הנה כבר אמצע אפריל, הטעם של המצות כמעט עבר, והפלייאוף, הפלייאוף מגיע. בהנחה שהחשודים המידיים, הלא הם הכוכבים, כבר מוכרים לכולנו, הבה נתרכז בכמה אקס פקטורים אפשריים, שיש בכוחם לגנוב חלק מאור-הזרקורים, להפוך משחקים ולעשות קצת בלגן שמח בלילות הפוסט-סיזן הבאים עלינו לטובה.
ג'יי.אר סמית' (קליבלנד)
נפתח בבחירה המובנת מאליה, זו שכולם כבר יודעים, אבל מישהו צריך להגיד ג'יי.אר סמית', שמשחק בקבוצה של המדינה, קליבלנד קאבלירס. סמית' כנראה מחזיק בג'אמפ-שוט היפה בליגה, גם אם התוצאות והעקביות שלהן לא תמיד ישקפו זאת. אבל כשהוא מפוקס הוא בוער. הנוכחות שלו פותחת את המגרש לג'יימס ואירווינג, וההתקפה הנפלאה של הקאבס מגהצת את כל מה שניצב בדרכה. עד שסטפן קרי יצטרף אליו, סמית' הוא השחקן היחיד בהיסטוריה של הליגה עם שלושה משחקים של 10 שלשות או יותר. הגארד הנפיץ הוכיח שהוא רול-פלייר מושלם ליד לברון, שזקוק לאיומים מבחוץ כדי לנקב את ההגנה עם ראיית המשחק האדירה שלו. אך סמית', כאמור, לא רק מאיים הוא גם מבצע. נכון לעכשיו הוא משליך 7.4 שלשות ב-32.3 דקות שהוא מקבל למשחק במדי הקאבס, מתוכן הוא קולע 2.9.
בכלל, בניגוד לטוני אלנים למיניהם, שהאזור ממנו הם מורשים לזרוק מוגדר במיוחד בצבע נפרד משאר הפרקט, נדמה שסמית' נכנס לתוך קשת השלוש רק כדי לעבור מצד אחד שלה לאחר. עם 0.7 זריקות עונשין לערב מאז שהגיע, כאוהדי כדורסל עלינו לתת לארל להיות ארל (אגב, זה השם האמיתי שלו). חווית הצפייה יכולה להיות מהנה במיוחד, בהנחה שאתם לא חלק מצוות האימון או שהימרתם מכספכם על המשחק.
הבעיה של דיוויד בלאט, מעבר לעובדה שהשחקנים שלו, וסמית' ביניהם, מסתמכים יותר משהיה רוצה על הקליעה מבחוץ, מתחילה בצד השני. השחקנים שלו, וסמית' ביניהם, טרם מצאו את הגיר הנוסף הדרוש מקונטנדרית. על אף שהיכולות הפיזיות והבנת המשחק בהחלט שם אצל סמית', הוא מפגין חוסר ריכוז שהוא כמעט קומי, והקאבס משלמים עליו בנקודות. מי שמחכה שהוא ימצה את עצמו כמגן אישי או קבוצתי, כדאי שימצא מקום לשבת, יתמקם, יוריד נעליים ואולי יפתח ספר. זה יהיה זמן טוב לעשות סידורים עם מס הכנסה אם יש כאלה.
בהפשטה גסה, ג'יי.אר סמית' יכול לגמור לקליבלנד את העונה סדרה אחת מוקדם מדי, אך הוא גם יכול לנצח לה משחקים שהיא אמורה להפסיד. מי יודע, אולי הוא יעשה את שניהם. הוא האקס פקטור של רשימת האקס פקטורים, ואחרי חצי עונה בקליבלנד, קל לעכל את הבחירה שעשה הג'י.אם הלא רשמי של הקאבס, לברון, כשהביא אותו לקבוצה.
בוסטון הבטיחה את המקום השביעי במזרח, תפגוש את קליבלנד בפלייאוף
החמישייה של בלאט הכי מפחידה ב-NBA. זה יספיק לאליפות? אסף רביץ מתכונן לפלייאוף
החולצה הנמכרת ב-NBA: לברון ג'יימס. הקבוצה הכי מוכרת: שיקגו
צפו: קרי צולף 77 שלשות רצופות, קליפ מושקע ללהקה של הספרס
בוריס דיאו (סן אנטוניו)
מי שהחל את הקריירה המקצוענית שלו כרכז העתיד של ההוקס והמשיך אותה בתור הסנטר של פיניקס סאנס בעידן המיתי של סטיב נאש, מצא את עצמו בבית סוף-סוף, בתור הסטרץ'-4 של גרג פופוביץ'. בעונה שעברה דיאו היה אחד המפתחות של פופ לאליפות המתוקה של סן אנטוניו ספרס, והצרפתי המגוון נשאר חתיכה מרכזית בפאזל גם השנה.
לדיאו יש בונוסים מיוחדים בחוזה אם הוא שומר על עצמו מתחת למשקל מסוים, והוא נשקל בנוכחות אנשי הקבוצה בתאריכים שנקבעו מראש. אמתי לגמרי. על-כן, לא צפויה עלייה משמעותית בפלייאוף מ-24.4 הדקות שהוא מקבל לערב העונה. אך אצל הצרפתי מדובר באיכות ולא בכמות. דיאו חושב את המשחק ברמות הכי מתוחכמות שלו. הוא משתמש בשעון, במרחב ובשחקנים על המגרש באופן מושלם. האיום שהוא מהווה בקליעה מבחוץ מספיק בשביל להכריח את ההגנה להגיע אליו, ומשם הוא משמש חומר סיכה אידאלי למכונה העל-זמנית של סן אנטוניו.
האלופים ניצחו את 11 המשחקים האחרונים שלהם, ובטוויסט עלילתי הפכו לסוס השחור של המערב, אחרי (עוד) עונה שהתחילה באופן מדאיג. מחוזקים בקאווי לאונרד ששב מפציעה, הטקסנים ניצלו את הזמן שאחרי פגרת האולסטאר כדי לעקוף את אטלנטה בהפרש המשוקלל, עם 6.3+ נקודות לכל מאה החזקות כדור. למעשה, רק הווריורס והקליפרס מדורגים מעל הספרס. דיאו בשיאו יכול להיות האס שמשנה את מאזן הכוחות לטובתם.
לו וויליאמס (טורונטו)
בליגה שהולכת והופכת יותר מתוחכמת, מאמן הקבוצה דוויין קייסי כאילו יצא משנות ה-90. ההסתמכות האבסולוטית של טורונטו ראפטורס על בידודים וחסימות פשוטות לגארדים, במיוחד ברגעים מכריעים, יכולה להוציא אוהד ממוצע מכליו. זאק לואו מ"גרנטלנד" צייץ זאת במדויק:
We're gonna miss these ridiculous late game Lou-Will ISOs when they're gone. What are the huddles like? "Give it to Lou." "Again?" "Yeah."
Zach Lowe (@ZachLowe_NBA) אפריל 12, 2015ועדיין, בתוך המציאות הזו, הקנדים מאושרים על ההימור שלקחו בהחתמת לו וויליאמס בקיץ האחרון. וויליאמס, מועמד מרכזי לתואר השחקן השישי, זקוק לחופש המקסימלי שהוא מקבל, כדי להיות נשק התקפי נהדר מהספסל של הדינוזאורים. בחודש אפריל, לא כולל המשחק מול הסלטיקס הלילה, הראפטורס טובים בשמונה נקודות מהיריבה כשהוא על הפרקט. בעונה כולה הוא שביעי במדד RPM-התקפה, מעין מדד +/- משוקלל תוצרת ESPN, עם 4.57.
הסוד של "סוויט לו" שוכן בדרך הלא שגרתית שבה הוא סוחט עבירות בעזרת הג'אמפר הקטלני שלו. הוא קולע באחוזים טובים את הזריקות שלו מכדרור, אך ביניהן הוא גם מפזר הטעיות זריקה רבות, תוך שהוא מסתמך על חוש משחק המפותח. מגנים אומללים נושכים את הפיתיון פעם אחר פעם, כועסים על עצמם עוד לפני שהם נוחתים, עוד לפני שוויליאמס נותן לגופו לפגוע בשלהם בדרכו לעוד שתי זריקות מהקו. כאשר מחברים את הקליעה שלו מבחוץ לעובדה שהוא הולך לקו כמעט חמש פעמים בערב, ניתן להבין כיצד יש רק 14 שחקנים בליגה עם יחס טוב יותר של זריקות-נקודות (לו עומד על 1.34 נקודות לכל זריקה העונה). בין שלל הפציעות של הקו האחורי, וויליאמס סוחב את התקפת הראפטורס בקלאץ', והוא במקום החמישי בנקודות ברבע הרביעי העונה.
וויליאמס נכנס לליגה ישר מהתיכונים כשחקן מוכשר בצורה יוצאת דופן עם הכדור, שלא עושה הרבה מעבר. הוא כנראה גם ייצא מהליגה ככזה, אבל אל תתפלאו אם זה ישיג לטורונטו ניצחון או שניים בפלייאוף.
אנדרו בוגוט (גולדן סטייט)
קבוצה שכן מצופה ממנה להתמודד על האליפות, עם ספסל שלם מלא באקס פקטורים פוטנציאליים, היא גולדן סטייט ווריורס, ובחמישייה שלה עולה נפיל אוסטרלי שעשוי להכריע את הכף לטובתה. חברים וחברות, אנדרו בוגוט בריא! בוגוט החמיץ את הפלייאוף האחרון, בו הווריורס הודחו בסיבוב הראשון. השנה יהיה קשה להתעלם מהנוכחות של הג'מוס המתנשא ל-213 ס"מ, במיוחד בהגנה, במיוחד בפלייאוף.
העונה הקסומה של גולדן סטייט מוסיפה למספרים היבשים שלו כוכבית סטיב קר שמר על האוסטרלי בצמר גפן, ובוגוט שיחק רק 23.7 דקות לערב ב-66 משחקים. במפרץ לא ביקשו ממנו יותר מזה. ל-36 דקות, בוגוט מוריד 12.4 כדורים חוזרים וחוסם 2.6 זריקות. נכון לעכשיו, הסנטר מוביל את הליגה במדד RPM-הגנה עם 6.02.
על אף שהוא לא מתבקש לעשות יותר מדי בצד השני, עם יוסג'-רייט של 13.3 אחוזים בלבד, קר מוצא דרכים לשחרר את הרצועה של הסנטר, מה שנותן לנו הצצה לחכמת המשחק הנפלאה שלו. נדמה שאחת לערב בערך, בוגוט ישאב את הריבאונד, יכדרר במעלה המגרש באין מפריע ואז יחסום במפתיע את המגן של קרי, תוך שהוא משאיר לסטף את הכדור לשלשה פנויה עם מסירה בין רגליו. מי שלא נהנה לראות אותו עושה את זה שכח איפה הכיף בכדורסל.
הווריורס נתנו עונה חלומית, והרף שלהם הוגבה בהתאם. בוגוט כשיר נותן להם סיכוי אמתי לעבור אותו.
ניקולה מירוטיץ' (שיקגו)
כבר בשנתו הראשונה בליגה, ניקולה מירוטיץ' דאג לסלק כל חשש שהיה לגבי התאמת המשחק שלו לליגה שמעבר לים, ובשיקגו נושמים לרווחה. מול התקשורת, בהנהלת בולס מנפנפים שאלות על הפציעות האינסופיות שלהם. הם שומרים על ארשת רצינית כשהם טוענים שהמטרה, להיות בריאים ובכושר לקראת הפלייאוף, נותרה בהישג-יד.
אבל דרק רוז מודל 2015, כשהוא אכן משחק, הפך לרכז בעל קליעה מאוד לא עקבית, והוא נוטה לכפות את עצמו בהתקפה כשהוא חוזר מהפציעות הדווקא-כן-עקביות שלו. ג'ימי באטלר ופאו גאסול נמצאים בשני קצוות הפוכים של החיים ככוכב NBA, ולכן יהיו משחקים שבהם כל עזרה מהרוקי הנפלא תתברר כחיונית להצלחה של שיקגו.
בהתקפה, המונטנגרי של נבחרת ספרד הוא ההגדרה המילונית למיס מאץ' מוכשר מדי בשביל ביגמנים, גבוה מדי בשביל שחקני כנף. המספרים של מירוטיץ' לדקת משחק מרשימים, לא רק לרוקי. ב-27 משחקים מפגרת האולסטאר, בשקלול ל-36 דקות משחק, הקומבו-פורוורד בן ה-24 רושם 22.9 נקודות עם 8.7 ריבאונדים, תוך שהוא מגיע לקו 7.7 פעמים. כל זאת, על אף שחודש אפריל לא מטיב עם אחוזי הקליעה שלו, הרבה בגלל ההסתמכות הגדולה עליו בהתקפה. רק ראסל ווסטברוק קלע יותר נקודות ברבע הרביעי מאז הפגרה.
כמו בעונה הרגילה, גם בפלייאוף השוורים ימצאו את עצמם אבודים ברגעים מסוימים. הם ישימו את הכדור בידיו של מירוטיץ', ויתנו בו מבט ספק מעודד ספק נואש. אם הוא ימשיך לספק את הסחורה, הקונצנזוס של גמר מזרח, קאבס-הוקס, עלול לעמוד למבחן.
לטוויטר של אורן לוי
