מה עובר על פארגו? המשבר של גארד מכבי תל אביב

1. מדד הפלוס מינוס בכדורסל מסביר מה הייתה התוצאה בדקות בהן שחקן ספציפי היה על המגרש. לעיתים קרובות מייצר המדד הזה תמונה מעוותת של המציאות. אתמול הוא שיקף היטב את (היעדר) התרומה של ג'רמי פארגו למכבי תל אביב. לא רק שפארגו היה רע מול מכבי ראשון, עם 0 נקודות ומדד יעילות של מינוס 4, אלא שבדקות בהן היה על המגרש, מדד הפלוס מינוס היה מינוס 6. זה ניכר והורגש אתמול, ובמיוחד במחצית השניה. החל מ-13 דקות לסיום המשחק וממצב של 44:56 למכבי, להלן רישום הפעולות הסטטיסטיות בהן היה מעורב פארגו: איבוד כדור, עבירה, החטאה ל-2 נקודות, סחיטת עבירה, זריקה ל-2 שנחסמה. ואנחנו מדברים כאן רק על פעולות סטטיסטיות, לא על דברים שלא מראים שם, כמו חורים הגנתיים. בסוף רצף 5 הדקות האלו, פארגו הוחלף בהיינס – והתוצאה הייתה 55:58.

אין ספק שמשהו רע עובר על פארגו. במשחקי הליגה, אפשר ממש למתוח קו בחול: עד למשחק הטראומתי בארנה (כולל), קלע הפרצ'ייז פלייר של גודס 11 מ-25 לשלוש נקודות (44%). החל מאותו המשחק הוא עומד על 0 מ-14. תחשבו את האחוזים לבד. עד לבומבה בירושלים (כולל) עמד מדד היעילות של פארגו על 15 למשחק. מאז? ממוצע של 4 למשחק. בעברית קוראים לזה משבר. אגב, לא מדובר רק בבעיות בשלולית. בסמוך לתבוסה מול ירושלים חטפה מכבי בבית גם מול צדביטה, יריבתה הבאה בירוליג. עד לאותו המשחק (כולל), עמד מדד היעילות הממוצע של פארגו על 17.5 למשחק. מאז? 6.25 למשחק.

יוגב אוחיון משחק יוצא מן הכלל לאחרונה. מרקיז היינס נראה בסדר גמור מול מכבי ראשון. ועם כל הכבוד לשניהם, גיא גודס ופארגו יצטרכו למצוא את הדרך להחזיר את הגארד המוביל לעניינים. רצוי שזה יקרה בשבועיים הקרובים.

שיא אסיסטים ליוגב אוחיון, מכבי תל אביב במקום הראשון

גיא גודס מקווה: "אולי היינס יצבור ביטחון להמשך העונה"

אור שקדי על הצביעות של מכבי חיפה בפרשת סטיט ואלן

2. נו טוף, אז אחרי שדן שמיר היה מרחק שטות אחת של תומר בר אבן מלמצוא עצמו אורז מזוודות (על פי פרסומים זרים, כן?), פתאום כבר אילת שלו עם מאזן 5-6. שזה ניצחון אחד פחות ממאזנה בתקופה המקבילה בעונה שעברה. והיא עושה את זה עם חמישייה אחת שמצאה את הדרך לשחק ביחד – ובלי ספסל. כדי לקבל פרופורציות אודות היעדר התרומה שמקבל שמיר מהמחליפים שלו, נלך למספרים: ניב ברקוביץ' מספק 1.9 נקודות למשחק ומייצר מדד יעילות של 0.3, וכל זאת בכמעט 15 דקות למשחק. אלו המספרים הכי גרועים של הבן-של בקריירה. מדד היעילות של עמית שמחון, בכמעט 17 דקות למשחק, הוא 0.9. ובהיעדרו של פאלמר הפצוע ועם שלושה זרים בלבד, זה פחות או יותר כל מה שיש לאילת להציע.

לאחר ניצחון שהושג בדרך נס בבית נגד חיפה ועוד אחד שהושג לאחר קאמבק קשה במשחק הביתי מול נהריה, חמישה שחקנים הספיקו כדי להנחיל להפועל ירושלים הפסד ראשון העונה. בדומה למקרה של הפועל תל אביב (עם לארי אובאנון), מסתבר שההצטרפות של ותיקי ליגה כמו בריאן אסברי ואדריאן יוטר, למרות שהיא לא נראתה בתחילה כמו התאמה מושלמת (במקרה של אסברי), הייתה כל מה שצריך על מנת לייצר קצת באלאנס בקבוצה שנראתה גמורה. תוסיפו לזה משחק יוצא מן הכלל של אלישי כדיר ואפיק נסים, ותקבלו קבוצה שבליגה הזאת יכולה לחזור ולהתחרות על מקומות 3-4.

יש שיגידו שההפסד הזה הגיע להפועל ירושלים בדיוק בזמן. לא טוב לנצח יותר מדי בתחילת עונה, אומרת הקלישאה, ואסור שההפסדים והמשברים יגיעו מאוחר מדי. בהחלט יכול להיות. איבוד הכדור של הלפרין בסוף המשחק הוא לא הבעיה של ירושלים. מדובר בעניין נקודתי שספק אם יחזור על עצמו בעתיד, מה גם שספק אם הלפרין הוא זה שיתנדב להיות בסביבת הכדור בסופם של משחקים מכריעים. גם ניהול החילופים של דני פרנקו שלשום איננו האישו, למרות שסביר שלו ניתנה לו הזדמנות נוספת, היה מנהל את העסק אחרת, בטח ובטח ברבע האחרון. אתם יודעים מה? גם הפלונטר שיש לירושלים עכשיו בגזרת הזרים הוא לא הבעיה המרכזית. למרות שקשה להבין איזה מהזרים מתלבש למשחק נקודתי, מהם השיקולים המנחים בהחלטה את מי להלביש ואת מי לא, ולמה בכלל זה צריך את הצרה הזאת.

הסיפור המרכזי נוגע לעמדת הרכז, או במילים אחרות לדרווין קיצ'ן. פר דקה, המספרים שלו העונה טובים יותר מאלה שניפק בעונה שעברה. מצד שני, יש כאן את הקאץ' של קיצ'ן. דרווין קיצ'ן של הליגה מקבל פחות מ-24 דקות למשחק. כשהוא על המגרש ומשחקים משחק עומד של 5 על 5, יש התנגשות מובנית מול הכדררת של הלפרין ב-2 ובמיוחד של דונטה סמית' ב-3. כשקיצ'ן על המגרש, יש בעיית קליעה מובנית שודאי שלא נפתרה עם התוספת של פופס. כשהוא נח על הספסל, אין לירושלים רכז. כשנגיע לשלב המשחקים על עונה שלמה, הקאץ' של קיצ'ן יכול להכריע את גורל האליפות.

3. מכבי חיפה, מופת של ניהול ארגוני ומקצועי, החליטה לשלוח הביתה את דמונטז סטיט לג'ף אלן. רגע, רק כדי לוודא: המשפט האחרון נאמר עם דוק של ציניות. אגב, אם לא היינו יודעים אחרת, ניתן עוד היה לחשוד שזהו רמי הדר, המאמן הירוק, ששתל לסטיט את הסיגריה ביד. כי כל ניסיון אחר שלו לשכנע את הבוס להחתים עבורו רכז אחר נתקל בקיר ושמו פרדריקו, יועץ הסתרים של הבוס שאחראי בעיקר על היבולים מדרום אמריקה. ואוהו, יש אחלה של יבולים בדרום אמריקה. לא ניכנס כאן, ברשותכם, לפן החוזי-משפטי של הצעד שנקטה חיפה, למרות שלא בטוח שחוזית, ניתן בכלל לחתוך שחקן באופן שבו היא פעלה. זה פחות חשוב. יותר חשוב לבחון את הנושא בחינת מאקרו. עידו קוז'יקרו אמר ש-50% מהשחקנים מעשנים. רוב האנשים בשלולית יסכימו איתו (ולא, אנחנו לא מדברים כאן על הזרים, כך שלא צריך למהר ולקרוא לעזרתה של ח"כ מירי רגב. אנחנו מדברים על כל השחקנים). אז מה עושים?

שימוש בסמים הוא פסול. גם קלים. אתם יודעים למה? כי זה נוגד את החוק בארץ. כי זה מעניק, ולו תאורטית, יתרון בלתי הוגן למשתמש על פני אחד שלא משתמש בכל הקשור להתגברות על כאבים ופציעות. כי הוא נותן, ולו תאורטית, יתרון בלתי הוגן למשתמש בכל הנוגע להפחתת לחצים והתמודדויות מנטליות, עניינים משמעותיים במיוחד בספורט. זה הסיפור, פחות או יותר. ב NBA הפתרון הוא פשוט למדי. על 2 עבירות ראשונות של שימוש בסמים קלים לא משעים. שולחים לקליניקות לצורך מתן הדרכה – וקונסים (בעבירה השניה). גם בעבירה השלישית ההשעיה היא מינורית לחלוטין.

אז למה אצלנו חותכים מהחוזה ושולחים ישר הביתה? אה, זה פשוט. כי אנחנו צבועים והיסטריים. אם צריך לשלוח מישהו, זה את האדם או הגורם שלא בדק מספיק טוב את השחקנים לפני שהוא החתים אותם (שחקן מעשן אחד? מילא. אבל שניים?). אם צריך להעיף, זה את העצלנים שלא עומדים על קיומם של בדיקות סמים. יש למינהלת הליגה מספיק כסף – הרי היא מתגאה (ובצדק) בהקצבות המוגדלות שהיא מעבירה לקבוצות. תואיל נא ותחליט להפריש חלק מהכספים לטובת בדיקות סמים. אה, ואם אפשר, אז גם בדיקות סמים לאלה שמצליחים לשרוד ולראות משחק שלם של מכבי חיפה. לא יכול להיות שהם עושים את זה כשהם סחים.