לפני שבועיים כתבתי על המאבק על הכרטיסים האחרונים לפלייאוף במערב, שעם הזמן הפך לקרב מסדר חולים בין OKC לניו אורלינס (מה יהיה, KD?). בינתיים, גם במזרח מתפתח קרב מרתק על הכרטיסים האחרונים לפלייאוף, ולעומת המערב - כאן יותר ויותר קבוצות מצרפות את עצמן למאבק לקראת הסוף. אמנם אין כאן אלופה מכהנת, MVP מכהן, שני מועמדים נוספים לתואר האישי היוקרתי מכולם וקבוצות שאם יהיו בריאות מסוגלות לאיים על התואר כמו במערב, אבל כן יש בקונפרנס הפחות-טוב כמה קבוצות סימפטיות וכמה יריבויות מסקרנות. הנה רשימת הנאבקות על שלושת הכרטיסים האחרונים:
מילווקי
מאזן: 35:34
מה מחכה לה: 9 משחקי בית ו-4 משחקי חוץ, 5 משחקים נגד קבוצות במאזן חיובי. ראש בראש: מיאמי, אינדיאנה וברוקלין בבית, בוסטון בית וחוץ. מאזן ראש בראש: הפסד 2:1 לשארלוט, יתרון 0:3 על מיאמי, 0:1 על בוסטון ו-0:2 על ברוקלין, פיגור 2:1 מול אינדיאנה.
סיבה לאופטימיות: הכל תלוי בה. עד לא מזמן מילווקי הייתה רחוקה מקרבות המיקום האלה ונדמה היה שהמקום השישי רשום על שמה בטאבו. גם עכשיו יש לה פער של כמה משחקים על יריבות שלא מנצחות בקצב מאוד גבוה. לוח המשחקים שלה נוח במיוחד וארבעה מחמשת המשחקים מול הדולקות אחריה יהיו אצלה בבית.
סיבה לפסימיות: מאז הדד-ליין מילווקי די בהתרסקות. ההחלטה לוותר על ברנדון נייט ולהביא את מייקל קרטר וויליאמס אולי תוכיח את עצמה בעתיד; בהווה היא החלישה מאוד את הקבוצה של ג'ייסון קיד. גם בגלל בעיות הבריאות של MCW שגרמו לו להפסיד ארבעה משחקים, וגם בגלל שאיתו מדובר בקבוצה עם בעיית קליעה חמורה מבחוץ ובאופן כללי התקפה חלשה.
סיכוי שתיכנס לשמינייה: גבוה. הפער יכול לעשות את שלו, גם העובדה שהשבועיים האחרונים לעונה כוללים משחקים מול הניקס, פילדלפיה, אורלנדו וברוקלין שאולי עד אז תאבד סיכוי. זה אמור להספיק למילווקי לגרד את 40 הניצחונות שאמורים להספיק לה להבטיח את המקום בפלייאוף, שמגיע לה בזכות החצי הראשון של העונה.
מיאמי
מאזן: 36:32
מה מחכה לה: 6 משחקי בית ו-8 משחקי חוץ, 6 משחקים נגד קבוצות במאזן חיובי. ראש בראש: שארלוט בבית, מילווקי, בוסטון ואינדיאנה בחוץ. מאזן ראש בראש: ניצחון 0:4 על ברוקלין, יתרון 1:2 על בוסטון, פיגור 3:0 מול מילווקי ו-2:1 מול אינדיאנה ושארלוט.
סיבה לאופטימיות: איכות שחקני המפתח. לאף קבוצה באיזור הזה אין רביעייה כמו גוראן דראגיץ', דווין וויד, לואל דנג וחסן ווייטסייד. בדקה וחצי שבין הטרייד על דראגיץ' למחלה של כריס בוש היו שדיברו על חמישייה שמסוגלת לקחת את המזרח. גם אם הדיבור היה מוגזם, האיכות של שמונים אחוז מהחמישייה הזאת צריכה להספיק למקום בפלייאוף.
סיבה לפסימיות: עומק. מעבר לארבעת הגדולים יש למיאמי בעיקר את מריו צ'אלמרס וכריס אנדרסון. שאר הסגל הבריא מורכב משאריות מחוממות של שחקנים גבוליים ב-NBA, המוכר בהם הוא מייקל ביזלי שאיכשהו חזר. הנזק של פציעה לשחקן מפתח (ומדובר כאן בשחקנים שנוטים להיפצע), יהיה גדול יותר מאצל כל שאר המתחרות.
סיכוי שתיכנס לשמינייה: די גבוה. כאמור, התלות בבריאות חשובה כאן במיוחד וזה עלול להשאיר את מיאמי בחוץ. אם הרביעייה תישאר בריאה, רוב הסיכויים שתשיג את הכרטיס לפוסט סיזן. מוטיבציה לא חסרה, בעיקר בזכות הסיכוי לפגוש בסיבוב הראשון את קליבלנד ולברון, אותה מיאמי ניצחה פעמיים השנה.
בוסטון
מאזן: 38:30
מה מחכה לה: 7 משחקי בית ו-7 משחקי חוץ, 5 משחקים נגד קבוצות במאזן חיובי. ראש בראש: מיאמי ואינדיאנה בבית, שארלוט וברוקלין בחוץ, מילווקי בית וחוץ. מאזן ראש בראש: יתרון 1:2 על אינדיאנה וברוקלין, פיגור 2:1 מול מיאמי ושארלוט ו-1:0 מול מילווקי.
סיבה לאופטימיות: כושר נוכחי. הקבוצה של בראד סטיבנס לוהטת ולא מזמן סיימה רצף של חמישה ניצחונות ושבעה בשמונה משחקים. אייזאה תומאס (שפצוע כרגע) העלה את רמת ההתקפה, החבורה הצעירה משפרת את התיאום ואת הבנת השיטה של סטיבנס הנהדר וההגנה בראשות מרכוס סמארט ואייברי ברדלי שמרה את היריבות על 92 נקודות ומטה בחמשת הניצחונות הרצופים. בכושר הזה, ריבוי המשחקים מול יריבות ישירות הוא יתרון נוסף.
סיבה לפסימיות: חוסר ניסיון. בוסטון מתבססת על ילדים שעבורם זהו מאבק אמיתי ראשון ב-NBA. במשחקים שבאמת חשוב לנצח, חוסר הניסיון ביחס לשחקנים של מיאמי, אינדיאנה וברוקלין עשוי לבוא לידי ביטוי. בכלל, הסלטיקס נמצאים בעיצומה של בניה מחדש ובשלב די ראשוני שלה, הם לא צריכים את הפלייאוף באותה מידה בה קבוצות אחרות ברשימה הזאת צריכות אותו.
סיכוי שתיכנס לשמינייה: בינוני ומטה. הפציעה של תומאס, שיחמיץ לפחות עוד שני משחקים, באה בתזמון רע מאוד. בוסטון בכלל לא הייתה אמורה להיות במאבק הזה ולא תתאבל אם בסוף תסיים במקום ה-10-11 במזרח ותרוויח כמה מקומות בדראפט. אבל אי אפשר לפסול את האפשרות שהיכולת בשבועות האחרונים מעידה על קפיצת מדרגה אמיתית ולא על תקופה טובה שתעבור.
אינדיאנה
מאזן: 38:30
מה מחכה לה: 7 משחקי בית ו-7 משחקי חוץ, 6 משחקים נגד קבוצות במאזן חיובי. ראש בראש: מיאמי ושארלוט בבית, בוסטון ומילווקי בחוץ, ברוקלין בית וחוץ. מאזן ראש בראש: יתרון 1:2 על מילווקי, מיאמי ושארלוט ו-0:1 על ברוקלין, פיגור 2:1 מול בוסטון.
סיבה לאופטימיות: שילוב בין ניסיון, כושר נוכחי ומאזן ראש בראש מול רוב היריבות. הפייסרס אמנם הפסידו כמה משחקים לאחרונה, אבל לפני כן ניצחו 13 מ-15 משחקים כדי להוציא את עצמם מהקבר ולחזור למאבק על הפלייאוף. זה קרה בעיקר כאשר כל שחקני המפתח היו בריאים, בפרט ג'ורג' היל שגרר פציעות לאורך העונה. בסגל מלא, יש לאינדיאנה שלושה שחקני חמישייה שבשנתיים האחרונות הגיעו פעמיים לגמר המזרח ואוסף של שחקנים משלימים מגוונים. בסגל מלא, זו פשוט הקבוצה הטובה ביותר ברשימה הזאת.
סיבה לפסימיות: סאגת פול ג'ורג'. התקופה הטובה החלה במקביל להצהרות שג'ורג' מתכנן לחזור באמצע מרץ. הפנטזיה על פלייאוף עם הכוכב הגדול של הקבוצה נתנה אנרגיות חדשות. אבל מאז התברר שהסיפור, כמו תמיד עם נסיון לחזור מוקדם מפציעה ארוכה, לא פשוט. בשלב הזה, אם ג'ורג' יחזור הוא יתקשה להיכנס לכושר שיאפשר לו לתרום ואולי רק יפגע בקבוצה. אם לא יחזור, לא בטוח ששחקנים כמו דיוויד ווסט ורוי היברט יגייסו מוטיבציה להיאבק על מקום בפלייאוף רק כדי להפסיד בסיבוב הראשון.
סיכוי שתיכנס לשמינייה: גבוה. אינדיאנה אמורה להיות בפלייאוף, היא מספיק טובה ומספיק מנוסה כדי להתגבר על היריבות שמולה. שחקני המפתח נראים מגויסים למשימה ותחרותיים מספיק כדי שיהיה אכפת להם.
שארלוט
מאזן: 38:29
מה מחכה לה: 7 משחקי בית ו-8 משחקי חוץ, 7 משחקים נגד קבוצות במאזן חיובי. ראש בראש: בוסטון וברוקלין בבית, מיאמי ואינדיאנה בחוץ. מאזן ראש בראש: ניצחון 1:2 על מילווקי, יתרון 1:2 על מיאמי ובוסטון, פיגור 2:1 מול אינדיאנה, 1:1 מול ברוקלין.
סיבה לאופטימיות: הגנה. סטיב קליפורד לא מוערך מספיק כמאמן הגנה. איכשהו, הוא שוב הפך את שארלוט לכוח הגנתי משמעותי ולקבוצת ההגנה השנייה בטיבה בליגה בחצי השני של העונה (הראשונה היא יוטה, תופעה ששווה כתבה בפני עצמה). הנכס המרכזי של קליפורד בצד הזה הוא מייקל קיד גילכריסט שהולך ומתפתח למפלצת.
סיבה לפסימיות: התקפה. בחצי השני של העונה שארלוט היא גם קבוצת ההתקפה השנייה הכי גרועה בליגה, וזה קורה למרות שעד לא מזמן מו וויליאמס היה בזון לא הגיוני. קמבה ווקר מדשדש בחזרה מפציעה, לאנס סטיבנסון לא בעניינים ומעט מדי שחקנים בסגל של קליפורד קולעים מבחוץ. יהיה קשה להיכנס לפלייאוף כשכל סל דורש עבודה קשה.
סיכוי שתיכנס לשמינייה: בינוני. אמנם מדובר ברוב הקבוצה שבעונה שעברה הפתיעה לטובה, אבל גם אז הם בקושי נכנסו לפלייאוף כשהמאבק היה הרבה פחות צפוף. שארלוט תקשה על כל יריבה ותיקח מה שייתנו לה, אבל קשה לראות אותה מבצעת ריצה אמיתית. תלויה בהיחלשות של שתיים מהקבוצות שמעליה.
ברוקלין
מאזן: 39:28
מה מחכה לה: 10 משחקי בית ו-5 משחקי חוץ, 7 משחקים נגד קבוצות במאזן חיובי. ראש בראש: בוסטון בבית, מילווקי ושארלוט בחוץ, אינדיאנה בית וחוץ. מאזן ראש בראש: הפסד 4:0 למיאמי, פיגור 2:0 מול מילווקי, 2:1 מול בוסטון ו-1:0 מול אינדיאנה, 1:1 מול שארלוט.
סיבה לאופטימיות: אין לה מה להפסיד. ברוקלין תיתן את בחירת הדראפט שלה לאטלנטה (נכון לעכשיו מדובר בבחירה התשיעית), כך שאין לה כל עניין בשמירה על המצב הקיים. דרון וויליאמס, ג'ו ג'ונסון, ברוק לופז, ת'אדיוס יאנג וג'ארט ג'ק הם שחקנים וותיקים שיודעים, או לפחות ידעו פעם, לנצח משחקים. הם רוצים להיות בפלייאוף ואם תיווצר הזדמנות לסגור את הפער מהקבוצות שמעליהם אולי הם יצליחו להעלות רמה.
סיבה לפסימיות: ברוקלין היא סיבה אחת גדולה לפסימיות. מועדון כבוי בלי עתיד, תקווה או חלום, שחקנים חסרי חשק, מאמן שנראה מיואש, אולם ביתי שלא תורם כלום. על הנייר הסגל נראה סביר, אבל זה פשוט לא מתחבר לליונל הולינס. כשמוסיפים לכך את הפער מהיריבות ואת מצב הראש בראש הגרוע, מתקבלת תמונה עגומה.
סיכוי שתיכנס לשמינייה: נמוך מאוד. רק רצף ניצחונות יוצא דופן יאפשר לנטס לחזור לפלייאוף. אטלנטה מחככת ידיים בהנאה, גם בוסטון שתקבל את הבחירות של ברוקלין בשנים הבאות.
