השנה, לראשונה, תהיה ב-NBA הפסקת אולסטאר מורחבת. לבקשת השחקנים, לא יתקיימו משחקים בליגה מחמישי שלפני האולסטאר עד חמישי שאחריו. המחיר הוא שלפני ואחרי החופשה החדשה הלו"ז צפוף יותר. בימים האחרונים הרושם הוא שרוב הקבוצות הבכירות מחכות להפסקה. הן פחות מרוכזות ובעיקר רוצות לגרד ניצחונות בימים שנותרו עד לרגע בו השחקנים יזכו למתנה הלא מוכרת של שבוע שלם ללא משחקים.
זה נכון גם במקרה של קליבלנד. בארבעה מחמשת המשחקים האחרונים, כשיוצא הדופן היה ההצגה מול הקליפרס, הקבוצה של דיוויד בלאט הייתה פחות מרוכזת מאשר בחלק המוקדם של רצף הניצחונות. בכל אחד מארבעת המשחקים היו דקות ארוכות של נפילת מתח. זה טבעי. הקאבס נקלעו ללו"ז צפוף במיוחד, העומס המצטבר השפיע והיכולת לשמור על רצף ניצחונות גובה מחיר מנטאלי, בעיקר מקבוצה שכמעט חצי מהרוטציה שלה הצטרפה לפני חודש ורחוקה מהתיאום העיוור של שחקנים שמשחקים ביחד שנים. למזלם, שלוש מארבע היריבות במשחקים האלה היו מהקבוצות החלשות בליגה.
ההפסקה, אם כן, מגיעה בטיימינג נהדר עבור בלאט וקליבלנד. האולסטאר ייערך בלילה שבין ראשון לשני, קליבלנד תשחק בשישי לפנות בוקר בשיקגו ותנוח שמונה ימים עד שתחזור לשחק ב-20 בפברואר בוושינגטון. פרט ללברון ג'יימס וקיירי אירווינג, שיכתתו רגליהם בין אירועים, תחרויות ומסיבות בסוף השבוע בעיירה השוממת ניו יורק, שאר השחקנים של הקאבס יקבלו שבוע חופש שלם ואמיתי. שני המשחקים, נגד שיקגו ו-וושינגטון, אגב, הם מהחשובים ביותר של קליבלנד בחלק השני של העונה. אלה שתי היריבות הישירות על המקום השלישי במזרח. ניצחון בשיקגו יבטיח לקאבס ניצחון בסדרה העונתית מול הבולס, ניצחון בוושינגטון יעלה אותם ליתרון 1:2 בסדרה העונתית מול הוויזארדס, כאשר המשחק הרביעי, שייערך בקליבלנד, יהיה המשחק האחרון בעונה.
בלאט מגלה: הטיפ הגדול שקיבלתי מהמאמן שהכי השפיע עליי
לברון הודה שהציוץ הביקורתי שלו הופנה לעבר לאב
גרג פופוביץ' רשם ניצחון 1,000 בקריירה
פארקר: "פופוביץ' ענק", לברון: "מגיע לו", ווגל: "הוא הסנדק"
מי שזקוק להפסקה הזו יותר מכל אחד אחר הוא קווין לאב. ההצגה מול הלייקרס, שהגיעה לאחר יום וחצי של מנוחה, מיסכה מעט את אחד הנתונים החשובים והפחות מדוברים בעונה המשונה הזו של לאב: חשיבות ימי המנוחה לתפקוד שלו. יש שני קווין לאב השנה, אחד במשחקים שמגיעים לאחר מנוחה של יום אחד או פחות (פחות זה בק-טו-בק), אחד במשחקים שמגיעים לאחר מנוחה של יומיים ומעלה. עם מעט מנוחה לאב קולע בכ-40 אחוזים מהשדה ו-30 אחוזים מהשלוש ומגיע לקו העונשין פחות מחמש פעמים למשחק, עם הרבה מנוחה לאב קולע בכ-50 אחוזים מהשדה ומהשלוש ומגיע לקו העונשין יותר מ-7 פעמים למשחק. חשוב לציין שהיו רק 11 משחקים עם מנוחה של שני ימים ומעלה, אך זה מדגם מספיק גדול כדי להעיד על תופעה. בוודאי כאשר מחברים אותה אל התופעה המוכרת יותר של לאב הפער העצום בין היכולת שלו ברבע הראשון, בו הוא אחד הקלעים הבולטים והיעילים בליגה, לבין היכולת שלו בשאר הרבעים בהם הוא קולע באחוזים איומים (שוב, המשחק מול הלייקרס הוא יוצא דופן).
כיצד ניתן להסביר את התופעה? ההסבר המידי של שחקן שמתקשה לעמוד בעומס הפיזי לא תופס, כי לאב עבר בהצלחה מאות משחקים עם מנוחה קצרה כשחקן המוביל בקבוצה שלו. גם במינסוטה הוא היה הכי טוב במשחקים לאחר שני ימי מנוחה, אך ההבדל לא היה כל כך דרמטי והוא סיפק לא מעט הצגות גם בבק-טו-בק. בשלב מוקדם יותר העונה העליתי את ההשערה שהוא עובד קשה יותר בהגנה בקבוצה שחושבת בגדול, אך גם זה לא נראה כמו הסבר מספק כי בהתקפה הוא עובד הרבה פחות.
האפשרות הבאה שצריך לשקול היא שהוא לא כשיר לחלוטין. יכול להיות שבעיות הגב שלו שצצו מדי פעם במהלך העונה חמורות יותר מכפי שמספרים לנו? יכול להיות שללא מנוחה מספיקה תוך מספר דקות הגב שלו נהיה נוקשה? להשערה הזו תורמת העובדה שרוב ההחטאות של לאב מהרבע השני ואילך הן קצרות, בחלקן נדמה שהגוף שלו לא מצליח לבצע את התנועה עד הסוף. אם זה אכן המצב, מדוע זה לא מדובר? אולי לאב מעדיף לא למקד תשומת לב בבעיות גב שיש לו לקראת קיץ בו הוא עשוי לחתום על החוזה הגדול הבא, אולי הוא פשוט לא אחד שמתלונן.
הסבר אפשרי נוסף הוא שהמנוחה שלאב זקוק לה היא מנטלית לא פחות מפיזית. בימים החלשים שלו, לאב נראה כמו שחקן שמוותר מראש על הניסיון להיכנס לקצב שלו. בשבועות האחרונים כל הקבוצה עושה מאמץ להכניס אותו לעניינים, כל פעם שהוא מתחמם כולם עובדים בשבילו, אבל יש ימים בהם הוא מבהיר, בהתנהלות ובשפת הגוף, שהוא לא מתכוון לנסות. יכול להיות שיום המנוחה הנוסף הוא זה שעוזר ללאב לפקס את עצמו, לשים בצד את כל הרעשים שהוא לא רגיל אליהם ולהגיע מוכן למשחק. אולי שבוע שלם של מנוחה יעזור לו להיכנס לפוקוס לאורך זמן.
השאלה מה מניע את לאב היא אחת המסקרנות בעונת ה-NBA הנוכחית. ניתן כבר להכין אוסף להיטים מהרגעים שהיו אמורים לתת לו מוטיבציה ולשנות את פני העונה שלו: כאשר בלאט אמר בלי להתכוון שהוא לא שחקן של חוזה מקסימום, כאשר הוא התייצב לסחוט פאול תוקף למרות כאבי הגב בניצחון החוץ מול הלייקרס שהתחיל את הרצף, כאשר לא זומן לאולסטאר, הציוץ של לברון, כל סל גדול במאני טיים (והיו כמה כאלה) וכל משחק גדול שלו. אבל כל פעם שנדמה שהשינוי מתחיל מגיע משחק של משהו כמו 3 מ-11 מהשדה, כשכל שלושת הסלים היו בארבע הדקות הראשונות.
לכן, הגיע הזמן לתהות אם מה שלאב זקוק לו יותר מכל, גם לגוף וגם לנפש, זה יותר זמן. בלאט, מצדו, יכול לשקול את האפשרות של להגדיל את דקות המנוחה של לאב ולתת לו שתי מנוחות ארוכות של 8-9 דקות כל משחק. בעוד שעבור לברון שיטת המנוחה החדשה של מספר דקות באמצע כל רבע עובדת יפה, לאב כנראה זקוק למנוחות מהסוג הסטנדרטי יותר. שחקן בגיל 26 שהגיע על תקן סופרסטאר לא אמור להפוך לשחקן של 30-32 דקות למשחק, אך אם בדקות האלה בלאט יקבל שחקן שמתקרב לקווין לאב של מינסוטה זה שווה את המנוחות הארוכות. זה שיקול שצריך לקחת בחשבון לקראת המהלכים האפשריים של קליבלנד בטרייד דד-ליין שיגיע בחמישי הבא, אך על כך אפרט בשבועיים הבאים.
לברון, מצדו, יכול להמשיך להתמקד במנהיגות שבאה לידי ביטוי באופן בו הוא משחק. עם כל הכבוד לאמירות ולציוצים שונים, המצבים העיקריים בהם לברון נראה כמו מנהיג אמיתי הם כאשר הוא משחק כמו אחד כזה. מול הלייקרס זה בלט במיוחד. הוא זיהה שלאב התחמם ברבע השני והתקפה אחרי התקפה ביצע פעולות שהמטרה שלהן הייתה לשחרר את לאב לקליעה. מהר מאוד הוא סחף את שאר הקבוצה לכך, כאשר אפילו ג'יי אר סמית' ויתר על זריקות טובות כדי לסדר ללאב זריקות יותר טובות. בהמשך הרבע, כאשר קיירי התחמם, לברון דאג להפעיל גם אותו.
פרט להצגה של לאב, בלאט יכול להיות מאוד מרוצה מהמשחק של אימן שאמפרט מול הלייקרס. ההשתלבות המוצלחת של סמית' בחמישייה השאירה את שאמפרט על הספסל, מה שלא עובד לטובתו. הוא מרבה לשחק בחמישיות הגנתיות חזקות אך מוגבלות התקפית בהן מצופה ממנו ליצור בסיטואציות לא נוחות, בעוד שבחמישייה הוא היה יכול לנצל את ההתמקדות בכוכבים כדי לקבל כדורים עם יתרון של צעד על השומר באופן שיביא לידי ביטוי את היכולות היחסית מגוונות שלו.
אם בינתיים נדמה שקליבלנד יכולה להסתדר גם כאשר שאמפרט הוא שחקן משני של כ-15 דקות, כדאי להבהיר כבר עכשיו שבפלייאוף הוא יהיה שחקן מרכזי הרבה יותר. כשחקן שיכול לשמור על שחקני חוץ מכל סוג ובכל עמדה, היכולת שלו להקשות מאוד על שחקן המפתח של היריבה תהיה חשובה מאוד ברגעי האמת של הפלייאוף. עם כל הכבוד לשיפור ההגנתי של קיירי, למאמץ של סמית' ולנחישות של דלבדובה, כאשר ג'ון וול, קייל לאורי או דרק רוז יתחממו שאמפרט יהיה השחקן היחיד של בלאט שיוכל להפריע להם. לכן ההשתלבות שלו מאוד חשובה, לכן זו בשורה טובה מאוד לבלאט שבינתיים הוא קולע שלשות ב-40 אחוז בקליבלנד, ולכן ניתן להניח שבלאט ייתן לו לשחק יותר ויותר דקות לצד הכוכבים ככל שהעונה תתקדם.