מיעקובו ועד אוגו: אלישע לוי שוב מתאים זרים בבאר שבע

מסירת הרוחב של אובידו הובאן לרגל של ג'ון אוגו יצרה רגע של נחת לאלישע לוי. המאמן, שידע קיץ קשה במיוחד – זרים שברחו בגלל הטילים, בגלל בעיות לב ובעיות שבלב, הסתובב מיד כדי להודות לספסל שלו וחייך. זה היה עוד רגע מספק בקריירה שלו, רגע שבו הוא הבין שעבר שלב נוסף – ממאמן מנוסה למאמן מתבגר, כזה שמצליח להתאים את ההרגלים הישנים והמוכרים שלו למציאות החדשה שהופכת מהירה יותר ככל שהזמן חולף.

איגביני יעקובו, בונגאני קומאלו, איונג אנו ואדריאן סילבה הדביקו בשנים האחרונות למותג אלישע לוי את סטיגמת המאמן שמוותר מהר מדי. אם תרצו, תווית. אבל הסטיגמה הזאת, לפחות ברוב המקרים, איננה נכונה. כל השחקנים האלה, זה נכון, עברו תחת הידיים שלו, ובמוקדם או במאוחר ברחו מהן והגיעו ליעדים מפתיעים בקריירה – מאברטון וספורטינג עד טוטנהאם ואייאקס, מכולם הוא השכיל להבין שטעה, אחרי כולם לא הסיק שצריך לשנות את הדרך. את קומאלו הוא שחרר כי התעקש על ז'ורז'ה טשיירה, אנו לא שיחק בתפקיד שרצה, סילבה היה פצוע ועבר עונה לא טובה בחיפה, לא כזאת ששווה הרכב. את סיידו יאיא ואנדריי פיליאבסקי לוי בחן ארוכות, את קאנוטו הוא הקיא, עם טשיירה ודבאלישווילי הוא ניפץ את המיתוס.

ככל שהזמן חולף, לוי הוכיח שהפך ממאמן שיודע להביא זרים בכסף גדול, למאמן שמביא זרים טובים גם בכסף סביר (דה סילבה ויבואה עברו אצלו). הפגיעה באוסטין אג'ידה הייתה קלה מדי אחרי הפריחה בהפועל פתח תקוה –ולכן השינוי האמיתי בלוי התחולל מאוחר יותר. זרים ברמה של פטריק אוסיאקו הספיקו למאמן כדי לבנות כאן קבוצה שחיה תחת הנטל של מלחמת הישרדות ולכן לוי למד איך לבחור זרים שלא יתאימו לליגה הישראלית, אלא יתאימו לאטמוספירה של הפועל באר שבע.

הכל מוכן לקרב הגדול: קרית שמונה נגד הפועל באר שבע (19:30, ספורט 1)

בבאר שבע מסופקים: "השנה אלישע לוי פגע עם הזרים"

אלישע לוי אחרי ה-0:4 על מכבי נתניה: "אנחנו מסוגלים אפילו ליותר"

הבחירה באוגו והובאן אינה מובנית מאליה. היא הגיעה אחרי קיץ קשה, דרך שחקן אלמוני יחסית ועוד אחד שמשחק בהרכב של נבחרת רומניה. אוגו אינו שחקן מבריק, אבל לוי הביא אותו כדי להשיג עוד חילוצי כדור באמצע. הוא החליט לסלק את בויאן מרקוביץ' הכבד, למד לקח מהחתמת דויד הובר, לסלוד מסוג השחקנים הבינוניים שהחתים כאן בחלק הראשון של הקדנציה שלו ורשם שנתיים די מוצלחות מבחינת זרים. גליינור פלט הצטייר כאחד החלוצים הטובים שנחתו כאן והשאיר חלל גדול אותו פתר באמצעות הילד שהוא הכי אוהב (ארבייטמן), ועוד קודם הביא את פאיוביץ' שהתגלה כשחקן דומיננטי יותר.

המסקנה העיקרית של המאמן היא שבעידן המודרני אפשר לגייס גם שחקנים בכירים בכסף בינוני באמצעות פניה לשווקים אחרים, בבלגיה, בהולנד. לא ז'אוטאוטאס, לא פראליה, לא רוסו, אבל עדיין – זרים שמשדרגים אותך, שחקנים מערב אירופאים בכסף סביר. את הכישלון של מיצ'ל במכבי חיפה, מספרים בבאר שבע, הוא חזה הרבה לפני שנחת כאן עם אלף מכתבי המלצות. הוא החליט לא לגעת בו מתוך הבנה שהוא לא מתאים. "במקום זה הוא הביא לנו שחקן הרכב נבחרת. לא נבחרת שהייתה במונדיאל, אבל בטח לא נבחרת עם רקורד פחות טוב משלנו", אמרו על הרומני.

בשורה התחתונה, וזאת הנקודה, הפועל באר שבע של העונה, וזאת עובדה, יודעת להתמודד טוב יותר עם פציעות. זה קורה בזכות זרים מתאימים יותר, אבל בעיקר בזכות עיבוי הסגל במקומות הנכונים. אלה פציעות שלקחו ללוי אליפות בעונת הקיזוז, שסגרו את סיפור האליפות מוקדם יותר בעונה שעברה. העונה, עושה רושם שפציעה של סוארס לא תחסל את הפועל באר שבע. גם לא של מליקסון. לוי בנה כאן תלכיד חזק יותר מאשר בעונה שעברה באמצעות הזרים הללו.

שלא תטעו, אף אחד בהפועל באר שבע לא מצפה מאלישע לוי לקחת אליפות העונה. אף אחד לא יגדיר מקום שלישי ככישלון. בחדרי חדרים. המטרה המוצהרת של ברקת היא לשמור קבוצה שמתמודדת במפעלים האירופאים לאורך שנים. אם תרצו, לגנוב את המסורת שאיבדה מכבי חיפה.

מגרש החולות בשכונת טוברוק בנתניה השתדרג בשנים האחרונות. פעם החלוצים היו צריכים להסתדר עם מגנים וגומות, היום הם משחקים על דשא סינטטי ותאורה שמאפשרת להם לזהות את הדרך לאוטובוס מבלי ליפול. שלומי ארבייטמן גדל בטוברוק של פעם. משם, מספרת האגדה, צומחים חלוצים שמרגישים על הדשא כאילו הוספת להם עוד מימד של מהירות. בימים הקרובים ארבייטמן יחזור לשם. לאותו מגרש חולות שהתעטף בקוסמטיקה זולה, בניסיון להפוך לחלוץ טוב יותר. את האימונים האלה הוא לקח גם בעונה האחרונה שלו במכבי חיפה. ואין אדם נכון יותר מהמורה שמכיר את הסביבה הזאת כמעט טוב יותר מכל אחד אחר. לפני מספר ימים הוא יצר קשר עם חלוץ אגדי, עודד מכנס, בניסיון להבין איך הוא הופך לחלוץ טוב יותר, כזה ששווה יותר מארבעה שערים בחמשת המשחקים האחרונים. גם עם מספרים כאלה, ארבייטמן עדיין רוצה לשפר את התנועה לעומק, את החדות מול השער, איך לעבוד יותר נכון.

לוי פנה לארבייטמן בקיץ מתוך ידיעה ברורה שהסעיף בחוזה של פלט עשוי להראות לו את הדרך החוצה. ארבייטמן החזיק בהצעות מבלגיה והולנד, וחתם למרות ידע כל העת שאם פלט יישאר יהיה לו קשה מאוד לחזור. הוא הגיע בקיץ חלוד למרות ששיחק לא מעט בבלגיה, כבש בהפוגות, ובטח לא היה שווה זימון לנבחרת. אלישע לוי רצה להחזיר עוד בעונה שעברה, אבל סוכניו ייעצו לו להישאר באירופה בניסיון לאתר את האתגר הבא. ארבייטמן, מספרים בבאר שבע, חזר העונה כי כאן יותר קל להרחיב את המשפחה, אבל גם כדי לחזור להבקיע. "הוא שחקן שאוהב לכבוש, מסוג השחקנים שיעדיף קבוצה בישראל על קבוצה בכירה בהרבה באירופה אם רק הרשת תזוז כאן יותר. מבחינתו, 15 שערים בישראל שווים יותר מחמישה שערים בגנט או במונס", הסבירו לנו בסביבתו. "לארבייטמן יש מיקום שאין להרבה חלוצים. הוא לא בכושר שיא, אבל כובש ארבעה שערים בחמישה משחקים ועדיין רחוק מלהיות ארבייטמן שאני מכיר מבחינת פיזית", מסביר לנו אלישע לוי. "איך זה יכול להיות? זה קורה כי הוא סקורר. גם כשבוזגלו הגיע הוא לא היה בכושר שיא. ותראה אותו היום".

השדרוג שעובר ארבייטמן, אומרים בבאר שבע, מקביל לשדרוג שיעבור מליקסון בשבועות הקרובים. בימים האחרונים בחרו בקשר כמעט 70 אחוז מאוהדי באר שבע לשחקן המשפיע ביותר העונה מבין שחקני הרכש, למרות המספרים הנמוכים ביותר מבין שחקני החלק הקדמי. ארבייטמן רק במקום השלישי. אבל את מי זה מעניין כשבאר שבע כובשת 23 שערים העונה, ושוברת שיאים חדשים? "במקרה של ארבייטמן מסתכלים בעיקר על מספרים, במקרה של מאור על הפעולות שהוא עושה בחלק הקדמי. הוא וארבייטמן הם מניה בטוחה. האוהדים כאן לחצו במשך חודשים ארוכים שנביא את מאור. למרות העונה הלא טובה של ולנסיין היה ברור מי השחקן הבולט שם. במקרה של שלומי, הוא שיחק אצל אלישע במכבי חיפה, כך שידעת מה אתה מקבל", אמרו אתמול בבאר שבע. "במחזורים האחרונים אנחנו כבר לא שומעים שהאוהדים שואלים למה לא השארנו את פלט, וזה אומר הכל. הוא נמצא כרגע בקצב טוב יותר, אפילו הרבה יותר טוב משל ההולנדי".

וזאת בדיוק הסיבה שאלישע לוי לא ישן טוב עם השאלה המרכזית שמעסיקה אותו בימים אלה - האם להביא חלוץ בינואר, כזה שעשוי להסתיר את ארבייטמן, או להשאיר את הסגל הקיים. עד לפני חודש התשובה הייתה ברורה, אבל עם היכולת הנוכחית של החלוץ לוי צריך לספור כבשים.

את יעקב בוזגלו אני זוכר כמעט בכל שלב שבו הילד שלו שיחק כדורגל במדי קבוצת בוגרים. אני זוכר אותו מפגין ברחוב המסגר מול המשרדים של יעקב שחר, זוכר אותו מפגין נגד ההתנהלות של מכבי תל אביב שלא מיתגה את הבן שלו לכוכב למרות המספרים, זוכר אותו צועק ביציעים של הפועל פתח תקוה, של סכנין, יוצא נגד מאמני נבחרות שלא שיתפו את הילד. וזוכר אותו סתם מפגין נגד החלמאות של הבנקים בישראל.

יעקב בוזגלו תמיד היה הגב של הילדים שלו. הוא נלחם עבורם יותר מאשר הם נלחמו במגרש, גם בעונה כזאת גדולה של מאור, אבל העונה משהו בו השתנה. בפעם הראשונה בקריירה של הילד, אפשר לזהות בוזגלו שונה, כזה שהולך עם המועדון ומפרגן לבעלים שלו, כזה שמוקיר את הדרך ואת התהליך שהילד עובר כדי להפוך, באמת, לשחקן השני בטיבו בליגת העל בישראל. לא תראה אותו יושב שעות במשרדו של אסי רחמים, לא קורא לבעלים של המועדון "גנב". נכון, השינוי הזה הגיע גם בעקבות ההצלחה המקצועית של הילד שלו, אבל בפעם הראשונה בקריירה הוא נמצא בתחום האפור והטוב. מאור בוזגלו, לפחות עדיין, לא שווה עשרות מיליוני יורו כמו שאביו יעקב טען בעבר, אבל בדבר אחד הוא צדק – כדאי לכם לשפוט אותו על מעשיו רק בסיום הקריירה שלו. היום הזה עוד רחוק מאוד, אבל ככל שהזמן עובר נראה שהילד מגשים את עצמו. גם אם הדרך הייתה שכונתית, אלימה וולגרית, היום מבינים בבאר שבע כמה שווה חיבוק של אבא טוב.

יעקב בוזגלו מפרגן העונה להפועל באר שבע, משום שהמועדון ידע להיות מודע שהתחתן עם המשפחה. הוא מתקשר לבן שהר בקיץ כדי לשכנע אותו לעזוב את החלום האירופי לטובת אלישע לוי, מפגין תמיכה משפחתית בהבאת שלומי ארבייטמן ומגן בחירוף נפש על הקבוצה בה משחק הבן בכל הזדמנות. אם המשחק מול בוסניה היה נערך לפני שלוש שנים, גילי ורמוט וליאור רפאלוב הוא מחפשים שכפ"ץ לפני התרגול כדי לרדת לחדר אטום עם חמש שכבות של בטון מזוין מהדף הטילים. כמה שזה נשמע אירוני, בוז'י האב החליט לתת יותר שיקול דעת למאמנים כי הבין שזה הדבר היחיד שמנע מהבן שלו הרס עצמי.

מכל זה, אחרי כל כך הרבה שנים, אני שואל את עצמי בעיקר מי צדק – המועדונים שלא הלכו עם בוזגלו, שלא הסכימו לערב הורים, או בוזגלו שלא הלך עם המאמנים. לפי הלוק החדש של הילד, התרנגולת הייתה כאן קודם.