זה קרה ב-5 באוגוסט השנה, בגביע רוג'רס. יוג'יני בושאר, או ג'יני אם תרצו, הגיעה למתחם התחרות במונטריאול עיר הולדתה כדי לשחק בסיבוב השני מול שלבי רוג'רס האמריקאית, שדורגה במקום ה-113 בעולם ועלתה מהמוקדמות. בדרך למגרש חיכו לה מאות אוהדים נלהבים כדי לתמוך בה כשהיא צועדת עם התיק אל עבר האצטדיון. בפנים כבר חיכו 11 אלף איש שמילאו כל חור במגרש המרכזי בציפייה לכוכבת המקומית. כל אחד ואחת מהם קם והריע כשהטניסאית בת ה-20 נכנסה למגרש.
מהרגע הראשון היה נדמה שהסיטואציה לא נוחה לבושאר. היא נראתה נבוכה, חסרת סבלנות, עצבנית, בעוד האוהדים השרופים מה-Genie Army (הצבא של ג'יני), שחלקם עשו את הדרך מאוסטרליה, מציגים את רפרטואר שירי העידוד החדשים שלהם. מה שנראה לא טוב על פניה של הקנדית הצעירה, הלך ונראה גרוע יותר על המגרש. בושאר לא הייתה מסוגלת לפגוע בכדור. 11 אלף הצופים סיפקו רעש של אצטדיון כדורגל עמוס אחרי שער כשהיא לקחה נקודות ודממו לחלוטין בנקודות של רוג'רס, ונדמה שהדממה הזו הייתה אפילו רועמת יותר.
כעבור 20 דקות בושאר כבר הייתה בפיגור 5:0. היא קראה למאמן שלה כדי שיבוא לשוחח איתה בזמן החלפת הצדדים, שכן בטורנירי WTA מותר לטניסאיות שיחה אחת עם המאמן פעם במערכה. ניק סביאנו המאמן ירד אליה עם המיקרופון עליו כמתחייב, וראה אותה ממררת בבכי כשהמגבת מכסה את פניה. "אני רוצה לרדת מהמגרש", היא אמרה לו וכיסתה מחדש את פניה, "אני מבין", אמר סביאנו, "את מעט בלחץ וזה בסדר גמור. פשוט תתרכזי בלהחזיר את הכדור למגרש. את מבינה אותי? לחשוב רק על עכשיו, הנקודה הזו, הכדור הזה". כשחזר לתא, נקלט סביאנו אומר לסובבים אותו: "היא לא מקשיבה, המשחק הזה הולך להיגמר מהר מאוד".
ואכן, בושאר קיבלה בייגל במערכה הראשון, 6:0. במערכה השנייה בושאר הצליחה לספק משהו מהקסם שהוביל אותה לשני חצאי גמר וגמר אחד בטורנירי גרנד סלאם ב-2014 וזכתה בה עם 2:6, אך בשלישית היא שוב קרסה נפשית וקיבלה בייגל נוסף, 6:0.
האירוע הדרמטי הזה עומד בסתירה מוחלטת לחלוטין לשנה הנהדרת שעברה על בושאר. הקנדית, שזכתה בווימבלדון לנוער ב-2012, זכתה בתואר הראשון והיחיד שלה בינתיים בנירנברג השנה, הגיע לחצי הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה, נעצרה באותו שלב על ידי מריה שראפובה ברולאן גארוס והגיעה עד לגמר ווימבלדון, בו הובסה 6:3, 6:0 על ידי פטרה קביטובה. כל אלה לוו כמובן גם בכניסה לטופ 10 העולמי והפיכתה לאייקון עולמי, ובהתאם לכך כמובן גם בביתה בקנדה.
עם כל המטען הזה ועם ים של ציפיות, מגיעה ג'יני בושאר לאליפות ארצות הברית הפתוחה. הקנדית, ששיפרה את המשחק שלה כמעט בכל אספקט אפשרי השנה, רוצה להגיע הכי רחוק שאפשר בטורניר וזו ממש לא קלישאה.
בושאר, שנקראת יוג'יני על שם הנסיכה הבריטית יוג'יני (אחותה התאומה נקראת ביאטריס על שם הנסיכה ביאטריס), היא טניסאית נהדרת, אבל גם טיפוס מיוחד. אינטליגנטית, שנונה, חריפה ובוגרת מאוד לגילה. אפשר לראות כמעט בכל ראיון את הבגרות והמקצוענות שלה, גם את האינטליגנציה והשנינות.
אותה שנינות וחריפות גורמות גם לתקריות מוזרות ולא נעימות, כמו זו שקרתה לפני מפגש גביע הפדרציה מול סלובקיה השנה. במסיבת העיתונאים שקדמה להתמודדות, סירבה בושאר ללחוץ את ידה של יריבתה קריסטינה קוצ'ובה. הקנדית טענה שללחוץ יד ליריבה שלה לפני שהיא משחקת נגדה זה "עלוב" בהתחשב בכך שהיא תעשה הכול כדי לנצח אותה על המגרש. האירוע גרם למבוכה גדולה מאוד בחדר התקשורת, מבוכה שגם ניכרה על פניה של קוצ'ובה, שטענה כי התקרית תגביר את המוטיבציה שלה לנצח את בושאר.
באליפות אוסטרליה השנה, אחרי שניצחה את וירג'ין רזאנו, נפגשו השתיים ליד הרשת ואף חלקו שתי נשיקות. "חשבתי שבגלל שהיא צרפתייה, יש להם את קטע הנשיקות הזה, לא?", אמרה בושאר לאחר מכן, "חשבתי שאולי היא רוצה, היססתי. בסופו של דבר הלכתי על זה".
בעוד בושאר מגיעה לגמר ווימבלדון השנה וקונה לעצמה מעריצים רבים גם בבריטניה, מעריצה בריטית אחת היא איבדה לחלוטין. לורה רובסון, הטניסאית הבריטית בת גילה של בושאר, הייתה פעם חברתה הטובה ביותר. השתיים נפגשו כשהיו בנות תשע באקדמיה של ניק סביאנו מיודענו ומאז היו החברות הכי טובות.
בושאר אפילו נהגה לישון אצל משפחת רובסון כשהגיעה לשחק בטורניר הנוער בווימבלדון. בנוסף, השתיים נהגו להעלות אינספור תמונות שלהן מחובקות לרשת. בווימבלדון הודתה בושאר שהחברות ארוכת השנים נגמרה. "תנחשו בעצמכם למה", אמרה לכתבים כשהיא ככל הנראה רומזת על העובדה שסביאנו העניק לה בלעדיות כמאמן קבוע על פני רובסון, שסובלת מפציעה. "אני לא חושבת שהסבב הוא מקום בשביל להכיר חברים. בשבילי זו אך ורק תחרות", אמרה הקנדית, "אני חושבת שחשוב מאוד שנזכור שאנחנו משחקות אחת נגד השנייה ואנחנו לא חברות לקבוצה או משהו כזה".
בראיון לכתבה בניו יורק טיימס, אמרה בושאר שהחברות לא התפרקה בגלל מקרה אחד ועקצה את רובסון: "חברה אמיתית אמורה להיות שמחה בהצלחתה של החברה שלה, אבל זה ממש לא מה שקרה במקרה שלנו". בושאר בעצם התייחסה למה שהיא ראתה כסוג של קנאה מצידה של רובסון על כך שבושאר עקפה אותה בדירוג ובהצלחות.
דוגמה נוספת ומייצגת לעוקצנות של בושאר, שיש שיכנו גם כחוסר טאקט, ניתן היה לקבל ב-All access hour של ה-WTA באותו טורניר במונטריאול כאשר הפגישו את הטניסאית עם אוהדים מה-Genie Army שעשו את כל הדרך מאוסטרליה כדי לתמוך בה. לאחר שאחד מהם הסביר בשידור חי מה גרם להם להתאהב בטניסאית הקנדית, בושאר ענתה לו: "חבר, מה לגבי המבטא הזה? אף אחד פה לא הבין מילה ממה שאמרת" וצחקה. עוד רגע של מבוכה נרשם.
כשהיא בת 20 הרוויחה בושאר מהטניס בלבד כבר למעלה משלושה מיליון דולר. זה נשמע כמו הרבה כסף, אבל זה רק חלק קטן ממה שבושאר מרוויחה ועוד תרוויח. ההצלחה המקצועית, הגישה והבגרות, ומה לעשות גם המראה המצודד הפכו את בושאר למותג גדול וחזק. "ברגע ששראפובה תהיה מוכנה להעביר הלאה את הכתר שלה, בושאר תהיה שם כדי לקחת אותו", אמר לדיילי מייל רופרט פראט מסוכנות שיווק הספורטאים Generate, "כל עוד בושאר תמשיך להצליח, היא תגדל מאוד מבחינה מסחרית. היא קנדית, ואם היא תוכל להיכנס חזק אל השוק הצפון אמריקאי זה יהיה הישג ענק".
הסוכנת של ג'יני סם דובאל טוענת שהקליינטית שלה תהפוך לשחקנית המפורסמת ביותר בעולם. "יש לה את האישיות, יש לה את המשחק, יש לה את המראה", אמרה דובאל לדיילי מייל, "היא מדברת שתי שפות (אנגלית וצרפתית) והקהל בכל העולם מתאהב בה. האוהדים האוסטרלים אוהבים אותה, הצרפתים אוהבים אותה. היא מבינה שככל שהיא תשחק טניס טוב יותר, כך היא תרוויח יותר כסף, כך היא תהפוך לכוכבת גדולה יותר בעולם ותהיה מפורסמת יותר. אבל מרכז העניינים הוא הטניס".
ואכן, כבר היום בושאר חתומה על חוזי חסות רבים, עושה פרסומות רבות (כולל לקוקה קולה בקנדה) ומככבת על שערים של מגזינים נחשבים בעולם. במגזין האופנה "Elle" כל כך התבלבלו שאפילו שיבצו תמונות של שראפובה בתוך כתבה על בושאר וטענו שזו הקנדית.
גם ההדחה שלה מטורניר הבית במונטריאול גרמה לאכזבה גדולה בקרב הקהל והמארגנים. "כמובן שזה מאכזב, אבל אני מאמינה שג'יני מאוכזבת יותר" אמרה מנהלת הטורניר יוג'יני לאפייר, "לגבי הטורניר עצמו, זו כבר הצלחה מדהימה השנה, הודות להדים שג'יני הביאה איתה עם כל התוצאות הנהדרות שהיא השיגה לפני הטורניר. שברנו את שיא מכירת הכרטיסים והצופים".
על אף החזות העדינה, בושאר היא לוחמת בעלת יכולות מנטאליות חזקות מאוד. היא אף פעם לא מוותרת וחזרה לא פעם ממצבים שנראו אבודים. סגנון המשחק שלה הוא התקפי ואגרסיבי מאוד, וממש קשה לזהות איזושהי חבטה שדומיננטית אצלה יותר מהשאר. או כמו שהמאמן שלה אומר: "החבטה החזקה שלה היא הסרב, הפורהנד, הבקהנד והוולי".
ג'ו דורי, טניסאית העבר הבריטית שהגיעה בשיאה אל המקום החמישי בעולם, מנתחת את ההצלחה של בושאר בראיון לוואלה! ספורט. "ג'יני נמצאת בתקופה הזו שאת ממש מתחילה להשתפר והתוצאות מתחילות להגיע ופתאום גם יש הרבה מאוד לחץ והוא משתנה מזו שתכף אמורה לפרוץ או הדבר הבא למשהו שכבר הגיע", אומרת דורי, שמשמשת היום כמאמנת ופרשנית הטניס של יורוספורט שמלווה את השידורים במהלך טורנירי הגרנד סלאם. דורי, שהגיעה לרבע גמר ווימבלדון ב-1984 יודעת דבר או שניים על הלחץ שכרוך בלשחק מול הקהל הביתי שלך: "תמיד קשה מאוד לשחק בבית כשיש עלייך כאלה ציפיות, אבל תאמין לי שאני מעדיפה שכולם יעודדו אותי מאשר לא. ג'יני תלמד לחיות ולהסתדר עם זה".
דורי ממשיכה ואומרת: "ג'יני הייתה עקבית ובעלת מוטיבציה אדירה במירוץ שלה לצמרת שאני משוכנעת שהיא תישאר שם שנים רבות וגם זכייה בגרנד סלאם זה כבר משהו שנמצא קרוב מאוד מבחינתה. אני חושבת שלפעמים היא צריכה לקחת צעד אחורה ולהרגיש יותר את הסיטואציה שהיא נמצאת בה. אני בטוחה שהיא תמשיך לעבוד על התנועה שלה. האופי שלה מניע את הטניס שלה (בדיוק כמו אצל סרינה ומריה), ואני רואה אותה ממשיכה לחפש דרכים להשתפר ולהתקדם כל הזמן".
טניסאית עבר נוספת שהתלהבה מהיכולת של בושאר על המגרש הייתה לא אחרת ממרטינה נברטילובה וזה קרה כבר אחרי שהקנדית הפתיעה את אנה איבנוביץ' עם 3:6, 3:6 בסיבוב השני של ווימבלדון בשנה שעברה. "היא פוטנציאל לזכייה בתארי גרנד סלאם", אמרה נברטילובה, "הניצחון היום היה מרשים מאוד, ג'יני הראתה בשלות ובגרות מנטאלית מרשימה, היא התאימה את עצמה לאירוע בצורה יפה מאוד. אני אוהבת הכל לגבי המשחק שלה, יש לה מכות יפות ובחירה חבטות מצוינת. היא גם עמדה יפה בלחץ ובנתה את הנקודות כמו שצריך. אני לא רוצה להגיד שכוכבת נולדה, אבל ראינו כאן פוטנציאל של אלופת גרנד סלאם בלי ספק".
אליפות ארצות הברית 2014 תהיה אחת מבין הזדמנויות רבות שעוד נכונו לבושאר לעמוד בתחזיות של דורי ונברטילובה, ועל הדרך לרכוש עוד אוהדים ולהגדיל את האהדה כלפיה בעולם. אם זה ייגמר בתואר קשה לדעת, אבל אין ספק שבושאר בדרך לשם, ועד שתגיע היא עוד תספק לנו הרבה רגעים קסומים על המגרש ומחוצה לו, כמו גם מביכים.