פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אבוסה בהסוואה: מי הרג את החלוץ הקמרוני הפורה אלברט אבוסה?

        באוגוסט 2014, מלך השערים באלג'יריה מת על המגרש ויצר פארסה עצובה שעוד לא נגמרה: האם החליק על שלולית, קיבל התקף לב, נסקל באבנים או שנרצח בחדר ההלבשה? מגרש השדים מחפש אחר האמת

        שחקן קבילייה אלברט אבוסה (AP)
        המון סימני שאלה סביב מוות טראגי אחד. אבוסה (צילום: AP)

        עד הזמן האחרון, אף אחד לא העז להשתמש במילה ההיא. גם בתוך הערפל, ענני האינטרסים שהקיפו מכל עבר, כולם נזהרו שלא להגיד את המילה המפורשת, כולם העדיפו לתת לחקירות לעשות את שלהן, כולם קיוו שהזמן יקלף את כל השקרים וישאיר, בסופו של דבר, אמת אחת, עליה אי אפשר יהיה לערער.

        אבל כבר עברו שמונה חודשים מאז שהכדורגלן הקמרוני אלברט אבוסה מת על מגרש הכדורגל באלג'יריה - או בדרך לחדר ההלבשה, או בחדר ההלבשה עצמו – ונראה שלעולם לא ממש דחוף לגלות את האמת. אז לפני שבועיים, אביו הנואש השתמש במילה ההיא, המילה שרבים אולי חשבו להגיד, אך רק אחד ממש בא ואמר.

        רצח.

        בני לא נהרג מזריקת חפצים מהיציעים אל כר הדשא, אלא מרצח.


        אלברט אבוסה נולד בדואלה ב-6 באוקטובר 1989, והחל לשחק כדורגל מקצועני בגיל 15. ב-2007 יצא לראשונה מגבולות קמרון כשחקן כשחתם בליגה בגאבון, ולאחר מכן שב הביתה עד 2012, והצטרף לפראק המלזית. עם תום העונה ההיא חתם ב-JS קבילייה, הקבוצה המעוטרת ביותר באלג'יריה. כשהגיע, אמר לתחנת טלוויזיה מקומית שטיזי אוזו היא עיר מאוד מסבירת פנים, והאנשים מאוד נחמדים. לא היתה לו דרך לדעת אז שהאנשים הנחמדים הללו - חלק מהם, לכל הפחות - יגרמו למותו קצת יותר משנה לאחר מכן, חודש וחצי לפני יום הולדתו ה-26.

        עונתו היחידה של אבוסה בליגה האלג'יראית היתה אדירה. הוא סיים כמלך השערים עם 17 כיבושים, הוליך את קבוצתו למקום השני בליגה ולהפסד בגמר הגביע, וייצר לעצמו שם גם מעבר לים. פונפרדינה, אז בליגת המשנה בספרד, הביעה עניין. "היה לו פוטנציאל", יגיד אחרי מותו חברו לקבוצה ולחדר חמזה בנשריף לאתר "האט-טריק". "הוא עבד כל כך קשה כדי להגיע לאירופה. הרבה פעמים שמעתי אותו מדבר עם היועצים שלו, המשפחה שלו, הוא באמת חשב שזה יקרה. הוא היה מאוד קרוב להצטרף לסושו, אבל בסוף החליט להישאר בקבילייה". אחרי ההחלטה אמר אבוסה לתחנת טלוויזיה אלג'יראית: "היה המון עניין מאירופה, אבל אחרי שיחה ארוכה עם הנשיא, החלטתי להישאר. אני מרגיש בבית כאן, וטיזי אוזו היא עיר מיוחדת. אני מרגיש כאילו אני עם המשפחה שלי, בבית בדואלה".

        צפו בביצועיו של אלברט אבוסה בעונת 2013/2014:

        ואז הגיע ה-23 באוגוסט, 2014, היום שהרעיד את הכדורגל האפריקאי, היום בו חייו של אלברט אבוסה הסתיימו. קבילייה אירחה את USM אלג'יר במסגרת המחזור השני של עונת 2014/2015, ומצאה עצמה בפיגור מוקדם. בדקה ה-27 השווה אבוסה מהנקודה הלבנה, וחגג שער שני בשני משחקים - פתיחה טיפוסית לסקורר הטוב ביותר במדינה.

        צפו בפנדל המוצלח ובריקוד של מלך שערי הליגה. הריקוד האחרון שאי פעם יזכה לרקוד בחייו:

        החגיגות נפסקו בדקה ה-83, כשיוסף בלאילי הכריע את ההתמודדות, העניק לאלג'יר 1:2 דרמטי, ונתן את האות להתפרעות המונית באצטדיון "נובמבר 1954". אוהדי קבילייה, שגם כך לא ידועים כאוהדים הרגועים ביותר במדינה, זעמו על ההפסד באחד המשחקים החשובים ביותר מדי עונה, משחק שמגלם בתוכו גם יריבות עתיקת שנים בין שתי ערים. ברשת BBC יחשפו שהאצטדיון המדובר בכלל היה בעיצומו של שיפוץ בזמן המשחק ההוא, ועל כן לאוהדים הזועמים היתה גישה נוחה יותר לאבנים, בלוקים ובטון, אותם החלו לזרוק אל כר הדשא, בצוותא עם חזיזים ואבוקות.

        כמה שעות לאחר מכן, אלברט אבוסה הוכרז כמת, ופינה את מקומו לפארסה גדולה שעדיין מתפתחת, במהלכה סיבת המוות שלו משתנה בהתאם לזמן, לדובר ולאינטרסים הרגעיים שצריך לשרת.

        הגרסה הראשונית של נשיא קבילייה, מוהנד שריף חנפי, נראית בדיעבד מגוחכת במקרה הטוב, וצינית ומטויחת ברע: על פיו, אבוסה "החליק בשלולית מים", פגע בעצב בצווארו, ומת. לאחר מכן שינה את גרסתו, וטען שבכלל מדובר בהתקף לב: "במהלך המשחק אלברט השקיע המון מאמץ. כשעזב את כר הדשא הרגיש לא טוב". בהזדמנות אחרת שלח אצבע מאשימה מגוחכת לא פחות: "האחראי היחיד למוות של אבוסה הוא השופט. הוא מנע מאיתנו פנדל חוקי, והשער הראשון של היריבה לא היה חוקי כי הם בכלל לא היו ראויים לבעיטה חופשית".

        כעבור כמה שבועות השלימה התאחדות הכדורגל האלג'יראית את ה"חקירה" שלה, וקבעה כי אבוסה בעצם מת מהחפצים שנזרקו לכר הדשא. חברו לקבוצה של החלוץ המנוח קאמל ילסי אישר את הדברים לאתר Goal.com: "האמת היא ששני דברים פגעו בו: הראשון בפרק כף היד והשני בעורף. לא היה לו סיכוי להתחמק, הבהילו אותו לבית החולים ועשו כל מה שהיו יכולים. אני לא יודע מה להגיד. בואו נגיד שזו בעיה של אלג'יריה. בהרבה אצטדיונים האוהדים כל כך נלהבים, שזה נהיה מפחיד. זה הופך לשנאה. הם לא זרקו רק אבנים, אלא סלעים".

        שזה טוב ויפה, אבל אם אבוסה ספג על כר הדשא שתי מכות קטלניות שכמעט הרגו אותו בו במקום, איך יכול להיות שהוא צעד בכוחות עצמו אל חדר ההלבשה בסיום המשחק?

        שימו לב למספר 9:

        לכולם היה הרבה יותר קל להתעסק בהספדים ובדמעות מאשר בפענוח האמת. נשיא ההתאחדות שנכח במשחק ההוא אמר שמדובר ב"קטסטרופה לכדורגל באלג'יריה" - קטסטרופה שהגיעה חודשים ספורים אחרי שהמדינה הצנועה קבעה את הישג השיא שלה כשהעפילה לשמינית גמר מונדיאל 2014; נשיא התאחדות הכדורגל האפריקאית איסה הייאטו הוסיף: "הכדורגל האפריקאי לא יכול להיות חממה לחוליגנים, אנחנו מצפים שיינקטו סנקציות בעקבות מעשה האלימות החמור הזה"; נשיא פיפ"א ספ בלאטר הוסיף: "זה בלתי נסלח שאוהד גרם למוות של שחקן". מרסי אוונג'י-אפי, קופצת לגובה לשעבר, כתבה בחשבון הפייסבוק שלה את מה שאנשי הכדורגל השונים כנראה לא היו יכולים: "אלברט מת בשם התשוקה שלו. כמו כל כך הרבה קמרונים, הוא חלם לשחק באירופה. אני כועסת וזועמת על האלימות הבלתי מתקבלת על הדעת הזה, שלא ממש מעניינת אף אחד. לחם ושעשועים... המופע ממשיך!"

        האמת היא שהאנשים הכנים עם עצמם לא היו יכולים להיות מאוד מופתעים מהטרגדיה לאור כל מה שעבר על הכדורגל האלג'יראי בשנים שקדמו למקרה. העיתונאי איסן אל-קאדי כתב בגרסה האלג'יראית של "האפינגטון פוסט": "באלג'יריה, כל סוף שבוע שחקנים, שופטים, מאמנים ואוהדים מסכנים את חייהם באצטדיונים רצחניים, מול כוחות אבטחה שאננים. זריקת אבנים בסוף משחק היא בגדר מסורת בכדורגל האלג'יראי. המלחמה נגד אלימות בכדורגל לא התקדמה לאורך השנים". אל-קאדי לא יכול היה שלא להזכיר את המאורע ב-14 באפריל, 2012, אז אוהדי סיידה פרצו לכר הדשא בסיום משחק ודקרו את אחד משחקני אלג'יר, או מקרה אחר, בו שחקני USM בל אבס הותקפו על ידי אוהדי היריבה, ורק בנס ניצלו ממוות. בשני המקרים הוחלט לטפל בצורה זהה: משחקי רדיוס לקבוצות שהועמדו לדין. זו היתה הדרך של ראשי הכדורגל האלג'יראי לטפל באלימות, לחלק עונשי רדיוס לתקופת זמן כזו או אחרת, שזה קצת כמו לגזור על רוצח סדרתי מסוכן מאסר בית של כך וכך חודשים בכל פעם שהוא מתכוון לרצוח. השילוב הזה, של פיקוח נורא, אצטדיונים ישנים ללא חיץ של ממש בין היציעים והדשא, היעדר מצלמות אבטחה - הכל תרם לכך ש"אוהדי קבילייה הרגו את השחקן האהוב עליהם. כאב לב במימדים של טרגדיה יוונית".

        "אף אחד לא יכול להבין את נסיבות המוות או את המניע שמאחוריו", נכתב באתר הכדורגל האפריקאי Futaa. "מדוע אבוסה היה המטרה? איך זה שאף שחקן אחר לא נפגע? איך זה שאוהדים הורשו להיכנס למתחם עם חפצים מסוכנים? אלה רק חלק מהשאלות להן משפחתו והיבשת לנצח יחפשו תשובות. זו רק טיפה באוקיינוס עצום של התנהגות בלתי הולמת שאנחנו ממשיכים לראות במגרשי הכדורגל לכל אורך היבשת. זה מביש וברברי והתאחדות הכדורגל האפריקאית נכשלת. היא ממהרת לחלק קנסות כבדים כששחקנים וקבוצות עוברים על הכללים, אבל לא עושה דבר כשאוהדים שוחטים אחד את השני באצטדיונים".

        ב-2013 כ-600 אנשים (ביניהם 400 שוטרים) נפצעו ב-142 תקריות שונות במגרשי כדורגל במדינה. ב"פוקס ניוז" טענו שהתמונות מהמגרשים מזכירות את התקופה בה חוליגניזם שלט בכדורגל האירופי, ובפרט בכדורגל האנגלי, בשנות ה-70 וה-80. באותה כתבה צוטט מאמן קבילייה הוגו ברוס הבלגי, שנמלט בחזרה למולדתו, כאומר: "יש לי ילדים, נכדים, אני לא חושב שאני יכול לבקש מהם להתקשר אלי מדי שבוע כדי שישאלו לא רק "מה היתה התוצאה?" אלא גם "איך אתה מרגיש"? זה משוגע. צריך להשעות את אלג'יריה מהכדורגל האפריקאי, אולי מהכדורגל הבינלאומי. באירופה, אסון הייזל היה הרגע בו הכל השתנה. עכשיו האצטדיונים בטוחים באנגליה, בבלגיה, בכל אירופה. באלג'יריה אני מצפה שינקטו באותן פעולות, ואם זה לא יקרה, לא אחזור".

        הפעולה המיידית של ראשי הכדורגל במדינה האפריקאית היתה להשבית את הליגה למשך מספר שבועות, להשעות את קבילייה ממשחקים בינלאומיים לשנתיים, וכמובן, לחלק למועדון הסורר עונש רדיוס לשארית העונה. יכול להיות שבאלג'יריה לא רצו להגזים, כי ידעו שכל העולם - או, לכל הפחות, כל אפריקה מביטה בעניין. האלג'יראים הגישו בקשה לארח את אליפות אפריקה ב-2017, והמאורע האחרון ממש לא הוסיף לסיכוייהם. בתקשורת המקומית תהו איך יוכלו להגן על ביטחון שוהי אליפות גדולה וחשובה, כשהם לא מצליחים לאבטח משחק ליגה פשוט, ואכן, לפני כשבועיים, הודיעו באפריקה כי גאבון היא זו שתארח את הטורניר (לאחר שגברה על אלג'יריה וגאנה בהצבעה לא לגמרי טהורה, אבל זה סיפור אחר).

        ועכשיו, בחזרה לאלברט אבוסה.

        אלימות בכדורגל האלג'יראי (AP)
        לא ההתפרעות הראשונה ביציעים באלג'יריה, וכנראה שגם לא האחרונה (צילום: AP)

        הראשון להעלות את הסברה לפיה חלוץ קבילייה כלל לא מת מזריקת חפצים מהיציעים היה ג'וזף אנטואן בל, שוער עבר קמרוני, שאמר לתקשורת הגרמנית שבוע לאחר מות החלוץ: "קיבלתי מידע שאלברט לא מת על המגרש. הוא חזר לחדר ההלבשה ונתקף על ידי בריונים מטעם נשיא המועדון". ואכן, ב-18 בדצמבר שוחררו תוצאות הנתיחה שלאחר המוות (נתיחה שנייה, עצמאית, שבוצעה בקמרון, שכן תוצאות זו שבוצעה באלג'יריה לא פורסמו), שלימדו שאבוסה ככל הנראה מת לאחר ש"נדקר והוכה למוות בחדרי ההלבשה". על גופתו נמצאו "סימני אגרסיביות קשה" כמו גם "סימני מאבק", והרופא הקמרוני שטיפל בגופה אמר לסוכנות AFP שהחלוץ ספג מכות קשות בפלג גופו העליון, כולל אחת קשה במיוחד בראשו, שגרמה נזק חמור לגולגולת, בנוסף לקרעים ברצועות ופצע בעצם הבריח ש"היה חייב להיגרם מסכין".

        עורך הדין של המשפחה ז'אן-זאק ברנארד הרחיב בנושא לתקשורת האלג'יראית ואמר: "הם מסתירים משהו! המשפחה ראתה את התמונות, היא ראתה את אלברט אבוסה בחדר ההלבשה. אנחנו דורשים לפתוח מחדש את החקירה, למרות שהרשויות האלג'יראיות לא חפצות באותה שקיפות. ביקשתי פעמיים מהתובע של טיזי אוזו לדעת מה קורה עם החקירה, ולא קיבלתי תשובה. אנחנו מרגישים שהרשויות האלג'יראיות מנסות להקטין את הטרגדיה. גם בית המשפט לא אמר דבר. אנחנו מנסים להסיר את המחסומים שחוסמים את האמת. כמובן שככל שיש לנו פחות גישה למידע, כך אנחנו חוששים יותר. זה לא ייאמן. כשהשחקן חזר לחדר ההלבשה הוא היה מוקף בהרבה אנשים, שחקנים, מאמנים, שוטרים. הם היו חייבים לראות מה קרה. יש עדי מפתח שחייבים לדבר. יש גם תאוריה לפיה הרצח היה מתוכנן, כי אלג'יריה לא היתה יכולה לעמוד כלכלית בסטנדרטים של אירוח אליפות אפריקה ב-2017, וכדי להימנע מהפסד בשל כך, הם העדיפו להגביר את בעיות האבטחה".

        כן, עד כדי כך.

        ימים ספורים אחרי הטרגדיה, הבטיחו באלג'יריה לפצות את משפחתו של אלברט אבוסה ב-100 אלף דולר, אולם נכון לכתיבת שורות אלו, על פי דיווחים שונים בתקשורת העולמית, רוב הכסף לא הועבר, ולא ברור כיצד תגדל בתו היחידה של החלוץ הפורה, בסך הכל בת שנה. "זו לא היתה אבן, זה לא היה התקף, הבן שלי נרצח", אמר אביו של אבוסה, אנדרה בודג'ונגו, ל-BBC. "מאז שזה קרה, לא נשיא המועדון או אף אחד מהקבוצה שלח את תנחומיו. אף אחד לא דיבר איתי. כל מה שאני רוצה זה צדק. אלו שאחראים לכדורגל העולמי צריכים לדאוג שהכדורגל יישאר בגדר ספורט, ולא מלחמה. אם החקירות יתבצעו כראוי, יגלו מי הרג את אלברט. כשאיבדתי אותו, כל תקוותיי בעולם נגמרו".

        המשפחה של אלברט אבוסה יודעת שלא תוכל להחזירו לחיים, אבל טאטוא כל השקרים יהיה הדבר הכי קרוב לסגירת מעגל, הדבר היחיד שיאפשר להם להמשיך הלאה. אחרי שהפסידו בקרב, הם לא מתכוונים להפסיד גם במלחמה. "המלחמה הראשונה", אמר עורך הדין של המשפחה ל-BBC, "היא לגלות את האמת - האמת המדויקת - עבור המשפחה, עבור הכדורגל, עבור האוהדים, עבור אלג'יריה, עבור כולם. זה הדבר החשוב ביותר, ועבורו אנחנו חייבים להילחם".

        צפו בהלוויה של אלברט אבוסה

        לכתבות קודמות ב"מגרש השדים"

        לתגובות:
        nimrodofran@walla.co.il