לאבילני, בארשים או סחיפרס: דירוג עשרת האתלטים של השנה

עד לפני כמה חודשים ריצ'רד קילטי לא היה שם מוכר אפילו בקרב חובבי האתלטיקה בבריטניה, אבל הספרינטר הקשוח מסטוקטון התגבר באורח פלא על שורה ארוכה של קשיים והפך כנגד כל הסיכויים לאלוף עולם. במשך שנים אף אחד לא האמין בקילטי, לא רק בגלל צבע עורו, ולמרות שלא זכה לסיוע ותמיכה מאיגוד האתלטיקה במולדתו, הוא לא הפסיק לחלום. קילטי התאמן לבדו בשטח, הרחק מתנאי המעבדה המקצועיים במתקני האימונים של יריביו, והתעקש להמשיך בדרכו גם אחרי שהוצא ברגע האחרון מהמשלחת הבריטית למשחקי לונדון 2012.

הילדות הקשה שלו, שכללה כמה חודשים בהוסטל להומלסים בשל הצרות הכלכליות של משפחתו, חישלה אותו כהוגן, והנחישות יוצאת הדופן נשאה פרי בסופו של דבר, כשלאחר שקבע שיא אישי של 10.10 שניות ב-100 מטר בסתיו שעבר, הוא סוף סוף צורף לאימוני הנבחרת. השילוב בין ההדרכה המקצועית של המאמן ריינה ריידר לכישרון והדרייב של האצן-לוחם הולידו את הסנסציה של אליפות העולם באולם שנערכה השנה בסופוט: קילטי הדהים עם זכייה בזהב בריצה ל-60 מ' בזכות שיא אישי של 6.49 שניות, הפך ללבן השני בלבד אי פעם שזוכה בתואר הזה, וכתב את סצנת הסיום לסרט בוודאי עוד יצולם אודותיו.

זורקת הדיסקוס המשובחת תפסה את מקומה של בלאנקה ולאסיץ' כאתלטית הבכירה של קרואטיה עם עוד שנה מדהימה. מדליסטית הזהב בלונדון 2012 ואלופת העולם במוסקבה 2013 כבר לא מתחרה מול יריבותיה אלא מול ההיסטוריה, והשנה היא חצתה לא פחות משלוש פעמים את רף 70 המטרים. בגיל 24 בלבד היא רשמה זכייה שלישית ברציפות באליפות אירופה, ועשתה את זה בסטייל עם תוצאה אדירה של 71.08 מ'

התוצאה הזו שיפרה ביותר מחצי מטר את תוצאת השנה שפרקוביץ' קבעה בעצמה בשנגחאי, קבעה שיא קרואטי חדש, רשמה את פער הניצחון הגדול ביותר בתולדות התחרות עם כמעט שישה מטרים, וחשוב מכך – היא הייתה התוצאה הטובה ביותר בעולם מאז 1992. עם זאת, זו עדיין הייתה רק התוצאה ה-18 בטיבה בכל הזמנים, הודות לעידן הסטרואידים של שנות השמונים. שבועיים לאחר מכן, באותו אצטדיון בציריך, השלימה פרקוביץ', שבעצמה הושעתה לחצי שנה ב-2011 בשל שימוש בחומרים אסורים שלטענתה הגיעו משתיית משקה אנרגיה, את זכייתה במירוץ הדיאמונד ליג השנתי עם ניצחון מרגש, בדיוק ביום שבו מאמנה הוותיק איבן איבנצ'יץ' הלך לעולמו.

תחרויות הקפיצה לגובה ריכזו השנה עניין רב, שהלך וגבר ככל שהקרב המשולש בין אלוף העולם בונדרנקו לאלוף האולימפי איבן אוחוב לסנסציה הקטארית מוטאז עיסא בארשים טיפס לגבהים שאיימו על שיא העולם המיתולוגי של חאבייר סוטומאיור. האוקראיני הענק (1.97 מ') השלים אשתקד דאבל משפחתי כשקטף את תואר אתלט השנה באירופה בעוד שאביו ומאמנו, ויקטור בונדרנקו, הוכתר למאמן השנה באירופה, והשנה הוא הגביה את הרף עוד יותר, אבל נתקל בתחרות עזה יותר ממתחריו.

אחרי שלקח את אליפות העולם במוסקבה עם תוצאה של 2.41 מ', שיפר השנה בונדרנקו בן ה-25 את שיאו בסנטימטר נוסף כשריחף ל-2.42 מ' בניו יורק וקבע שיא אירופי חדש. אבל בארשים גנב לו את ההצגה עם ה-2.43 מ' שלו, והאוקראיני נאלץ להתנחם בזכיה בגביע הבינבשתי, שם קבע 2.39 מ', ובזכייה ראשונה באליפות אירופה, שם הספיקה לו תוצאה של 2.35 מ' לזהב. בעולם האתלטיקה מצפים לראות את סוטומאיור נמחק מספר השיאים כבר ב-2015, אם בונדרנקו יהיה זה שיעשה את זה?

כמו פרקוביץ', גם הודפת כדור הברזל בת ה-30 שולטת ביד רמה בענף שלה ללא מתחרות, וגם מבחינתה כמעט אין טעם לרדוף אחרי ההיסטוריה עמוסת הסמים, כששיאה האישי (21.24 מטר) אפילו לא נמצא בין 10 התוצאות הטובות בכל הזמנים, אותן השיגו ספורטאיות עמוסות טסטוסטרון מברית המועצות, גרמניה המזרחית וסין. הניו זילנדית החסונה נפגעה בעצמה מנגע הסמים, כשנאלצה להסתפק במקום השני בגמר אולימפיאדת לונדון 2012 אחרי נדזיה אוסטפצ'וק, אבל אחרי שהבלארוסית נתפסה בסיום בשימוש בחומרים אסורים הזהב הועבר לאדאמס, שצירפה אותו לזהב בבייג'ינג 2008 ולארבעת אליפויות העולם שלה.

2014 הייתה דומיננטית כתמיד עבור אדאמס, שניצחה בכל 14 התחרויות בהן לקחה חלק, לא נתנה לאף אחת להתקרב אליה למרות שסבלה מכמה פציעות לקראת חודשי הקיץ, והאריכה את רצף התחרויות שלה ללא הפסד לנתון מדהים של 56 (!). היא הייתה הספורטאית היחידה בעולם השנה שניצחה בכל שבע תחרויות הדיאמונד ליג בהן השתתפה, ושמרה את תוצאת השנה שלה לתחרות האחרונה בבריסל, בה קבעה 20.59 מטר.

אחותן הצעירה של טירונש ואג'ג'ייהו דיבאבה פרצה השנה למרכז הבמה בעונת האולמות, ואם הייתה ממשיכה אל תוך הקיץ בקצב שובר השיאים שלה מהחורף, היא הייתה יכולה לאיים אפילו על פסגת הדירוג. בגיל 23 האתיופית בעלת הייחוס המשפחתי המחייב פשוט שרפה את המסלול מפתיחת 2014. זה התחיל עם שיא עולם באולם ב-1,500 מטר בריצה הראשונה שלה העונה (3:55.18 דקות), נמשך כעבור חמישה ימים בלבד עם שיא עולם באולם ב-3,000 מטר (8:16.60 דקות), התגבר אחרי שבועיים עם שיא עולם בריצת שני מייל (9:00.48 דקות), ואז הגיעה הזכייה ב-3,000 מטר באליפות העולם באולם.

מחוץ לאולמות דיבאבה לא חוותה הצלחה דומה, אבל הצליחה לצרף לשנה ההיסטורית שלה גם זהב ב-3,000 מטר בגביע הבינבשתי, ולרשום את תוצאות השנה בעולם בריצות ל-5,000 מטר ול-2,000 מטר. אז את משבצת הכוח העולה החדש של אתיופיה היא כבר תפסה, ועכשיו המטרה שלה תהיה לנסות ולדגדג את הרזומה של אחותה טירונש, שכזכור מחזיקה בשלוש מדליות זהב אולימפיות וחמש זכיות באליפות העולם.

בגיל 32, הספרינטר האמריקאי ניצח השנה בכל אחת מהריצות שלו. ביולי הוא קבע תוצאה עצומה של 19.68 שניות בריצה ל-200 מטר במונאקו, כששיאו האישי עמד עד אז על 20.03 שניות בלבד. בספטמבר הוא חרך את המסלול בבריסל עם 9.77 שניות בריצה ל-100 מטר, התוצאה אותה קבע יוסאין בולט כשניצח אותו בגמר אליפות העולם אשתקד, וכעבור פחות משעה עלה לריצת ה-200 מטר וניצח בה עם 19.71 שניות.

אז למה הוא רק במקום החמישי? בגלל הספק. בגלל שבצעירותו הוא נתפס בשימוש בחומרים אסורים, ריצה עונש השעייה והפך לכוכב על שהשווה את שיא העולם דאז (9.77 שניות), לפני שהושעה שוב ב-2006 אחרי עוד בדיקת סמים חיובית. גאטלין חזר למסלול ב-2010 ומאז הוא שוב משתייך לצמרת הגבוהה ביותר, אחרי שהחליף בעמדת המאמן את טרבור גרהאם, ששמונה מהאתלטים שעבדו תחתיו הושעו בשלב כלשהו בשל שימוש בסמים, בדניס מיצ'ל, אצן לשעבר שהושעה בעצמו לשנתיים כשנתפס בשימוש בחומרים אסורים.

הדיון סביב כשירות הישגיו של גאטלין התגבר לאור השנה האדירה שרשם בגיל כל כך מבוגר, ואחרי שהוכרז כאחד מעשרת המועמדים לתואר ספורטאי השנה של התאחדות האתלטיקה העולמית, דרש זורק הדיסקוס הגרמני רוברט הארטינג ששמו יוסר מרשימת המועמדים במחאה והצהיר: "זה עלבון עבורי ועבור האוהדים שלי להיות באותה רשימה עם עבריין סמים". הארטינג אכן הוצא מהרשימה, אך גאטלין נותר מחוץ לשלישיית הפיינליסטים, אם או בלי קשר לעננה שמרחפת סביבו.

לפני שנתיים ניצח רץ בן 18 בשם דניס קואץ' בחצי מרתון ברלין וקבע שיא עולם לקדטים עם תוצאה של 59.14 דקות. אלא שכעבור מספר ימים התגלו שני פרטים חדשים אודותיו: הראשון הוא ששמו האמיתי הוא דניס קימטו, והשני הוא שהוא בעצם בן 28. הטעויות בדרכונו של הקנייתי שגרמו לכל עולם האתלטיקה להתבלבל תוקנו במהירות, ותחת שמו החדש-ישן הוא התחרה לראשונה בחייו בריצת מרתון, גם היא בברלין, שם קבע את ריצת הבכורה המהירה בהיסטוריה עם 2:04.16 שעות, שהספיקה לו למקום השני.

בשנה שעברה הוא כבר זכה במרתונים בטוקיו ובשיקגו, אבל את 2014 הוא פתח רע, עם פציעה שגרמה לו להיעדר ממרתון בוסטון באפריל. קימיטו חזר לאט לאט לכושר, ובספטמבר הוא חזר למסלול המהיר בברלין. במרתון הרביעי בלבד בקריירה שלו הוא הפגין מהירות מדהימה לפני שעצר את השעון על 2:02.57 שעות - קיזוז של 26 שניות משיא העולם של בן ארצו ווילסון קיפסאנג. בקצב הזה, הוא בהחלט נראה כמי שמסוגל להפוך לאדם הראשון שמשלים את המרחק הקלאסי בפחות משעתיים עוד לפני יום הולדתו ה-21, לפחות על פי הדרכון המקורי שלו...

האתלטית המפתיעה של השנה ביצעה תפנית מוצלחת בקריירה הצעירה שלה, ושנה אחרי שזכתה במדליית הארד בקרב 7 באליפות העולם היא החלה להתמקד במקצוע החזק שלה - הספרינטים. ההולנדית בת ה-22 הראתה מעט מהיכולות שלה כשקבעה 22.35 שניות בריצה ל-200 מטר כחלק מתחרות הקרב 7 באוסטריה, וכעבור כמה שבועות כבר זינקה בהצלחה לבמה המרכזית, כשניצחה בריצת ל-200 מטר בדיאמונד ליג בגלזגו, והשאירה מאחור את אליסון פליקס עם תוצאה של 22.34 שניות.

המשך העונה שלה היה מסחרר עוד יותר, עם שתי מדליות זהב באליפות אירופה, ב-100 מטר וב-200 מטר, בה קבעה 22.03 שניות - התוצאה המהירה ביותר של רצה אירופאית מאז 1995. לקינוח קטפה סחיפרס את מדליית הזהב גם בגביע הבינבשתי, ובסך הכל היא שברה בשנה הקסומה שלה חמישה שיאים לאומיים שונים: ב-100 מטר, 200 מטר, 100X4 מטר, קפיצה לרוחק וקרב 7. כעת נותר לראות האם היא תזנח סופית את הקרב 7 לטובת התמקצעות בריצות הקצרות, ואם כן, כמה רחוק היא תהיה מסוגלת להגיע.

קטאר כבר קנתה ואיזרחה כמה אתלטים בכירים, אבל מעולם לא גידלה פנומן בעצמה. בארשים בן ה-23 נולד בדוחא, ולקח השנה את הספורט הקטארי כמה צעדים קדימה כשנגע בהיסטוריה של הקפיצה לגובה. עוד לפני יום הולדתו ה-20 הוא כבר זכה פעמיים באליפות אסיה, בלונדון 2012 הוא התברג לפודיום וזכה בארד, במוסקבה 2013 הוא התקדם למדליית הכסף, והשנה הגיע התואר הגדול הראשון שלו עם זהב באליפות העולם באולם.

בארשים נותר בגדר הבטחה לאורך מרבית העונה, וגם כשרשם שיא אישי של 2.42 מ' בניו יורק הוא סיים רק שני לבונדרנקו, אבל את הזינוק הגדול ביותר שלו הוא שמר לרגע האחרון. בתחרות הנעילה של סבב הדיאמונד ליג בבריסל הוא שיפר את שיאו האסייתי עם תוצאה נפלאה של 2.43 מ' – השנייה בלבד בכל הזמנים אחרי ה-2.45 של סוטומאיור מ-1993 - שעזרה לו לחלוף על פני בונדרנקו בדרך לאליפות הדיאמונד ליג השנתית, והפכה אותו סופית מהעתיד של הקפיצה לגובה להווה שלה.

לעילוי הצרפתי היה סיכוי לא רע להגיע למקום הראשון גם אם לא היינו מתחשבים במה שקרה ב-15 בפברואר. הרי כבר בינואר הוא שבר פעמיים את השיא הצרפתי בקפיצה במוט כשעבר 6.04 מטר ו-6.08 מטר, ובקיץ הוא המשיך לרחף מעל כולם כשזכה באליפות אירופה ובגביע הביניבשתי, הפך לאתלט הראשון אי פעם שמשלים בפעם החמישית זכייה שנתית בתחרויות הדיאמונד ליג, ובסך הכל ניצח ב-21 מתוך 22 התחרויות שלו השנה.

אבל למעשה לאבילני הבטיח את פסגת הדירוג כבר אז, באותו יום גדוש אמוציות בדונייצק. עירו של סרגיי בובקה אירחה תחרות קטנה בעונת האולמות, והאוקראיני האגדי הגיע לצפות בעצמו בצרפתי בן ה-28, שהעז להיכנס לטריטוריה שהייתה שייכת לו בלעדית – העולם שמעל 6.06 מטר. ההערכות היו שלאבילני ינסה לשפר במעט את שיאו האישי, ואולי אף להתחצף וללכת על ה-6.15 מטר האלמותי של בובקה, שנקבע בדיוק באותו אולם אי שם ב-1993.

ברגע בו לאבילני ניתר מעל הרף שהוצב על 6.16 מטר כבר בניסיון הראשון, כל יושבי האצטדיון ההמומים מיהרו להסתכל לעבר בובקה. ואז הקפיץ האנושי, ששבר את שיא העולם 35 פעמים וראה את עצמו נמחק מספר השיאים ברגע אחד קטן, הפתיע כשהתאושש במהירות מרשימה מההלם, החל למחוא כפיים ליורשו ונתן את האות להכתרת המלך החדש של הקפיצה במוט, שלפחות עד לחזרתו של בולט לעניינים, הוא גם המלך החדש של האתלטיקה העולמית.