של פליימייקר נסוג מאוד. כל אחד מהם מעניק את הקרדיט על כך לרעהו, וזה אומר המון. "אנצ'לוטי היה דמות אב עבורי. הוא שינה את הקריירה שלי כאשר הציב אותי לפני ההגנה", אמר הקשר בראיון ל"גאזטה דלו ספורט" השבוע. לעומת זאת, המאמן כתב באוטוביוגרפיה שלו: "פירלו עזר לי מאוד. יום אחד הוא ניגש אליי והציע לשחק בתפקיד אחורי, לפני רביעיית ההגנה. הייתי סקפטי מאוד. הוא היה קשר התקפי, הנטייה הטבעית שלו הייתה לרוץ עם הכדור. ובכל זאת, זה עבד. אנדראה הפך לאחד הטובים בעולם בתפקידו. שיבצתי את קלרנס סיידורף באגף, שמתי את רוי קוסטה וריבאלדו מאחורי החלוץ הבודד, והנה לכם המערך 1-2-3-4 שלי".

עם המערך הזה, בעונתם המלאה הראשונה ביחד, זכו אנצ'לוטי ופירלו בליגת האלופות ב-2003, ומאז הכל היסטוריה. פירלו השתדרג עם הזמן לרמה עליה לא העז לחלום בעצמו, הניף את גביע העולם והפך עם הזמן לאייקון תרבותי של ממש. אנצ'לוטי ביסס את מעמדו כמאמן יצירתי וגמיש שיודע למצוא שפה משותפת עם הכוכבים ומשרה אווירה נעימה בחדר ההלבשה – כלומר ההיפך המוחלט מתדמיתו בתחילת הקריירה. המוניטין הזה נתן לו הזדמנות לעבור במועדוני פאר ברחבי אירופה. הוא זכה באליפויות עם צ'לסי ועם פריז סן ז'רמן, ונבחר לרשת את ז'וזה מוריניו בריאל מדריד על מנת לשחרר אותה מגישת "כל העולם נגדנו".

פירלו היה אמור להגיע לסנטיאגו ברנבאו הרבה לפניו. בקיץ 2006, אחרי הזכייה במונדיאל, היתה מילאן מעורבת בפרשת הקאלצ'ופולי, ובשלב מסוים ריחפה מעליה סכנת הורדה לליגה השנייה. פירלו לא התכוון לרדת, ובכל מקרה הרגיש שהוא צריך להתקדם מקצועית. פאביו קאפלו קרא לו לריאל, והקשר נענה ברצון. באוטוביוגרפיה המבריקה שלו, מתאר פירלו את הפגישה המכריעה שנערכה עם סגן נשיא מילאן אדריאנו גליאני בה הודיע באופן חגיגי על עזיבתו. "אתה לא הולך לשום מקום. אנחנו זקוקים כאן לחתימתך על חוזה לחמש שנים. את משבצת השכר השארנו ריקה, תרשום אותו בעצמך", אמר גליאני. הם ידעו זאת בלעדיו, אבל אנצ'לוטי הבהיר לו ולסילביו ברלוסקוני עד כמה פירלו חיוני. פחות משנה לאחר מכן הם זכו בגביע האלופות השני שלהם.

בסופו של דבר נשאר פירלו בסן סירו עד לתום החוזה המדובר ב-2011. אנצ'לוטי עזב ב-2009, חתם בסטמפורד ברידג', וחלם לצרף אליו את שותפו לדרך. הפליימייקר הנסוג היה השם הראשון ברשימה שהגיש המאמן האיטלקי לרומן אברמוביץ', והשחקן עצמו היה להוט לעבור. הוא לא יכול היה לסרב לאיש שטיפח אותו. "הגעתי לסיכום עם צ'לסי. קרלו היה עבורי אב ומורה. ביליתי את השנים הטובות בקריירה איתו. אם שחקן מחפש מאמן שיגרום לו לתת את כולו בכל משחק, הוא לא ימצא מישהו טוב יותר מאנצ'לוטי. רציתי לעבור לצ'לסי בגללו", כתב פירלו באוטוביוגרפיה, בה הסביר גם את הסיבות לכישלון המגעים. ברלוסקוני דרש יותר מדי כסף ורצה לכלול את הבלם הסרבי ברניסלאב איבאנוביץ' בעסקה. אברמוביץ' כבר לא פיזר באותה תקופה כספים בלי הכרה, ואנצ'לוטי לא קיבל את מבוקשו.

לו המאמן, שנזרק מלונדון בקיץ 2011, היה חותם מיד בפריז סן ז'רמן, סביר מאוד להניח שפירלו היה מצטרף אליו בעיר האורות – הרי הוא בדיוק בחר לעזוב את מילאן שלא הציעה לו חוזה חדש בשל אי התאמתו לתוכניות של מסימיליאנו אלגרי. ההיסטוריה הייתה מתפתחת אחרת במקרה זה, אבל בפועל החליף אנצ'לוטי את אנטואן קומבוארה רק בדצמבר, ועד אז הקשר כבר הנהיג את יובנטוס והסיכוי לעזיבתו היה אפס עגול. כעבור שנה וחצי זה היה לפתע שוב רלוונטי למדי.

כאשר אנצ'לוטי עבר למדריד בתום סאגה מתמשכת בקיץ 2013, הוא ראה בפירלו אופציה נהדרת לחזק ולשנות את הקישור. הדיווחים על כך הופיעו ב"גאזטה דלו ספורט" עוד במאי, כאשר מוריניו עדיין ישב על הספסל בברנבאו, אך השמועות על עסקת אנצ'לוטי כבר ריחפו באוויר. סמלי במיוחד כי פירלו עצמו היה זה שאישר את דבר המגעים בין המאמן למועדון הספרדי בראיון ל"מארקה". "הוא חולם על המשרה הזו, ואני מאחל לו הצלחה", אמר. המטרה הייתה להחתים את הקשר לשלוש שנים, ולאפשר לו להגשים את החלום שלו עצמו שלא התגשם ב-2006. גם ארטורו וידאל היה בפנקסו של אנצ'לוטי שהתכוון לקחת מיובנטוס את שני המנהיגים במרכז המגרש. הגברת הזקנה סירבה בתוקף לשתף פעולה, והאיחוד שוב לא יצא לפועל.

בנובמבר 2013, כאשר נשאל שוב על האפשרות להביא את פירלו לברנבאו, השיב אנצ'לוטי: "אתם יודעים עד כמה היחסים בינינו טובים, אבל לצערי זו משימה בלתי אפשרית". הוא עשה זאת כאשר ריאל שיחקה מול יובה בשלב הבתים בליגת האלופות. המורה הנערץ והתלמיד הגאון נפגשו לראשונה כיריבים, ואנצ'לוטי יצא אז כשידו על העליונה, אחרי ניצחון 1:2 בספרד ותיקו 2:2 בטורינו. הוא המשיך לזכייה בגביע השלישי שלו, בעוד הגברת הזקנה של פירלו סיימה את דרכה במפעל כבר בסתיו.

הגביע האירופי השלישי של אנצ'לוטי שהושג בגמר מול אתלטיקו מדריד היה הראשון שלו ללא פירלו. לעומתו, הקשר עדיין מחפש את הגביע השלישי שלו, בתקווה שיוכל לזכות בו ללא אנצ'לוטי העונה. הוא גם הכריז שלשום כי זכייה כזו תגרום לו לסיים את דרכו ביובנטוס ולעבור לליגה אחרת – כי באיטליה יובה תהיה קבוצתו האחרונה. מנגד, ברור למדי לאור ההיסטוריה של ריאל ולנוכח המצב במועדון כיום כי עונה ללא תארים תסיים את דרכו של אנצ'לוטי בקבוצה.

לפיכך, אם ינצח המאמן את השחקן, הרי ששניהם עשויים אולי להישאר בקבוצותיהם גם בעונה הבאה. אולי. אם ינצח השחקן את המאמן, יש סבירות גבוהה לכך ששניהם יעזבו ויחפשו אתגר חדש. ואז אולי, רק אולי, הם בכל זאת ימצאו אותו ביחד ויחזרו זה לזרועותיו של זה, כפי שתמיד חלמו. הם חולקים זה לזה שבחים בכל הזדמנות ומעל כל במה. לאנצ'לוטי חסר מאוד פירלו, פירלו מתגעגע מאוד לאנצ'לוטי. איפה נוכל לראות אותם בצוותא? קשה מאוד לומר. זו כנראה אוטופיה שקיימת רק בדמיונם. הגורל החליט שהם נועדו זה לזה, רק במילאן ההיא.