פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הצתה מוקדמת: גיא גודס הבין איך להשתמש בג'רמי פארגו

        אם דיוויד בלאט הבין רק לקראת סוף העונה את מי הוא צריך על המגרש כדי לנצח, גיא גודס כבר יודע שלא משנה מה ג'רמי פארגו עשה קודם, ברבע הרביעי הוא חייב להיות על הפרקט. שי האוזמן מסכם, ומסביר מדוע גם לנדסברג וטיוס הנהדרים עלולים לא להספיק בשלב ההצלבה

        הצתה מוקדמת: גיא גודס הבין איך להשתמש בג'רמי פארגו
        צילום: מתן חדד

        שלושה חילופים שביצע אמש (שישי) גיא גודס מול ז'לגיריס קובנה התגלו (בדיעבד) כמשמעותיים באופן בו הוכרע המשחק. על הדרך, אפיינו חילופים אלו מגמות שמעידות על מצבה הנוכחי של מכבי.

        22 שניות לסיום הרבע הראשון. מכבי הובילה 19:22, יוגב אוחיון יצא ונכנס מרקז היינס. 68 שניות מאוחר יותר הוחזר הזר שהגיע מסיינה ז"ל לספסל, כשבינתיים הספיקה הקבוצה שלו לחטוף את שתי השלשות הראשונות של מילאקניס ולעבור לפיגור 25:22. אלו היו השניות הראשונות והאחרונות של היינס במשחק, והן מצטרפות ל-0 שניות במשחק של לינהארט.

        4:55 לסיום המחצית הראשונה, כשהפיגור של מכבי הגיע כבר ל-37:28, גודס חזר מפסק זמן עם שלושה שינויים - אוחיון, רנדל וביג סופו פנימה, פארגו המפוזר, אלכס טיוס וג'ו אלכסנדר בחוץ. עבירה שלישית מהירה של הסנטר היווני החזירה את טיוס למשחק, ואת מכבי להרכב של ארבעה סולידיים וסילבן לנדסברג אחד, שנעל את ההתקפה של המקומיים במשך חמש דקות על 0 נקודות (!) והריץ את אלופת היורוליג באותו זמן עם 0:12.

        החילוף השלישי הגיע 1:48 לסוף הרבע השלישי, כשמכבי הוליכה 44:46. הקבוצה של גודס אמנם הצליחה להחזיק מעמד, איכשהו, עם יתרון קל, אבל דשדשה עם שש נקודות ביותר משמונה דקות. גודס החליט לשלוח את אוחיון לספסל והחזיר את המפתחות לפרנצ'ייז פלייר פארגו. ההרכב שנזרק למגרש (פארגו, לנדסברג, סמית, אלכסנדר/ רנדל, טיוס) משך עד סוף המשחק וסגר עניין.

        שחקן מכבי תל אביב סילבן לנדסברג מול שחקן ז'לגיריס קובנה וויל צ'רי (GettyImages)
        הכול נראה אחרת כשהוא היה על המגרש. לנדסברג (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        הצגה של סילבן לנדסברג סידרה למכבי תל אביב 66:73 בקובנה

        גיא גודס משבח את סילבן לנדסברג ואלכס טיוס

        חדשות ערוץ 2: פיני גרשון העיד בפרשת "ישראל ביתנו"

        מעבר לניצחון החשוב והיפה לכשעצמו, יש לא מעט דברים שניתן ללמוד מסכמת החילופים של מכבי. קודם כל, שאין חדש תחת השמש בכל הנוגע לסוגיית הגארד שחסר. אם נדמה היה שלינהארט הופך חלק אינטגרלי מהרוטציה, אפילו במשחק כזה, בו מכבי התקשתה בקליעה מבחוץ ולא קיבלה יותר מדי מדווין סמית', לינהארט נשאר בטריינינג (ועוד כשאבי אבן משמש כעוזר מאמן בפועל). אם נדמה היה שהנצרה של היינס השתחררה מול הפועל ירושלים, מסתבר שהמרווח המותר לו לטעויות נמוך במיוחד.

        אם כבר קו אחורי, אפשר לראות שוב כיצד הצוות המקצועי של מכבי פענח את סוגיית אוחיון-פארגו. אוחיון נתן מחצית ראשונה מצוינת אתמול, עם חדות התקפית שמלווה באגרסיביות הגנתית ולא מעט חוכמה. למשל, במהלך האחרון שסגר את המחצית הראשונה, ראינו כיצד אוחיון מיישם היטב את התובנה ההגנתית שהונחלה עוד בעונה שעברה וקופץ לאמצע כדי לנטרל מצב בידוד של ג'יימס אנדרסון. לכן, לא בכדי החזיק אוחיון אמש מדד פלוס-מינוס גבוה. בצד השני, קיבלנו פארגו לא מרוכז, שסובל מאחוזי קליעה נוראיים (וגם, צריך להודות על האמת, מאי שריקות לטובתו במצבים שנראו חד משמעיים) ושבמשמרת שלו השתחררה הנצרה של מילאקניס האיום.

        העניין הוא שמכבי כבר יודעת מה היא צריכה כדי לנצח, וזה בעיקר את פארגו ברבע הרביעי. אם לדיוויד בלאט לקח 4/5 מהעונה שעברה כדי להבין למי צריך לתת את הכדור (ולזוז הצידה), אז המסקנות כאן הוסקו מוקדם בהרבה. כלומר, לא רק שפארגו, טוב או רע, חייב להיות על המגרש, אלא שברגע שנכנסים לזמן הכסף של משחק, עוברים למוד אחר של התקפה. פיק אנד רולים למיניהם שמובילים למצבי בידוד למיניהם, שמובילים לניצחון. ואם, על הדרך, אפשר להסתדר עם הרכב נטול אוחיון שמוריד את הסיכון בדקות האחרונות, הרי זה משובח.

        שחקן מכבי תל אביב, ג'רמי פארגו, מול שחקן ז'לגיריס קובנה, אדגרס אולנובאס (GettyImages)
        גודס הבין שלא משנה מה קרה עד עכשיו, ברבע הרביעי הוא צריך להיות במגרש. פארגו (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        כך, בערב בינוני ומטה, כשמשחק ההתקפה תקוע ולא מגיע לפאנצ'ים שלו (תשע זריקות בלבד לשלוש זה לא סימן לכדורסל מבוקר, אלא לכדורסל שאיננו יעיל), כשהקבוצה היריבה לוקחת 17 ריבאונד התקפה, כשהצמד סמית' אנד רנדל בינוניים ולא מרוכזים (מתי ראיתם בפעם האחרונה את דווין סמית' חוטף שתי שלשות באק טו באק על הראש בצורה הזאת?) וכשהשחקן הכי חם (מילאקניס כבר אמרנו?) מקבל משום מה פחות מ-24 דקות, מכבי מצליחה לצאת מקובנה בשלום. גם בגלל היריבה הבינונית, שהצירוף של וויל צ'רי עשה לה רע, אבל גם בגלל שמכבי יודעת מה היא צריכה לעשות כדי לנצח.

        ואחרי שפירטנו את כל הסיבות הפחות חשובות, צריך להזכיר מהן שתי הסיבות שבאמת ניצחו את המשחק: סילבן לנדסברג ואלכס טיוס. הראשון השתלט דווקא על נישת עמדה מספר 2 וסיפק את המשחק הכי טוב שלו העונה מאז ההצגה בלימוז'. השני? השני פשוט מפלצת. סביר להניח שטיוס את לנדסברג מצליחים להוציא את המאמנים שלהם מדעתם יותר מכל שחקן אחר בקבוצה. שניהם מתחזקים בגאווה מנטליות פריכה שמייצרת בעיות עקביות. שניהם יכולים לתרום לקבוצה שלהם, כל אחד בקטגוריות שלו, כל כך הרבה יותר ממה שהראו עד כה. הראשון שווה אינסטנט אופנס גם מול הרבות הבינוניות ומעלה ביורוליג. השני כבר הוכיח בעונה שעברה שהוא שווה טופ יורוליג.

        מאמן מכבי תל אביב, גיא גודס (GettyImages)
        עשה התאמות מהירות. גודס (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        אז מה למדנו היום? הקו הקדמי של מכבי מתחיל לתפוס צורה. ביג סופו אמנם לא הצליח לעשות ליבטוקאסים את מה שעשה להם, למשל, קרסטיץ' מאנדולו, ולא תרם דבר. מצד שני, אי אפשר להתעלם מסימני החזרה לחיים שהופיעו אצלו בשני המשחקים הקודמים. ג'ו אלכסנדר ממשיך לתת את התחושה שיש כאן, לכל הפחות, שחקן רוטציה וביחד עם רנדל וטיוס יש כאן פוטנציאל ברור לחבורה הכי אתלטית שהייתה אי פעם בצהוב.

        בכל הנוגע לקו האחורי, דיברנו כבר על אוחיון ופארגו. הפעם, כאמור, הבליח לנדסברג וסיפק את הסחורה שאמורה הייתה להיות מסופקת על ידי היינס (או לינהארט). ועדיין, הכול שם קצר מדי. מכבי תל אביב תהיה בשלב ההצלבה. המטרה הבאה היא לנסות ולהיכנס למקום שממנו אפשר גם לעשות פיינל פור. מכבי רחוקה משם מרחק גארד איכותי אחד.