פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        שיא שלילי: שי האוזמן מסכם את ההשפלה של מכבי תל אביב בגן נר

        הצהובים כבר מזמן עברו את השיא, ועם סף שבירה כל כך נמוך ועקומת שיפור בלתי קיימת, גודס צריך מאוד לחשוש. שי האוזמן סוגר מחזור, כולל סופו שמפריע, חוק הצעירים הטפשי והמשבר האדום

        שיא שלילי: שי האוזמן מסכם את ההשפלה של מכבי תל אביב בגן נר

        1.

        בשש אחרי הקרבות מול ז'ליקו הגדול ועם שוך פסטיבל ההצלבה ביורוליג, אין יותר חזל"ש מאשר משחק ליגה בגן נר. ובחזל"ש, הכוונה לחזרה לשלולית. למשחק מול הקבוצה שתרד ליגה. במוצאי שבת. יש יותר אפור מזה? אז הנה, מכבי עשתה לנו את זה מעניין. אפשר לדבר על ירידת מתח ועניינים מנטליים. אפשר גם לאזכר את היעדרותו של ג'רמי פארגו. אבל אפשר גם להגיד ששום דבר במשחק מול הקבוצה-שרק-לפני-שבוע-הבטיחה-את-ירידתה לא היה בלתי מוכר.

        מכבי המשיכה לקבל כלום ושום דבר מהקו האחורי שלה. לצורך המחשה, נחבר את מדד היעילות של כו-לם: יוגב אוחיון בעוד משחק של מדד יעילות שלילי (-2). מרקז היינס עם 3. נייט לינהארט בהופעת בכורה לפנתאון עם 1. סילבן לנדסברג עם 17. סה"כ 19. במצטבר. שזה פחות ממדד היעילות של רפי מנקו, שסיים עם 18 נקודות ומדד 22. רגע, רוצים להוסיף גם את דווין סמית' (בכל זאת, משחק גם בעמדה 3)? בכיף. סמית' סיים עם מדד יעילות 13. שזה 32 במצטבר (לחמישה שחקנים). וזה פחות ממדד היעילות של אלכס יאנג, שסיים עם מדד 33.

        מכבי המשיכה להראות עד כמה קשה לה להתקיף מול הגנה אזורית. אפילו ההגנה האזורית של אחת משתי קבוצות ההגנה הגרועות ביותר בשלולית. וזו פונקציה של איכות וכשרון. וזו בעיקר פונקציה של אימון ותרגול.

        מכבי המשיכה להיראות רכה ואפתית, כפי שהיא נראית לא אחת גם במשחקים בליגה וגם בתצוגות נפל דוגמת משחק מספר 2 באיסטנבול. גליל גלבוע נתנה לה בראש וקלעה עליה 89 נקודות, כשהיא הולכת רק 8 פעמים לקו. על מנת לחדד את הנקודה, נבהיר שזהו שיא שלילי של גלבוע. באף משחק העונה היא לא הלכה כל כך מעט פעמים לקו העונשין.

        ומכבי המשיכה להראות שיש לה בעיית סף שבירה חמורה העונה. לאלופת היורוליג במיל' חמישה הפסדי ליגה העונה. 30 בראש בירושלים. 20 הפרש בדרבי (ובבית). 16 הפרש לירושלים (בבית). 20 הפרש בראשון לציון. ועכשיו 17 הפרש מול גלבוע. מול גלבוע! יש לא מעט הטוענים שהפרשים לא חשובים. הפסד זה הפסד ולא צריך לעשות עניין. לכך צריך להשיב בשלוש תשובות. האחת, שזו עדיין מכבי תל אביב. רגע, זו עדיין מכבי תל אביב, כן? השניה היא שמי שחושב שאפשר לעשות סוויץ' פשוט ולהפוך מקבוצה מתפרקת לכזו שמפרקת, יתכן ושוגה באשליות. והשלישית – שגם העונה תוכרע האלופה בסדרה בת שני משחקים, כשיתכן מאוד שההפרשים ידברו. ומכבי של העונה חלשה מאוד בהפרשים.

        שחקני מכבי תל אביב בריאן רנדל, יוגב אוחיון, דווין סמית' (אדריאן הרבשטיין)
        מכבי המשיכה להיראות רכה ואפתית, כפי שהיא נראית לא אחת העונה (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        החיבה של כותב שורות אלו לגיא גודס איננה מוסתרת. כתבנו כאן פעמים לא מעטות דברי הלל על עונת הרוקי של האיש. ובינתיים, מכבי עומדת במטרות הריאליות שלה. יש גביע. היורוליג הסתיים בשלב ההצלבה. ומכבי עדיין במקום הראשון בליגה. הכל טוב ויפה. אלא שצריך לשים את הדברים על השולחן. הקבוצה של גודס הגיעה לשיאה מזמן. איפשהו בואכה הנצחון הביתי הכפול על הספרדיות והזכייה בגביע המדינה. ומאז היא נראית רע. מקבוצה מאומנת מצפים לעקומת שיפור, גם אם לא ליניארית. אצל מכבי זה רק הולך ומתדרדר.

        לאחר אבדן האליפות של דיוויד בלאט למכבי חיפה (שבאותה עונה הודח בסוויפ בשלב ההצלבה ביורוליג), החליטו הפדרמנים להותיר אותו בתפקידו. על פי פרסומים זרים, בעיקר מאחר שהחזיק בחוזה עתק ממנו אי אפשר היה להשתחרר.

        חרף הנסיבות המקלות, שהן בעיקר עבודת ניהול הסגל החלשה עליה לא המאמן הוא האחראי, אבדן אליפות + סף השבירה המביך של מכבי העונה + הנסיגה ביכולת = מחשבה ארוכה של מנהלי מכבי בסוגיית יחסינו לאן. ולמי שיש שמץ של ספק, הרי שהאליפות השנה מונחת על הריצפה. בדיוק כפי שהייתה בעונת 2013/14. וכפי שכתבנו גם אז פשוט צריך להתכופף ולקחת אותה.

        אי אפשר בלי התייחסות לעוד מופע אימים של סופוקליס שחורציאניטיס. הבעיה הכי קטנה של מכבי עם ביג סופו היא ההרחקה (המוצדקת) שלו. לא נעים לומר, אבל גם הרחקות הן חלק מהמשחק. קנס (כבד) וממשיכים הלאה. הבעיה החמורה יותר היא שהיווני הגדול, בעונתו האחרונה בצהוב, כבר מזמן לא תורם לקבוצה שלו. ולעיתים קרובות מפריע. יכול מאוד להיות שהעונה והמשרה של גודס יהיו תלויים ביכולת שלו לגרום לענק הילדותי שלו להתייצב לשני משחקים בסוף חודש יוני.

        מאמן מכבי תל אביב גיא גודס (אדריאן הרבשטיין)
        מקבוצה מאומנת מצפים לעקומת שיפור, גם אם לא ליניארית. אצל מכבי זה רק הולך ומתדרדר. גודס (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        2.

        בשולי מופע האימים של מכבי, עניין אחד נוסף. חרף התקנה המחייבת, מיאנה אלופת המדינה לרשום בטופס המשחק שלושה צעירים שהתייצבו למשחק. נסביר: כל קבוצה בליגת העל מחויבת לרשום בטופס המשחק, בכל משחק, לפחות שני שחקנים מתחת לגיל 22 ולפחות שחקן אחד מתחת לגיל 25. ומכבי רשמה את ארד הררי ובן אלטיט, רק שהאחרון בכלל לא הגיע לגן נר. אז אמנם במכבי הסבירו (ובמינהלת הליגה אישרו) שההוראה לא תקפה מקום שבו רושמים רק 11 שחקנים בטופס המשחק, אבל זה לא הסיפור כאן. יש לא מעט הנמקות אשר תומכות בחשיבותו של "חוק הצעירים". אל תאמינו לאף אחת מהן. החוק האידיוטי הזה מטרתו אחת בלבד. לדפוק את מכבי. והוא התקבל מסיבה אחת בלבד. לדפוק את מכבי.

        נבהיר, קודם כל, ששחקן בן 25 הוא לא שחקן צעיר. אין שום סיבה שבעולם להבטיח מקומו בסגל. ואתם יודעים מה? גם שחקן בן 22 הוא לא שחקן צעיר. הוא שחקן בשיא הקריירה. לא מאמינים? תשאלו את סיפאהי מפנרבחצ'ה. במרבית קבוצות הליגה, השחקנים מתחת לגיל 22 הם השחקנים 11 ו-12 בקבוצה. והם לא משחקים. אתם רוצים לתמרץ קבוצות לתת דקות משחק לצעירים? אפשר ליישם את שיטת הבונוסים שמיושמת בכל הנוגע לשילוב 4 זרים (ולא 5) בליגה. קבוצות שישלבו יותר צעירים, יזכו לבונוס כספי. להבדיל, בדיוק כמו קבוצות שמשתתפות במפעל אירופאי. אבל הרישום הטכני בטופס המשחק הוא לא פחות מאיוולת. וחייבים לעשות לו סוף באופן מיידי. אה, שכחתי לרגע. המטרה האמיתית איננה לדאוג לשחקנים הצעירים. היא לדפוק את מכבי.

        שחקן מכבי תל אביב בן אלטיט (ברני ארדוב)
        נרשם, לא נרשם, מה זה חשוב. אלטיט (צילום: ברני ארדוב)

        3.

        גם בצד השני של הכביש המצב איננו חגיגה גדולה. אמנם רצף ההפסדים של הפועל תל אביב קטן מזה של היריבה העירונית, אבל ארבעה הפסדים רצופים, כולל תבוסה בחולון ותצוגת נפל מביכה בבית מול אילת, זה הרבה יותר מסיבה לדאגה. יפה אמר היו"ר רמי כהן כשהודה שהעונה יש לעודד קטש קבוצה יותר מוכשרת, שעולה יותר מאלו שהורכבו בעונות הקודמות. והתוצאה בינתיים היא מאזן שלילי ובלתי מתקבל על הדעת בליגה. סביר להניח שאנשי הפועל לא יודו בזה בפומבי, אבל ההחתמה של דיז'ון תומפסון במהלך העונה, על משמעותיה הכלכליות (מדובר באחד הזרים היקרים בליגה מחוץ למכבי תל אביב) והאחרות (אתם יודעים, האדומים וסיפורי האידיאולוגיה שלהם), הגיעה כי היה מי שחשב שם שהעונה אפשר ללכת עד הסוף. עד הסוף. המציאות כרגע היא שהקבוצה משחקת כדורסל רע. נראית בלתי מתואמת ושבירה. ומקומה בפלייאוף איננו מובטח.

        שחקן הפועל תל אביב, דיז'ון תומפסון, מול שחקן מכבי אשדוד, דונל טיילור (ברני ארדוב)
        הגיע כדי להביא אליפות. כרגע זה לא נראה טוב. דיז'ון תומפסון (צילום: ברני ארדוב)

        4.

        איזה כיף לראות את שון דאוסן. צעיר שלא צריך שום חוק צעירים כדי לשחק. דאוסן רשם במשחק מול חולון שיא עונתי בדקות משחק (33) ובנקודות (27). כל כך נהנינו, שאפילו לא שמנו לב שגם באיבודים (7). לא נורא. אנחנו בעדו.

        שחקן מכבי ראשון לציון שון דאוסן (מגד גוזני)
        מי צריך חוק צעירים? שון דאוסן (צילום: מגד גוזני)