פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מחליק על קרח דק: לגווארדיולה הגיע להפסיד בדו קרב הפנדלים המוזר

        הניסוי המהפכני המוגזם, הפספוסים בחילופים וההימור השגוי על רובן. הבלוג של מיכאל יוכין מסביר למה מאמן באיירן לא היה ראוי לניצחון במותחן מול דורטמונד, מחמיא לקלופ שיזכה לפרידה ראויה, ונזכר בדו קרב פנדלים הזוי עוד יותר

        פפ גווארדיולה מאמן באיירן מינכן (שמאל) עם יורגן קלופ מאמן בורוסיה דורטמונד (GettyImages)
        דו קרב פנדלים הזוי שהזכיר לו נשכחות. פפ גוארדיולה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        ב-1986 פפ גווארדיולה בן ה-15 למד באקדמיה של ברצלונה, ולשמחתו הרבה שימש גם כמביא כדורים במשחקי הקבוצה בקאמפ נואו. כך הוא זכה להיות קרוב לדשא בערב היסטורי ב-16 באפריל, כאשר בארסה אירחה את גטבורג במשחק הגומלין של חצי גמר גביע אירופה לאלופות.

        השבדים הביסו את הקטלאנים 0:3 במשחק הראשון, והחבורה של טרי ונבלס היתה זקוקה לקאמבק הירואי. היא השיגה אותו בזכות שלושער של פיצ'י אלונסו, והמשחק נגרר להארכה ולפנדלים. גם שם היתה גטבורג על סף ניצחון בגלל המחצה של קראסקו, אך המגן רולאנד נילסון, שהפך לימים לאחד השבדים הגדולים בכל הזמנים, החטיא את הפנדל החמישי של קבוצתו, ובסופו של דבר עלתה בארסה עם פנדל מדויק של ויקטור מוניוס. פפ הצעיר, נרגש עד עמקי נשמתו, פרץ למגרש כדי לחגוג עם אליליו, וחיבק את ויקטור. חלום הזכייה הראשון בהיסטוריה בגביע הנכסף היה קרוב מתמיד.

        כעבור שלושה שבועות, פפ צפה בטלוויזיה בגמר, בו "אירחה" ברצלונה את סטיאווה בוקרשט באיצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן בסביליה. את הערב הארור הזה איש מהקטלאנים לא ישכח לעולם. אחרי שלא הצליחו לפרוץ את הבונקר הרומני במשך 120 דקות, הלכה בארסה שוב לפנדלים, והפעם החמיצה את כל ארבע הבעיטות. אלכסנקו, אנחל פדראסה, פיצ'י אלונסו ומרכוס ראו את השוער הרומני המדהים הלמוט דוקאדם עוצר את כדוריהם, וסטיאווה, אשר החטיאה אף היא את שתי הבעיטות הראשונות ניצחה 0:2 בדו קרב הביזארי ביותר בהיסטוריה.

        גם ברזיל החמיצה ארבעה פנדלים

        מאז התוצאה המשונה הזו, 0:2 בפנדלים כאשר צד אחד מחמיץ ארבע בעיטות, שוחזרה רק פעם אחת ברמה הגבוהה. אלאנו, טיאגו סילבה, אנדרה סנטוס ופרד התרשלו מול פרגוואי, כאשר ברזיל הודחה ברבע גמר הקופה אמריקה ב-2011. הפרגוואים, בעטו אז שלוש פעמים בלבד, בדיוק כמו דורטמונד אתמול (שלישי). הסיוט של 1986 חזר לרדוף את פפ, כשהוא חוזה כלא מאמין מהספסל של באיירן מינכן, אבל מיטש לנגראק, השוער האוסטרלי הנהדר של בורוסיה, לא נזקק לשחזר את הנס של דוקאדם. הוא עצר רק כדור אחד של מריו גצה, בעוד שני הבועטים של הבווארים, פיליפ לאהם וצ'אבי אלונסו, החליקו כאשר ניגשו לנקודה הלבנה.

        כולם זוכרים את ההחלקה של ג'ון טרי בגמר ליגת האלופות ב-2008, ולא קשה להיזכר גם בהחלקה האומללה של דייויד בקהאם שהטיס לשמיים פנדל של אנגליה בטורקיה במוקדמות יורו 2004, אבל שתי החלקות ברציפות? איפה נראה דבר כזה? ובכן, יש לזה תקדים, והוא מעניין במיוחד, כי האירוע גרם לאחת ההחלטות הכי שנויות במחלוקת בתולדות הכדורגל האסיאתי.

        אברהם גרנט מאמן צ'לסי עם ג'ון טרי (AP)
        שתי החלקות ברציפות? (צילום: AP)

        כשזיקו פגש את אל גוהרי

        ברבע גמר אליפות אסיה 2004 בסין פגשה יפן הפייבוריטית, עם המאמן הברזילאי זיקו, את ירדן הצנועה, שהביאה סגל על טהרת הליגה המקומית, אך התהדרה במאמן בעל שם עולמי בדמותו של מחמוד אל גוהרי המצרי ולא ספגה אפילו שער בשלב הבתים. שכנינו נתנו פייט נהדר, ו-120 הדקות הסתיימו בתיקו 1:1 סנסציוני. חלום ההעפלה לחצי הגמר היה קרוב מבחינת הירדנים, במיוחד כאשר היפנים נתקלו בבעיות מוזרות מהנקודה הלבנה.

        שונסוקה נקאמורה, אולי גדול הבועטים של הכדורים הנייחים בתולדות יפן, החליק והכדור שלו הזכיר מאוד את הביצוע של בקהאם. אחרי שעבדוללה אבו זמה דייק בפנדל הראשון של ירדן, ניגש המתאזרח הברזילאי אלכס, חביבו של זיקו, לניסיון שלו. הוא אמנם לא נפל, אך רגלו החליקה, וגם הכדור שלו הוטס במרחק עצום מעל המשקוף.

        שחקני נבחרת יפן ב-2004 (GettyImages)
        תקדים עולמי. שחקני יפן ב-2004 (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        השופט המלזי נכנע ללחץ

        זו היתה השפלה, ובשלב זה החליטו היפנים שהם לא מוכנים עוד לסבול את תנאי הדשא ברחבה בנבחרה לביצוע הבעיטות. זיקו והקפטן צוניאסו מיאמוטו מנעו מהירדנים לגשת לבעיטה השניה ודרשו מהשופט המלזי להעתיק את הדו קרב לצד השני. באופן לא מפתיע, ירדן התנגדה, והדיונים הפכו במהרה לפארסה. בסופו של דבר, הצליחו היפנים לשכנע את השופט, שהורה לשחקנים לעבור לצד השני של המגרש. לא היה עוד מקרה כזה בתולדות המשחק.

        משנה מקום – משנה מזל. הירדנים אמנם דייקו פעמיים מול השער החדש, אבל החטיאו לאחר מכן ארבע בעיטות רצופות, והפסידו בדרמת ענק. יפן ניצחה את הדו קרב 3:4 בתום 14 בעיטות, והמשיכה עד לזכיה בגביע. "היה גשם כבד לפני המשחק, והוא גרם לבעיות, אבל השופט הוא זה שצריך לקבל את ההחלטה. אני מבין מדוע הירדנים לא היו מרוצים. זה מצער מאוד", אמר בדיעבד מזכ"ל ההתאחדות האסיאתית פיטר ולאפאן. ירדן לא שכחה את השערוריה עד היום. אתם מוזמנים לצפות בה כאן.

        ראפיניה בלם משמאל?!

        אולי גווארדיולה היה צריך לקחת אתמול דוגמא מהיפנים ולבקש לעבור לשער השני אחרי ששני הכוכבים האמינים שלו נפלו בעת ביצוע הבעיטות? טוב, זו סתם בדיחה לא מוצלחת, אבל אפשר היה לראות בבירור שגצה ומנואל נוייר היו זהירים מאוד בריצה שלהם לכדור ולא התנהגו בטבעיות מחשש לאבד את שיווי המשקל. אז הראשון ראה את לנגראק מזנק לכדור החלש שלו, השני פגע במשקוף, והמשחק הזה נכנס לפנתיאון.

        המאמן הקטלאני יכול להתלונן על הדשא, ויכול גם להתלונן על השופט - תגובותיו להחלטות השיפוט במהלך המשחק לא היו מכובדות בלשון המעטה - אבל הוא צריך לבוא בטענות קודם כל לעצמו. שחקנים שמסוגלים לשחק במספר עמדות זה נהדר, אך פפ הגזים אתמול לחלוטין עם הניסוי המהפכני המי-יודע-כמה במספר. הוא הציב את ראפיניה, מגן ימני טבעי, כצלע השמאלית דווקא בשלישיית בלמים. האגף הימני כולו הופקד במערך 2-5-3 ברגליו של מיטשל וייזר הצעיר וחסר הנסיון, בעוד לאהם שובץ בקישור המרכזי למרות ששיחק נפלא כקיצוני ימני במחצית הראשונה נגד פורטו.

        זה עבד לא רע במחצית הראשונה, כאשר דורמונד הציגה משחק פחדני למדי. בהפסקה אמר יורגן קלופ לשחקניו: "אני מוכן להפסיד כאן, אבל לא כך", והגישה של הצהובים-שחורים השתנתה. הם העזו הרבה יותר, והנריך מחיטריאן ששולב כמחליף בדקה ה-70 סיפק דקות של קסם, שלא בדיוק ראינו ממנו במהלך העונה המאכזבת. הארמני היה זה שבישל את שער השיוויון תוך שהוא מנצל את ההפקרות באגף הימני של הגנת באיירן, ופייר אמריק אומביאנג ניצל מיקום לא נכון של ראפיניה כדי להשוות. אי אפשר לבוא בטעות לראפיניה שמעולם לא שיחק קודם בתפקיד הזה. האחריות כולה מונחת על כתפיו של המאמן שלו. רק אחרי הספיגה נאות גווארדיולה להעביר את ראפיניה למשבצת הרגילה ושינה את המערך ל-2-4-4, אך זה היה מאוחר מדי. הנזק כבר נעשה.

        פפ גווארדיולה מאמן באיירן מינכן (AP)
        במצוקה אחרי התפטרות הצוות הרפואי. פפ גווארדיולה (צילום: AP)

        הטרגדיה של רובן, הטעות עם מולר

        קלופו פגע בגדול עם החילוף הראשון, בעוד גווארדיולה פיספס בגדול עם כולם. תחילה הוא הוציא את טיאגו אלקנטרה, כנראה על מנת לשמור על כוחותיו לקראת חצי הגמר הענק בליגת האלופות מול האקסית המיתולוגית של שניהם, אך החלפתו הפרה את האיזון בקישור. זה היה הימור גדול לזרוק את אריאן רובן למערכה אחרי הפציעה הארוכה, ולא לתת לו להתחמם רק נגד לברקוזן במחזור הקרוב בליגה, והוא הסתיים באופן טרגי. ההולנדי נפצע שוב, ומראהו העצוב רק הדגיש את המצוקה של באיירן אחרי התפטרות הצוות הרפואי. מי מקבל שם כיום החלטות גורליות לגבי בריאות השחקנים? אולי גווארדיולה בעצמו?

        גם החילוף השני של באיירן היה גרוע. פפ תיכנן להכניס את בסטיאן שוויינשטייגר במקום תומאס מולר לפני שער השיוויון, ולא שינה את הכוונות גם כאשר התוצאה השתנתה. זו היתה התעקשות מוזרה, כי כל תמונת המשחק השתנתה לחלוטין, והבווארים היו זקוקים למולר כדי להכריע את ההתמודדות. כאן כדאי להזכיר כי יופ היינקס בחר להחליף את מולר בגמר ליגת האלופות מול צ'לסי באליאנץ ארנה ב-2012, מיד אחרי שהגרמני העלה את קבוצתו ליתרון. אז זה נגמר בתיקו 1:1 והפסד בפנדלים. מי יודע, אולי זהו העונש הקבוע של מאמנים שלא משאירים את השחקן הנדיר הזה על המגרש עד השריקה האחרונה במשחקים החשובים באמת?

        תומאס מולר שחקן באיירן מינכן (AP)
        עונש קבוע למי שמחליף אותו. תומאס מולר (צילום: AP)

        קלופו ייפרד בגמר גביע

        בקיצור, פנדלים זה סוג של הגרלה, והפעם היתה זו הגרלה דרמטית וביזארית במיוחד, אבל יש תחושה שיש צדק בתוצאה הסופית. לא הגיע לגווארדיולה לנצח במשחק הזה, וכעת הוא צריך לאסוף את השברים (תרתי משמע במקרה של רובן) כשהוא מתכונן למפגשים הכבירים נגד ברצלונה.

        מנגד, על אף העונה המתסכלת מגיע לקלופ לסיים את שבע שנותיו בדורטמונד במעמד גמר גביע. הוא ייפרד מאוהדיו הנאמנים ב-30 במאי באיצטדיון האולימפי בברלין, ואולי יניף את התואר האחרון שלו בדורטמונד. אם וולפסבורג תפסיד הערב בבילפלד, הסיכויים לכך יעלו, אבל סביר להניח שקלופו חושק באתגר הגדול ביותר מול הזאבים. זו יכולה להיות חגיגת כדורגל אמיתית, כמו שהוא אוהב.