פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האירופי הראשון של מכבי תל אביב

        הנושים רדפו, הוא נורה בכתף ומת חסר כל מדום לב. במשך 25 שנים האשימה משפחתו של חבר ההנהלה צבי רול את מכבי תל אביב בכך שנטשה אותו ברגעים הקשים. הערב, בטקס קבלה ל"היכל המכבים", הפצע ייסגר חלקית. סיפורה העצוב של האגדה שהביאה את הארומה האירופית ליד אליהו

        האירופי הראשון של מכבי תל אביב

        בוידאו: מכבי תל אביב מול הפועל ירושלים - האם זה המשחק שיציל לנו את העונה?

        יוסי רול חשב שלא ידרוך עוד ביד אליהו; לפחות לא כל עוד שמעון מזרחי בחיים. במשך עשרים וחמש שנה האשים את הנהלת מכבי תל אביב – מזרחי בראשה – בהתנכרות לאביו המנוח ולתרומתו ארוכת-השנים למועדון.

        "על הקבר של אבי הבטיח שמעון שהוא ינציח את זכרו במשחק גביע נודד שייערך בכל שנה", סיפר רול ל"מעריב" באוקטובר 2009. "למעט דקת דומייה שהייתה בהיכל ביום חמישי למחרת, לא נעשה שום דבר. יתרה מכך, במכבי ידעו שנותרנו ללא כל אחרי שאבי נפטר. אמא שלי חלתה בסרטן שבוע אחרי מותו של אבי והיא הייתה צריכה להתמודד עם המחלה שלה ועם זה שנשארנו בלי כסף ובלי נכסים. הייתי אז בצבא ולא היה לי כלום".

        הפצע הזה – אחד הכאובים בתולדותיה של הנהלת מכבי – ייסגר הערב, כאשר לפני פתיחת המשחק מול הפועל ירושלים יקבל אליו "היכל המכבים" את צבי רול המנוח, ואיתו גם את אריה ברנוביץ', אמנון אבידן וחיים שטרקמן, ייבדלו לחיים ארוכים.

        20:50, ערוץ 1: מכבי תל אביב - הפועל ירושלים
        נקע בקרסול ללימונד, עלול להחמיץ את הדרבי
        מכבי אשדוד צירפה את הפורוורד טרנס וויליאמס

        צבי רול חבר הנהלת מכבי תל אביב עם שמעון מזרחי לאחר הזכייה בגביע אירופה (באדיבות המשפחה)
        פצע שסופסוף ייסגר. רול עם שמעון מזרחי בימים היפים (צילום: באדיבות משפחת צבי רול)

        מה הרג את ד"ר רול?

        הצעירים, מן הסתם, לא שמעו עליו מעולם; זיכרונם של האולד-טיימרז מתעתע. אפשר להבין: רבע מאה חלפה, ועוד אז נחשבו נסיבות מותו של הדוקטור מסתוריות.

        מה שבטוח הוא שבבוקר יום המוות – ה-3 בדצמבר 1989 – קיימה מכבי מסיבת עיתונאים לרגל פתיחת משחקי גביע אירופה לעונת 1989/90, במהלכה הודיעה כי אלחנן הראל, אז מבכירי הנהלת בנק "דיסקונט" ומקורב למועדון, ישמש כאחראי על הקשר של מכבי עם העיתונאים ועל אירוח הקבוצות הזרות.

        שמו של רול, שהחזיק בשני התפקידים הללו בעשרים השנים הקודמות, לא הוזכר. היה זה טרום עידן האינטרנט, הסלולר וערוצי הספורט הישירים, וכדי להתעדכן בנעשה באירוע נאלץ רול להתקשר בשעות הצהריים לדסק הספורט של "ידיעות אחרונות".

        "אחר הצהריים", תיאר "העיר" את אירועי יום מותו של רול, שלושה שבועות לאחר מכן, "נערכה פגישה בין עורך הדין של רול לבין אחד מנושיו. קצת אחר כך הופיע אצל רול בחנות נציג של נושה אחר. זה היה בין ארבע ורבע לארבע וחצי. רול, שנמנה על צמרת האופטומטריסטים בישראל, הרוויח בעסקיו כמה אלפי שקלים ביום, אבל בגלל החובות לא יכול היה ליהנות לאחרונה מהכסף. הנציג שהופיע בחנות... לקח את מה שהיה בקופה באותו רגע – 300 שקלים. זה היה הסכום האחרון ששילם רול בחייו".

        בין ארבע וחצי לחמש וחצי קרס ד"ר רול על שולחנו בחנות האופטיקה שלו ברחוב טשרניחובסקי. הוא מת מדום לב. בן 56 היה.

        צבי רול חבר הנהלת מכבי תל אביב לשעבר (באדיבות המשפחה)
        הנושה לקח את 300 השקלים, ואז הוא קיבל דום לב. ד"ר צבי רול (צילום: באדיבות משפחת רול)

        החיבור הראשוני של רול עם מכבי תל אביב התרחש בשנת 1960 בקלן, גרמניה – אליה נסע כדי ללמוד אופטומטריה. בחודש אוגוסט של אותה שנה פגש בשמלוק מחרובסקי, אז בחודשיו הראשונים כפעיל במחלקת הכדורסל של מכבי, כאשר זה היה בדרכו חזרה לתל אביב מאולימפיאדת רומא.

        "כשאשוב לישראל אתגורר בתל אביב", אמר רול למחרובסקי, "שמור איתי על קשר".

        רול גדל בחיפה – בה השתקעה משפחתו לאחר שברחה מגרמניה באמצע שנות ה-30', עם עליית שלטונו של היטלר. כדורגל הייתה אהבתו הראשונה: רול הצטרף למחלקת הנוער של מכבי חיפה ולפני גיל 18 כבש את עמדת השוער של הקבוצה הבוגרת, אלא שכדור שספג בירך בעת שירתו הצבאי חיסל את קריירת המשחק שלו. עם שחרורו מונה למנהל קבוצת הכדורגל של חיפה, ספג כדור נוסף בבטנו במהלך מלחמת סיני והחליט לחזור לגרמניה כדי ללמוד.

        אחרי שלוש שנים באוניברסיטה ושנת התמחות נוספת בלונדון שב לישראל, התחתן ועמד בדיבורו כשעבר לתל אביב. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1965, התחדש הקשר עם שמלוק, דרכו התוודע למחלקת הכדורסל של מכבי.

        "רול אהב ספורט ורצה להיות פעיל", מספר נח קליגר, יו"ר המועדון דאז. "מי בכלל רצה אז להתעסק עם זה? ההנהלה שלנו הייתה מורכבת משלושה-ארבעה אנשים: ברנרד חווסט וצבי אבידן (אביו של אמנון אבידן, א.ג.) עליהם השלום, שמלוק ואני. ראיתי שצבי בחור טוב, רציני. קלטתי אותו בוועד ועשיתי אותו גזבר".

        שמלוק מחרובסקי עם יו"ר מכבי תל אביב שמעון מזרחי (ברני ארדוב)
        פגש את רול וקיבל הבטחה. שמלוק מחרובסקי (מימין. צילום: ברני ארדוב)

        אלו היו ימי התום של הספורט הישראלי, של הכדורסל הישראלי ושל מכבי תל אביב בכדורסל בפרט. הפועל תל אביב, קבוצת ההסתדרות, נחשבה לטובה ממנה וזכתה באליפות ישראל ב-1960, 1961, 1965 ו-1966. באירופה נחשבה מכבי לקבוצה אנונימית שמעולם לא הצליחה לעבור את שלב המוקדמות.

        "שיחקנו בשביל הכבוד, לא בשביל כסף", אומר שחקן וקפטן מכבי דאז, אמנון אבידן, שהפך לאחר פרישתו לחבר הנהלה ונמנה בשנות ה-70' וה-80' על הקוורטט הניהולי המיתולוגי לצד מזרחי, מחרובסקי ואריה ברנוביץ' (גם אבידן, ברנוביץ' ושחקן העבר חיים שטרקמן ייכנסו הערב ל"היכל המכבים", א.ג.). "משכורות? אל תצחיק אותי. מה שנתנו אז היה בקושי החזר נסיעות. אברהם הופמן היה מגיע לאימונים מירושלים, אז היו משלמים לו את הדלק. הכל התנהל מהכיס של נוח ושל צבי רול. היינו באים לחנות האופטיקה של צבי ברחוב טשרניחובסקי והוא היה מוציא כסף מהקופה של העסק.

        "שיחקתי עם נעלי אולסטאר שאבא שלי קנה לי", ממשיך אבידן. "היינו נוסעים למשחקים בחוץ לארץ ודי היה ברור שאנחנו עפים בסיבוב הראשון של גביע אירופה, אז מראש היינו קובעים עוד טורנירי ידידות אחר כך, כדי לא לחזור לארץ כעבור 24 שעות. היינו ישנים באכסניות ובבוקר קונים באגטים, גבינה וזיתים. בחלק מהלילות, כדי לחסוך את המלון, היינו נוסעים מעיר לעיר בקרון שינה. בגלל זה היינו כל כך קרובים אחד לשני. התאמנו בקושי פעמיים בשבוע. אחרי האימונים היינו יושבים ביחד בקפה, עם החברות. צבי? הוא רק נתן, ונתן, ונתן. באת אליו לחנות וקיבלת את היחס הכי חם. הוא היה בעל מקצוע יוצא מן הכלל".


        בקיץ 66' ינחת בארץ טל ברודי, יוביל את מכבי דרך נס בדאלונה אל גמר גביע אירופה למחזיקות גביע לעונת 1966/7 וישנה לנצח את מכבי ואת הספורט הישראלי.

        "פתאום הגענו לגמר, ואי-אפשר היה יותר להשיג כרטיסים", אומר ברודי. "פתאום היו עוד נסיעות לחו"ל, עוד הוצאות. הפכנו לקבוצה משמעותית באירופה. בהנהלה קצת נבהלו מכל העניין הזה. אני זוכר את הדיבור הזה, שהם לא ישנים מרוב מחשבות על איך לארגן את הכול".

        בקיץ 1968 עזב ברודי את ישראל כדי להתגייס לצבא האמריקאי שהיה שקוע במלחמת וייטנאם. מכבי יצאה למסע משחקים בדרום אמריקה, והעסק התפרק. אמרגן הנסיעה נעלם לפני שהעביר לקליגר את כרטיסי הטיסה, ומכבי נאלצה ללוות אלפי דולרים כדי לגייס את הכסף לחזרתה ארצה. רול חתם במשרד החוץ בירושלים על ערבות אישית לכספים הללו. עם שובה של הקבוצה ארצה קליגר עזב ומכבי עמדה בפני פשיטת רגל.

        כמה שנים קודם לכן יזם רול אירוע התרמה למחלקת הכדורגל של מכבי תל אביב במלון רמת אביב, וכעת העתיקה מחלקת הכדורסל את הרעיון. מהאירוע הזה יצאה מכבי עם צמרת חדשה. שמעון מזרחי מונה ליו"ר, אריה ברנוביץ' מונה לגזבר במקומו של רול, שהפך כעת לאחראי קשרי החוץ של הקבוצה, ושמלוק מחרובסקי נותר כמנהל. בתחילת 1970 נפצע הקפטן אבידן ברגלו במשחק גביע בנדל, קרע את הרצועה הצולבת ונאלץ לפרוש בגיל 27. זמן קצר לאחר מכן הצטרף גם אבידן להנהלה, בתפקיד יו"ר הוועדה המקצועית. החמישייה הזו תוביל את מכבי בעשורים הבאים ותהפוך אותה פעמיים לאלופת אירופה.

        טל ברודי לשעבר שחקן מכבי תל אביב (לשכת העיתונות הממשלתית)
        הגיע ושינה לחלוטין את פני המועדון. טל ברודי (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

        רול כונה "שר החוץ של מכבי". הוא החזיק בכובע כפול: היה איש הקשר של המועדון עם העיתונאים; ובזכות ידיעת השפות שלו ואורחותיו היה אמון על אירוח הקבוצות הזרות שהגיעו למשחקים בתל אביב (גם בשירות המילואים שלו החזיק בתפקיד דומה, כמלווה לאנשי האו"ם מטעם דובר צה"ל, והגיע לדרגת סגן-אלוף). שנים רבות לפני שהחלו קבוצות הספורט להעסיק דוברים שימש רול כמעין דובר, והוא היה אחראי לארגון וניהול מסיבות העיתונאים שקדמו למשחקיה של מכבי בגביע אירופה.

        "ג'נטלמן מושלם", מספר על רול העיתונאי מוטי רוזנבלום, שסיקר את מכבי תל אביב עבור "מעריב" בשנות ה-70' וה-80'. "הוא היה פנאטי למכבי תל אביב, אבל היה לו אופי אחר משמעון ומשמלוק למשל. הם היו יכולים לסמן עיתונאי זה או אחר ולא לדבר איתו, אבל צבי היה בסדר עם כולם. אנחנו מאוד חיבבנו אותו. הוא היה דואג לנו מאל"ף עד תי"ו, איש מאוד תרבותי. ברגע שהקבוצה הזרה הייתה מגיעה הוא היה מתקשר אלינו הביתה, בדיוק ברבע לשבע בבוקר, ומזמין אותנו למסיבת העיתונאים שהוא היה מארגן במלון שבו שוכנה הקבוצה הזרה. אם מכבי הדיפה ריח של חוץ לארץ, הרבה מזה היה בגלל צבי רול. שום קבוצה אחרת לא אירחה ככה. מכבי עשתה לעצמה שם בכל אירופה לא רק בגלל ההצלחות הספורטיביות שלה, אלא גם בגלל מה שמסביב – ולזה היה אחראי צבי".

        "היחס שנתנו לקבוצות אחרות היה כבוד מלכים", מוסיף ברודי. "ריאל מדריד הייתה הדוגמא להתנהגות: כשבאנו אליהם הם תמיד ארגנו ארוחות, חילקו שעונים. מכבי התחילה להתנהג אותו דבר. היא עשתה לקבוצות שבאו לכאן ארוחות, קבלות פנים, טיולים. היום באים רק כדי לשחק ומיד נוסעים, אני לא יודע אם השחקנים בכלל מדברים חוץ מלחיצות ידיים לפני ואחרי המשחק, אבל פעם היה פסטיבל שלם סביב כל משחק, ובגלל זה הפכנו לחברים טובים. הספורט היה מאוד ג'נטלמני. היינו נוסעים לאתונה, במגרש היו כמעט רוצחים אותנו, אבל בסוף המשחק היו לוקחים אותנו לטברנות והיינו רוקדים ושוברים צלחות".

        לו סילבר שחקן מכבי תל אביב קולע מול וולטר שצ'רביאק שחקן ריאל מדריד (יח"צ , מתוך הספר "מחצית ראשונה", תמונותיו של אריה קנפר, בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)
        "ריאל מדריד הייתה הדוגמא להתנהגות: כשבאנו אליהם הם תמיד ארגנו ארוחות, חילקו שעונים. מכבי התחילה להתנהג אותו דבר". וולטר שצ'רביאק מנסה לחסום את לו סילבר ביד אליהו (צילום: אריה קנפר, מתוך "מחצית ראשונה", בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)

        לא שלא היו לעתים תקלות משעשעות: רוזנבלום לא ישכח אירוע שקדם למשחק מול הקבוצה הבלגית רויאל-4 בשנות ה-70'. "אני יושב עם צבי בלובי של אחד המלונות בתל אביב ומחכים לשחקנים שיגיעו עם האוטובוס. הקבוצה מגיעה, וכל שחקן נכנס עם החברה שלו. אני וצבי מתחילים לתת ציונים לבחורות. פתאום נכנסה בלונדינית, יפהפייה, וצבי אומר: 'לא הייתי מתנגד לאיזה רומן איתה'. היא מסתכלת על צבי ואומרת: 'אבל אני הייתי מתנגדת!'. התברר שהיא ישראלית לשעבר, אשתו של נשיא המועדון".

        בראשית שנות ה-80' פרסם העיתונאי יהושע שגיא מאמר קצר ב"חדשות הספורט". כך כתב אז:

        "אני אוהב את משחקי הבית של מכבי בגביע אירופה. בתחילת השבוע מצלצל צבי רול ומודיע מתי הקבוצה היריבה נוחתת בארץ. אחר כך הוא אומר: 'נראה אותך במסיבת העיתונים ב'רמדה', נכון?' את הקטע הזה אני אוהב. נראה אותך ברמדה. מסיבת עיתונאים סטייל חמישה כוכבים. קפה טוב, עוגות עשירות ומשובחות, טעם החיים. יושבים ומדברים כדורסל. זה מכניס אותך טוב לאווירה של יד-אליהו. השבוע הלכתי לערב רמדה כזה. אפשר היה להבחין שגם אנשי קאנטו אוהבים את סטייל מכבי תל אביב. מלון חמישה כוכבים. למחרת זרחה השמש יום ישראלי נדיר של תחילת פברואר. חשבתי עליהם בבוקר. בוודאי יצאו לטייל בירושלים, או בים המלח, או במקומות הקדושים, או משהו כזה".

        מכל הקבוצות שאירח אהב רול את ריאל מדריד, ושמר על קשר מיוחד עם דון סנטיאגו ברנבאו – אותו אירח ביד אליהו הפתוח בשנת 1969, כשריאל הגיעה למשחק בתל אביב. "מכבי מתנהלת על פי אותו דגם של ריאל, אבל עם הרבה פחות אמצעים", אמר בריאיון נדיר ל"מעריב" בינואר 86'. "בקשרי חוץ מכבי עולה על ריאל. עוד לא היה כאן שחקן או משלחת שלא ביקרו בירושלים. זה נשמע אולי בנאלי, אבל זה חשוב לנו במכבי. אנחנו עושים עבודה לא פחות טובה ממשרד החוץ".

        מימין, רזי ברקאי, מוטי רוזנבלום - כנס אילת 2010 (ברני ארדוב)
        אירוע בלתי נשכח במלון. מוטי רוזנבלום (משמאל. צילום: ברני ארדוב)

        רול נחשב לאחד האופטיקאים הבכירים בישראל. בחנות האופטיקה שלו טיפל במיטב הפוליטיקאים והסלבריטאים, בהם ראש העיר שלמה להט (צ'יץ'), יצחק רבין ושמעון פרס, ובמקביל הרצה במחלקה לאופטיקה של אוניברסיטת תל אביב. אלא שבמהלך שנות ה-80' החל להסתבך: השמועות בתל אביב הקטנה דיברו על חובות כבדים שצבר כלפי גורמים בשוק האפור, ככל הנראה על רקע התמכרות למשחקי קלפים – כאשר חלק מהחובות קושרו גם לנפילה הגדולה שחוותה הבורסה בראשית אותו עשור ולהשקעות נדל"ן כושלות.

        מכל מקום, רול לווה כספים מאנשי שוק אפור ידועים, בריבית רצחנית שהגיעה בשיאה לעשרות אחוזים בחודש. את הקרן החזיר, אבל לא הצליח להתאושש מהריבית. כדי לעמוד בה לווה גם מבנקים ומחברים, אבל את הכספים הגדולים נאלץ ללוות מגורמים שקושרו לעולם התחתון.

        אומנם, רול המשיך למלא בנאמנות (ובהתנדבות) את תפקידיו במכבי, אולם בקבוצה הפוריטנית של המדינה התקשו להתמודד עם הלחשושים. ככל שתפחו חובותיו, כך הלך ונדחק אל מחוץ למועדון.


        במהלך 1989 נמצא ירוי בכתפו בחנות האופטיקה שלו ואושפז בבית החולים איכילוב. הרחוב הספורטיבי נמלא שמועות. היו שדיברו על ניסיון התאבדות כושל. אחרים פרשו זאת כקריאת הצלה נואשת. בדיעבד התברר כי בעת אשפוזו הסתננו לחדר בו אושפז עבריינים – בתחקיר שערך עיתון "מעריב" צוין שמם של בני משפחת אלפרון – שלפי התיאור הצמידו אקדח לראשו, כמסר לכך שחובותיו לא יימחלו וכי עליו למצוא דרך להחזירם, ולא – יישלח לעולם שכולו טוב.

        בסוף עונת 1988/89, שהסתיימה בהפסד השלישי ברציפות של מכבי בגמר אליפות אירופה, אולץ רול לעזוב את המועדון. את העונה הבאה פתחה מכבי ללא שר החוץ שלה, לראשונה זה 24 שנה. רול החלים מפצעיו ושב לעבוד, אולם כאמור, ביום בו מונה לו מחליף נמצא מת בחנות האופטיקה. הדיאגנוזה הייתה דום לב.

        "הוא מת בגלל הבושה", אמר ל"העיר" אלי אפרתי, אחד מנושיו של רול, שנחשב לאיש הפועל. "אני מאמין שליבו לא עמד בכובד החובות, ולכן הלב הזה התפוצץ". כמה חודשים קודם לכן נטען כי אפרתי ורול הגיעו להסכם לפיו ימחל אפרתי לרול על חלק מחובותיו בתמורה לכך שרול יגלה לאפרתי את סודותיה הכספיים של מכבי, אולם השמועה הזו נדחתה. רול, מכל מקום, כבר לא היה חשוף באותה תקופה לנתונים פנימיים ממכבי.

        צבי רול (יושב במרכז) כשמימינו אריה ברנוביץ', לשעבר גזבר מכבי תל אביב (באדיבות המשפחה)
        ידע ימים יפים יותר. רול (שני משמאל) בשנות ה-60. המשופם שמימינו: אריה ברנוביץ' (צילום: באדיבות משפחת צבי רול)

        בדצמבר 89' פרסם "העיר" כי לפחות נושה אחד של רול פנה בדרך עקיפה להנהלת מכבי, דיווח על חובו של רול כלפיו ואמר שיקל עליו בתנאי שמכבי יהיו ערבים. "לדבריו, לאחר שסחבו אותו כמה ימים, קיבל תשובה שלילית: נאמר לו שזו הפעם השלישית שרול מסתבך, ולא זו בלבד שלא מתכוונים לעזור לו, עומדים להרחיק אותו מהמחלקה", נכתב בתחקיר שערך העיתון. "בשלב מסוים, עוד עולה, הגיש רול רשימת נושים למכבי, ובתחילה היא הביעה נכונות לסייע לו. אחר כך הסתבר למכבי שלא נמסרה לה הרשימה המלאה של הנושים, והיא החליטה שלא לסייע לרול כלל".

        שמעון מזרחי הכחיש בתוקף את ההאשמות. "זה שקר וכזב", השיב מזרחי ל"העיר". "מעולם לא אמרתי שזו ההסתבכות השלישית שלו, ומעולם לא אמרנו שנרחיק אותו מהמחלקה". יותר מזה, נכתב, לא היה מוכן מזרחי לומר.

        במכבי סירבו אז – ומסרבים גם היום – להתייחס לעניין נפילתו של רול. "הוא היה איש מקצוע טוב והוא מילא את תפקידו באמונה, למרות שהסתבך", הסכים לומר לנו אורי בהרב, פיסיותרפיסט האגודה המיתולוגי. "בכל מה שהיה קשור למכבי, צבי רול היה מל"ו הצדיקים".


        יוסי רול, בנו של צבי, היה בן 19 במותו של אביו. הוא היה חתום על חלק מהצ'קים שניתנו לאביו ונאלץ בעצמו להתמודד עם חלק מהחובות שנותרו כלפיו. הוא טען שקיבל כתף קרה מהמועדון, להוציא סיוע אישי שנתנו לו מוני פנאן המנוח ושמלוק מחרובסקי. כאחד מאוהדיה השרופים של הקבוצה, שגדל עם אנשי המועדון, המשיך בשנים הראשונות להגיע למשחקים, אולם בהמשך ניתק מגע מקבוצת הכדורסל. משפחת רול השתקמה מאז, יוסי רול המשיך לפקוד בקביעות את יציעי בלומפילד, אולם ליד אליהו לא הגיע.

        בתחילת השבוע שעבר קיבל טלפון מפתיע מדורון ג'מצ'י, אחראי קשרי הקהילה במכבי, שהודיע לו על ההחלטה לכלול את אביו בהיכל התהילה. אורגן מפגש ונרשמה סולחה היסטורית. למשחק הערב יגיע רול עם ילדיו, אולם אמו, ורדה רול, אלמנתו של צבי, סירבה וממשיכה לעמוד בסירובה להתפייס עם אנשי מכבי.

        "אני רוצה שהילדים שלי ידעו מה היה סבא שלהם עבור מכבי", אומר היום יוסי רול. "מבחינתי אני שם את הפרשה הזאת מאחור".

        דורון ג'מצ'י אוהד מכבי תל אביב (קובי אליהו)
        הרים את הטלפון שהביא את יוסי רול להיכל. דורון ג'מצ'י (צילום: ברני ארדוב)

        דני פדרמן, מיוזמי האירוע, מסר לוואלה! ספורט את הדברים הבאים:

        "צבי רול הוא חלק מרשימה ארוכה של אנשים שנתנו מחייהם למען מכבי ולעד יהיו חלק מהמועדון. ההחלטה לשמר את זכרו ולהוקיר לו ולמשפחתו תודה הינה חלק מההחלטה שלנו לפני כשלוש שנים להקים את היכל המכבים ולשמר את המורשת של מכבי, ואלו שהיו ויהיו לעד חלק ממנה. חשוב לו במכבי, שהאנשים האלו ומשפחותיהם ידעו שמכבי זה בית ושיש להם חלק גדול בבניית היסודות של הבית הזה ושמכבי תמיד תהיה משפחה עבורם.

        "משפחתו של צבי עברה אירוע טראגי ועצוב, ואם יש בהחלטה לציין את זכרו של צבי כמי שיש לו חלק בהיסטוריה של המועדון ולו מעט נחמד ועידוד עבור המשפחה, אז הרווחנו כפליים. אגב, מדובר ברשימה של אנשים, החל מאנשי מנהלה וצוות כגון טדי פינקלשטיין, אמנון נתנאל, אורי בהרב, אנשי הנהלה כמו שמלוק, אמנון אבידן, שחקני עבר כמו ברודי, ברקוביץ', ג'מצ'י, מאמנים ועוד רבים אחרים שיש להם חלק במורשת, והשאירו חותמתם על המועדון".

        ohad@walla.net.il