מפגש עם ישראל מעורר אצל הוולשים זיכרונות נעימים במיוחד. הרי דווקא בזכות נבחרת כחול-לבן השתתפה ויילס בטורניר הגדול ביחיד בתולדותיה, מונדיאל 1958, בעוד מאמנה ניצל ממוות. אלמלא ישראל, לא היה לה סיכוי להעפיל ולהשלים רביעייה של נבחרות מהאי הבריטי מתוך 16 המשתתפות רבע בדיוק, נתון ביזארי בפני עצמו. רק הבעיות הפוליטיות במזרח התיכון, בצירוף פסיקות מעניינות למדי של פיפ"א, אפשרו לנס לקרות, ובסופו של דבר ויילס לא היתה רחוקה מלחולל סנסציה בקנה מידה עולמי ולהיאבק על הכתר. נעל אלמוני בשם פלה דאג שזה לא יקרה. אבל לא נקדים את המאוחר.
שיטת המוקדמות בימים ההם תיראה ביזארית בעידן הנוכחי. לגביע העולם היו אמורים לנסוע 11 נציגות מאירופה, כולל המארחת שבדיה והאלופה מערב גרמניה, בתוספת שלוש נבחרות מדרום אמריקה ואחת מצפון אמריקה. כרטיס בודד אחרון מסכן נשמר לכל האזור של אסיה ואפריקה, אבל היה בזה היגיון מסוים, כי הביקוש היה נמוך מעטות הנבחרות ביבשות אלה שיכלו להרשות לעצמן כלכלית להשתתף במונדיאל.
טורקיה, אינדונזיה וסודן פרשו
ישראל היתה אחת מהן, והיא שובצה לשחק מול טורקיה בשלב הראשון. הטורקים מחו על כך שנכללו בבית האסיאתי ולא באירופי, ופרשו מהטורניר בטריקת דלת. אז הנבחרת שלנו התקדמה שלב הבא, שם המתינה אינדונזיה. ליריבה המוסלמית לא היתה בעיה עקרונית להתמודד מול ישראל, אך היא סירבה לעשות זאת על אדמתה ודרשה להחליף מפגש כפול במשחק במגרש נייטרלי. פיפ"א סירבה, אינדונזיה פרשה, אנחנו המשכנו הלאה. בינתיים, ויתרה גם מצרים על השתתפות בטורניר, ואפשרה לסודן להתקדם ישירות לשלב האחרון מול ישראל. הסודנים היו נוקשים אפילו יותר מהאינדונזים, ולא רצו לשמוע על הציונים.
אז ישראל עלתה לגביע העולם מבלי לשחק אפילו דקה. פיפ"א רצתה למנוע מצב מסוג זה, והכניסה לתקנון סעיף מיוחד לפיו כל נבחרת צריכה לעבור לנצח לפחות יריבה אחת על המגרש כדי להעפיל. אבל איך עושים את זה אם נגמרו כל היריבות מאסיה ומאפריקה? פונים לאירופה. ביבשת הישנה חולקו הנבחרות במוקדמות לתשע בתים, והנבחרות שסיימו במקומות הראשונים עלו. כעת החליטה ההתאחדות הבינלאומית לארגן הגרלה בין כל הסגניות ולתת לאחת מהן הזדמנות שניה מול הישראלים.
יובנטוס לא רצתה לשחרר את צ'ארלס
בהגרלה הזו זכתה בלגיה (הנה לכם עוד קשר מוזר לבית שלנו במוקדמות יורו 2016), אך היא העדיפה לוותר על המונדיאל בשלב זה, ונערכה הגרלה חוזרת. ויילס היתה הזוכה המאושרת. הדרקונים אפילו לא חלמו שיהיה להם צ'אנס כלשהו לנסוע לשבדיה. הם הפסידו את משחקי החוץ שלהם במזרח גרמניה ובצ'כוסלובקיה עוד במאי 1957, ושם אפסו סיכוייהם. לפתע, ההיסטוריה היתה על הפרק, והמשימה החשובה הראשונה היתה להביא את הכוכב הגדול של הנבחרת למפגשים מול ישראל.
זה לא היה דבר של מה בכך. ג'ון צ'ארלס, החלוץ החסון והאצילי, עבר בקיץ 1957 מלידס ליובנטוס והפך תוך ימים למנהיג הגברת הזקנה. הבריטי הראשון אי פעם בליגה האיטלקית הפציץ ללא הפסקה, ויובה ממש לא התלהבה מהבקשה לשחררו למשחקי מוקדמות שכלל לא היו אמורים להתקיים. מסע השכנועים נמשך שבועות, ולבסוף התייצב צ'ארלס באצטדיון רמת גן ב-15 בינואר 1958 מול יעקב חודורוב, נחום סטלמך, אמציה לבקוביץ' ושייע גלזר. הוולשים ניצחו 0:2, הרגישו על גג העולם, והגומלין ב-5 בפברואר בקרדיף היה על הנייר לפרוטוקול בלבד. מבחינת המאמן ג'ימי מרפי היה זה דווקא יום גורלי.
המאמן ניצל ממוות
התפקיד בנבחרת היה משני בחייו של מרפי, אשר הועסק מאז 1946 כעוזרו של מאט באזבי במנצ'סטר יונייטד. המנג'ר האגדי שמע בזמנו את מרפי מרצה על כדורגל בפני חיילים בריטים במהלך מלחמת העולם השניה, נפעם מהידע שלו והביא אותו לאולד טראפורד. השותפות, שהפכה לחברות אמיצה, החזיקה מעמד במשך כל 24 שנותיו של באזבי במנצ'סטר. מרפי העביר את האימונים, טיפח כישרונות כמו בובי צ'רלטון ודנקו אדוארדס, וגם שימש כסקאוט הראשי של המועדון. המוניטין שצבר גרם להתאחדות הוולשית לעשות שמיניות באוויר כדי למנות אותו למאמן הנבחרת במקביל למשרתו העיקרית.
בפברואר 1958 הדבר אילץ אותו לוותר על הטיסה למשחק הגומלין הקריטי של יונייטד מול הכוכב האדום בלגראד ברבע גמר גביע האלופות הוא היה צריך להכין את ויילס לגומלין המיותר מול ישראל. הוולשים ניצחו שוב 0:2, במקביל השיגו השדים האדומים 3:3 בבירת יוגוסלביה וחגגו עליה לחצי הגמר. בדרכם חזרה, התרסק המטוס שלהם במינכן באחד מאסונות התעופה הספורטיביים המחרידים בהיסטוריה. 23 מתוך 44 השחקנים, המאמנים ואנשי הצוות נהרגו. הסיכוי של מרפי לשרוד, לו היה שם, עמד, אם כך, על 50 אחוזים.
אבל הוא לא היה שם. בעוד באזבי עבר תהליך החלמה, אימן מרפי את יונייטד לבדו, שיקם אותה, הפסיד עם ההרכב החדש למילאן בחצי גמר במאי, וכעבור שלושה שבועות בלבד כבר היה צריך להתייצב עם ויילס בשבדיה. היתה זו תקופה עמוסה ומרתקת עבור האיש שהעדיף תמיד להיות דווקא מאחורי הקלעים.
פושקאש כבר לא היה שם
ג'ון צ'ארלס בדיוק סיים אז עונת בכורה אדירה ביובנטוס, זכה באליפות והוכתר למלך השערים עם 28 כיבושים. הגברת הזקנה עשתה הכול כדי למנוע ממנו לטוס למונדיאל, ובאותם ימים בהחלט היתה למועדונים הזכות למנוע מכוכביהם להצטרף לנבחרות. מסע השכנועים של מרפי עבד גם הפעם, וארבעה ימים לפני תחילת גביע העולם הגיע החלוץ הנהדר לשבדיה כדי להצטרף לאחיו הצעיר, הבלם מל צ'ארלס.
ויילס הוגרלה לבית בו לא היה לה על פניו סיכוי, עם המארחת שבדיה שהציגה סוללת כוכבים נהדרת בראשות נילס לידהולם הוותיק, וסגנית אלופת העולם הונגריה שהיתה הנבחרת הטובה בתבל בתחילת שנות ה-50'. מכסיקו השלימה את התמונה, ועליה אף אחד לא ידע כלום.
במשחק הראשון, העיר סנדביקן הנקודה הצפונית ביותר בהיסטוריה בה נערך אי פעם משחק בגביע העולם פגשו חניכיו של מרפי את ההונגרים. למזלם, זו כבר לא היתה נבחרת הפלא. המהפכה ב-1956 גרמה לפרנץ פושקאש, שאנדור קוצ'יש וכוכבים נוספים לברוח לספרד, בעוד יתר גיבורי 1954 כבר היו מעבר לשיאם. יוז'ף בוז'יק המיתולוגי העלה אמנם את ההונגרים ליתרון מהיר, אך ג'ון צ'ארלס הישווה כבר בדקה ה-27, והוולשים חגגו תיקו 1:1 מכובד במיוחד. כעבור שלושה ימים הם פגשו את המקסיקנים וקיוו להשיג ניצחון היסטורי על היריבה האלמונית, אבל ספגו שער שיוויון בדקה ה-89, והסתפקו ב-1:1 נוסף.
בין 8 הגדולות
עוד שלושה ימים עברו, והוולשים ידעו כי תיקו במשחק האחרון בשלב הבתים מול שבדיה יציל אותם בוודאות מהדחה. לפי התקנון של הטורניר, שנראה כיום אבסורדי עד דמעות, נערך משחק פלייאוף מיוחד אם שתי נבחרות סיימו עם מספר נקודות זהה. אז מרפי הלך על בונקר מול הסקנדינבים, הסיט את ג'ון צ'ארלס למרכז ההגנה לצד אחיו, ויתר על ההתקפה, והשיג 0:0 התיקו השלישי שלו. עם שלוש הנקודות האלה היתה ויילס בשיוויון עם ההונגרים, שנהנו מהפרש שערים טוב הרבה יותר אבל זה כלל לא היה רלוונטי.
אז יומיים אחרי תום שלב הבתים, ויומיים בלבד לפני רבע הגמר, התייצבו להן ויילס והונגריה לקרב נוסף. העומס אילץ את ההונגרים להשאיר על הספסל את הכוכב הבלתי מעורער, נאנדור חידגקוטי בן ה-36, והדבר הקל על המשימה של מרפי. הוולשים חזרו שוב מפיגור מוקדם, והפעם השלימו מהפך מושלם בזכות שערים של איבור אולצ'רץ' וטרי מדווין. 1:2 מדהים העלה את הנבחרת שכלל לא היתה אמורה להשתתף בטורניר הישר לשמונה האחרונות. ואולם, ההישג הפנומנלי הזה גבה גם מחיר עצום. ההונגרים, שהפגינו משחק אלים וקשוח, כיסחו את הוולשים ללא הרף, ופצעו את ג'ון צ'ארלס. כך נותר מרפי ללא אחד החלוצים הטובים בתבל דווקא לקראת המפגש מול ברזיל.
"לפלה היה מזל"
עם האוכל בא התיאבון, והוולשים עלו למגרש עם מוטיבציה אדירה. הם סימנו מראש את שני השחקנים המבריקים של ברזיל, דידי וגרינצ'ה, ועשו הכול כדי למנוע מהם להגיע למצבי הבקעה. זה לא היה פשוט, וגרינצ'ה עשה פעם אחר פעם צחוק מהשומרים שלו באגף, אבל הזמן עבר והתוצאה נותרה מאופסת. עם כל דקה שחלפה, האמינה וויילס יותר ויותר שאפשר לעשות את זה. מל צ'ארלס נתן הצגה הרואית במרכז ההגנה ושיחק גם למען אחיו. ואז בא פלה.
"הבחור הזה, בסך הכול בן 17, מי הוא היה בכלל? לא ידענו עליו כלום", סיפר בדיעבד קליף ג'ונס, שעבר מסוונסי לטוטנהאם ב-1958. בדקה ה-66 הם גילו. החלוץ הצעיר עבר בתרגיל מבריק את מל צ'ארלס ברחבה והבקיע את שער הניצחון. הבלם, ששיחק בסך הכל בסוונסי, נזכר בעצב: "היה לו הרבה מזל, הוא הגיע לכדור ממש לפניי". היה זה השער הראשון של פלה בגביע העולם, והשער האחרון שוויילס ספגה בטורניר גדול אי פעם.
"אז איפה היית בחופשה?"
"פלה שבר לנו את הלב. שיחקנו נגד ברזיל כשווים. אני אומר עד היום שהכול היה אחרת לו ג'ון צ'ארלס היה על המגרש. הוא היה מעמיד את הברזילאים בפני בעיות שמעולם לא חוו", טוען ג'ונס. מי יודע. אולי צ'ארלס הביא היה לוקח את המתנה שקיבלו הוולשים מישראל, סודן ואינדונזיה ומצעיד אותה עד לזכייה בגביע העולם. כיצד היתה מתפתחת אז הקריירה של פלה? כיצד היה נראה עולם הכדורגל כיום? בכוחו של כל תיקול קטן בגביע העולם להשפיע רבות על תולדות המשחק בטווח הארוך.
אז הוולשים נתנו את הלב והנשמה על אדמת שבדיה אבל מי ידע על כך? כאשר חזר מל צ'ארלס לסנווסי, גאה על תרומתו למולדת, שאל אותו מוכר הכרטיסים באצטדיון. "מזמן לא ראיתי אותך. איפה היית? שוב נסעת לחופשה?" הוא שאל. "מה זאת אומרת איפה הייתי? היינו בפאקינג גביע עולם ועלינו לרבע הגמר", השיב הבלם. "אה, באמת? בסדר", חייך החבר.