בתחילת שנות ה-2000 ערכה "כוורת" מופע איחוד, שבו גויסו 20 אלף שקלים עבור יצחק קלפטר, למען ניתוח להסרת גידול בראש. קלפטר לקח את הכסף וקנה בו אופנוע.
מדוע נזכרה הבטטה דווקא באנקדוטה הזו בשבוע שעבר? בסיפור מעניין שהביא ביום שלישי, גילה עמית גולדשטיין כי הפועל תל אביב פנתה לאיש העסקים יגאל אהובי, אוהד שרוף של הקבוצה, כדי שיסייע לה כספית בהעברת אלירן עטר. עוד ציין גולדשטיין באותה ידיעה, כי החוב לחברת האבטחה TQS צמח לשני מיליון שקלים.
לכאורה, מדובר בשני נושאים שונים לחלוטין. האם עטר הוא הפיתרון של הפועל תל אביב? הוא שחקן טוב שיכול לעזור לכל קבוצה. גם אין זה המקום להעלות את השאלה האם אותה חברת אבטחה, שחלק גדול ממחדלי הדרבי היה באחריותה, ראויה לסכומים הללו. השורה התחתונה היא שהשירות סופק ועליו צריך לקבל תשלום. מה שמטריד הוא הלוגיקה של הפועל תל אביב: יש לנו חוב של שני מיליון שקלים, סכום לא פעוט כלל, אבל אם נקבל בכל זאת כסף (אחרי שנתחנן, כי לנו אין גרוש על הנשמה), נרכוש בו שחקן. מאוד מזכיר את מקרה קלפטר. לפחות פה אנחנו יודעים מראש על הכוונה.
קלפטר, במקרה גם האחראי הראשי להמנון המצוין והנצחי "השדים האדומים", הוא אדם פרטי. מותר לו לחרוג מכל אתיקה ולעשות מה שהוא רואה לנכון, גם אם הכוונה המקורית הייתה אחרת וגם אם הרגיז כמה אנשים על הדרך. הפועל תל אביב, מנגד, היא מועדון שאמור להתנהל בכובד ראש, באחריות, שצריך לדעת להזרים כספים ולהחזיר חובות כדי לא ליצור גרעונות שיסכנו את עתיד המועדון. מצד שני, כובד ראש, אחריות והפועל תל אביב באותו משפט? הבטטה הולכת כעונש לשרוף את עצמה בתנור רק על עצם הרעיון.
מקום 3: שלומי אזולאי
אחרי רצף של ארבעה הפסדים, הפועל תל אביב קיבלה את המאוששת הלאומית מכבי נתניה כמו בהזמנה. לא היה לאדומים משחק כל כך קל העונה כמו זה שהתקיים בשבת באצטדיון הבית-חוץ של כל הליגה. למרות זאת, אין לזלזל בניצחון הזה, כי בתקופה שכולם מנצחים את כולם ושום דבר לא מובן מאליו, חשוב לאגור נקודות. הנה, בעקבות ניצחונה של הפועל חיפה האדומים עדיין מרוחקים ארבע נקודות בלבד מהקו האדום. ערב המשחק מול קרית שמונה, הדריכות תשוב לשרור בקרוב מאוד במועדון.
מי שנכנס לעניינים במפתיע הוא שלומי אזולאי, שפתח בהרכב וכבש בדקה ה-19 את השער שהפך את המשחק לגארבג' טיים ארוך. אזולאי הוא סיפור מעניין ועצוב. ב-2012 היה שותף מלא לזכייה של עירוני קרית שמונה באליפות, לאחר שכבש שמונה שערים וגילה יכולת מצוינת. עונה לאחר מכן היה אחד מחילופי המפתח של מכבי חיפה, כשנהג לעלות מהספסל ולעתים קרובות להבקיע. ב-2013/14, לאחר שפתח היטב בחיפה, הושאל אזולאי לבית"ר ירושלים, שם סבל מבצורת ארוכה. זו הנקודה שבה החל להיעלם עד שהתפוגג סופית.
בין אוהדי מכבי חיפה אזולאי נשכח. אוהדי בית"ר הפכו אותו למושא ללעג לאחר ההצלחה של שלומי אזולאי "האחר" בתחילת העונה. אוהדי הפועל תל אביב פשוט לא הבינו מה הוא עושה על המגרש. לחלוץ מותר להיכנס לתקופות רעות ולא להבקיע, אבל אזולאי נראה לעתים כמו מישהו שלא ממש קשור לענף. הוא שוטט במגרש, היה מבולבל ונדמה כי לא ממש הבין מה התפקיד שלו במערך של אסי דומב. נכון שהפועל תל אביב נראית רע גם כך, אבל בניגוד לשובל גוזלן שהראה ניצוצות וגם כבש, אזולאי לא עורר שום תקווה.
הבצורת נשברה. אזולאי הבקיע, ולא סתם בדחיקה או מכדור תועה. טוב, כן מכדור תועה, אבל זו ההגנה של נתניה, שם כל כדור הוא תועה. הוא שלח רגל ובעט פנימה עם כל הלב, כמו חלוץ גדול, כמו אמן רחבה, כמו כל מה שציפה מעצמו להיות אי שם בסביבות 2010, כשעלה לקבוצת הבוגרים של מכבי חיפה. לשיאים להם קיווה בתחילת הדרך הוא כנראה כבר לא יגיע, אבל בנתניה אזולאי עשה צעד ראשון לחזור ולהיות חלוץ לגיטימי בליגת העל.
מקום 2: מלחמת השחרור של מכבי חיפה
שיקול הדעת של יוסי בניון בהחמצה המביכה בסכנין הוא עוד סימבול למצב של מכבי חיפה, לקבלת ההחלטות הגרועה, לסיומת החלשה ולחוסר היכולת לסגור משחקים. בניון, שלאחר הנגיחה בדרבי גם בישל את השער לאדין צוצאליץ', צריך היה לתת למכבי חיפה את שלוש הנקודות, בזבז את ההזדמנות וכמו בטרגדיה יוונית, החטא שלו גזר את העונש ברגע הכואב ביותר.
איציק יצחקי דיווח כי לאחר שריקת הסיום זעם אלכסנדר סטנוייביץ' על השחקנים. כואב לאבד ניצחון בדקה ה-90. לתקשורת נתן הסרבי תגובה בנאלית: "שלטנו בכל המשחק וספגנו מהזדמנות אחת". נשמע כמו קלישאה, אבל במקרה של מכבי חיפה זו אבחנה נכונה, מדויקת ובעיקר מעודדת. כי אתמול, בפעם הראשונה בעונת 2014/15, מכבי חיפה השתחררה מצילו המאוס של אצטדיון "סמי עופר".
ה-0:4 בדרבי היה ניצחון יפה, אבל לא הייתה בו שום בשורה, לאחר שהושג מול הפועל חיפה מפוחדת וכנועה. המשחק בסכנין כבר שידר מסר אחר לגמרי, של התפכחות, של הכרה בכוחן של היריבות. אחרי הציפיות המוגזמות והחזון האוטופי של "כדורגל מנצח ואליפות באצטדיון החדש", שלא יכול היה להתגשם בגלל הרבה טעויות מקצועיות, הירוקים הבינו באיחור רב שבשביל הנקודות הם יצטרכו להזיע. לשחק כדורגל טקטי, לעמוד נכון במגרש, לתקוף את היריבה. בשבת בסכנין ראינו בפעם הראשונה העונה מכבי חיפה שעונה לדרישות הללו מול קבוצה פיזית. היא הייתה עדיפה באחד המגרשים הקשים ביותר בארץ, רחוקה רק שניות ספורות מניצחון.
כך שאולי סטנוייביץ' לא ישן טוב בלילה, אבל כך מכבי חיפה שלו צריכה להיראות, זו הרוח שהיא אמורה להפגין. המשחק הזה אמור להיות הקייס-סטאדי של הקבוצה, דווקא לקראת משחקי הבית הבאים. הוא הלקח לכך שאי אפשר לסמוך על מגרש יפה ו-20 אלף צופים ביציעים. בשבוע הבא בית"ר ירושלים, שלא הפסידה בבאר שבע, בקרית שמונה ובחיפה עצמה נגד מכבי תל אביב, מגיעה לביקור. אם במכבי חיפה ישובו ליפול לחשיבה לפיה מול 25 אלף אוהדים ביתיים יהיה יותר קל בלי להתאמץ, צפויה להם הפתעה מרה. אם ימשיכו במוד הלוחמני שתפס אותם בסכנין, יהיה קשה מאוד להוציא מהם נקודות בהמשך העונה, בבית ובחוץ.
איש השבת: יואב כץ
בעונת 1990/1 הביסה מכבי נתניה את מכבי חיפה 0:5, תוך תצוגה בלתי נשכחת באצטדיון הקופסה. לאחר הניצחון הגדול אמר מוטל'ה שפיגלר, אז מאמן הקבוצה: "הייתי מעדיף לנצח חמש פעמים 0:1 מפעם אחת 0:5". וכאילו כדי להגשים את הנבואה השחורה, בארבעת המחזורים שלאחר מכן צברה נתניה נקודה אחת בלבד. הפועל חיפה היא דוגמה הפוכה כל הפסד שלה מעיד על מפלה קולוסאלית, היא סופגת שלישיות ורביעיות בלי הכרה ובלי להבקיע כמעט וכשאתה מסתכל על הטבלה אתה מגלה שבזכות אותם אחת-אפסים קטנים שהיא צוברת, מפריד ניצחון אחד בינה לבין המקום השמיני.
מהשורות הבאות אין להסיק שיש לכותב שורות אלה אמונה כלשהי בדרכם המקצועית של יואב כץ וראובן עטר. שניהם עשו לא מעט טעויות, לאורך הקריירה בכלל והשנה בפרט. יחס שערים 25:8 מדבר בעד עצמו, הפועל חיפה היא עדיין קבוצה שבירה מאוד שנבנתה רע. גם השיקול של כץ להשאיר את המאמן בתפקידו רחוק מלהיות מקצועי נטו. תשלום משכורת לשני מאמנים באותה עונה לא ממש מתיישב לו עם האג'נדה.
ולמרות הכול, כץ כבר הוכיח בעבר הלא רחוק שה"דבקות" (אם אפשר לקרוא לזה כך) במאמן יכולה להשתלם. הרי רק לפני שנתיים, בעונת 2012/13, פתחה הפועל חיפה תחת ניר קלינגר את העונה עם שלוש נקודות בלבד בשמונת המחזורים הראשונים. גם אז היא לא הפסיקה לספוג שלישיות, ונדמה היה שזמנו של קלינגר במועדון קצוב. פיטוריו היו עניין של זמן עבור כולם התקשורת והסובבים את המועדון, מלבד איש אחד. כץ לא הסכים לפטר, והשחקנים קיבלו את המסר לפיו המאמן הזה נשאר איתם. כשהבינו שאין ברירה, התחילו לנצח ולבסוף הקבוצה נשארה בליגה, אחרי סיבוב שלישי פנטסטי בפלייאוף התחתון.
"חכם לא נכנס למקומות שפיקח יודע לצאת מהם", אומר פתגם עתיק. במונחי כדורגל כץ בוודאי לא חכם ואפילו לא פיקח, אבל מהמקום שבו הוא נמצא היום כבר יצא פעם אחת. אין סיבה מבחינתו לחשוב שלא ייצא ממנו שוב, אלא אם עטר יספק לו אחת כזו או שיתפטר בעצמו. כי כרגע, למרות יחסי הציבור השליליים והיכולת החלשה, המצב של הפועל חיפה לא גרוע מזה של יותר משליש מקבוצות הליגה.
בין השורות
אסי דומב: "איל ברקוביץ' אמר שהוא תומך בי וזה מספיק".
רוצה לומר: מעניין אם זה היה מספיק אם לא היינו מנצחים היום.
חיים סילבס: "התחושות הן שהיה משעמם ומגעיל והכול באמת נכון".
רוצה לומר: נו, לפעמים אי אפשר להסתתר מאחורי קלישאות, אז עדיף להגיד את כל האמת.
גוסטבו בוקולי: "קשה להסביר את מה שקורה לנו העונה".
רוצה לומר: בניה לא נכונה, חיסרון של שחקנים בעמדות מפתח, לא פיתחנו אופי, אבל תמיד יותר קל להגיד "קשה להסביר".