הפועל ירושלים עלתה אמש (שני) למשחק ביד אליהו בהרכב שונה מכפי שהתרגלנו. המריבות עם ברייסי רייט הונחו בצד, והקבוצה של פרנקו פתחה איתו בחמישייה. אגב, זו בסך הכל הפעם השישית העונה שבה השוטינג גארד של ירושלים פותח בחמישייה. קצת מוזר, בהתחשב בעובדה שזה השחקן הכי טוב שלה. דונטה סמית' פינה את עמדת הסמול פורוורד ועבר לשחק בעמדה מספר 4 לצדו של ליאור אליהו, בהיעדרו של ג'וזף ג'ונס הפצוע. והפועל ירושלים, בהגדרה, עברה לשחק כדורסל אחר. אם אין מיסמאצ' מובנה של דונטה על הסמול של היריבה, אז לא חייבים ללכת אליו למצבי פוסט אפ פעם אחר פעם. ואם יש יכולת של חמישה שחקנים להוריד כדור לרצפה, אז אפשר לפנות למצבי התקפה אחרים שמגיעים מאחד על אחד בווריאציות שונות, או מניסיון למסור לשחקנים שמגיעים בתנועה. אליהו למשל.
הגנתית, ניסו בתחילת המשחק לצוות את ברייסי רייט לג'רמי פארגו הנרגן. וההפתעה הגיעה בדמותו של מקי שקיבל את דווין סמית'. והסתדר בתחילת המשחק לא רע בכלל. הסיטואציה הזו גרמה למעין היפוך תפקידים. מכבי, שזיהתה פתאום מיסמאצ'ים, הלכה באלימות לדווין סמית' וג'ו אלכסנדר עם הגב לסל. והתרסקה. ובצד השני, זה שבו אמורים לשמור, פתח גודס עם הגנת חילופים (בכל חסימה), שאפשרה את הטיילת לטבעת שלה. שהסתיימה בסופו של יום עם 64 אחוז אדומים ל-2 נקודות.
לפני חודש בדיוק, בשוך חגיגות הניצחון על הפועל ירושלים והזכייה בגביע המדינה, הוציאה מכבי תל אביב הודעה לתקשורת לפיה סילבן לנדסברג ייעדר כשלושה עד ארבעה שבועות בשל פציעה בכף רגלו. אין ספק שזוהי עונתו הטובה ביותר של המתאזרח במכבי, עם מספרי שיא בכל הקטגוריות הסטטיסטיות. אבל הנתון המרכזי לעניין מידת הדומיננטיות שלו נוגע למספר הדקות. לנדסברג שיחק ביורוליג כ- 19 נקודות בממוצע למשחק. בליגה? כמעט 25.5 דקות למשחק.
אלופת היורוליג סבלה מקשיים והיעדר אופציות מספיקות מהקו האחורי גם בשלבים מוקדמים יותר של העונה. עם פציעתו של המתאזרח מאוניברסיטת וירג'יניה, המצב רק החמיר. לא מעט פרשנים טענו שאת המחיר המיידי להתדלדלות הנוספת בקו האחורי ישלמו ג'רמי פארגו ובמיוחד יוגב אוחיון, שבסגל נטול גיא פניני ולנדסברג הופך להיות הגארד הישראלי היחידי שנותר. ועוד עם חוק רוסי.
לפני פתיחת עונת המשחקים הקודמת, כאשר מכבי לא הייתה בטוחה דיה האם פרשת אוחיון קובאן תותיר אותו בצהוב או תשלח אותו לאמא רוסיה, היא החתימה את יובל נעימי. והגדירה את ההחתמה כ"תעודת ביטוח". למקרה ש. למרות החיסרון הצפוי של לנדסברג, ערב פתיחת הסיבוב השני של הטופ 16 וכשבפניה 9 משחקים בפחות מחודש ימים, החליטו שם שזה מה יש. ולא החתימו זר. ולא התחזקו בישראלי. וויתרו על גל מקל. יכול להיות, לאחר שחזינו אמש ביד אליהו במידת התשישות על פניהם של אוחיון ופארגו, שההחלטה שלא לעשות תעלה למכבי ביוקר. ואולי כבר עלתה.
ערב הפציעה של לנדסברג עמד ממוצע הדקות של אוחיון בליגה על 27.8 דקות למשחק. אחרי? 33.2 דקות. פארגו שיחק 28.5 דקות לפני הפציעה. לאחריה, בלית ברירה, עלה הממוצע שלו ל-33.4 למשחק. יכול להיות ששחיקת הקו האחורי באה לידי ביטוי בעיקר במשחקים בשלולית, אבל את המחיר מכבי שילמה עד כה ביורוליג. עם עובדות אי אפשר להתווכח. מאזנה של מכבי בטופ 16 היה 1:5. מאז ההיעדרות של לנדסברג, הוא ירד ל 2:3 בלבד.
במהלך כל התקופה הזאת הצליחה מכבי, איכשהו, להימנע מהפסדים בשלולית. כשהיא יוצאת בנס מהמשחקים מול הרצליה ואשדוד ומנצלת את טוב הלב של ראשון ואילת לטיולים קלילים. אך טבעי הוא שדווקא נגד ירושלים, זו שנגדה נפצע לנדסברג לפני כחודש, היא תשלם את המחיר. והמחיר הגיע בדמות 17 נקודות לכל הקו האחורי של מכבי, שכולל את פארגו ואוחיון המפורקים ואת מרקיז היינס הבלתי רלוונטי.
מנגד, הפועל ירושלים הייתה מעורבת בשלושה אירועים השבוע אשר המחישו שהיא עדיין מאמינה שאפשר לקחת אליפות העונה, כשדווקא הניצחון המרשים ביד אליהו הוא המשמעותי פחות (למרות שחייבים לתת קרדיט עצום לקבוצה שנתנה למכבי בראש כשהיא משתפת 7 שחקנים בלבד). ברגע שירושלים החליטה להכיל את מה-שלא-קרה-שם-עם-ברייסי-רייט ולהשאיר אותו, היא סימנה שהיא עדיין רוצה לנצח. ועל הדרך, לא מוכנה שמכבי תאסוף אליה בדיוק את החתיכה שהיא צריכה לסגל. ברגע שירושלים החליטה להחתים את דיון תומפסון, שחקן יורוליג לכל דבר ועניין, לחוזה יקר עד תום העונה הזאת בלבד (להבדיל ממדיניות החוזים ארוכי הטווח שהיא הנהיגה עד כה), היא סימנה שהיא לא מקבלת את הדין. שמבחינתה הכל עוד אפשרי. אתם יודעים, כמו בשיר של משינה.
ופיסקה אחרונה על בר טימור, שנתן וואחד הצגה מול מכבי. הקו האחורי של הפועל ירושלים בכלל ויותם הלפרין בפרט לא היו טובים מספיק העונה כדי שלא לאפשר לגארד שהגיע מגרמניה יותר הזדמנויות. יכול להיות שזה נובע, בין היתר, מכך שהאופן שבו נבנה הסגל של ירושלים הפכה אותו לרכז המחליף, נישה שלא בטוח כלל שהיא המתאימה לו ביותר. יכול להיות שגם שיטת המשחק ההתקפי של ירושלים, אשר התבססה עד היום בעיקר על פוסט אפ סטטי, פגעה בכל גארד שאיננו סט שוטר. ובר טימור הוא לא סט שוטר. יכולות להיות סיבות שונות וגם אשמים שונים, אבל חובת ההוכחה היא על בר טימור. בהנחה שימשיך לקבל הזדמנויות.