איום השביתה הוסר ממש ברגע האחרון ובלילה שבין שישי לשבת, האלופה לוס אנג'לס גלאקסי תוציא לדרך את העונה ה-20 של ה-MLS, עם משחק ביתי מול שיקגו פייר, בתקווה לשוב אל משחק הגמר בדצמבר ולהשיג תואר שישי בתולדותיה. בליגה ישחקו השנה 20 קבוצות (10 במזרח ו-10 במערב), אחרי הקמתן של ניו יורק סיטי FC ואורלנדו סיטי FC, בעוד קבוצת שיבאס USA, ששיחקה באזור לוס אנג'לס, נסגרה. כל קבוצה תקיים 34 משחקים לפני שהפלייאוף ייצא לדרך.
כיאה לעשור השלישי בחייה של הליגה שקמה לתחייה אי שם באזור המונדיאל שהיה בארצות הברית, ה-MLS נראית כמי שהולכת לקראת העונה הגדולה ביותר שלה. נכון, תיירי הנרי ודייויד בקהאם כבר שיחקו בליגה בין היתר, אבל עד לפני כמה שנים, קשה היה לדמיין את האפשרות לראות כזו התקבצות של סופרסטארים על מגרשי הכדורגל שמעבר לאוקיינוס. לכבוד פתיחת העונה, הנה 15 השמות הכי מעניינים השנה ב-MLS.
כמעט נכנסו:
* קייל בקרמן (ריאל סולט לייק, בן 32)
הקשר האחורי של נבחרת ארצות הברית היה היהודי היחיד ששיחק במונדיאל האחרון בברזיל, כאשר פתח בכל משחקי שלב הבתים, שם האמריקאים עברו את פורטוגל וגאנה. בתור קפטן הקבוצה מיוטה, הוא רוצה להשכיח את זכר ההשפלה ברבע גמר הפלייאוף אשתקד, אז סולט לייק חטפה חמישייה מהגלאקסי. בקרמן הוא אחד השחקנים הוותיקים בליגה ורשם עד היום 406 הופעות במדי מיאמי, קולורדו (שם שיתף פעולה עם דדי בן דיין) וריאל סולט לייק, במדיה הוא משחק מאז 2007. בקרמן והראסטות שלו צפויים גם העונה להטיל אימה על שחקני ההתקפה של היריבות. "המערב הולך להיות מרחץ דמים העונה", הוא אמר לאחרונה.
* מיקס דיסקרוד (ניו יורק סיטי FC, בן 24)
ומאמריקאי וותיק לאחד צעיר, שרק העונה יגיע ל-MLS לראשונה בחייו. מיקל מורגנסטאר פאלסון, או בקיצור מיקס נולד בכלל בנורבגיה, לאב מקומי ואם אמריקאית והתבלט רבות, עד שבסוף בחר לייצג את נבחרת ארצות הברית, לאחר שכבר הופיע בנבחרות הנוער של נורבגיה. הוא זומן לסגל הנבחרת במונדיאל האחרון, אבל למרות הבאזז הגדול סביבו, לא שיחק כלל וכעת, הקשר היצירתי המרתק, שהחליט לוותר על רוזנבורג ועל הקריירה האירופית לטובת חזרה "הביתה" ינסה להסביר למה הקבוצה החדשה מניו יורק רדפה אחריו ללא הרף עד שהצליחה להביא אותו. שחקן העבר קלאודיו ריינה, המשמש כמנהל המקצועי של ניו יורק סיטי, כינה אותו: "אחד הכישרונות הצעירים הדינמיים והגדולים ביותר של הכדורגל האמריקאי". דיסקרוד אגב, מחזיק ב-70 כובעים של ניו יורק יאנקיז ויגשים את חלומו כשישחק באצטדיון של הקבוצה.
* ג'רמיין ג'ונס (ניו אינגלנד רבולושן, בן 33)
עוד אמריקאי "מעורב", שמתחיל את עונתו המלאה הראשונה בליגה. אחרי המונדיאל האדיר שלו, כולל שער יפהפה מול פורטוגל, ג'ונס בחר לעבור לשחק בארצות הברית. שיקגו התעניינה וכך גם ניו אינגלנד, שזכתה בו לאחר הגרלה בין שתי הקבוצות. ג'ונס הגיע לקבוצה שבבעלות רוברט קראפט (הבעלים של ניו אינגלנד פטריוטס מה-NFL) בתום קריירה מפוארת בבונדסליגה, שם שיחק בעשור וחצי האחרונים, כולל תקופה זכורה במיוחד בשאלקה. לאחר שהעביר חצי עונה בבשיקטאש, ג'ונס חתם בניו אינגלנד באוגוסט שעבר ומהר מאוד השאיר את חותמו ועזר לרבולושן להגיע עד גמר ה-MLS. את העונה הוא יתחיל ביציע, בשל שבר מאמץ שהוביל לניתוח וישבית אותו לתקופה של חודש בערך. ניו אינגלנד תנסה לשרוד בלעדיו בזמן הזה.
* אובפמי מרטינס (סיאטל סונדרס, בן 30)
במשך יותר מדי שנים נחשב החלוץ הניגרי לכישרון בלתי ממומש. הוא פרץ באינטר, המשיך לניוקאסל ומשם התגלגל לוולפסבורג, קאזאן, בירמינגהאם ולבנטה, אבל נראה שאת מקומו מצא דווקא בצפון מערב ארצות הברית, שם הפך לכוכב ההתקפה של הסונדרס. ב-55 הופעות במדי הקבוצה עד היום, מרטינס כבש לא פחות מ-27 שערים, כאשר בעונה שעברה סיאטל מסיימת את העונה הסדירה במקום הראשון בטבלה. מרטינס, בעיני רבים, הוא אחד השחקנים החשובים בליגה, אם לא החשוב שבהם והוא כמעט זכה ב-MVP אשתקד, כאשר לצד 17 שערי ליגה, הוא הוסיף גם 13 בישולים. השער שלו מול סן חוסה ארת'קוויקס נבחר לשער העונה ב-MLS ואוהדי סיאטל שרים לו: "מי זה האיש שכבש בירוק? אובפמי מרטינס! הוא לא בנאדם הוא מכונת שערים, אובפמי מרטינס!".
* פדריקו היגואין (קולומבוס קרו, בן 30)
מרחק שעתיים נסיעה מקליבלנד, ישראלי נוסף יהיה השנה בפעילות בספורט האמריקאי. מדובר בחלוץ שגיא לב ארי, אותו קולומבוס בחרה בדראפט האחרון. ללב ארי מצפה תחרות מאוד, מאוד קשה, עם היגואין, אחיו הגדול של פיפיטה, חלוצה של נאפולי. מאז הגיע פדריקו לקולומבוס ב-2012, אחרי קריירה בינונית מאוד שהחלה בריבר פלייט ונמשכה במספר קבוצות מארגנטינה וקצת גם בבשיקטאש הטורקית, הוא החל לספק מספרים נהדרים. ב-71 הופעות ב-MLS יש לו 27 שערים ו-23 בישולים, מה שסידר לו בסיום העונה הקודמת את החוזה הגבוהה ביותר בתולדות הקבוצה. "הוא הוכיח בשנים האחרונות שהוא אחד השחקנים הכי טובים בליגה הזו והוא תורם לסגנון הכדורגל ההתקפי שהקבוצה רוצה לשחק בו", אמרו בקולומבוס על פיפיטה 2 (או בעצם, 1).
עשרת הגדולים:
10) מייקל בראדלי (טורונטו FC, בן 27)
אם בהתחלה עוד היו כאלה שטענו שמייקל בראדלי שיחק בנבחרת האמריקאית עוד לפני גיל 20 לא מעט בזכות העובדה שאביו בוב היה המאמן, הרי שהכישרון הגדול של הקשר המרכזי הוכיח את עצמו לאורך השנים. בראדלי, שהחל את הקריירה המקצוענית במדי ניו יורק מטרוסטארס (היום הרד בולס) ב-2005, יצא לקריירה מצוינת באירופה, שכללה את הירנביין, מנשנגלדבאך, שאלקה, קייבו ורומא, שם הפך לעוגן במרכז המגרש במשך שנתיים, עד שבינואר שעבר נמכר לקבוצה הקנדית תמורת 10 מיליון דולר. טורונטו בנתה בפגרה האחרונה קבוצה סופר-מסקרנת ובראדלי, שמונה לקפטן לקראת העונה הקרובה, יהיה הפנים של המועדון שמשחק בעיר הרביעית בגודלה בצפון אמריקה. הוא מגיע בכושר פנטסטי ולאחרונה כבש שער "אולימפי", היישר מנקודת הקרן, במדי הנבחרת. האם היה שווה לעזוב את הטופ של הכדורגל האירופי בשביל זה? התשובות בקרוב.
9) ג'וזי אלטידור (טורונטו FC, בן 25)
אחד מאותם שמות מסקרנים שהגיעו לקבוצה הקנדית הוא חלוץ נבחרת ארצות הברית, עוד אחד שבגיל צעיר יחסית ובמה שאמורות להיות השנים הטובות ביותר שלו, בחר לעבור לשחק דווקא ב-MLS. בראדלי סיפר לאחרונה שהוא שינה את החוזה שלו בטורונטו על מנת לאפשר את בואו של אלטידור, שסיפק שנתיים מדהימות באלקמאר (39 שערי ליגה ב-67 הופעות) ושנתיים מבישות בסנדרלנד (שער ליגה בודד ב-40 הופעות) וינסה להשתקם בליגה אליה הוא חוזר לראשונה מאז עזב ב-2008 את הרד בולס לטובת ויאריאל הספרדית: "זה היה הרגע הנכון לעשות את המהלך הזה מבחינתי", הוא אמר לאחר המעבר. אלטידור היה התקווה הגדולה של נבחרת ארצות הברית לקראת המונדיאל האחרון, אבל נפצע כבר בדקה ה-21 של משחק הפתיחה מול גאנה ולא הצליח לחזור, מה שפגע קשות בחבורה של יורגן קלינסמן. הסיוט שלו נמשך כאמור בפרמיירליג ועכשיו הוא יצטרך להיות מחליף ראוי לג'רמיין דפו, שעשה את הדרך ההפוכה מטורונטו לסנדרלנד.
8) בראדלי רייט פיליפס (ניו יורק רד בולס, בן 29)
27 שערי ליגה (שווה לשיא MLS לעונה) ועוד ארבעה שערי פלייאוף היו לבן של איאן רייט בעונה שעברה, בה הוא זכה בתואר מלך השערים ונבחר ל-11 של העונה. BWP השאיר בצד את כל הצרות שחווה באנגליה לאורך השנים ומצא בית חם בניו יורק. העונה הוא יעמוד בפני מבחן גדול ויצטרך להוכיח שגם בלי תיירי הנרי וטים קייהיל לצדו בחוד, הוא מסוגל לייצר את אותם מספרים ולסחוב את הרד בולס קדימה: "זה בהחלט נותן לי מוטיבציה להשתפר. נצטרך להתמודד עם השינויים, לא נבכה עליהם". מיד עם פרישתו של הנרי, ניו יורק שיפצה משמעותית את החוזה של רייט פיליפס והחתימה אותו תחת "חוק בקהאם" בתור מה שנקרא השחקן הייעודי שלה, מה שישאיר אותו אצלה לתקופה ארוכה. ב"מירור" הבריטי כבר תהו: "האם החלוץ האנגלי עם הכי הרבה שערים ברחבי העולם בעונה החולפת לא ראוי לקבל זימון לנבחרת?".
7) סבסטיאן ג'ובינקו (טורונטו FC, בן 28)
השם השלישי של טורונטו ברשימה הוא אולי ההחתמה המפתיעה ביותר בליגה העונה. לפתע פתאום, בשיאה של הקריירה, החליט "הנמלה האטומית" לעזוב את יובנטוס ולעבור לקנדה. בינואר, טורונטו הודיעה שהיא החתימה אותו על החוזה הגבוה ביותר בליגה, שבעה מיליון דולר לעונה (קצת יותר מכפול ממה שהרוויח ביובנטוס), מה שהפך אותו לשחקן האיטלקי המרוויח ביותר בעולם. בעוד שבאיטליה הוא היה החלוץ הרביעי בהיררכיה של אלגרי ולא היה מצליח להשיג שדרוג בחוזה, לאור 27 דקות בממוצע למשחק בהן שותף העונה, ב-MLS הוא יכול להפוך סופסוף לכוכב שכולם ציפו שיהיה. ג'ובינקו אמור היה להצטרף לטורונטו רק ביולי, אבל זמן קצר לאחר החתימה הוא נפרד מיובנטוס ועבר מוקדם מהצפוי, להתכונן עם קבוצתו החדשה לקראת העונה. ההתלהבות בטורונטו בשיאה מהרגע שג'ובינקו הגיע ואחרי האימון הראשון שלו, אליו הגיעו אוהדים רבים, בקבוצה התרגשו מה"אינטנסיביות והיכולות המדהימות שלו עם הכדור".
6) קלינט דמפסי (סיאטל סונדרס, בן 31)
האמריקאי הכי טוב ב-MLS, כנראה שגם בכלל. 112 הופעות ו-40 שערים יש לקפטן במדי הנבחרת, כולל את אחד השערים המהירים בתולדות המונדיאל, אותו כבש מול גאנה בקיץ כבר אחרי חצי דקה. המסע הארוך של הקשר ההתקפי הפנטסטי החל בניו אינגלנד רבולושן, ממנה יצא ב-2006 לפרמיירליג. אחרי שש עונות גדולות בפולהאם וחצי עונה במדי טוטנהאם, הוא נרכש באוגוסט 2013 על ידי סיאטל תמורת 9 מיליון דולר, קיבל חוזה גדול ולא אכזב לרגע. ההגעה שלו לקבוצה סחפה אוהדים רבים, שחלקם מכיר רק אותו מבין כל שחקני נבחרת ארצות הברית. בחורף שעבר דמפסי יצא להשאלה קצרה לפולהאם, אבל הפעם הוא ויתר על התענוג ובחר לתת לגוף מנוחה, בניסיון להסתער עם סיאטל על האליפות. אם ישמור על כושרו מהעונה שעברה (15 שערים ב-24 הופעות), הוא ומרטינס בהחלט יכולים לעשות את זה.
5) רובי קין (לוס אנג'לס גלאקסי, בן 34)
"ברכות ללוס אנג'לס גלאקסי על האליפות ולרובי קין, בן דוד שלי, על תואר ה-MVP של הליגה". כך אמר בצחוק ברק אובמה, נשיא ארצות הברית על החלוץ הלבנבן כסיד, כאשר הקבוצה מעיר המלאכים הגיעה אליו לביקור לפני חודש, לאחר הזכייה האחרונה בתואר. קין הפך לאורך השנים, מאז הצטרף לגלאקסי של דייויד בקהאם ולנדון דונובן לראשונה באוגוסט 2011, לאחד השחקנים הגדולים בתולדות ה-MLS. ב-2011 הוא בישל את שער האליפות לדונובן, שנה לאחר מכן כבש בגמר בדרך לתואר שני ובעונה שעברה, אחרי שחתם על הארכת חוזה ארוכת טווח, מצא את הרשת בגמר מול ניו אינגלנד, בדקה ה-111, כדי להיות אלוף בפעם השלישית בליגה.
הוא זכה בתואר השחקן המצטיין של העונה עם 19 שערים ו-14 בישולים ובאופן כללי, שולט לחלוטין בנעשה בליגה (69 שערים ב-115 הופעות במדי הגלאקסי עד כה). קין כבר לא ילד ולא חושש להביע את דעתו בכל נושא. הוא עודד את השחקנים לשבות לפני העונה, הבהיר לג'רארד שהוא הולך להיות קפטן הקבוצה ("הוא תוספת, לא החלפה לדונובן") ואמר לקראת העונה: "צריך לשמור על הבית שלנו בתור מבצר. אף פעם לא יימאס לי להגיע לבית הלבן לביקורים אחרי אליפויות". ב"טלגרף" הבריטי הקדישו לו כתבה לקראת העונה ובה הוא כונה: "המלך הבלתי מעורער של ה-MLS".
4) דויד וייה (ניו יורק סיטי FC, בן 33)
אחרי עונה מרגשת עם אתלטיקו מדריד, במהלכה עזר לדייגו קוסטה להפוך לחלוץ מפלצתי ולקבוצה לזכות באליפות סנסציונית בספרד ולהגיע מרחק דקה וחצי מזכייה בצ'מפיונס, מלך שערי נבחרת ספרד בכל הזמנים הפתיע את כולם. בתחילת יוני, רגע לפני המונדיאל הכושל, הוא הודיע: "אני עוזב את אתלטיקו לטובת פרויקט שאי אפשר לסרב לו. זה משהו מאוד מיוחד, לי ולמשפחה שלי". זמן קצר לאחר מכן התברר שוייה הוא השחקן הראשון בתולדות ניו יורק סיטי FC, הקבוצה שהוקמה בשיתוף הפעולה בין מנצ'סטר סיטי לניו יורק יאנקיז. "אל גואחה" הפך לקפטן המועדון החדש וקיבל את החולצה 7. כעת מצפים ממנו שימשיך לחורר רשתות. עוד לפני ההגעה לתפוח הגדול, וייה שיחק כמה משחקים בעוד קבוצת בת של הסיטיזנס, מלבורן סיטי FC, אבל מעכשיו מתחיל המבחן האמיתי שלו.
אחרי שלל תארים לאורך הקריירה, בניו יורק מצפים ממנו לחורר רשתות. אם זה יקרה, הקבוצה בהחלט תוכל לזכות באליפות, שעבור וייה תהיה למעשה השלישית ברציפות אחרי ברצלונה ואתלטיקו. בינתיים, הוא עסוק בשכנועים וככל הנראה הצליח לגרום לצ'אבי, חברו לנבחרת לאורך השנים, להגיע לקבוצה בקיץ הקרוב, לאחר שיסיים את החוזה בברצלונה. לאור כל מה שאירע עם למפארד, הפך וייה לסמל של הקבוצה החדשה ובניו יורק נרגשים ממוסר העבודה שלו: "יש המון מה ללמוד משחקן ואדם כזה. מהרגע הראשון הוא הראה שזה המקום בו הוא רוצה להיות", אמר קשר הקבוצה, נד גרבאבוי, שמשחק ב-MLS כבר למעלה מעשור. כאילו בשביל לשים חותם סופי על העניין, וייה גם כבש את השער הראשון בתולדות המועדון, בניצחון 0:2 על סנט מירן הסקוטית במשחק הכנה לפני חודש.
3) סטיבן ג'רארד (לוס אנג'לס גלאקסי, בן 34)
17 עונות כמקצוען ולמעלה מ-700 הופעות במדי ליברפול יגיעו לסיומן עבור סטיבי ג'י בקרוב, והוא יעבור למערב ארצות הברית עם חוזה לשנה וחצי תמורת שישה מיליון דולר, ישים על עצמו את החולצה מספר 8 וינסה לעזור לגלאקסי לשכוח מבקהאם ומדונובן ולהמשיך את השושלת שלהם. לפחות ברמת ההייפ, ג'רארד הוא הרכש הבולט ביותר ב-MLS העונה. הגלאקסי מיהרו לנצל את ההתלהבות ומוכרים את החולצה של הקשר האנגלי הוותיק בלא פחות מ-205 דולר, פי 3 ממה שעולה חולצה שלו במדי ליברפול כיום. ואם חשבתם שהן לא נמכרות בקצב מסחרר, טעיתם. אם ג'רארד יצליח להסתגל לחיים שמעבר לים ולכדורגל האמריקאי, אין סיבה שהגלאקסי לא יזכו בעוד תואר ומי שנרגש במיוחד הוא בקהאם, שאמר: "סטיבי הולך לעשות שם עבודה גדולה. הוא אחד הקשרים הכי טובים ששיחקתי איתם. הוא מקצוען מדהים וכל השחקנים בלוס אנג'לס ילמדו ממנו המון".
כמה עולה חולצה של סטיבי ג'י בלוס אנג'לס?
LA Galaxy fans may have to pay up to £134 to have their new signing's name Steven Gerrard, 34, on a shirt. pic.twitter.com/c2Xt0YWWTU
Mr JayDee (@JerryDouglas19) February 7, 20152) פרנק למפארד (ניו יורק סיטי FC, בן 36)
אם ג'רארד יצר את ההייפ הכי חיובי לקראת העונה, נראה שלמפארד עשה את הדברים בדיוק הפוך. בקיץ הוא נפרד מצ'לסי והצטרף לניו יורק, או שלא ממש. בסופו של דבר, סופר פרנקי מצא את עצמו בכלל במנצ'סטר סיטי, נאבק על האליפות ואפילו כובש מול הקבוצה בה הפך לסמל ענק לאורך למעלה מעשור. בהתחלה כולם היו משוכנעים שמדובר בהשאלה מניו יורק לאלופת אנגליה, אבל פתאום, בינואר, הודיע שיישאר במנצ'סטר עד לסיום העונה ורק אז יגיע לתפוח הגדול. 300 אוהדים נזעמים של ניו יורק ביקשו עוד באותו יום החזר כספי על המנוי שרכשו למשחקי הקבוצה ורבים נוספים עשו זאת מאז, בעוד שבדראפט של הליגה ניתן היה לשמוע היטב את הקהל שר: "איפה פרנק למפארד?".
בסופו של דבר, בינואר הוא חתם באמת על החוזה מול ניו יורק ויגיע אליה בראשון ביולי. אז למה הוא במקום השני ברשימה? כי למרות גילו, פרנק למפארד פשוט נמצא בכושר מצוין. במדי סיטי הוא כבר מצא את הרשת שבע פעמים העונה ואם ישמור על היכולת גם בקיץ, ניו יורק תקבל שדרוג עצום, אולי המשמעותי ביותר בליגה. בארבעת החודשים שנותרו עד הגעתו של למפארד, ימשיכו בניו יורק לעבוד קשה על שיקום היחס של הקהל כלפיו, בתקווה שהוא לא יתקבל בשריקות בוז. וגם אם כן, כנראה שאחרי השער הראשון, שלאיש אין ספק שיגיע במהרה, הכול ישתנה.
1) קאקה (אורלנדו סיטי FC, בן 32)
בחצות הלילה (שעון ישראל) שבין ראשון לשני, שתי הקבוצות החדשות של הליגה, אורלנדו סיטי FC וניו יורק סיטי FC, ייפגשו בפלורידה למה שיהיה המשחק הרשמי הראשון בתולדותיהן. ביציעי ה"סיטרוס בול" בעירו של מיקי מאוס יחכו לשחקנים לא פחות מ-60 אלף אוהדים. סולד אאוט. זה מה שקורה כנראה כשאתה מביא את זוכה כדור הזהב ב-2007, שחקן העונה פעמיים בליגה האיטלקית ואלוף העולם לשעבר, לשחק אצלך. קאקה כבר נמצא כמה שנים טובות מעבר לשיאו. הוא נמצא שם בערך מאז שעשה את המעבר הענק והכושל ממילאן לריאל מדריד ב-2009. החיים לצד כריסטיאנו רונאלדו היו רווי פציעות ולא מוצלחים וכך גם הקאמבק המרגש לרוסונרי. אז קצת לפני הפרישה, קאקה החליט להגשים חלום. "תמיד רציתי לשחק בארצות הברית", הוא סיפר כאשר נפרד ממילאן ביוני האחרון וחתם באורלנדו והוסיף שהבעלים הברזילאי פלאביו אוגוסטו דה סילבה הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שבחר בקבוצה מפלורידה.
בינתיים, הוא הושאל לתקופה קצרה לקבוצת נעוריו סאו פאולו ועם החזרה לאורלנדו, כבש במשחקו הראשון בקבוצה. ב"טלגרף" כתב עליו בוב וויליאמס: "קאקה יכול להפוך את אורלנדו ל'ממלכה הקסומה' שלו", רפרנס לפארק המפורסם של דיסני השוכן בעיר, "כשהוא נחת לראשונה בעיר, אלפי אוהדים חיכו לו בשדה התעופה. זה הזכיר את היום בו הגיע לברנבאו". קאקה ירוויח 6.66 מיליון דולר לעונה, במה שהיה החוזה הגבוה בליגה עד בואו של ג'ובינקו ובינתיים הוא גם חתם על חוזה מול חברת דיסני, מה שבוודאי ישלשל לכיסו עוד כמה מיליונים טובים. בתקשורת המקומית ניסו להסביר לתושבים מה הם הולכים לקבל וב"אורלנדו סנטנייל" נכתב: "מי זה קאקה? ובכן, הוא סיפור די גדול. חתיכת שחקן". לא ברור כמה הברזילאי עוד מסוגל לתרום לאורלנדו על כר הדשא, אבל את העבודה שלו עבור הקבוצה החדשה הוא כבר עשה מזמן. אורלנדו על המפה, ותישאר על המפה, לא רק בכדורסל.
