עוד שנה הסתיימה בסבב הנשים עם רכבת הרים בלתי נגמרת של הפתעות, מהפכים ודרמות. בניגוד לגברים, בסבב ה-WTA כל דבר יכול לקרות וכמעט כל תוצאה לגיטימית. כך בדיוק הדהימו גרבינייה מוגורוסה הספרדייה ואליזה קורנה את סרינה וויליאמס בשלבים מוקדמים של ווימבלדון ורולאן גארוס בהתאמה. כך התקמבקה קרוליין ווזניאקי והגיעה עד לגמר אליפות ארצות הברית אחרי שכבר היה נדמה שתשקע בבינוניות בהמשך הקריירה שלה. כך גם הדהימה אלכסנדרה קרוניץ' הסרבית והגיעה מהמוקדמות עד לשמינית הגמר באליפות ארצות הברית. הנה סיכום לשנת 2014 בסבב הנשים.
סרינה? מה עם כל השאר?
אחד הדברים הרעים ביותר שקרו לסבב הנשים השנה הייתה הפרישה של לי נה. הסינית הנהדרת נפרדה מהטניס אחרי שנה בה זכתה באליפות אוסטרליה והותירה את סטייסי אלאסטר והנהלת ה-WTA עם דאגות שמה ייפגע השוק האסייתי הענק שצמח לטניס בשנים האחרונות.
מריה שראפובה שוב הראתה שהיא ממש לא פרה על קרח על משטחי החימר, כשזכתה ברולאן גארוס בתום גמר מונומנטלי מול סימונה האלפ. עם זאת, הרוסייה הנהדרת עדיין לא שברה את המחסום הגדול ביותר בקריירה שלה, אותו מחסום המכונה גם בשם סרינה וויליאמס. שראפובה הפסידה לאמריקאית פעמיים נוספות השנה והמאזן שלה מול הזוכה ב-18 תארי גרנד סלאם עומד על 16 הפסדים מול שני ניצחונות. הניצחון האחרון של שראפובה מול סרינה היה אי שם ב-2004.
פטרה קביטובה הוסיפה זכייה נוספת ושוב הראתה שהיא אולי שחקנית הדשא המושלמת עם סגנון המשחק שמותאם למשטח הזה בצורה המוצלחת ביותר מכל שאר השחקניות. יחד עם זאת, הצ'כית שהובילה את נבחרת הפדרציה שלה לזכייה שלישית בארבע שנים בתואר, גילתה את חוסר היציבות המוכר שלה ולא ממש הבריקה בשאר טורנירי הגרנד סלאם.
זו גם הייתה שנת ההיעלמות של ויקטוריה אזרנקה, שסבלה בעיקר מפציעות ולא ממש היוותה פקטור בטורנירים הגדולים. במרבית המשחקים הגדולים היה נראה שהדבר היחיד שעוד עובד אצלה ב-100% זו רוח הלחימה האדירה שלה והווינריות, כשהטניס והקצב דעכו משמעותית. אין ספק שהיא אחת הטניסאיות הכי מסקרנות, ואולי המסקרנת מכולן ב-2015. יהיה מעניין מאוד לראות איך היא עוברת את המשבר המקצועי הזה וחוזרת להיות האיום המשמעותי והקבוע על סרינה וויליאמס.
המתקדמת
הטניסאית שללא ספק התקדמה בצורה המשמעותית ביותר השנה הייתה סימונה האלפ. תענוג היה לראות איך הרומנייה בת ה-23, שבנתה את עצמה לאט לאט ובאופן הדרגתי דרך זכייה בטורנירים קטנים יחסית, מצליחה לעשות את המפנה בעזרת הביטחון ולהתקדם גם לשלבים המאוחרים של הטורנירים הגדולים באמת. זה התחיל כשזכתה בדוחא, והמשיך עם חצי גמר באינדיאן וולס, גמר במדריד וכמובן הגמר הפנטסטי מול מריה שראפובה ברולאן גארוס. גם בווימבלדון היא נעצרה רק בחצי הגמר ועל הדרך הוסיפה זכייה בטורניר בוקרשט הביתי והגעה לגמר טורניר סיום השנה.
כיף לראות טניסאית כל כך צנועה שהופכת למישהי ששייכת לטופ של הטופ העולמי. כמעט מדהים לחשוב שכששיחקה מול שראפובה בגמר בפריס, עדיין לא היה לה אפילו עמוד פייסבוק. מאז שפתחה אחד כזה ביולי הצטרפו אליו כבר למעלה ממיליון מעריצים. אין לה דמות מפוצצת ובחלק מהטורנירים אפילו מבקשים ממנה לשלוף אישור כניסה כי לא מזהים אותה ולא חשים בהילה סביבה. היא לא קומוניקטיבית במיוחד, לפחות לא הייתה כזו עד אמצע השנה הנוכחית, ועכשיו השתפרה ושיפרה גם את האנגלית הרצוצה שלה. האלפ, המדורגת שלישית בעולם, היא אחת התקוות הגדולות של טניס הנשים וגם של הספורט בכלל ברומניה. אגב, דווקא אחרי השנה המוצלחת כל כך החליטה האלפ להחליף מאמן. זה נראה כמו צעד אמיץ, נקווה שהוא יישא פירות עבורה.
עוד טניסאית שעשתה קפיצת מדרגה עצומה השנה היא כמובן ג'יני בושאר. הקנדית בת ה-20, שבמשך כמה שנים נחשבה לכישרון גדול כשעשתה תוצאות נהדרות בנוער כולל זכייה בווימבלדון, פרצה בענק עם גמר ווימבלדון וחצי גמר ברולאן גארוס ובאוסטרליה. קשה מאוד למצוא פירצות במשחק של בושאר ולא פשוט למצוא איזושהי נקודת תורפה בולטת בטניס שלה, ועושה רושם שזו העוצמה הגדולה ביותר שלה. כמו כן ועל אף שהיא נראית מעט עדינה ושברירית, בושאר היא לוחמת גדולה ויש לה אופי חזק מאוד ומנטאליות קשוחה. כבר מגיל צעיר היא הייתה פייטרית גדולה, וניצחה לא פעם במשחקי דחיפות ועצבים של שלוש מערכות. אין ספק שהיא הפנים הבאות של הטניס העולמי, וכמובן גם של קנדה ושל השוק האמריקאי.
הפריצות
בניגוד לגברים, שם ההבדלים הפיזיים וביכולת לשמור על אינטנסיביות גבוהה לאורך זמן מקשים מאוד על שחקנים שעולים מהנוער, בנשים אנחנו נהנים כל הזמן מפרצופים חדשים. ברור שבושאר היא הבולטת מכולן, אבל היו עוד כמה מרשימות מאוד השנה, וכדאי לשים אליהן לב.
הטניסאית המרשימה ביותר מבין הצעירות במיוחד (בוא נאמר 20 ומטה) היא בלינדה בנצ'יץ'. השוויצרית בת ה-17, שזללה תארי גרנד סלאם בנוער, עברה את תהליך ההסתגלות לבוגרות בצורה מוצלחת מאוד כשהגיעה לשיא עם עלייה לרבע הגמר באליפות ארצות הברית, תוך שהיא מנצחת את אנג'ליק קרבר (7) וילנה ינקוביץ' (10).
בנצ'יץ' התאמנה במשך שנים אצל אמא של מרטינה הינגיס, שאימנה את טניסאית העבר ושחקנית הזוגות היום, ומקבלת מהמשפחה עד היום ליווי צמוד, והיא בדרך להפוך לכוכבת במדינה שנהייתה לאימפרית טניס עם פדרר ו-ואוורינקה. חשוב לציין גם את אנה קוניוך, יריבתה הגדולה ביותר של בנצ'יץ' בנוער, שעדיין לא חגגה 17 וכבר טיפסה עד המקום ה-84 בעולם. קוניוך הגיעה לסיבוב השלישי בווימבלדון כל הדרך מהמוקדמות והציגה שם את הסרב האדיר שלה, כמיטב המסורת הקרואטית, אבל גם חבטות בעוצמות אדירות שמשתקות אפילו יריבות מנוסות בסבב.
עוד טניסאית ש-2015 אמורה להיות השנה בה היא תפרוץ חזק גם בטורנירים הגדולים היא קרולינה פלשיקובה הצ'כית (23), שעשתה שנה מצוינת. שווה לעקוב גם אחרי זרינה דיאס (33 בעולם), קרולין גרסיה (37), טרזה שמיטקובה (67), קטרינה סיניאקובה (73) אנה לנה פרידזם (83), אלכסנדרה קרוניץ' (100) ודניסה אלרטובה (111).
