הסיפור המטורף של דיוויד בלאט משך, בצדק, את רוב תשומת הלב שלנו השנה. תוך כדי כך, תשומת הלב הוסטה מהישראלי הוותיק ביותר ב-NBA. מה שרק הדגיש את המעמד של עומרי כספי בליגה הטובה בעולם: גם בישראל כבר לא מתרגשים מעוד עונה לגיטימית של שחקן NBA לגיטימי לחלוטין, זה כבר הפך למובן מאליו שכספי נמצא שם ושייך לרמות האלה. לא כפוטנציאל, לא כסימן שאלה, אלא פשוט כשחקן רוטציה מהשורה.
סיכום העונה השישית של כספי חייב להתחיל עם התייחסות לקבוצה החדשה/ישנה שלו. כאשר כספי חזר לסקרמנטו, עוד לא היה לו ולנו מושג שהוא הגיע לקבוצה ההזויה ב-NBA. היו סימנים מטרימים, אבל עוד ניתן היה למצוא בהם הגיון. הפיטורים של מייק מאלון, המאמן המוערך, בשלב מוקדם מאוד בעונה, הפכו סופית את הקינגס לקבוצה הזאת ששאר המנהלים והבעלים בליגה מתבוננים בה בהשתאות. הפיטורים הגיעו לאחר רצף הפסדים שהגיע בעקבות מחלה של דמרקוס קאזינס ולמרות שלפני כן פתיחת העונה עלתה על כל ציפייה אפשרית. כמאמן זמני מונה טיי קורבין ואחרי האולסטאר נכנס לתפקיד ג'ורג' קארל הוותיק.
כך, כספי מצא את עצמו משחק השנה עבור שלושה מאמנים שונים. עבורו, כמו גם עבור הקבוצה בכללותה, מדובר היה בשלוש תקופות שונות לחלוטין. החלק האמצעי, של קורבין, הוא הפחות טוב והפחות מעניין מבין השלושה, אך גם בו היו לכספי כמה רגעים מוצלחים ורוב הזמן בו היה כשיר הוא היה חלק מהרוטציה.
כספי רוצה להישאר: "אוהב את הקהילה כאן, מקווה שנוכל לסגור"
בובה של לברון? למה בלאט צריך להיות מועמד לתואר מאמן העונה
הלילה ב-NBA: שתי הקבוצות הטובות בליגה סיפקו הצהרות
הקאמבק של פול ג'ורג': יחזור הלילה אחרי 8 חודשי השבתה
החלק הראשון, של מאלון, מסקרן במיוחד בגלל שבו כספי שינה באופן משמעותי את סגנון משחקו. הוא אמנם המשיך לתפקד כשחקן חוץ, אבל הפסיק לזרוק שלשות כמעט לחלוטין ותקף פעם אחר פעם את הטבעת. הוא שיחק דקות רבות לצד דמרקוס קאזינס ובמשחקים רבים גם לצד רודי גיי, וניצל את ההתמקדות ההגנתית בהם כדי להשתמש ביתרון הקטן שהיה לו על שומר שהיה צריך לחזור אליו מעמדת עזרה ולעבור אותו בדרך לסל. כספי העלה רמה גם ביציאה להתקפות מתפרצות, הפעם גם כמוביל כדור שרץ מחוף לחוף.
ההפתעה הייתה שכספי היה יעיל מאוד בסיומת ליד הטבעת. מאוד מאוד. לראשונה בקריירה, הוא עשה משהו חשוב ברמה גבוהה מאוד גם ביחס ל-NBA. כאשר מאלון עזב, באמצע דצמבר, כספי דורג שביעי בליגה באחוזים ליד הטבעת (ה-restricted area) עבור שחקנים שזרקו לפחות 50 זריקות כאלה, עם 72.9 אחוזים. הוא חלק את המקום הזה עם אנתוני דייויס והאריסון בארנס, וביחד הם היו הראשונים שאינם סנטרים בקטגוריה הזו.
לכספי היה חלק בפתיחת העונה המצוינת של הקינגס. הוא שיחק בשלוש עמדות שונות, כולל בשוטינג גארד במקום הצעירים הלא יציבים בן מקלמור וניק סטאוסקאס (מאז מקלמור ביצע קפיצת מדרגה), והתברר שהרבה יותר נוח לו לרדוף אחרי שחקנים מהירים מאשר להתמודד בהגנה מול פאוור פורוורדים פיזיים. בכמה מהניצחונות המרשימים ביותר כספי היה מהבולטים בקבוצה ברבע האחרון וביצע כמה מהלכים גדולים. אך בעיות בברך עצרו את המומנטום שלו, וכשחזר זו כבר הייתה קבוצה אחרת עם מאמן אחר ומצב רוח אחר. במהרה האחוזים ליד הטבעת חזרו למציאות ובאופן כללי מגמת השיפור נבלמה.
השינוי החשוב הבא היה המינוי של ג'ורג' קארל. מדובר, בפער משמעותי, במאמן הבכיר ביותר שאימן את כספי בקריירת ה-NBA שלו. קארל הוא מאמן שיטתי שבנה כמה קבוצות גדולות בקריירה הארוכה שלו, והרושם הראשוני הוא שהוא מעריך את כספי יותר מכל פורוורד אחר בקבוצה פרט לגיי.
קארל נע בין הרכבים נמוכים לגבוהים ומרבה להעלות את כספי בחמישייה לצד גיי. הוא לא מאמן שדוגל בשיטה התקפית בה הכוכבים בונים ושאר השחקנים עומדים ומחכים, בהתקפה של קארל כולם מעורבים וגם כספי מאוד פעיל. איתו, כספי חזר לזרוק שלשות וגם לקלוע אותן באחוזים יפים. יריבות למדו אותו בפתיחת העונה והשומרים הפסיקו לפחד מהזריקה שלו, אז אם הוא נשאר חופשי הוא זורק. האופציה המועדפת עליו היא עדיין זיהוי מצב בו השומר שלו לא יציב כדי לעבור אותו בדרך לטבעת. פרט לשלשות הוא שיפר גם את יכולת המסירה תוך כדי חדירה, בעיקר לשחקן הפנים.
הסטטיסטיקות בשלוש התקופות מספרות בצורה יפה את סיפור העונה של כספי. בתקופת קורבין הוא פשוט היה בינוני ומטה והסתפק ב-5.8 נקודות למשחק עם מעט מאוד מסביב, אך לפני ואחרי הוא היה טוב יותר. בתקופת מאלון הוא קלע 8.2 נקודות למשחק ב-53.9 אחוזים מהשדה (אחוז נפלא) ו-3.1 הליכות לקו העונשין אותן קלע ב-85.2 אחוזים לא אופייניים. בתקופת קארל הוא קולע 8.3 נקודות, האחוזים הרבה יותר נמוכים (42.4) והוא מגיע פחות לקו העונשין, אך הוא קולע 0.8 שלשות למשחק ביותר מ-40 אחוזים ומוסר 1.8 אסיסטים (בשני המקרים מדובר בנתון הגבוה ביותר בקריירה שלו). בשתי התקופות הטובות היו תנודות בולטות בין משחקים טובים לכאלה בהם בקושי השפיע, אך זה מאפיין ידוע של רול פלייר ב-NBA.
בשורה התחתונה של העונה המבולגנת הזאת, הרושם הוא שכספי הפך בסופה לשחקן מעט שלם יותר. שאלת המפתח היא אם יכולת הסיום ליד הטבעת מפתיחת העונה הייתה חריגה סטטיסטית מקרית או משהו שהוא יוכל לשחזר. הוא נראה אז חד ואגרסיבי מתמיד, אך בהמשך העונה לא הצליח לשחזר את היכולת הזו. הוא עומד כרגע על 65.7 אחוזי קליעה עונתיים ליד הטבעת, עדיין אחוז גבוה מאוד וכמובן שיפור משמעותי מעונות קודמות. אם יצליח לשלב בין הדברים הטובים משתי התקופות המוצלחות השנה בין הסיומת בצבע, האנרגטיות, ההגנה על שחקני חוץ, הקליעה משלוש, יכולת המסירה וההשתלבות במשחק ההתקפה השוטף של קארל אם כל זה יקרה כספי ימצב את עצמו כפורוורד לגיטימי לרוטציה של חלק גדול מהקבוצות בליגה. אלה השדרוגים הקטנים שמתחברים לקפיצת מדרגה ביכולת ובמעמד, קפיצת מדרגה שהשנה, יותר מתמיד, נראה שנמצאת בטווח היכולות של כספי.
הנוכחות של קארל הופכת את סקרמנטו למקום טוב עבור כספי, אמורות להיות לו דקות בשיטה שבשנה הבאה רק תשתכלל, אבל כמובן שהשארה של כספי לא נמצאת בעדיפות עליונה של הקינגס. יהיה להם מקום מתחת לתקרה להחתמה משמעותית, ועד שימצו את האפשרויות הגדולות סביר שיחכו עם המהלכים הקטנים. קשה לדעת אם המעמד של כספי השתנה בזכות עונה טובה יותר מהקודמת, יכול להיות שהוא הרשים מספיק כדי לקבל חוזה מעל למינימום ומעל לשנה, בסקרמנטו או במקום אחר. הזינוק הצפוי בתקרת השכר ב-2016 ישנה את האופן בו קבוצות מתנהלות בקיץ בדרכים שכרגע מוקדם לנסות לחזות, יכול להיות שזה יפעל לטובת שחקנים בקליבר של כספי ויכול להיות שזה יפעל נגדם. אך בכל מקרה, הסיכוי שכספי יתחיל בעוד חצי שנה את העונה השביעית שלו ב-NBA גבוה מאוד. השאלה המרכזית היא אם הוא מצא לעצמו בית או ימשיך לנדוד.
