שעת סיפור: הממבה השחורה של אירופה
הפועל ירושלים אוהבת ללכת על בטוח. זה שנים שהאדומים לא לוקחים סיכונים גדולים מדי בשחקני הרכש. אבל בקיץ 2011 הם כמעט חרגו ממנהגם, והעזו להפר את האיזון הקדוש על ידי מהלך מפתיע: החתמת גארד מוביל הישר ממכללה אלמונית, ללא כל ניסיון בכדורסל מקצועני. הפיתוי היה גדול, הכסף קטן, ומשם נולדה לה הכמעט-החתמה הכי גדולה בכדורסל הישראלי בשנים האחרונות. ירושלים הציעה 130 אלף דולר והמתינה לליל הדראפט, מלאת תקווה שהטאלנט עליו שמה עין לא ייקטף על ידי אחת מקבוצות ה-NBA. לצערה הרב, זה קרה. לוס אנג'לס לייקרס בחרה בו במקום ה-42 בדראפט, ובניגוד לציפיות העניקה לו חוזה מובטח.
בתחילת העונה ההיא ירושלים החתימה גארד אחר, די ג'יי סטרוברי. את הפנטזיה הפרועה על שחקן המכללות שצד את עינה ירושלים נאלצה לאפסן.
היום הוא שווה 1.6 מיליון יורו. קוראים לו אנדרו גאודלוק.
'ניקי גאליס 2.0'. 'מרכוס בראון הדור הבא'. 'ג'ייסי קארול משודרג'. מאז נחת אנדרו גאודלוק באירופה, מנסים להצמיד לו השוואות. הרף, כמו שאפשר לראות, גבוה מאוד כבר עכשיו. אבל ההשוואה שהכי קסמה לו הייתה זו שקיבל לאחרונה ממאמנו בפנרבחצ'ה אולקר, ז'ליקו אוברדוביץ'.
"הוא מוכן ללמוד, הוא משקיע. זה שחקן שאני מוכן לאמן במשך שנים. הלוואי שהוא יהיה המייק באטיסט החדש שלי", אמר השועל הסרבי לפני שבועות אחדים. אוברדוביץ', שכולנו מכירים כמאמן קשוח וקורקטי, לא נוהג לספק התבטאויות מרוככות כאלה בדרך כלל. לא כל שכן כשמדובר בזרים אמריקאים, עמם מעולם לא הצליח לראות עין בעין. רק יאנקים יחידי סגולה הצליחו לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציב המאמן המעוטר באירופה.
אבל גאודלוק קנה אותו כבר בהתחלה. מה שלקח לאחרים שנים, ולמושא ההשוואה מייק באטיסט שנה תמימה, הוא עשה תוך חודש וחצי. "כולנו ידענו שגאודלוק שחקן מוכשר. כולנו ציפינו שהוא יבלוט בקליעה. בכל זאת, הוא השחקן הכי יקר בסגל של פנרבחצ'ה אולקר. אבל אף אחד, כולל אוברדוביץ', לא האמין שהחיבור יגיע כל כך מהר. אף אחד לא חשב שמגן בעייתי כמו גאודלוק, שלא שיחק ביורוליג, שלא שיחק תחת מסגרת נוקשה באירופה, יצליח לפתח כזו כימיה עם מאמן תובעני כל כך", אומר העיתונאי גוקאן טורה.
18.1 נקודות למשחק. 61% משתיים. 48% משלוש. שיא שלשות חדש. אינספור סלי קלאץ'. זהו הבציר של גאודלוק ביורוליג, עוד לפני שהסתיים שלב הבתים. אם חיפשתם מועמד פוטנציאלי ל-MVP, הרי הוא לפניכם.
גאודלוק מלהטט על חשבון זגורזלץ'
הוא בן 26. 1.91 בקושי. בא מצ'רלסטון, קולג' קטן ואנונימי. והוא חתיכת סקורר אדיר, כמו שהכדורסל האירופי לא ראה בשנים האחרונות. את היכולת להמיס דמויות קשות עורף כמו ז'ליקו אוברדוביץ' הוא פיתח עוד לפני כן, כשחקן הלייקרס. גאודלוק אמנם מיעט לשחק בשתי האפיזודות הקצרות ב-LA, אבל זה הספיק לקובי בריאנט כדי להכתיר אותו כיורשו ולהדביק לו את הכינוי 'מיני ממבה'. "יש לו קילינג אינסטינקט של רוצח, הוא צלף חסר רחמים בדיוק כמוני. מבחינתי, הוא מיני ממבה", אמר הממבה השחורה המקורית ב-2012, והפך את הציפיות מהקולגה לגבוהות פי כמה וכמה.
בעונה שעברה, אחרי נסיונות לא מוצלחים בלייקרס וב-NBDL, החליט גאודלוק לבצע פנייה חדה בקריירה ולהיענות לקריאות מאירופה. בארצות הברית ניסו לביית אותו ולהופכו לרכז, בשל הפרופיל הפיזי הבעייתי שלו. בכל דוחות הסקאוטינג צוין כי גאודלוק חסר אתלטיות ונמוך מכדי לשחק ב-NBA כשוטינג גארד, עמדתו הראשונית. אז לגאודלוק נמאס מהתחפושת של מנהל המשחק, והוא החליט לחזור למקורות.
קאזאן הרוסית, שהייתה הזוכה המאושרת, אפשרה לו לחזור לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב: לקלוע, והרבה. גאודלוק סחב את קאזאן לגמר היורוקאפ, סיפק תצוגות מדי ערב, ונבחר ל-MVP העונה. ועכשיו, כשעזב לטובת האתגר הגדול יותר ביורוליג, הטטארים כבר מתגעגעים. "קית' לנגפורד וקרטיס ג'רלס ביחד לא מגיעים ליכולת של גאודלוק בעונה שעברה", נכתב ברוסיה בתחילת העונה.
גאודלוק תופר 10 שלשות על הראש של באיירן מינכן
10 השלשות שהמטיר על ראשה של באיירן מינכן בחודש שעבר שיא שלשות חדש ביורוליג הן רק ההתחלה. כך לפחות בטוחים בטורקיה. "מדובר בסקורר נדיר שלא רואים במחוזותינו", משוכנע העיתונאי גוקאן טורה. "הוא קולע מכל מצב מחוץ לקשת, מחצי מרחק, מפלואוטרים בצבע, בכדרור, בתנועה. בניגוד לשחקן כמו ג'ייסי קארול, למשל, הוא יכול יייצר לעצמו את כל הזריקות. יש לו חולשות, בעיקר בהגנה, אבל אני מכיר הרבה קבוצות NBA שהיו חולמות שהוא ישחק אצלהן. מה, לקבוצה כמו פילדלפיה יש שחקנים טובים יותר? בינתיים הוא בטורקיה, אבל כולם יודעים שזה חתיכת מחטף".
הוא עצמו מצהיר ש"ה-NBA היא כבר לא החלום הגדול שלי. יש שם הרבה פוליטיקה. פעם רציתי את זה בכל מאודי, אבל היום כבר לא". בפנרבחצ'ה יש לו כמעט הכול: כסף טוב, מעמד של כוכב, ובעיקר חופש לעשות את מה שנמנע ממנו בליגה הטובה בעולם. עכשיו גם ליורוליג יש ממבה שחורה משל עצמה. והיא כאן, ניתן לקוות, כדי להישאר.
נתון במחלוקת: שלוש ארבע לעבודה
שלב הבתים ביורוליג כבר כמעט מאחורינו, ומכבי תל אביב, באופן מפתיע, מציגה נתונים סטיסטיים דומים לאלו שרשמה בעונה שעברה באותה נקודה. ברוב הפרמטרים הצהובים נותרו פחות או יותר על אותם מספרים. אבל כבר עכשיו ניתן להצביע על שינוי אחד מהותי: העברת כובד המשקל מהגארדים והסנטרים אל הפורוורדים. אם בעונה שעברה הסתמכו הצהובים על ריקי היקמן, סופו ובהמשך העונה גם על טייריס רייס ואלכס טיוס, העונה הפכו שני הפורוורדים הבכירים בקבוצה, דווין סמית' ובריאן רנדל, לכוכבים הגדולים.
הצמד סמית'-את-רנדל מוביל את מכבי תל אביב בנקודות, במדד יעילות ובריבאונדים, ומאז הפציעה של גיא פניני חיזק ואשרר את הדומינטיות העצומה שלו. ספק אם זו הייתה כוונתה של מכבי תל אביב כשבנתה את הסגל מלכתחילה, אך השניים הללו, שחקנים משלימים בדרך כלל, תפסו נישה של סופרסטארים. ימים יגידו אם הנעליים הגדולות האלה תואמות את מידותיהם ותכונותיהם כשחקנים, או שמא נכונה לנו נפילה, לפחות התקפית, בטופ 16.
על כל פנים בשלב הבא, אם תימשך המגמה, מכבי תל אביב תהיה נטע זר. להוציא את הצהובים, מתוך 12 הקבוצות שכבר העפילו לטופ 16 רק קבוצה אחת (אלבה ברלין) נסמכת על שחקן בעמדות הפורוורד כסקורר המוביל שלה. היתר, ובעיקר הגדולות ריאל מדריד, צסק"א, פנאתינייקוס, אולימפיאקוס, ברצלונה מובלות בידי שחקנים מעמדות אחרות. מכבי תל אביב, לעומתן, מציגה שני פורוורדים שמובילים את רשימת הקלעים שלה.
נראה שמעולם מכבי תל אביב לא הייתה תלויה באופן מובהק כל כך בצמד השחקנים שאיישו את עמדות הסמול והפאוור פורוורד הפותחים אצלה. פרשננו שי האוזמן העלה את הסברה לפיה לא נראה צמד פורוורדים דומיננטי כל כך ביד אליהו מאז פארקר-את-באסטון אי שם בשנות השושלת לפני כעשור, וצדק. מעולם, או לפחות מאז שנות ה-90 בהן החלו לתעד סטטיסטית את היורוליג, לא היה לצהובים צמד פורה כל כך בעמדות 3 ו-4.
ככה זה נראה במספרים:
הפורוורדים הקטלניים של מכבי תל אביב
עוד מאותו דבר?
נכון לכתיבת שורות אלו, טרם הכריעו במכבי תל אביב אם להחתים את מרכוס סלוטר. אם וכאשר יושלם צירופו, בסיטואציה שכזו, עמוק בתוך העונה, מדובר בהחתמה טובה. אחרי הכל, סלוטר הוא מבין השחקנים האיכותיים ביותר מבין מה שניתן היה לדלות ממאגר השחקנים הדליל שזמין נכון לעכשיו. בין כה וכה, נראה שניתן להקיש ממנו על סוג השחקן שמכבי תל אביב מחפשת: גבוה אתלטי, מהיר ודינמי, שיוכל לתת מענה טוב יותר לגבוהי היריבה מבחינה הגנתית.
במקרה של סלוטר, אפשר להניח שהוא יעמוד במטרות הללו. בשנתיים האחרונות, לפני שהפך העונה לנון-פקטור בריאל מדריד, סלוטר עשה טרנספורמציה משחקן התקפי מוגבל לג'וקר הגנתי. את האנרגיות השליליות מחוץ לפרקט, אלו שהביאו לזריקתו מהפועך ירושלים, תיעל סלוטר להגנה על הפרקט. הוא הפך למאסטר בסיכול מצבי פיק אנד רול.
אבל מעבר לעובדה שהחתמה שלו תשלח איתות רציני לכיוונו של אלכס טיוס, אפשר לתהות האם זה לא עוד מאותו דבר. בשנים האחרונות סלוטר מתופקד בלעדית בעמדה 5, כך שקשה להאמין שיוכל לסתום לצהובים את החור בעמדה 4.
ומעל לכך, לא נראה שהוא יהיה זה שיגאל את גיא גודס מייסורי ריבאונד ההגנה. בשתי עונות וקצת בריאל מדריד, סלוטר היה אחד הסנטרים החלשים ביורוליג בריבאונד הגנה, עם ממוצע של 1.5 ב-12.3 דקות. לשם השוואה, סופו הנודע לשמצה מעמיד ממוצע לא רחוק ממנו העונה בריבאונד הגנה, עם 1.3 ב-13.2 דקות.כפי שניתן לראות בטבלה למטה, סלוטר לא עולה על טיוס או סופו באף פרמטר מהותי, למעט חטיפות, שם טמון כוחו. אבל בשביל זה, כך חשבנו, יש את בריאן רנדל.
