לבנות הכול מחדש: מרכיבים את מכבי חיפה החדשה

ענבל מנור:

התשובה האוטומטית היא לא. ועכשיו נסייג. מכבי חיפה זקוקה למהפכה רבתי. בנייה מחדש והחלפת חלק גדול משחקני הסגל מי בינואר ומי בקיץ. במצב האופטימאלי, את הפרויקט צריך להוביל מאמן שמוסכם על כל המערכת ומקבל חופש פעולה מלא וסבלנות. סטנוייביץ' לא הצליח עד כה. לא בבנייה, לא בתוצאות, לא בדרך, אבל הוא עדיין זוכה לאמון המערכת מבכירי השחקנים ועד יעקב שחר. הנשיא יכול היה לקבל את ההתפטרות, להביא מאמן פנוי, בשל וראוי כמו גיא לוזון, אבל הוא מעדיף את הסרבי ואף הצהיר שברצונו לראות אותו ממשיך עוד עונה. המחשבה נכונה. אם סטנוייביץ' יקבל את המפתחות והאור הירוק להתחיל את המהפכה, הוא יצטרך להיות גם זה שיסיים אותה.

תומר יצחק:

כן. הוא לחוץ, לעתים חסר אחריות ומתקשה להסביר את עצמו. הוא גם לא הבין את עומק המשבר. לכן השאיר שחקנים חלשים מנטאלית, נתן אמון מחודש בהגנה לא ראויה, בנה לרוחב ומתעקש על 4-4-2 חסר סיכוי. הכול נכון. ועדיין, אסור לפטר אותו. אם ירצה ללכת (נבחרת סרביה מפתה) אף אחד לא יעצור בעדו, אבל אין סיבה לדחוק אותו החוצה. הבעיה במכבי חיפה מהותית יותר מזהות המאמן, והבחירה באיש מקצוע זר הייתה צעד ראשון לעבר הפתרון. אם סטנוייביץ' יפוטר, תהיו בטוחים שלא יגיע עוד זר. מכבי חיפה תחזור אחורה, לאותה תרבות קלוקלת ממנה מכבי תל אביב, למשל, כבר הצליחה להתנער.

חמי אוזן:

איך לומר זאת בקצרה: הסיבה המרכזית להישארות סטנוייביץ' במכבי חיפה היא לא להיפרד ממאמן בשלב כזה, זמן לא רב אחרי ראובן עטר. ואהה, כן, הגאווה של יעקב שחר. נשיא מכבי חיפה החל את הקשר שלו עם האנשים הקשורים עם סטנוייביץ' הרבה לפני בואו של המאמן. כבר אז רבים אמרו שאותו סטנוייביץ' יגיע יום אחד למכבי חיפה, וראו זה פלא – ביום שיעקב שחר בחר להביא מאמן זר, את מי הוא הנחית? יפה. המסקנה ברורה: בעיית הסקאוטינג של מכבי חיפה לא רק נוגעת לשחקני הרכש שלה, אלא גם לאופן שבו היא בוחרת מאמן זר. אלא ששחר לא רק טועה, הוא מסרב להודות שטעה. הוא החתים מאמן לא ברור, הן מבחינה של התנהלות מקצועית והן מבחינה של התנהלות אישית. אחרי השנה האחרונה של אלישע לוי, טראומת עטר ואכזבת בנאדו, מכבי חיפה חייבת דמות שתיכנס לחלל הנפער בעמדת המאמן. דמות שתעמוד בכל הלחץ ותהווה יסוד ראשוני בבניית הקבוצה מחדש. מי שרוצה להתחיל את בניית הבניין החדש הזה מהקומות העליונות, משמע מהשחקנים, לוקח סיכון שגם הם ירגישו מהר מאוד כמו ראיוס ומיצ'ל.

תומר יצחק:

על מי לא? צריך לבצע שידוד מערכות שיתחיל בינואר וימשיך בקיץ. בשלב ראשון: מיצ'ל, צוצאליץ', עמאשה וכליבאת, ומכבידי תקציב כמו גבאי וידין. בסוף העונה תגיע המהפכה האמיתית, עם שחרורם של השחקנים שהיו שותפים לכישלון המתמשך והוכיחו אי עמידות מנטאלית. בלי הנחות לשחקני בית, כולל הפרות הקדושות. משמע: משומר, קינן, דגני, טואטחה, ורד, תורג'מן ואבוחצירא. צרפו אליהם את מויאל (כמו קודמיו הבית"רים, לא מתחבר למועדון), בוקולי (יכול להתאים כסקאוט) וגם אבוקרט ולויטה. לדלל, לדלל.

חמי אוזן:

אין טעם להתעסק בשמות, זה גם קשור לענייני חוזה. עדיף לדבר על עמדות. מכבי חיפה צריכה בלם ברמה גבוהה, קשר אחורי הרבה יותר איכותי, קשר מרכזי תוקף שמאתגר את ערן זהבי וחלוץ שמביא איתו הרבה מספרים ועוצמה. משמע, ציר חדש. מהבלם, דרך הקשר ועד החלוץ. לא מעט מהבעיות של מכבי חיפה נובעות מהעובדה שלקבוצה אין ציר שמחבר קצת יותר טוב את המקומות שבהן יש בכל זאת כישרון. לכן, אסור להתייחס לבעיה הזו לפי שם או לפי עמדה, או לפי כל המכלול.

ענבל מנור:

כמעט כל מי שלא נמצא בתכניות העתידיות ובדגש על זרים. מכבי חיפה צריכה להתחיל את הבנייה שלה בינואר, כלומר להביא רק שחקנים בראייה עתידית וגם להפסיק לתת הזדמנויות למי שלא חלק מהחזון וזאת במינימום פגיעה מקצועית במעט המטרות שנותרו העונה ולא להפקיר לחלוטין את הסגל. זה תהליך איטי ועדין ולא כל שחקן הוא בר החלפה בינואר, אבל אפשר גם לסמן את צוצאליץ', מיצ'ל, אבוחצירא וכליבאת להם קשה לראות עתיד בירוק. בנוסף, הגיע הזמן שיימצא פתרון לבעיית המנודים. השלב הבא יהיה לעסוק בסוגיית המגנים.

חמי אוזן:

עד שמכבי חיפה לא תפתור את הסיפור שלה עם אי ניצול מחלקת הנוער, התקומה שלה תתעכב מעבר למשוער. כשמכבי חיפה יכלה להביא את השחקנים הכי טובים בארץ אליה, אפשר עוד היה לחיות עם הפזרנות הזו. אבל לא בימינו. יתרה מזו, מכבי חיפה, במצבה, לא רק צריכה שחקני מפתח טובים יותר, היא צריכה שלד. השלד הקיים נשחק. נהרס מכל הכישלונות. השלד החדש צריך לכלול מאסה מכובדת של שחקני בית או כישרונות צעירים ששייכים למועדון. ריאן, גוזלן, הירש, קונסטנטינוס, חוגי, תוסיפו את מי שאתה רוצים. אבל בלי ארבעה-חמישה דומיננטיים כאלה, הסיכוי למקרים כמו חן עזריאל לא ייעלם.

ענבל מנור:

כמתחילים מהפכה רבתי בסגל הכלל הוא פשוט. שחקן נוער או צעיר שמקבל מעט דקות עדיף בכל מצב על שחקן רכש מאכזב. כשהמטרות הופכות לא ריאליות והלחץ מעט יורד, זה בדיוק הזמן להתחיל לשפשף צעירים ולגרום להם לצבור ניסיון ובמקרה של חיפה מדובר בעטאא ג'אבר, עיאד חבשי ושון וייסמן. לירוקים יש 17 מושאלים שהבכירים ביניהם ודאי מרוצים שלא דבר בהם כתם הכישלון של העונה הנוכחית. שחקן שחייב לחזור הוא שחר הירש שמראה מדי שבוע שליגת העל לא גדולה עליו. גם שובל גוזלן, איסמעיל ריאן, מוחמד גדיר, עדי קונסטנטינוס והמגן יובל יוסיפוביץ' צריכים להילקח בחשבון.

תומר יצחק:

סטנוייביץ' נודע בפרטיזן בלגרד כמאמן בעל תעוזה. הוא לא חשש לזרוק למערכה ילדים מוכשרים בני 17, אפילו בדרבי. התעוזה הזו התחלפה כאן בפחד משתק. הגיע הזמן לחזור למקורות. עטאא ג'אבר לא מספיק. גם ערן ביטון ושון וייסמן יכולים לשחק בקבוצה הבוגרת החל מהיום, ובהמשך אפילו שחקן הנערים יונתן לוי שהרשים בהכנה. מבין המושאלים, הראשון שצריך לחזור ולקבל את המושכות הוא איסמעיל ריאן. פצצת כישרון שעם ביטחון מהמאמן יספק גם מספרים.

ענבל מנור:

מאז האליפות האחרונה, מכבי חיפה כשלה שוב ושוב ברכש הישראלי וזה מה שמבדיל אותה ממכבי תל אביב, באר שבע ואפילו קרית שמונה. הישראלים הטובים ביותר לא משחקים בירוק. המהפכה צריכה להתחיל בנקודה הזו ובינואר אפשר למשוך שגרירים במצב מקצועי מתנדנד ויש כמה כאלה ובראשם ניר ביטון. צעיר, אבל אחד שכבר עבר מספיק ומוכן ללחצים. שחקן נבחרת, ראש על הכתפיים, קפטן בעברו, שחקן עם שאיפות וחלומות. מכבי חיפה מטיריאל. זה בדיוק פרופיל השחקן הישראלי ממנו תיבנה מכבי חיפה החדשה.

תומר יצחק:

בירם כיאל. אמנם עזב בטונים צורמים (טענות לביום פציעה, עימות עם איתמר צ'יזיק) אבל זו הזדמנות נהדרת להראות מחויבות למועדון בו גדל ועל הדרך גם להחזיר את הקריירה שלו למסלול. כיאל רק בן 26. הוא צריך להוביל, לא להתייבש על הספסל בסלטיק פארק. מכבי חיפה זקוקה לו, כמה שיותר מהר. גם כעוגן במרכז השדה וגם כדי שיביא את ה"רוע" מעונות האליפות. ויעדים ישראלים לקיץ: תומר חמד ורועי קהת.

חמי אוזן:

אלירן עטר או טוטו תמוז. מכבי חיפה צריכה ילד רע בסגל, כזה שמת להוכיח לכולם, כזה שעדיין לא מיצה את עצמו. כיאל זה רעיון נחמד, אבל החזרה למקום שבו הוא כבר הצליח היא מסוכנת. גם בן שהר הוא שחקן ששווה לשים עליו את הכסף, אבל שהר לעד יהיה שחקן סגל טוב ולא מנהיג כוכב. עטר ותמוז הם שחקנים שיובילו את הסגל. הם לא מנהיגים, אבל שחקנים שמשנים את כל הכיוון של הסגל.

תומר יצחק:

כיאל. כמו בסעיף הקודם.

ענבל מנור:

למכבי חיפה יש דמות דומיננטית שעל פיה יישק דבר. יוסי בניון. בין אם הוא על הדשא, על הספסל, ביציע, מאחורי הקלעים, בטלפון או בקרוב במשרד המנג'ר, בניון הוא המנהיג והוא ימשיך להנהיג גם אחרי שיפרוש. מה שחסר לירוקים זה בעל בית על המגרש. ביטון הוא בדיוק שחקן כזה, אבל הוא לא יכול להוות תחליף למה שמאוד חסר לירוקים - שחקן קדמי שיידע לקחת את המשחק עליו. לחיפה לא היה כזה מאז ימי ליאור רפאלוב. עזרא באופיו יותר שחקן משלים, ראיוס מיצה את עצמו. הירוקים יצטרכו לפגוע בעמדה הזו בזר ברמה גבוהה.

חמי אוזן:

המנהיג הזה צריך להיות המאמן. מכבי חיפה לא תוכל למצוא בדיוק תואם ערן זהבי. מנהיגים מסוגו לא מגלים בכל יום. לכן, מכבי חיפה צריכה להסתפק בשחקנים מעולים, ואת ההנהגה לקבל מאזור הקווים. משמע, לא סטנוייביץ'. הנהגה של שחקנים צומחת לאט, ועד שמכבי חיפה לא תבריא, היא לא תוכל להצמיח כאלה.