על אף העובדה שירידת הליגה של גלבוע/גליל הייתה באוויר בשבועות האחרונים, התמונות בסיום ההפסד 87:82 להפועל חולון אמש (שני) לא היו קלות. שחקני הקבוצה תפסו את הראש ודמעות היו בקצה העיניים, ולא רק הם. גם בהנהלת הקבוצה, שם עוד חלמו על קאמבק הירואי אחרי ההפסד של מכבי אשדוד, חזרו למציאות, ובעיקר האוהדים המעטים שהמשיכו לתמוך באדומים. ברגע אחד, קצת אחרי שגוני יזרעאלי קבר עוד סל של ווינר, האופטימיות ששררה באולם משעות אחר הצהריים הפכה להכרה במציאות - בעונה הבאה גלבוע/גליל, שהחליפה את הפועל גליל עליון בליגת העל בתחילת עונת 2008/9, תשחק בליגה הלאומית, ותשאיר את הליגה הבכירה ללא נציגות התיישבותית לראשונה מאז עונת 1980/1.
"יש תחושות קשות", אמר הבעלים חיים אוחיון. "זה מלווה אותנו מתחילת העונה. אנחנו מנהלים קרב מאסף, ראינו את הבעיות של הקבוצה לאורך כל העונה והוכחנו אותן מחדש בכל משחק. לצערי מה שעבד פעם לא עבד השנה. כנראה שזה שילוב של יכולת ורצון. מאז שאריאל נכנס הקבוצה יותר לוחמת ומסודרת, אבל זה לא הספיק. יש קבוצות הרבה יותר טובות מאיתנו. הפועל חולון קבוצה מצוינת וקשה מולה. קיבלנו הזדמנות נוספת בגלל ההפסד של מכבי אשדוד, ולא ניצלנו את זה כמו שלא ניצלנו הרבה הזדמנויות אחרות".
יש כאלה שטוענים כבר הרבה מאוד זמן שמקומה של גלבוע/גליל לא בליגה הראשונה בגלל העובדה שמדובר בקבוצה ללא קהל. העובדה הזאת נכונה, מלבד גוש מעודד יוצא מן הכלל של 50 אוהדים, אפשר לתפוס תנומה במהלך המשחקים בגן נר, אלא שהחשיבות של הקבוצה האדומה בליגת העל היא אחרת. גם היום גלבוע שימשה סוג של עלה תאנה לקבוצה שלא פחדה לתת לצעירים הזדמנות - ואיך שלא נהפוך את התמונה - גם אחרי המעבר מגליל עליון, בקבוצה דחפו ונתנו את ההזדמנות לגל מקל, דגן יבזורי וכעת גם רפי מנקו, איתי שגב ונמרוד טישמן. אז אולי חלק מהשחקנים הללו לא גדלו במועדון, אבל כשבעוד כמה שנים הם ישלטו בליגה, כולם יזכרו איפה הם קיבלו את הדחיפה שלהם.
יזרעאלי הסתובב על הפרקט לאחר המשחק עם חיוך חמוץ מאוד. הגארד, שמחזיק באמתחתו אליפות עם גלבוע ואליפות עם הפועל חולון הוא ככל הנראה בדיוק מה שהיה חסר לקבוצה מגן נר כדי לשרוד בליגה לעונה נוספת. לפני כשבוע וחצי סיפר חיים אוחיון כי בקבוצה לקחו הימור מסוכן מדי, ונכון שיזרעאלי לא היה בשוק, אבל שחקן מסוגו, שמלווה בכל כך הרבה אופי כפי שהוכח אתמול, היה האלמנט החסר לאדומים - ניסיון, מנהיגות ואופי. בשנים הקודמות הסגל כלל שחקנים מנוסים כמו טוני יאנגר, דגן יבזורי, אבישי גורדון ועידו קוז'יקרו, והשנה הכול היה על הכתפיים הצעירות של נמרוד טישמן ועודד ברנדווין, שאמנם כבר לא ילד, אך חסר ניסיון בליגת העל, וגם עונה טובה למדי שלו לא הספיקה.
כעת בגלבוע ימתינו בסבלנות לשני דברים - ההחלטה של מי שתזכה בכרטיס לליגת העל האם לממש את האופציה שלה, והבחירות במועצה האזורית הגלבוע. לאורך כל הדרך מכביש הסרגל לאולם בגן נר תלויים שלטים של המועמדים לראשות המועצה, לאחר שראש המועצה הוותיק הקודם דני עטר הפך לחבר כנסת, ובקבוצה יודעים שמי שייבחר יצטרך לקבל את ההחלטה האם לתמוך בקבוצה ולקיים את ההסכם שנחתם עם חיים אוחיון בקיץ שעבר לשלוש שנים, או לחסוך בכסף במפתיע. אוחיון הבטיח בשבוע שעבר שמצידו הוא מתכוון לקיים את ההסכם. "העתיד של גלבוע/גליל וקודם כל גליל עליון אף פעם לא היה בטוח, אבל הקבוצה הזאת המציאה את עצמה מחדש כל הזמן, זכתה להישגים מחודשים ואני מאמין ומקווה שזה גם מה שיקרה הפעם", סיכם הבעלים את אחד הערבים העגומים בתולדות המועדון.
