10. אום יון צ'ון
הסמל של דור הזהב של מרימי המשקולות מצפון קוריאה פרץ באולימפיאדת לונדון, שם זכה בזהב במשקל עד 56 ק"ג, והפך כבר בגיל 21 לשישי בלבד אי פעם שדוחק בהצלחה פי 3 ממשקל גופו - 168 ק"ג. בשנה שעברה הוכתר יון צ'ול גם לאלוף העולם וניפץ את שיא העולם של הטורקי האגדי חליל מוטלו עם דחיקה של 169 ק"ג, והשנה הוא כבר דחק בהצלחה 170 ק"ג, ועשה את זה בזירה המוצלחת ביותר: אליפות אסיה שנערכה באינצ'ון שבדרום קוריאה.
התשואות להן זכה מהקהל המקומי שידרו מסר של פיוס לתושבי שתי הקוריאות, וכך גם העובדה שבתקופת התחרות הוסר האיסור על הנפת דגלי השכנה השנואה ברחבי המדינה. הצופים באצטדיון אף כיבדו את ההמנון בזמן שיון צ'ול ניצב בהצדעה מתוחה על הפודיום, אבל הרגע המרגש לא טשטש את התחושות הקשות סביב היחס לספורטאים בצפון קוריאה, שעל פי דיווחים עמומים מהדיקטטורה המבודדת דיפלומטית סופגים עונשים פיזיים מזעזעים במקרה של כישלונות ספורטיביים.
בעולם הרמת המשקולות מתקשים להבין את סוד ההצלחה הפתאומית של יון צ'ול וחבריו בשנים האחרונות, וההסברים שלו רק מגבירים את הספקות. אחרי זכייתו בזהב האולימפי הוא הצהיר שרוחו של קים ג'ונג איל השגיחה עליו מהשמיים, ואחרי שיאו הטרי השנה הוא נשאל על שיטת האימונים של המשלחת הצפון קוריאנית ונתן הפעם את הקרדיט לדיקטטור הנוכחי, קים ג'ונג און: "שמעתם פעם על מישהו ששבר אבן עם ביצה? המנהיג העליון שלנו אמר לנו שאם מוסיפים לביצה רעיון, אפשר לשבור איתה גם אבן".
9. ויקטור אהן
נשארים בקוריאה, אבל עוברים לדרום, שם התגעגעו השנה יותר מתמיד לאהן יונג סו. באולימפיאדת החורף 2006 בטורינו הילד בן ה-20 הפך לגיבור לאומי כשקטף ארבע מדליות בהחלקה מהירה על הקרח (זהב ב-1000 מטר, 1500 מטר ו-5000 מטר שליחים וארד ב-500 מטר), אבל שורת סכסוכים וחילופי האשמות עם איגוד ההחלקה הדרום קוריאני גרמו לו לשקול פרישה, ובסופו של דבר להגר לרוסיה. ב-2011 הוא קיבל אזרחות רוסית, בחר בשם ויקטור אהן, והשנה הוא החל לגרוף תארים עבור המדינה החדשה שלו.
באולימפיאדת סוצ'י הוא שיחזר את הישגיו מטורינו עם עוד שלוש מדליות מוזהבות (500 מטר, 100 מטר ו-5000 מטר שליחים) ואחת מארד (1500 מטר), ורבים כבר מחשיבים אותו לגדול המחליקים אי פעם. ההצגה בסוצ'י זיכתה אותו בעיטור של כבוד מידי ולדימיר פוטין, בזמן שבמולדתו של אהן עדיין רותחים על המחדל שהוביל לעזיבתו, ושר הספורט הדרום קוריאני הצהיר שבכוונתו להילחם בשחיתות וחוסר הסדר באיגודי הספורט כדי לנקות את האורוות לקראת אירוח אולימפיאדת 2018 בפיונגצ'אנג. אז ברוסיה הוא גיבור, בדרום קוריאה הוא פצע פתוח, אבל רוב הסיכויים שאתם מכירים אותו דווקא מהסרטון הפופולרי הזה, בו הוא משאיר מאחור יריב הולנדי שבתגובה שולף לעברו אצבע משולשת.
8. רורי מקלרוי
בריו 2016 הגולף יחזור לאולימפיאדה לראשונה מאז 1904, ולכבוד המאורע צירפנו לדירוג את השחקן המוכשר ביותר בסבב ה-PGA. ב-2011 הצפון אירי הקתולי (שבחר לייצג את אירלנד באולימפיאדה הקרובה) לקח את אליפות ארצות הברית בגיל 22, וכעבור שנה הוא צירף תואר גרנד סלאם שני עם זכייה באליפות הסבב, אחריה חתם על חוזה ל-10 שנים בנייק תמורת 250 מיליון דולר. ב-2013 הוא רשם נסיגה משמעותית ברמה והתקשה להסתגל לציוד החדש שנייק סיפקה לו, אבל השנה הוא חזר בגדול.
חודשיים אחרי הפרידה המתוקשרת מארוסתו קרוליין ווזניאקי, הוא הניף גביע מתוק בבריטיש אופן שסידר לאביו 200 אלף ליש"ט (אחרי שההימור בסך 400 ליש"ט שהניח לפני 10 שנים על כך שבנו יזכה בטורניר היוקרתי, ביחס של 1 ל-500, התברר כמוצלח), והפך אותו לאירופאי הראשון שזוכה בשלושה גרנד סלאמים שונים, ולשחקן השלישי אי פעם לצד טייגר וודס וג'ק ניקלאוס שלוקח שלושה מייג'ורים לפני גיל 25. כעבור חודש הוא צירף לרזומה שלו עוד זכייה באליפות הסבב, והמשיך בטיפוס המבטיח שלו לעבר רשימת הגדולים בכל הזמנים.
7. טד ליגטי
שמונה שנים אחרי שהוכתר לאלוף אולימפי בגיל 21, נשא השנה הגולש האלפיני משקל רב של ציפיות כשהגיע לאולימפיאדת סוצ'י. הרי בזמן שחלף מאז טורינו 2006 הוא הספיק לקצור עוד ארבע זכיות באליפויות עולם, והאמריקאים ציפו ממנו ללא פחות משלוש מדליות זהב. אבל תחילת דרכו בסוצ'י הייתה מאכזבת ביותר, והוא סיים רק במקום ה-12 בתחרות המשולבת, ובמקום ה-14 בסופר G (סלאלום סופר ענק).
לחוץ ומתוסכל הוא התייצב לתחרות הסלאלום הענק, שם סוף סוף הצליח להפגין את מלוא הכישרון שלו כשקבע 2:45.29 דקות, הקדים ב-48 מאיות את סטיב מיסלייה הצרפתי, והפך ללא-אירופאי הראשון שזוכה בזהב אולימפי במקצוע הזה. הזכייה ההיסטורית הזו הכתירה אותו גם לגולש הראשון של ארצות הברית שמחזיק בשתי מדליות זהב אולימפיות, ופחות מחודש לאחר מכן הוא רשם היסטוריה נוספת, כשזכה לראשונה בקריירה במדליית כסף בדאונהיל בתחרות סיום העונה בסבב גביע העולם, והצטרף לבודי מילר האגדי כאמריקאי השני אי פעם שקוטף מדליות בחמישה מקצועות סקי שונים.
6. קייטי לדקי
ילדת הפלא של השחייה העולמית עשתה השנה צעד נוסף קדימה. שנתיים אחרי שהדהימה עם זהב אולימפי והתוצאה השנייה בכל הזמנים ב-800 מטר חופשי כשהיא רק בת 15, ושנה אחרי שקצרה ארבע מדליות זהב באליפות העולם, היא החלה את 2014 בכושר אדיר. עוד לפני שמתחרותיה הספיקו להתחמם, היא כבר ניפצה את שיאי העולם שלה ב-800 מטר וב-1500 מטר בתחרות בטקסס, וקבעה שיא עולם חדש גם ב-400 מטר באליפות ארצות הברית.
במשחקי הפאן פאסיפיק באוסטרליה לדקי כבר אילצה את מומחי הענף לתהות האם מדובר בשחיינית החתירה הטובה אי פעם, כשכיכבה עם חמש מדליות זהב (200 מטר, 400 מטר, 800 מטר, 1500 מטר ו-200x4 מטר) וניפצה עוד שני שיאי עולם (400 ו-1500). היא סחטה תשואות רמות ואפילו הצעת נישואים אחת, מאחד ממעניקי המדליות על הפודיום, שזכתה לתשובה מופתעת אך נחרצת: "אני רק בת 17!". מאמניה של לדקי מעריכים שבאולימפיאדת 2016 היא עשויה להתחרות גם ב-100 חופשי וב-100x4 מטר חופשי, כך שתהיה לה אפשרות להגדיל את מספר ביקוריה על הפודיום, למקרה שהצעה נוספת תגיע בגיל מתאים יותר מבחינתה...
5. קוהיי אוצ'ימורה
זו לא היתה אחת השנים המוצלחות בקריירה של קוהיי אוצ'ימורה, אבל עדיין אי אפשר לערוך את הדירוג הזה בלעדיו. שנה אחרי שהפך למתעמל הראשון אי פעם שזוכה ארבע פעמים בקרב רב באליפות העולם, הוא הגיע לנאנינג והוכתר בפעם החמישית למלך אולם ההתעמלות. הפער מהמקום השני - 1.492 נקודות - היה הקטן ביותר שלו בתחרות גדולה מזה חמש שנים (כולל הזהב בלונדון 2012), בתחרות הקבוצתית היפנים שלו שוב נכנעו לסין הבלתי מנוצחת, ופרט לכך הוא הצליח להוסיף רק מדליה אחת - כסף במקבילים - אבל השליטה שלו בקרב רב ממשיכה להיות מופלאה.
בהיעדר מתחרים בני זמנו, היריב האמיתי של העילוי מנגאסקי הוא ויטלי שרבו, אותו ממשיך אוצ'ימורה להגדיר כמתעמל הטוב בכל הזמנים. בארון התארים של הבלארוסי נמצאות 10 מדליות אולימפיות, כולל שש מזהב (כולן בברצלונה 1992), ו-23 מדליות באליפויות העולם, לעומת 5 מדליות אולימפיות (רק אחת מוזהבת) ו-15 מדליות באליפויות העולם של היפני. כעת המטרה שלו היא להיות המתעמל הראשון מאז 1992 שזוכה פעמיים רצוף בזהב אולימפי בריו, ולהגיע לאולימפיאדה הביתית שלו בטוקיו 2020, בגיל 31, ללא שום ספק בנוגע לזהות המתעמל הגדול אי פעם.
4. טדי רינר
בדומה לאוצ'ימורה, גם טדי רינר כבר מזמן לא סופר את יריביו, וכל פעם בה הוא עולה על המזרון נמדדת בראייה היסטורית. הג'ודוקא הצרפתי (2.04 מ', 131 ק"ג) שולט לחלוטין במשקל מעל 100 ק"ג כבר שבע שנים, ופרט למעידה אחת שהסתיימה בארד בבייג'ינג 2008, הוא ניצח בכל אחת מהתחרויות הגדולות. השנה הוא צירף את מדליית הזהב השישית ברציפות שלו באליפות העולם, זמן קצר בלבד אחרי שהחלים מניתוח בכתפו, ואת הזהב הרביעי ברציפות באליפות אירופה לעיני הקהל הביתי שלו במונפלייה.
האתגר הבא של 'טדי בר', שבאופן מדהים הוא רק בן 25, יהיה להמשיך בדומיננטיות הזו עד לריו 2016, בעיר בה החל לקצור תארים באליפות העולם ב-2007. רק אז הוא יעקוף באופן רשמי את דויד דוילה ויהפוך לג'ודוקא הצרפתי הגדול אי פעם. דוילה, הגיבור של רינר שנכנס לפוליטיקה אחרי פרישתו ואף שימש כשר הספורט של צרפת, מחזיק 'רק' בארבע זכיות באליפות העולם, אבל בשתי מדליות זהב אולימפיות (1996 ו-2000), כך שלרינר חסרה אחת כזו כדי להשיג הכרעה בוויכוח ההיסטורי. אחרי שבלונדון 2012 הוא לא הפסיק לחגוג את ניצחונו עד שטקס חלוקת המדליות נדחה בחצי שעה, ניתן רק לדמיין איזו חגיגה הענק האמוציונלי יכין לנו אם התרחיש הזה יתממש.
3. קיילי האמפריז
רק לפני שבע שנים שקלה הקנדית הקשוחה, שהחלה את דרכה בסקי אלפיני ועברה בגיל 16 למזחלות אחרי ששברה את שתי רגליה, לעבור להתחרות תחת דגל בריטניה בעקבות בעלה, גולש המזחלות דן האמפריז. אבל לקראת משחקי ונקובר 2010 היא החלה לקבל יותר הכרה במולדתה, ואת האולימפיאדה הביתית היא סיימה עם זהב מתוק בתחרות הזוגות לצד שותפתה הת'ר מויס.
בגיל 29 היא שמרה השנה לצד מויס על התואר עם ניצחון צמוד על צמד האמריקאיות בתחרות הגמר בסוצ'י, והשתיים הפכו לראשונות בענף שזוכות בשתי מדליות זהב אולימפיות רצופות. לאחר מכן התפנתה האמפריז לעשות היסטוריה מסוג אחר, וכשהתאחדות המזחלות העולמית הודיעה בספטמבר שתאפשר לנשים להשתתף בתחרויות הגברים היא היתה החלוצה של בנות מינה. לתחרות הראשונה בסבב הגברים היא הגיעה לבושה בחולצה עם הכיתוב BOYS CLUB וסיימה שישית, ובסוף נובמבר הקנדית המקועקעת כבר טיפסה לפודיום כשהגיעה שנייה בתחרות ההכנה האחרונה לפני פתיחת סבב גביע העולם החורף, ואותתה ליריביה החדשים שהיא יותר מגימיק.
2. אדם פיטי
קוסוקה הגינו פרץ, צ'אד לה קלוס הרשים, אבל שחיין השנה חייב להיות אדם פיטי, שפשוט הגיע משום מקום. הצעיר האנגלי, שהתגבר בילדותו על פחד ממים, מעולם לא נחשב לכישרון יוצא דופן אך התפתח בהתמדה, והגיע השנה כאלמוני למשחקי חבר העמים הבריטי בגלזגו. בתחרות הגדולה הראשונה שלו בבוגרים הגשים פיטי בן ה-19 חלום קטן, כשהתחרה מול קמרון ואן דר בורג, ואף סיים שני אחרי האלוף האולימפי ושיאן העולם בגמר ה-50 מטר חזה. מיד אחר כך הוא כבר הגשים חלום גדול, כשניצח את אלילו הדרום אפריקאי בגמר ה-100 מטר חזה.
מעודד מהסנסציה הגיע פיטי לאליפות אירופה בברלין, ופתח אותה נפלא עם זהב ב-100 מטר חזה. אחרי שצירף זהב נוסף במשחה המעורב לגברים ונשים ב-100x4 מטר מעורב אישי, הוא ניסה לא למעוד בחצי הגמר ב-50 מטר חזה, פתח בסערה, הותיר את כל מתחריו הרחק מאחור ועצר את השעון על 26.62 שניות. התוצאה קצת בלבלה אותו, וגם את שדרי הטלוויזיה שניסו לחשב האם מדובר בשיא אירופי חדש או לא, לפני שהבינו שמדובר בשיא עולם, שמחק מספר השיאים את ה-26.67 שניות של ואן דר בורג, שנקבע בעידן החליפות ב-2009. את התחרות קינח פיטי, שמתאמן תחת הדרכתה של הגיבורה האולימפית המקומית רבקה אדלינגטון, עם הזהב ב-50 מטר חזה וזהב נוסף בגמר השליחים, ואחרי שנה כזו, הוא נראה בדרך לקרוא תיגר על ההישגים של המנטורית שלו.
1. סימון ביילס
כמעט בלתי נתפס שסימון ביילס החלה את הקריירה המקצוענית שלה רק לפני שנה וחצי. בגיל 16 היא נבחרה למשלחת האמריקאית לאליפות העולם ב-2013 והפכה ללהיט של הטורניר כשהפכה לאפרו-אמריקאית הראשונה שזוכה בזהב בקרב רב, לצד שלוש מדליות נוספות בקרקע (זהב), קפיצות (כסף) וקורה (ארד). בעמדה חדשה כפייבוריטית עמוסת ציפיות היא הגיעה השנה לאליפות העולם בנאנינג, ופשוט כבשה את הקהל הסיני, ואת עולם ההתעמלות כולו.
התרועות להן זכתה פצצת הכישרון מטקסס, שאומצה רשמית על ידי סבה וסבתה מכיוון שאמה לא היתה מסוגלת לדאוג לה ולאחיה, היו זהות לאלו של המתעמלים המקומיים, הודות לרמה העילאית של התרגילים שביצעה, שהותירו את הצופים מהופנטים. זה נגמר בארבע מדליות זהב (קרב רב, קרקע, מקבילים וקבוצתי), וכסף אחרי הפסד דרמטי בתרגיל הקורה.
בגיל 17, היא כבר מחזיקה ביותר מדליות זהב באליפויות עולם מכל אמריקאית אחרת בעבר, וההצגה של בנאנינג הפכה אותה למתעמלת שקוטפת הכי הרבה מדליות מוזהבות באליפות עולם אחת מאז לודמילה טוריסצ'בה ב-1974. הפרשנים טוענים שהיא עדיין רחוקה ממימוש הפוטנציאל העצום שלה, ואנחנו יכולים רק להצטער שנותרו עוד יותר מ-600 ימים עד לפתיחת משחקי ריו 2016, ולפנטז לאילו גבהים היא תוכל להגיע שם.
לכתבת עשרת האתלטים של השנה