פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        גם את הבוז הוא יוריד בגליץ': על הופעת הבכורה של בן רייכרט בהפועל תל אביב

        האופי של בן רייכרט ניצח את הפועל רעננה, ואם ימשיך ככה, ינצח גם את המתנגדים משער 5. אורן יוסיפוביץ על הפועל תל אביב, בערב ראשון בלי גילי ורמוט

        גם את הבוז הוא יוריד בגליץ': על הופעת הבכורה של בן רייכרט בהפועל תל אביב

        ועדת ביקורת

        קהל הפועל תל אביב: כ-7,000 אדומים הגיעו אתמול, והתכונה בחוץ היתה נרגשת מהרגיל. בכל זאת, הנה שוב ההתמכרות לכאב, לתחושת האנדרדוג, ל'אולי אפשר להפתיע את הפועל רעננה'. ברוב היציעים היה שמח, פרט לחבר'ה בשער 5, שם היה רוב אנטי לשני הבחורים החדשים, שון גולדברג ובן רייכרט. אפשר להבין את התחושות הקשות, בטח שלא מדובר במחאה גזענית אלא 'ערכית'. אבל האם זו הכתובת למחאה והאם זה מה שיעזור? לא נראה כך. ציון: 6

        קהל הפועל רעננה: היה כזה? ציון: 4

        דברים שרואים בסטטיסטיקה: אחרי עזיבת ורמוט, ואחרי השער של בן והבה, 'שער עצמי' שוב מוביל את רשימת הכובשים בהפועל תל אביב.

        הפועל תל אביב ניצחה 1:2 את הפועל רעננה בתוספת הזמן
        ביי ביי, חיים רמון
        כל שערי השבת בקליפ אחד
        ורמוט לא בסגל מכבי תל אביב לנתניה

        הבורסה:

        עולה: מתן אוחיון סבל לאחרונה משער עצמי ובישול עצמי במכבי חיפה. הוא לא אוהב את התפקוד כמגן ימני, אבל אתמול, בתוספת הזמן, הוא פשוט היה ברחבה כדי לנגוח את הפועל תל אביב שבע נקודות מעל הקו האדום.

        יורד: חיים סילבס 2.0 כבר לא מושלם בליגה. הפסד ליגה ראשון, ורק נותר לקוות בשבילו שמעמדו יהיה איתן. אשר, בלי שטויות.

        ציוץ המשחק:

        תמונת המשחק: מספר מחייב על הגב

        החולצה 14, לשעבר של שחקן הפועל תל אביב גילי ורמוט (צילום מסך)
        (צילום: קובי אליהו)

        מעשה שהיה, כך היה

        "הוא בהפועל והוא לתמיד*/
        כן הוא אדום לעולם*/
        את הנשמה והלב הוא נותן/
        בכל משחק הוא נלחם/
        יש לו מספר מחייב על הגב/
        אז בואו נאמר לו עכשיו/
        שלנצח* אותו נאהב"

        * עד 3 בפברואר, 2015


        זה היה המעבר הכי בוטה בתולדות הכדורגל הישראלי. עזבו סמל או לא; השחקן הכי טוב של הפועל תל אביב, ובהפרש, האייקון, זה שבשבילו קניתם מנוי - חצה את הכביש כמה שעות לאחר הפסד בדרבי. הוא השאיר בהפועל תל אביב ריק מקצועי, כביכול, וזלג לקבוצה שמשופעת בסטארים במידותיו. הוא עלול לגזור על האקסית שלו ריקבון, דיראון, הורדת מסך, והוא עשה את זה בכל זאת. כל מי שאי פעם רצה להיות טוב במה שהוא עושה יכול להבין את המהלך שלו, וזה עדיין לא עושה את זה קל יותר עבור האוהדים שעד לפני שבוע קנו חולצות שלו; לילדים שעוד השבוע תלו פוסטרים שלו מעל למיטה.

        אתמול אותם ילדים קרעו פוסטרים שלו ליד קופות בלומפילד.

        בדקה ה-14 זרקו חולצות של ורמוט. בכל זאת, הפועל היא הכול פרט לענקית מרצ'נדייס, ולכן נזרקו 14 חולצות בקירוב.

        אז זהו. אין יותר גילי ורמוט בהפועל תל אביב. מה יש? לא הרבה, אבל יש בן רייכרט.

        בן רייכרט שחקן הפועל תל אביב (אמצע) עם אברהם צ'קול, אמידו באלדה (קובי אליהו)
        (צילום: קובי אליהו)

        זה היה יום מוזר בבלומפילד. עוד יום מוזר, של קבוצה מוזרה, בליגה מוזרה. "חשבתי שחזרתי לתקופת הצ'צ'נים", סיפק אלי כהן את הציטוט המתבקש. שני שחקנים שהונחתו לתוך המועדון בחלון החורפי, ואוהדים מחליטים לעשות להם את המוות. אבל לא הם אשמים. לא סדאייב ולא קאדייב ולא גולדברג ולא רייכרט. והאוהדים, שאין להם על מי לכעוס כי הוא במסתור בגרמניה, מוציאים את זה על החבר'ה הלא נכונים. בהפועל תל אביב הכעס מוכוון לעסקה המטופשת - שאילה והשבחה - במקום טרייד אמיתי. ועדיין, אתמול למדו שורקי הבוז לקח חשוב - מספר 9 באדום הוא לא סדאייב וממש לא קאדייב.

        בן רייכרט לא מצליח להתחמק מהצרות. כשעבר למכבי תל אביב, צצו סטטוסים מהעבר — בהם ציטט שירים גסים שמזוהים עם הפועל תל אביב. הצהובים לא הניחו לו לרגע, ואם תשאלו אותו לבטח יסביר לכם שמה שעבר השבוע היה כלום לעומת הנאצות והפריצות לאימון מכבי תל אביב. והנה, הוא הגיע להפועל - הקבוצה אותה אהד כנער - והוא חוטף נאצות גסות כמו הסטטוסים שצייץ. אוהד הפועל סופג בוז עצום מאוהדי הפועל, אי אפשר לכתוב את זה הזוי יותר. לאחר המעבר האחרון החליף את תמונת הפרופיל שלו בפייסבוק, ממדי מכבי למדי נבחרת ישראל הצעירה. רק שבתמונה החדשה מחובק עם שובל גוזלן, וברור שאותו גוזלן כבש אתמול נגד הפועל ורייכרט. צוקרברג מת מצחוק.

        אם כל זה לא הספיק, כמה דקות מהשריקה, אתמול, רייכרט דפק בומבה לפרצוף של שי אבוטבול. הקפטן ניער פניו; רייכרט לא. זה לא הזיז לו. גם הבוז לא הזיז לו. הוא בא לעבוד. כל גליץ' היה פנטסטי - גם כשתיקל, כמו בגול הראשון, עם איקס בפלייסטיישן ולא עם עיגול. כמעט כל מאבק אווירי היה שלו, ונזכרתי ביוסי שבחון שסיפר שמדובר בבחור עם "עוצמות של גוי". יש בו משהו, במספר 9 הזה. "ילד חרא", קראו לו בעבר כמה מכרים אחרים, ולאו דווקא בקטע שלילי. הוא התאבד על כל כדור, ולמרות הבוז, המשיך לבקש את הכדור, ולהחזיק בו, ולדרבל, ולעבור - כאילו הבוז בכלל מדרבן אותו.

        "זה אופי של שחקן", הסביר המאמן אלי כהן. "כשהייתי במו"מ עם הפועל תל אביב לפני שהגיע רן בן שמעון, זה השחקן מספר 1 שהיה מועמד להגיע. אם אהיה כאן בקיץ אני מקווה לראות אותו גם בעונה הבאה, ואשים על זה את כל כובד המשקל".

        אופי. היכולת היתה מרשימה, אבל האופי הוא שמשך את העין. וככל שבשער 5 התעצם הבוז, בשערים האחרים גדלה ההערכה.

        זה היה אמנם רק משחק אחד שלו, אבל כבר אפשר להסיק שלוש מסקנות:

        1. כל איש הפועל שהתעצבן מהדיל של רמון, צודק. טרייד אמיתי היה יכול להיות ווין-ווין. ורמוט לא רצה להיות בהפועל, ורייכרט הוא בדיוק מה שחסר למועדון בגרסתו הענייה והדלה. "ילד חרא", גליצ'יונר חסר תקנה שיפחיד את האמצע. אז יש אופציה או אין אופציה? "יש אופציה", אמר לי היו"ר בארי בן זאב, ולכו תדעו מה זה אומר על סיכויי רייכרט לשחק בהפועל גם בעונה הבאה.

        2. ג'ורדי קרויף גאון. עוד כמה משחקים כאלה, וחברי הקישור הצהובים יכולים להתחיל לדאוג למשרתם.

        3. עוד כמה משחקים כאלה, ורייכרט ינצח גם את האנטי. עוד גליץ', בישול, גול - וגם אחרון האוהדים ירגיש כמו דביל בזמן שהוא פולט בוז לבחור שאולי ישאיר אותו בליגה.

        שגיב יחזקאל שחקן הפועל תל אביב (אמצע) מול יניב לביא שחקן הפועל רעננה (קובי אליהו)
        (צילום: קובי אליהו)

        "מי שעם הגב לקיר, יודע להוציא מעצמו יותר", סיכם חיים סילבס, המאמן המפסיד. סילבס ורענניו לא עיכלו את המוטיבציה שפתאום מצאו שחקני הפועל תל אביב. זה התחיל בשי אבוטבול, שלקח את כל שחקני ההרכב לעבר הספסל, ומשך את כל שחקני הספסל אל הדשא, וכולם הקשיבו לנאום מוטיבציה חדש וקצר. אי אפשר היה לטעות בעוצמות האלה. כשאין כדורגל טוב, לפעמים גם רבאק מספיק, ובמחצית הראשונה ראינו הרבה רבאק.

        טוב היה עושה אבוטבול לו היה משדרג את המחווה הראשונית, ומשקיע איזה חיבוק ברייכרט, במחצית או בתום המשחק. אבוטבול הבהיר אמש שאין לו כוונה ליצור עוד עימותים מיותרים בתקופה כה מבולגנת, אבל לפעמים יד על הכתף בירידה לחדר ההלבשה גם עושה את העבודה.

        מבחינת לחימה, זה היה המשחק הכי טוב של האדומים העונה - טוב, נו, לא היתה תחרות. אז אולי בלי ורמוט היה פתאום טוב יותר? "יכול להיות שמבחינת האחידות", ענה השריף. "ראיתם את החבורה ביחד לפני המשחק, ואיך שסיימו את המשחק. ראיתי את הרוח משתנה. הרחתי את [עזיבת ורמוט] באוויר. יכול להיות שמעז יצא מתוק. ראו על גילי שהוא לא נתן את ה-100 אחוז שלו, וזה הקרין על השחקנים, הקרין על הכול. הניצוץ של הפועל חזר, וזה מרגיע אותי. זה גורם לי להרגיש שאוכל להתמודד בכל מקום". נחכה ונראה.


        זה היה יום מוזר בבלומפילד. רייכרט היה נהדר למרות הבוז וגוזלן כבש ולא חגג ואוחיון בישל ואוחיון כבש והשריף רשם ניצחון ראשון וחיים סילבס 2.0 רשם הפסד ראשון. ואם היום הזה לא היה מספיק מוזר בשבילכם, נספר ששעה לאחר סיום המשחק, לערך, גילה סארי פלאח שהאוטובוס של הפועל נסע בלעדיו.

        הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

        למעקב בטוויטר

        orenjos@walla.co.il

        אוהדי הפועל תל אביב מוחים (קובי אליהו)
        (צילום: קובי אליהו)