המפתח בידיים של יוסי בניון: איך אלירן עטר ייקלט במכבי חיפה?

כדי לנסות להבין את סיפור אלירן עטר, צריך לחזור אחורה, לקיץ 2013, ולהיזכר שעטר כלל לא התלהב לצאת לחו"ל. לשחקנים במכבי תל אביב סיפר כי "אם רק יבואו ויציעו שדרוג סביר, אני חותם לחמש שנים וגם גומר כאן את הקריירה". עטר לא מת על מדינות זרות, במיוחד על הקרות שבהן, תרתי משמע. המטרה שלו הייתה להישאר במכבי תל אביב ולקבל חוזה ארוך טווח, ורק כאשר לא קיבל זאת החליט לממש הצעה כספית גבוהה מאירופה. עטר הוא מסוג השחקנים שהכסף קורא להם לחו"ל למרות שהם לא שלמים. הוא מרגיש שהדבר הנכון עבורו הוא להיות בישראל.

אחרי שנה וחצי לא ממש מוצלחות בריימס, החלוץ חוזר לישראל. איזה עטר מכבי חיפה תקבל, האם וכיצד תוכל להפיק ממנו תוצרת דומה לזאת שנתן במכבי תל אביב, ואיך יתמודד עם תקופה כל כך ארוכה בה לא שיחק באופן סדיר?

עטר היה הרכש היקר בהיסטוריה של ריימס - כ-1.5 מיליון יורו. לצערו, הסיפור היחיד שיזכרו ממנו במועדון הצרפתי די הזוי - היום בו לא התעורר בזמן ופספס את אוטובוס הקבוצה שיצא למשחק החוץ מול ולנסיין (אז עם מאור מליקסון) בתחילת אוקטובר.

כאשר עטר הגיע היו ממנו ציפיות אדירות בריימס. בפועל, ההסתגלות הייתה איטית. בעונה שעברה, כבר משלב ההכנה, הוא הוצב רק בכנפיים, בעיקר באגף השמאלי. לטענת מאמנו הובר פורנייה, הוא התקשה להתמודד עם הפיזיות והאגרסיביות של הליגה. הוא שותף ב-22 מתוך 38 המשחקים של ריימס, כאשר רק ב-11 משחקים פתח בהרכב. לאורך כל העונה רשם רק משחק ליגה אחד בו שיחק 90 דקות, ובחציה השני של העונה היו כבר 10 משחקים בהם כלל לא שותף. הוא כבש פעמיים (לרשת באסטיה ואז'קסיו), ולמעשה מאז דצמבר 2013 לא מצא את הרשת.

פורנייה אמר על עטר: "הוא עובר כאן תהליך התאקלמות ומצפים ממנו ליותר מדי. הוא כאן להרבה שנים וחשוב שיסתגל השנה. הליגה בישראל הרבה פחות פיזית ופחות מהירה ולכן ייקח לו זמן. דברים שהוא עשה בישראל קשה לו לעשות בצרפת, עם הזמן הוא יצטרך להתמודד עם זה".

בקיץ עטר התלבט. הוא חשב כבר לחזור לארץ, אך החליט לתת עוד הזדמנות. גם המאמן החדש, ז'אן לוק ואסר, שרצה לתת לו הזדמנות בתחילת העונה החדשה כחלוץ, הבין מהר מאוד שהוא לא עונה על הדרישות והעדיף חלוצים פיזיים יותר. ההנהלה, שהתעקשה על עטר ורצתה לראותו מצליח ומצדיק את הסכום ששולם עליו, התייאשה ואפשרה למאמן לצרף את דויד נ'גוג, חלוץ פיזי נוסף שדחק את עטר החוצה. וכך לישראלי היו העונה רק 10 דקות כמחליף במחזור השני נגד סנט אטיין, והוא לא נכלל בסגל מאז המחזור הרביעי (30 באוגוסט). גם נ'גוג, אגב, לא ענה על הציפיות ונחשב לפלופ השנתי של ריימס, שם מדברים כבר על קללת חלוצי הרכש. בריימס קיבלו החלטה באותו שלב לגרום לעטר לעזוב ולא הכלילו את החלוץ בסגל בחלק ממשחקי המילואים.

לפני כחודש התראיין המאמן ואסר והודיע שיצמצם את הסגל, תוך רמיזה עבה לכיוונו של עטר: "יש לנו 30 שחקנים, וזה יותר מדי. שחקן שלא משחק זו תופעה בעייתית, נטפל בזה בחלון ההעברות". אותו "שחקן שלא משחק" הוא אלירן עטר. בריימס הייתה תמימות דעים: הוא פשוט לא מתאים לשיטה של הקבוצה ולסגנון של הליגה, אך יותר מכך היו רוצים לנצל את השכר שלו כדי להביא שחקנים מתאימים יותר עבור המאמן.

עטר עבר חצי שנת גיהינום. אשתו הייתה בהריון עד לא מזמן ושהתה בישראל, הוא נשאר לבד בצרפת, הודח מהסגל והבין שרוצים לשבור אותו, אך ידע שבינואר יוכל לעשות שינוי. זאת תקופה שהוא יהיה חייב לעבור מבלי להישבר, בעיקר למען עתידו הכלכלי.

עטר הבין את הרמז, אבל התלבט. בסך הכל, יש לו חוזה לעוד שנתיים בצרפת על סך 470 אלף יורו נטו ובארץ לא הציעו לו יותר מ- 250 אלף יורו. גם אם מדובר בחוזה לשלוש שנים וחצי, הוא עדיין ירוויח פחות משהיה אמור להרוויח בריימס בשנתיים וחצי הקרובות. יחד עם זאת, הרצון לשחק גבר על הכול.

בתוך תוכו עטר סחב בשנה וחצי הזאת את הכאב מהוויתור של מכבי תל אביב עליו. הוא לא הבין מדוע, ואכל את עצמו על המלחמה של ג'ורדי קרויף והצוות על כל שגריר ושחקן התקפה ישראלי דומיננטי. בסביבת השחקן אמרו: "כאב לו שנלחמים על ערן זהבי, שכטר, על כל שחקן התקפה בשוק, כולל בן בסט בקיץ, ועליו אף פעם לא".

עם כל התדמית על עטר, בסך הכול מדובר בבן אדם סופר-רגיש. מעבר לכל הסבר מקצועי, הדבר הכי חשוב שבחיפה צריכים לדעת בנוגע אליו הוא יכולתו להצליח רק במקום בו מחבקים ונותנים לו חום ואהבה. זה הדבר היחיד שגורם לו באמת לתת את כולו. בשנה הראשונה של אוסקר במכבי תל אביב הוא אהב את מאמן הכושר חואן טוריחו (כמה שחקנים ישראלים אוהבים את מאמן הכושר?), משום שחיבק אותו וידע להתקרב ולהגיע אליו. היו משחקים שחואן אמר לו: "אתה עייף? אין בעיה, תבוא לקו, תיקח קצת אוויר, תרגיע קצת". טוריחו נתן לו טיפים, זיהה את החולשות וחיזק אותו ברגעים שהרגיש שהוא צריך אותו. אלה הרגעים בהם אנשים קונים את לבו של עטר.

גם קרויף היה שם. הוא זיהה מה עטר צריך ודאג לשמור אותו קרוב. לאחר תקרית זכורה בבר, שבה היו מעורבים עטר וברק לוי, ג'ורדי ידע להרגיע עניינים ודי לטאטא את הפרשה מול התקשורת. מבחינת עטר, אותו מהלך של ג'ורדי היה עבורו כברית.

כשלוקחים את כל המכלול הזה (עוד לפני שלוקחים בחשבון את החלודה שיש לעטר להוריד), נכון להיום אין בחיפה סמכות מקצועית שיכולה באמת לחבק אותו ולתת לו את מה שקיבל במכבי תל אביב. אם יש סיכוי למצוא אחד כזה, האיש הוא יוסי בניון. אחד מחבריו של עטר למכבי תל אביב סיפר השבוע: "רק בניון יכול להיכנס למשבצת הזאת ולהחזיק אותו שם. אם הוא מקבל חום ואהבה, הוא מחזיר פי שלושה. צריך לזכור שהשנה וחצי הראשונות בחוזה יותר קריטיות בצורה שבה יחזור לעצמו וישתלב, ולכן זה גם השלב שבו הוא צריך לקבל את החיבוק הזה. עם הקהל הוא יתמודד, השאלה היא מה יקבל מהמועדון".

לעטר לא יהיה פשוט גם מול התקשורת בכרמל. מסורתית, העיתונאים של מכבי חיפה לא אוהבים שחקנים שמנתקים עצמם מהתקשורת. להדלפות עדיף שבכלל לא ינסו לפנות אליו, הוא לא השחקן. הוא שומר על ניתוק מוחלט בכל מה שקשור לענייני הקבוצה, גם עם האנשים הקרובים ביותר.

בעשרת הימים האחרונים המגעים בין מכבי חיפה לעטר עברו להילוך גבוה ונסגרו מהר. הסיבה הייתה פשוטה: מכל ארבע ההצעות שהיו על הפרק, מכבי חיפה היא המועדון היחיד שעטר לא שלל או התלבט לגביו. כשהבין שהחלון נפתח ובחן את כל ההצעות, ההחלטה על חיפה הייתה ברורה. מבית"ר הוא לא קיבל הצעה רשמית, לפחות מבחינתו. היו גורמים שניסו להשפיע עליו להגיע להפועל תל אביב, אבל הוא הבין את הסיטואציה בחודורוב. בנוגע להפועל באר שבע הוא התלבט. למכבי חיפה הוא מיד אמר כן. עטר רואה את העונה הקשה של הירוקים, אבל מסתכל לטווח הארוך. יכול להיות שדווקא בעונה גמורה יש לו את הזמן להוריד חלודה.

אגב, בנוגע לאוהדי חיפה, שלאורך השנים הקניטו אותו שוב ושוב עם הקריאות "אלירן שודד זקנות", סיפר עטר למקורביו: "אני יודע שאפשר לפתוח דף חדש עם כל קהל, ובסופו של דבר מה שיקבע זה מה שאתן על המגרש".

אז אוהדי מכבי תל אביב עשו קמפיין, אוהדי בית"ר שיגעו את טביב, ובבאר שבע פיללו שזה יהיה השחקן שירים אותם לאליפות בינואר. מי שזכתה היא מכבי חיפה. אבל האם זו ההגדרה הנכונה, "זכתה"? ובכן, חובת ההוכחה כעת על עטר.

10. אייל גולסה (פאוק סלוניקי)
המאזן השבועי: 27 דקות, 0:1 על פלטניאס
במשפט אחד: התאושש מטראומת אסטרס טריפוליס, וחזר לשחק אחרי מחזור אמצע השבוע בו לא ראה דשא.

9. אלמוג כהן (אינגולשטאט)
המאזן השבועי: 45 דקות, 3:4 על אונטרהאכינג במשחק אימון.
במשפט אחד: חזר למגרשים אחרי חצי שנת היעדרות בגלל שבר בעצם השוקית. החל המסע לעבר הבונדסליגה.

8. קני סייף (גנט)
המאזן השבועי: 90 דקות, 1:3 על מוסקרון.
במשפט אחד: השתלט על המקום בהרכב ולא מתכוון לוותר עליו כל כך מהר.

7. רמי גרשון (גנט)
המאזן השבועי: 90 דקות, 1:3 על מוסקרון.
במשפט אחד: אחד הבלמים המוערכים בליגה הבלגית, מנהיג את ההגנה השנייה בטיבה.

6. גיא לוזון (צ'רלטון)
המאזן השבועי: צפה מהיציע בתבוסת קבוצתו 5:0 בווטפורד.
במשפט אחד: למזלו, הבכורה הרשמית נדחתה בגלל העיכוב בקבלת אשרת העבודה. החזרה לעניינים, ועוד באנגליה, מעניקה לו את המקום בדירוג.

5. ניר ביטון (סלטיק)
המאזן השבועי: 90 דקות, 0:2 על המילטון.
במשפט אחד: בשקט בשקט, כבר שישה משחקים רצופים וטובים בהרכב של סלטיק. יציבות זה שם המשחק.

4. עומר דמארי (לייפציג)
המאזן השבועי: 45 דקות, 0:2 במשחק אימון על ברלינר.
במשפט אחד: מדורג גבוה בזכות העסקה היקרה והמסקרנת. תקופת ההתאקלמות החלה, כבר השתלט על המקום בשפיץ.

3. בן שהר (וילם II)
המאזן השבועי: 65 דקות, בישול, 0:1 על גו אהד איגלס.
במשפט אחד: שחקן הרכב קבוע בליגה ההולנדית וגם המספרים מגיעים. לא צריך לחשוב בכלל על חזרה לליגת העל.

2. ליאור רפאלוב (קלאב ברוז')
המאזן השבועי: 90 דקות, בישול, 1:1 מול מכלן.
במשפט אחד: סיפק מסירה קסומה שהצילה את קלאב ברוז' מהפסד מביך. ניצב במקום השני בדירוג המבשלים בבלגיה.

1. תומר חמד (אלמריה)
המאזן השבועי: 90 דקות, צמד, הפסד 3:2 לוולנסיה.
במשפט אחד: השחקן החם בליגה הספרדית פתח את שנת 2015 בסערה. חתום על כל חמשת השערים האחרונים של אלמריה, ועכשיו גם חיים רביבו כבר מאחוריו.