ריאליטי צ'ך: יאן וסלי, ועוד מהספסל, הוא ההבדל בין מכבי תל אביב לפנרבחצ'ה

דברים שרואים בסטטיסטיקה:

- זהו הפיינל פור הראשון בתולדות פנרבחצ'ה.

- ניקוס זיסיס, 32% מה-3 ביורוליג העונה, התפרע עם 75%.

- סופו וטיוס, משחק הפנים של מכבי תל אביב, סיימו יחדיו עם 10 נקודות ו-8 ריבאונדים.

קהל מכבי תל אביב: הסיבה שהמשחק הזה בכלל הגיע להארכה והפסד בנקודה. תצוגה נהדרת - ויזואלית, ווקאלית, מה שתרצו - של הקהל בצהוב. במשך 44 מ-45 דקות זה היה מחריש אוזניים, וייקח זמן לצלצולים להיעלם. שלטים צהובים-כחולים, קונפטי שנזרק גם ברבע השני (מי שומר אותו כל כך הרבה זמן?) וחצוצרות שאסור להכניס לאולם אבל איכשהו כן הגיעו (אומרים שאיש מכבי תל אביב פילח אותן להיכל, וחילק לאוהדים אסטרטגיים - ראו ציוץ רלוונטי). ובסיום - השלמה עם המצב, וסטנדינג אוביישן לחבר'ה. אפילו קואץ' ז'ליקו פרגן. ציון: 9

מכבי תל אביב הפסידה לפנרבחצ'ה אולקר 75:74, נוצחה 3:0 בסדרה והודחה מהיורוליג

נס לא קרה כאן: מכבי תל אביב לא ראויה לפיינל פור

הכתובת הייתה על הקיר: גיא גודס שוב הגיע לשיא בשלב מוקדם מדי בעונה

הבורסה:

עולה: יאן וסלי. למה? בהמשך.



יורד: דווין סמית'. בתחילת המשחק הכרוז חד חידה - האוהדים נשאלו מהו ערב השיא של סמית' ביורוליג. ובכן, אתמול, כמעט כמו בכל משחק הצלבה, זה שוב לא היה אחד כזה. 9.1 נקודות לערב פלייאוף יש לו (רק סדרת הצלבה אחת במכבי - מול פאו ב-2012 - היתה משביעת רצון)- בהחלט לא תואם לתלוש השכר החדש. אתמול, ב-21 הדקות האחרונות הוא זרק לסל רק פעמיים, ואת סל הניצחון גאודלוק קבר עליו, בקלות.

ציוץ המשחק:

תמונת המשחק: מה שצריך לקרות, קרה

לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

למעקב בטוויטר

מכבי תל אביב הודחה מהיורוליג אחרי הפסד שלישי לפנר אולקר, 75:74, אחרי הארכה

כל הדיווחים, הכתבות, התגובות והטורים על הדחתה של אלופת אירופה

העונות הגרועות של מכבי ת"א ביורוליג: השוואה לעונה הנוכחית

היו עליות, ובעיקר ירידות: רגעי המפתח בעונה האירופית של מכבי תל אביב

העונות הגרועות של מכבי ת"א ביורוליג: השוואה לעונה הנוכחית

השקט.

איזה שקט.

השקט העצום הזה, שיכול להגיע רק לאחר הרעש הכי חזק שחדר לעור התוף בזמן האחרון. והרעש הזה שהגיע אחרי הטיפ-אין של ג'ו אלכסנדר, היה מופרע בדיוק כמו השקט שהגיע אחרי הליי-אפ של ג'רמי פארגו.

וכמו עוצמת השקט, כך המהירות שבפיזור. לו פארגו קולע, האוהדים היו נשארים שעה ארוכה; אבל לא קלע, ובתוך 40 שניות האולם התרוקן - לא לפני שתכולתו כיבדה את המפסידים. ואז נשארו רק אחדים, מדברים בקול רגוע, אתה שומע רק רחשי בקבוקים פוגעים אחד בשני בתוך הפח, קצת מלמולים ופה ושם - 'פארגו', 'גודס', 'וסלי', 'פיינל פור'.

אמש נתקלנו במשחק נהדר. מתח, עוצמה, דרמה, גיבורים לפה ולשם. ובעיקר - מה שצריך לקרות, קרה. אתמול, עבור רבים, זו היתה ריאליטי צ'ק (לא אכתוב 'בדיקת מציאות', לא אכתוב 'בדיקת מציאות', לא אכתוב 'בדיקת מציאות').

מחוץ לשירותים, שני ילדים חיכו לאבא שלהם. אחד לבש חולצה של גיא פניני, אחד של טייריס רייס. שני שחקנים שהמיתולוגיה שלהם מדברת חזק יותר מהמספרים, כמה אירוני. מיתולוגיה, אמרו חכמי ספורט עולמיים, מגיעה כשאין שום דרך להסביר את מה שקרה באמצעות סטטיסטיקה. כי ספורט זה קודם-כל סטטיסטיקה. כך למשל, הסטטיסטיקה מספרת שדווין סמית' לא גיבור גדול במשחקי הצלבה (9.1 נקודות לערב פלייאוף מאז הגיע למכבי - ואתמול 8); או שסופו, בסך הכול, לא מצליח לתרום על פני משחק שלם (14.4 דקות, 6.7 נקודות יורוליג, ואתמול 4 נקודות ו-3 ריבאונדים); או שאם כל מה שמכבי יכולה לעשות בדקות האחרונות זה למסור לפארגו, שקולע ב-47.4% מה-2, אז הסיכוי שלו לקלוע סל ניצחון יהיה כנראה 47.4% (וכנראה בגלל זה קואץ' ז'ליקו הודה ש"בחרנו לנצח עם ההגנה").

כי בהטלת המטבע שהיא פארגו, אתמול יצא עץ. אבל סדרה בין פנר אולקר למכבי תל אביב היא ממש לא הטלת מטבע.

למעשה, הריאליטי צ'ק החלה עוד לפני הסדרה. "הם פייבוריטים, בגדול", סיפר אחד מאנשי מכבי, שלא הצליח להבין איך לעזאזל יותר מדי גורמים ישראלים חשבו והעריכו שהצהובים אמורים לנצח. כשנתבקש לפרט, אמר: "הם פשוט עמוקים. עמוקים מדי".

היו לאנשי פנר-אולקר שלוש אופציות כדי להוכיח את העניין, והם הוכיחו, בגדול ובעמוק. איפה שלמכבי יש יוצר, לפנר יש שלושה. והיכן שלצהובים יש גבוה, לטורקים יש ארבעה (והם גם נראים כמעט אותו דבר). ואיפה שלגודס מסתתר שפן בכובע, לאוברדוביץ' יש גן חיות.

והעומק הזה עמוק מדי למכבי תל אביב. בטח לסגל הנוכחי. אם בשני המשחקים הראשונים 50% ו-56% מה-2 הספיקו לפנר, אתמול הם טאטאו את מכבי למרות ערב של 41%. כי בכל פעם היה להם מישהו אחר שיקבור את הריצה התורנית - גאודלוק, בוגדנוביץ', פרלדזיץ'. ועל כל ערב פושר של בייליצה, מפלצות כיאן וסלי וניקוס זיסיס יעלו מהספסל להופעות מחשמלות. ולגודס ולפיני יש את לינהארט והיינס (מחליפי מכבי - 20 נקודות; מחליפי פנר - 40). לא מספיק. לא מספיק.

לפעמים, ממש לפעמים, לא מספיק יכול להספיק. זה קרה למכבי תל אביב של העונה שעברה. שילוב של כל הדברים הטובים בכדורסל יצרו שלוש הפתעות של אנדרדוג - מילאנו, צסק"א, ריאל - והביאו למועדון גביע אירופה. אבל לרוב, וזו נקודת מפתח, לא מספיק זה לא מספיק.

מיתוסים, מתוקף היותם מיתוסים, הם נדירים, נפלאים. כשקבוצה פייבוריטית מנצחת, זה ממש לא מיתוס. אבל ברוב המקרים, הסטטיסטיקה תנצח את המיתוס, הכדורסל ינצח את האגדי, הטבעי ינצח את ה'על-טבעי', ופנר של 2014/15 תנצח את מכבי של 2014/15. ובגלל זה העונה של אלופת אירופה היוצאת לא מאכזבת; ריאלית. כאן היתה אמורה לסיים את דרכה, וכאן בדיוק סיימה.

ז'ליקו אוברדוביץ' היה מלך המסדרונות. הוא נראה קול כמו הרזומה שלו, וכולם רצו לדבר איתו, והוא הסכים. כשנשאל אם הסיטואציה והאולם לא הלחיצו, אמר "כשאהיה רגוע מזה, אפרוש מאימון", ואז הוסיף: "אני תמיד שמח לשחק כאן. האווירה הזו תמיד עוזרת לי להיות הכי מפוקס שיש. תודה לאוהדים של מכבי על עוד לילה נהדר".

בשעה שגודס ניסה לתרגם את העצבות לכדי הסברים, חדר ההלבשה הטורקי נשמע כמו חמאם שהשתבש. מי שהתקרב לדלת יכול היה לשמוע שאגות שמחה ומי שהציץ יכול היה לראות - סיפור אמיתי - את אחד מאנשי הצוות הטורקים מגיש לאוגוז סבאש מייבש שיער לתוך הדוש (נכון לכתיבת שורות אלה, אין לי שמץ של מושג מדוע בחור כאוגוז סבאש יזדקק למייבש שיער).

בערך 15 אוהדים טורקים חיכו מעבר לברזלים שמחוץ לאולם. הסגל הצוהל שחגג עלייה היסטורית לפיינל פור החליק כיפים לאוהדים, עד שנעלם בתוך האוטובוס.

רק יאן וסלי, לבוש טרנינג אפור אחיד, נשאר ברחבה הסטרילית. הוא ובת-זוגו, שכאילו נוצרה כדי להמחיש עד כמה גבוה הוא. היא החזיקה את החולצה הענקית שלו, הוא התכופף לנשק אותה, ולך נשבר הגב.

כשהחמיאו לו, ענה: "גאודלוק הוא המצטיין במשחק. תחמיאו לו".

בעוד שלושה ימים יחגוג 25, הפרא-אדם הצ'כי הזה, ואם תרצו - הוא ההבדל בין הקבוצות. הוא חיית כדורסל, הידיים כה ארוכות עד שכמעט נוגעות ברצפה מגובה 2.13 מטר, אבל הרגליים - כך נראה - לרגע לא מתחככות בפרקט. הוא מרחף, מזנק, גונב, משתק. הוא סיים אתמול עם 12, 8 ו-2 חסימות. הוא מסר את האסיסט שהעלה את פנר ליתרון הראשון, הוא עצר שתי ריצות של מכבי עם פעולות קריטיות, הוא השווה 9 שניות לסוף המשחק, היה נהדר בהארכה, שינה את זריקת הבאזר של פארגו, קטף את הריבאונד והעיף אותו קיבינימאט. הוא וויילד קארד, האסלר מארץ ההאסלרים, שסיים עם 21 נקודות מדד - הכי הרבה בפנר.

והוא עולה מהספסל.

להאסלר של מכבי תל אביב קוראים בריאן רנדל, שחקן 2-3 ברוטציה הצהובה הנוכחית. כל מחמאה לרנדל תהיה במקום, ועדיין, מדובר בגרסה מוקטנת ועדינה של וסלי. רנדל יכול לנצח את וסלי, לפעמים, פעם ב…

אבל ברוב המקרים, הסטטיסטיקה תכריע לטובת הצ'כי. רנדל מול וסלי זה פנר נגד מכבי. זה כל ההבדל. זו 'בדיקת המציאות' שלכם.

ריאליטי צ'ך.

orenjos@walla.co.il