גודס, פארגו והלפרין: אנשי הסיבוב השני בליגת העל בכדורסל

בתקציר: הניצחון של הפועל ירושלים על הפועל אילת

הסיבוב הראשון של מכבי תל אביב לווה במשבר גדול מאוד. האלופה הובסה נגד הפועל ירושלים בארנה, הושפלה נגד הפועל תל אביב ביד אליהו, ורשמה הפסד מביך מאוד נגד צדביטה זאגרב בבית ביורוליג. בימים ההם היה נראה כי מכבי נמצאת במסלול הבטוח לעונה קשה, כזאת שמאפיינת את עונות הבכורה של מאמנים חסרי ניסיון במכבי תל אביב. אלא שהסיבוב השני של מכבי בליגה, שהגיע במקביל לסוף העונה הסדירה ביורוליג ולתחילת הטופ 16, הוא מהטובים ביותר של הצהובים בעונות האחרונות. סיבוב ללא הפסדים, כולל ניצחונות משכנעים על הפועל ירושלים, בבית, בחוץ, בליגה, בגמר הגביע, וניצחון יפה בדרבי בדרייב אין. ביורוליג מכבי רשמה הישגי שיא עם ניצחונות ביתיים על ברצלונה וריאל מדריד, מועדונים שכבר כמה שנים לא מפסידים לצהובים מחוץ לפיינל פור.

גיא גודס ראוי לכל המחמאות שניתנו לו בשבועות האחרונים. אז נכון שמכבי התקשתה גם במשחקים בסיבוב הזה, יצאה מבורות נגד בני הרצליה, גלבוע/גליל, הפועל אילת ומכבי חיפה (פעמיים), אך בכל המשחקים ידעה לנצח. כל הניצחונות הללו הגיעו בתקופה הטובה ביורוליג, כשסגל השחקנים הצהוב בחוק הרוסי לא עולה בהרבה על סגל השחקנים של רוב חבורת הצמרת, במיוחד לאחר הפציעה של סילבן לנדסברג והעליות ומורדות של אלכס טיוס. בכל האלמנטים האלה שלט המאמן הצעיר ביד רמה, הפגין הרבה ביטחון, וניווט את הצהובים למצב בו הם יכולים להבטיח בעוד מספר שבועות את המקום הראשון בליגת העל. הדרך בה התמודד עם המשבר של מכבי, וידע כיצד להזין את הכוכב הגדול ג'רמי פארגו היא לא פחות מנהדרת, ולא בטוח שקודמו היה עושה זאת בסטייל גדול יותר.

מאז סוף שנות ה-90, רק שלושה מאמנים סיימו עונות במכבי תל אביב כמאמנים ראשיים - פיני גרשון, דיוויד בלאט ונבן ספאחיה. גיא גודס יוסיף את שמו לרשימה זאת בכבוד רב.

עירוני נהריה סיימה את שני הסיבובים, הראשון והשני, במקום השני בטבלה – אם כי מדובר בשני הפכים שונים. את הסיבוב הראשון סיימו הכתומים עם שני ניצחונות בלבד, במקום ה-11, ואת הסיבוב השני סיימו עם המאזן השני בטיבו, כשרק מכבי תל אביב מנצחת יותר משחקים מהם. שני אחראים עיקריים היו לניצחונות המדהימים של נהריה, שגברה בחוץ בסיבוב השני על הפועל ירושלים, מכבי ראשון לציון הפועל חולון וגלבוע/גליל ובבית על הפועל תל אביב, הפועל אילת ונס ציונה: המאמן רועי חגאי, ששני רק לגיא גודס בתור למאמן הסיבוב, ורוברט רות'בארט, שהעמיד מספרים של זר בכיר בליגה בסיבוב הזה.

את הסיבוב החל רות'בארט עם הצגה בארנה נגד ירושלים, כולל שלשת מאני טיים. היא המשיכה עם 5 חסימות על הראש של הפועל תל אביב ועוד משחק נהדר נגד גלבוע/גליל, שגרמו ללא מעט אנשים לקרוא למאמן הנבחרת ארז אדלשטיין לקחת אותו בחשבון לקראת אליפות אירופה. עברו כמה משחקים חלשים של נהריה והסנטר בן ה-28 והציניקנים כבר החלו לבקר אותו, אלא שהענק הישראלי הוכיח עד כמה הוא התקדם עם סיום סיבוב נהדר, השוואת משחק השיא שלו בניצחון הביתי על אילת והוכחה באופן סופי שמקומו לא רק ב-12 שייסעו עם הנבחרת לצרפת בקיץ, אלא כשחקן שצריך לשחק ובאופן משמעותי.

ג'רמי פארגו - מכבי תל אביב

סטטיסטיקה: 16.9 נקודות, 7.9 אסיסטים ו-3 ריבאונדים ב-32.6 דקות

הנציג של מוליכת הטבלה רשם סיבוב נהדר, אחרי סיבוב ראשון בו בעיקר ידע ירידות ומעט עליות. הניצוץ הראשון של הגאונות של פארגו הגיע במשחק הביתי נגד הפועל אילת, בו לקח את העניינים לידיים וניצח את המשחק לבד ברבע הרביעי. על הפועל ירושלים הוא המטיר 34 נקודות, על ראשון לציון 25 ובדרך הספיק להיות דומיננטי מאוד גם בשלבי ההכרעה של גמר גביע המדינה. פארגו הוא שחקן ההכרעה של מכבי תל אביב, אבל כפי שמלמדת כמות האסיסטים הגבוהה שלו בסיבוב הזה, הוא ידע להפעיל את החברים שלו נהדר ויכול בקצב הזה לראות את עצמו כמועמד לגיטימי לשחקן העונה.

יותם הלפרין - הפועל ירושלים

סטטיסטיקה: 14 נקודות ו-4.1 אסיסטים ב-32 דקות

אחד השחקנים הכי שנויים במחלוקת בכדורסל הישראלי רשם סיבוב טוב מאוד והיה מהעוגנים שהוציאו את הפועל ירושלים מהמשבר בתחילת הסיבוב ומהמכה של התבוסה בגמר הגביע. שני משחקים רעים רשם הלפרין הסיבוב הזה, אחד מהם רע מאוד נגד מכבי תל אביב בחוץ, ובכל זאת, ידע להציג יציבות גם בשרשרת ההפסדים. לשיאו הגיע קפטן הנבחרת וירושלים דווקא אחרי ההפסד בגמר הגביע עם שלושה משחקים של יותר מ-20 נקודות. כשדונטה סמית' היה עסוק בעצמו בסיבוב הזה, ברייסי רייט עשה בעיות ושאר השחקנים לא תפקדו, הלפרין וליאור אליהו היו נקודות האור של הפועל ירושלים, שמסיימת סיבוב סביר עם שבעה ניצחונות ב-11 משחקים, והגארד שלה זוכה בצדק למקום בחמישייה.

דומיניק מגווייר – הפועל חולון

סטטיסטיקה: 14.1 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-4.8 אסיסטים ב-32.7 דקות

את המקום בחמישייה תפס שחקן ה-NBA לשעבר בשנייה האחרונה בזכות הניצחון על הפועל תל אביב והתצוגה שלו. למי שהספיק לשכוח, את העונה פתח מגווייר בהפועל אילת שוויתרה עליו ושלחה אותו לחולון. כבר מההתחלה השידוך היה נראה מצוין, וכשהוא משלים סיבוב מלא במדים הסגולים אפשר לראות שחקן שעושה הרבה מהכל ובצורה טובה. ב-8 מתוך 11 משחקים הסיבוב הזה מגווייר קטף תשעה ריבאונדים ויותר, כשלשיאו הגיע דווקא בהפסד לעירוני נהריה כשרשם טריפל דאבל מרשים עם 16 נקודות, 11 אסיסטים ו-10 ריבאונדים. בקבוצה המאוזנת של אלעד חסין הוא לאו דווקא השחקן הכי בולט, אבל בעמדה שלו, פורוורד שיכול לשחק בעמדות 3-5, הוא אחד השחקנים הטובים ביותר בליגת העל.

ג'וליאן רייט - בני הרצליה

סטטיסטיקה: 16.8 נקודות ו-8.6 ריבאונדים ב-31.8 דקות

עם כל הכבוד לשינוי שהביא מיקי גורקה לבני הרצליה, את העונה של הקבוצה מהשרון אפשר לחלק לשניים - לפני שג'וליאן רייט הגיע לקבוצה ולאחר מכן. ארבעה ניצחונות ועשרה הפסדים רשמה הרצליה ערב המחזור ה-15 ואז נחת רייט, אחרי שלא שיחק כמעט בפנאתינייקוס והפך בין רגע למכונה משומנת של נקודות, ריבאונדים ואנרגיה. חמישה ניצחונות בשמונה משחקים רשמה הרצליה מאז שהגיע, כשהקבוצות היחידות שניצחו אותם היו מכבי תל אביב, הפועל ירושלים והפועל תל אביב. רייט הפך את הרצליה ממועמדת לירידה לקבוצה שככל הנראה תיכנס לשמינייה הראשונה בסיום העונה.

רוברט רות'בארט - עירוני נהריה

סטטיסטיקה: 15.9 נקודות, 10.4 ריבאונדים ו-1.8 חסימות ב-30.3 דקות

ראו שחקן הסיבוב.

כמעט ונכנסו: מארק ליונס - עירוני נהריה (21.2 נקודות, 5.6 אסיסטים ב-35.6 דקות), יינסי גייטס – הפועל תל אביב (17.1 נקודות ו-7.1 ריבאונדים ב-30.9 דקות)

לסיבוב השני נכנסה הקבוצה של נדב זילברשטיין עם הרבה מחמאות והרגשה שהיא קרובה לעלות על מה שעשתה עונה קודם לכן. ההחתמה של מיטשל וואט במקומו של טוני איזלי הייתה אמורה להביא להמשך המגמה, ונס ציונה אף רשמה שלושה ניצחונות בארבעה משחקים בפתיחת הסיבוב, אלא שאז הכתומים נעצרו. שישה הפסדים רצופים, שנבלמו בקושי בניצחון ביתי על גלבוע/גליל האחרונה בטבלה משאירים את הקבוצה הסימפטית בחלק העליון של הטבלה, אלא שביכולת שהציגה בסיבוב הזה היא לא תישאר במיקום זה להרבה זמן. נס ציונה חייבת לעשות שינוי ומהר, לפני שהעונה הזאת, שיכלה להיות קפיצת המדרגה שלה אל עבר צמרת הכדורסל הישראלי, תסתיים ללא כרטיס לרבע גמר הפלייאוף.

עשרה הפסדים רצופים אמנם לא מהווים את הרצף הארוך ביותר בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, אך גלבוע/גליל מתקרבת להיות אחד הסיפורים העצובים שידע הכדורסל כאן בשנים האחרונות. בתחילת העונה סומנה הקבוצה בצדק כמועמדת לירידה, ולסגל צעיר מאוד מינתה את ברק פלג חסר הניסיון בתור מאמן. הסיבוב הראשון נגמר בצורה סבירה עם ארבעה ניצחונות, אך מאז הניצחון על חולון במחזור הפתיחה של הסיבוב השני ועד ההפסד הדחוק במחזור אמש, הקבוצה האדומה אפילו לא הייתה קרובה לנצח.

אז מה הזוי בגלבוע/גליל? העיקשות והגאווה של הבעלים חיים אוחיון. אין ספק כי החזון של אוחיון הוא לפתח את פלג כמאמן העתיד של קבוצתו, ואין ספק כי עושה כמעט הכל כדי להשאיר את הקבוצה בליגה, כולל החלפת שחקנים קיצונית. אבל אם אוחיון לא יבין את מה שכל אנשי הכדורסל בארץ כבר רואים - שבלי שינוי בעמדת המאמן הקבוצה לא תישאר בליגה - המיזם הנהדר הזה, שזכה באליפות לפני חמש שנים, ייפרד מליגת העל. השאלה מה יקרה קודם: האם אוחיון ייפרד מפלג או, שגלבוע תיפרד מהליגה?