פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "אני מרגישה שאני נמצאת בשיא שלי": נטע ריבקין בראיון

        האימונים המפרכים ("מתייחסת לזה כיום עבודה"), המחלוקת סביב הקשר לספורט ("לא מבינה איך אפשר לטעון שזה לא ספורט"), וההחלטה שקיבלה ("זו אולימפיאדה אחרונה שלי"). המתעמלת האומנותית הבכירה נטע ריבקין בראיון לקראת אליפות אירופה

        נטע ריבקין, התעמלות אומנותית (מגד גוזני)
        "זה ספורט שמשלב אמנות והוא פשוט נראה יפה יותר, ופשוט יותר כיף לראות אותו מענפים אחרים". נטע ריבקין (צילום: מגד גוזני)

        אחת השאלות שמלווה לאורך שנים את ענף ההתעמלות האומנותית קשורה לדיון האם הענף הזה ראוי להיות מוגדר כספורט, והאם ההחלטה להכלילו במסגרת המשחקים האולימפיים היא בכלל מוצדקת. העובדה שבביצועי הבנות בולט בעיקר הנושא האסתטי משאירה את הנושא תחת מחלוקת. "לדעתי זה הכי מתאים שיכול להיות, אני בכלל לא מבינה איך אפשר לטעון שזה לא ספורט", אומרת המתעמלת האומנותית הבכירה של ישראל, נטע ריבקין, רגע לפני אליפות אירופה במינסק, ומנסה לשכנע מדוע צריך להפסיק את הוויכוח. "זה ספורט שמשלב אמנות והוא פשוט נראה יפה יותר, ופשוט יותר כיף לראות אותו מענפים אחרים. אני בטוחה שאם אנשים יגיע לאימונים, באותו יום כולם יגידו שזה הכי ספורט שיש".

        השאלה הזו, בראיון שערכנו עם ריבקין, הצליחה מעט להוציא אותה משלוותה, ואולי בצדק. כמי שעוסקת בענף ההתעמלות האומנותית מאז שהייתה בת חמש וחצי ובעוד כשבועיים תחגוג יום הולדת 24, אי אפשר לחשוב אחרת. הנערה מפתח תקווה, שהשתחלה למרות גילה הצעיר (בת 17 בלבד) בפעם הראשונה בחיים שלה למשחקים האולימפיים בבייג'ינג, הגיעה כמעט לכל פסגה בקריירה בענף הכול כך תובעני הזה. כבר בגילה הצעיר היא סיימה במקום ה-14 ואותתה לכולם שיש פה מתעמלת לשנים הקרובות.

        עד האולימפיאדה בלונדון היא הספיקה לזכות במדליית כסף יוקרתית באליפות אירופה (ב-2011, גם כן במינסק) בתרגיל האלות ומאוחר יותר היא השלימה זכייה יוקרתית נוספת במדליית הארד בתרגיל החישוק באליפות העולם, ובכך הפכה למתעמלת האומנותית הישראלית הראשונה שמסיימת על הפודיום באליפות העולם. בלונדון היא שיפרה את ההישג שלה וסיימה שביעית בקרב-רב, ופחות משנה וחצי עד ריו, יש לה תיאבון רב להתקדם בעוד כמה מקומות. בינינו? גם ארבעה מקומות יספקו אותנו. אחרי שבאליפות אירופה הקודמת היא פספסה את מדליית הארד ב-0.05, אין ספק שיש לה הרבה מאוד שאיפות מהתחרות במינסק.

        נטע ריבקין התראיינה על התייתמותה מאביה ב"הכי טובים שיש"

        אופיר פינס: "אם לא נעפיל לגמרים, אני אתאכזב. מדליה היא בונוס"

        נטע ריבקין, מתעמלת אומנותית (מגד גוזני)
        ""אני באה לאולם כדי לעבוד, ואם משהו לא יוצא טוב, אז נשארים יותר. אני מעריכה שיוצא לי להתאמן שמונה שעות ביום בממוצע". ריבקין מתרגלת את תרגיל הסרט, השבוע (צילום: מגד גוזני)

        ההישגים לאורך השנים אמנם מרשימים, אבל סדר היום של ריבקין רחוק מלהיות מעורר קנאה. כיאה לענף שדורש שעות אימון רבות, ריבקין בעיקר מבלה סביב ארבע קירות, וחוזרת פעם אחר פעם על תפיסת האלות, סיבובי הסרט, גלגול הכדור על הגוף ונענוע החישוק מצד לצד. שוב, ושוב, ושוב עד שיגיע לרמת מושלמות כזו שתוכל להעניק לה ניקוד מספיק גבוה כדי לעמוד בציפיות הגבוהות שהיא מציבה לעצמה. ואם מדברים על ציפיות מהשנה הזו, מלבד אליפות אירופה שתיפתח בשישי, מחכים לה בהמשך 2015 גם המשחקים האירופיים בבאקו ואליפות העולם בשטוטגרט בקיץ.

        במהלך השבוע נהנית ריבקין מיום חופשי אחד. בכל שאר הימים היא בעיקר מתאמנת, לפעמים שמונה שעות, לפעמים עשר, אבל גם יש ימים שקצת פחות. "אני באה לאולם כדי לעבוד, ואם משהו לא יוצא טוב, אז נשארים יותר. אני מעריכה שיוצא לי להתאמן שמונה שעות ביום בממוצע", היא מציינת. משעמם? מתיש? המילים הללו בלקסיקון שלה: "אני חושבת שכל דבר בעולם הזה קשור לשגרה, וברגע שזו השגרה שלך, אתה מתרגל לזה. אני לא סופרת את השעות כשאני עובדת. אני מתאמנת, ולא מרגישה שהזמן עבר. אני מתייחסת לזה כיום עבודה. ברור שהענף שלנו הוא אחד הענפים היותר קשים, כי הוא כולל שילוב של המון מיומנויות, וזו גם הסיבה שאנחנו נמצאות הרבה מאוד באולם". בכל מקרה, במעט הזמן הפנוי שיש לה, היא משתדלת לבלות עם חברים ומשפחה, ועל חתונה כרגע היא לא חושבת וגם לא מעוניינת לדבר. באופן אולי מפתיע, אגב, היא צופה כמעט בכל ענפי הספורט בטלוויזיה ואוהדת את מכבי תל אביב בכדורסל.

        כשריבקין מדברת על מורכבות של אימון, היא מתייחסת לכך שהמסגרת הזו כוללת למשל שעתיים שעוסקות אך ורק בבלט. פרט לכך, יש גם אימוני כושר, עבודה על טכניקה, עבודה על מכשיר ספציפי, זריקות, קפיצות, ומה לא. בקיצור, בפעם הבאה שתצפו בדקה וחצי של המתעמלת, תוכלו להעריך עוד יותר את העבודה הקשה. "אם אני עדיין פה ועדיין מתחרה, זה אומר שאני מרגישה שזה המקום שלי", היא משיבה לתהייה איך אחרי שנים במקצוע זה לא הופך למשעמם. "אני מרגישה שעוד לא אמרתי את המילה האחרונה, ואני ממשיכה להתפתח בענף ולהשתפר. אני ממש מרגישה שאני נמצאת במקום שנועדתי להיות בו כרגע. אם לא הייתי נהנית, לא הייתי פה. אני חיה מהיום להיום, ונהנית מזה".

        נטע ריבקין מתעמלת אומנותית (AP)
        ""המתעמלת צריכה להיראות בהתאם ולכן שמירה על המשקל זה מרכיב חשוב מאוד. מתעמלת צריכה להיראות דקיקה, רזה, קלילה ויפה". ריבקין (צילום: AP)

        ענף ההתעמלות האמנותית, שקיבל את ההכרה האולימפית שלו ב-1984, כולל בתחרות היחידים ארבעה תרגילים: הסרט, שכולל בעיקר את הקושי לשמור עליו בתנועה ולייצר ספירלות, האלות, שבוחן את הזריקות והתפיסות ומראה וירטואוזיות וג'אגלינג, הכדור, שבו המתעמלת מייצרת החלקות על הגוף ותנועות ממושכות מאוד, וחישוק שכולל קצת מכל דבר, ובעיקר החלקות שלו על המשטח ועל הגוף. בניגוד להתעמלות מכשירים, שבו רוב המתעמלים מתמקצעים בתרגיל מסוים, בהתעמלות האומנותית נאלצות המתעמלות להתמקצע בכל ארבעת התרגילים.

        "כולם חייבים להתמחות בהכול, וכל תרגיל בוחן טכניקות שונות", מסבירה ריבקין, ומתקשה להשיב עם איזה מכשיר היא מרגישה הכי הרבה בנוח, ועם איזה פחות. "רובנו אומרות את אותה התשובה שעם כל המכשירים אנחנו מרגישות טוב באותה מידה, וזה כנראה מגיע מצורך להתייחס לכולם באותה מידה. לדעתי זה משהו בתת מודע. אני באמת אוהבת כל תרגיל בפני עצמו כי כל התרגילים מאוד שונים מבחינת הסגנון. בתרגיל הסרט יצא לי לבצע כמה טעויות לאחרונה, אבל זה לא אומר שהתרגיל שלי פחות טוב בו". ולשאלת השאלות עבור כל מי שרואה את האלות מתנופפות באוויר, ומחסיר פעימה יחד עם המתעמלת שמא זה ייפול, ריבקין משיבה: "אנחנו כבר עושות את זה על אוטומט אלף פעמים ביום. אנחנו כבר יודעות לצאת מהסיטואציה הזו כי אנחנו מתאמנות על זה. זה מאוד חשוב איך אתה חושב ואיך אתה מכין את עצמך לתחרות. אין שום סיבה לחשוב שהדברים לא יקרו כסדרם, במיוחד כשאתה בעל ניסיון. אני כבר יודעת מה אני צריכה לחשוב ומה להגיד לעצמי".

        אחד הדברים החשובים בענף, מלבד המשמעת העצמית הגבוהה, הוא כמובן המראה והרזון שבולט מעבר לבגד הגוף של המתעמלת. לריבקין אין עם זה בעיה. "בהתעמלות אומנותית האסתטיקה היא מרכיב חשוב", היא אומרת. "המתעמלת צריכה להיראות בהתאם ולכן שמירה על המשקל זה מרכיב חשוב מאוד. מתעמלת צריכה להיראות דקיקה, רזה, קלילה ויפה. לי אישית אין בעיות כלשהן במשקל מבחינת גנטיקה. אני משתדלת לשמור על תזונה נכונה כדי שיהיו לי את כל אבות המזון ושיהיה לי כוח. ג'אנק פוד? אני אוכלת מדי פעם. כל מתעמלת צריכה לדעת לשמור על עצמה ולדעת מתי היא יכולה להרשות לעצמה, ומתי לא. המשמעת העצמית זה אחד הדברים החשובים בענף הזה. אין אצלנו שקילות כמו בג'ודו – אצלנו יש את איך שאת נראית, וכל אחת צריכה לצאת ולהיראות יפה".

        נטע ריבקין מתעמלת אמנותית (קובי אליהו)
        ריבקין לאחר החזרה שלה עם מדליית ארד מאליפות אירופה (צילום: קובי אליהו)

        לקראת האולימפיאדה בריו, ריבקין מרגישה שהיא רק הולכת ומשתבחת עם השנים, ועדיין בתחושה שהיא יכולה להגיע למקומות שבהם לא ביקרה עדיין. "אלו הרגעים שאני נמצאת בשיא שלי", היא אומרת בגאווה. "מאז התקופה שאחרי לונדון ועד עכשיו אני מרגישה שאני נמצאת במצב הכי טוב שלי ושאני כל הזמן מתקדמת. לאליפות אירופה אני יוצאת עם תחושה טובה ומרגישה שעשיתי כל מה שהיה תלוי בי, ואני מקווה שיהיה טוב". בכל מקרה, ריבקין משחררת הצהרה שאמנם לא מפתיעה, אבל מהווה תזכורת לכל מי שטרם יצא לו לראות אותה בפעולה. "זו תהיה האולימפיאדה האחרונה שלי", היא אומרת, ומציינת שלמרות שיש פה ושם מתעמלות שהגיעו לגיל 28 אחרי ארבע אולימפיאדות, זה כנראה לא יהיה המקרה שלה. "יש לי כל מיני מחשבות על העתיד, אבל בשלב הזה אני אשמור אותן לעצמי".

        אלה סמופלוב, מאמנת התעמלות אומנותית (מגד גוזני)
        אלה סמופלוב, המאמנת של ריבקין (צילום: מגד גוזני)
        המשלחת של ישראל לאליפות אירופה התעמלות אומנותית (מגד גוזני)
        ריבקין, שלישית משמאל, עם המשלחת שנמצאת במינסק (צילום: מגד גוזני)