פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קדחת המגרש: הכדורגל במערב אפריקה בצל האבולה

        לא לוחצים ידיים, לא מחליפים חולצות, לא נכנסים למלונות ולא משחקים בליגה. מרוקו סולקה מאליפות אפריקה, אחרי שסירבה לארח כעת את הטורניר בגלל חשש ממחלת האבולה. אלא שזה רק קצה הקרחון לעומת מה שקורה במערב היבשת, שם ההשפלה היא קשה והילדים לומדים "כדורגל ללא מגע"

        מרכז הטיפול נגד אבולה של מחוז בונג, ליבריה (רויטרס)
        נמצאים בבידוד. מרכז טיפול נגד אבולה, ליבריה (צילום: רויטרס)

        תחילת אוגוסט, הקרב על העלייה לשלב הבתים של מוקדמות אליפות אפריקה. נבחרת סיירה לאון ניצחה 0:2 את איי סיישל במשחק הראשון והייתה בדרכה לגומלין במגרשה של היריבה, אלא שאז קיבלו אנשיה הוראה להמתין בניירובי. במשך יומיים חיכו שחקני סיירה לאון בקניה כדי לקבל את אישור הכניסה לאיי סיישל. "הרגשנו כמו פליטים", תיאר זאת מייקל להוד, קשר הנבחרת ושחקנה של פילדלפיה יוניון מליגת ה-MLS האמריקאית. "נמלטנו, רק לא ידענו ממה בדיוק". האישור לא הגיע. באיי סיישל הודיעו שאין בכוונתם לסכן את תעשיית התיירות המשגשגת שלהם. המשחק בוטל. סיירה לאון העפילה לשלב הבא, אבל התווית הודבקה. הכול בגלל האבולה.

        אוהדי נבחרת חוף השנהב במשחק נגד נבחרת סיירה לאון (צילום מסך)
        אוהדי חוף השנהב במשח מול סיירה לאון (צילום: רויטרס)

        מאז, כבר יותר משלושה חודשים שמגפת האבולה (קדחת דימומית בעלת שיעורי תמותה גבוהים), שגבתה נכון לתחילת נובמבר את חייהם של כ-4,960 בני אדם בהתפרצות האכזרית ביותר שלה אי פעם, משפיעה על הכדורגל באפריקה. בעיקר על המדינות במערב אפריקה, בהן המחלה התפשטה והובילה להכרזה על מצב חירום לאומי, אבל החל מהשבוע האחרון גם על גולת הכותרת של הענף ביבשת השחורה - אליפות אפריקה. הליגות של סיירה לאון, ליבריה וגינאה מושבתות. ערים רבות נמצאות בהסגר בגלל המחלה, אין יוצא ואין בא, והנבחרות נאלצות לארח הרחק מביתן. ועדיין, המסעות המפרכים הם כאין וכאפס לעומת מסכת ההשפלות מצד האחים ליבשת.

        למרות שהשחקנים הללו לא נכנסים לארצם ושלוש המדינות מוכות-האבולה לא תהיינה באליפות אפריקה, מרוקו המארחת חששה מהתפרצות המחלה בשטחה בשל התיירים הרבים שיגיעו, ולכן דרשה לדחות את קיום הטורניר שמתוכנן להיפתח בינואר 2015. לכיוון יוני או ינואר 2016. בקשתה נדחתה על הסף, ולאחר שנותרה בהתעקשותה הוחלט אף להדיח אותה מהטורניר. במרוקו הדגישו פעם אחר פעם שאליהם האבולה עדיין לא הגיעה. אולם, בעקבות החלטת ההתאחדות האפריקאית, נמצא הקורבן הראשון של האבולה גם שם. הכדורגל.

        מייקל להוד שחקן פילדלפיה יוניון (GettyImages)
        יצא בקמפיין להגברת המודעות בעקבות מסכת ההשפלות שעבר עם הנבחרת. מייקל להוד (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        החוויה הלא נעימה בדרך לאיי סיישל הייתה רק הכנה לבאות מבחינת שחקני סיירה לאון. בתחילת ספטמבר יצאה הנבחרת הזו למשחק חוץ מול סוללת הכוכבים של חוף השנהב. המארחים לא שמחו לקבל את היריבה וניסו למנוע את השתתפותה במוקדמות, אך בסופו של דבר אישרו את כניסתה מכיוון שהובהר להם כי הנבחרת כולה מורכבת מלגיונרים (אף אחד משחקני סיירה לאון לא היה בבית מאז חודש יולי). על כר הדשא, מלבד קריאות גנאי ספורות מצד האוהדים, חיכתה לשחקני סיירה לאון הפתעה נוספת. "שחקני חוף השנהב לא היו מוכנים ללחוץ את ידינו או להחליף איתנו חולצות", סיפר מייקל להוד ל"ניו יורק טיימס". "הפכנו לפנים של המחלה. השעירים לעזאזל של אפריקה".

        אחרי ההפסד באביג'אן, נדדה הנבחרת המכונה "כוכבי לאון" לכיוון לובומבשי, שם "אירחה" את הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. משחק ביתי, באצטדיונה של היריבה. המאמן ג'וני מקינסטרי עלה למגרש, כהרגלו, לפני השחקנים. כדי להרגיש את האווירה. כשחזר לחדר ההלבשה, הזהיר: "חבר'ה, מה שהולך שם לא יהיה נעים". כאשר השחקנים עלו לכר הדשא, הם הבינו בדיוק למה התכוון מאמנם הצעיר. "א-בו-לה, א-בו-לה", צעקו האוהדים מכל עבר. אצטדיון שלם. "זה פגע בי עמוקות, לא אשכח את היום הזה לעולם", הודה להוד. "בלתי נתפס איך מדינה אפריקנית אחרת - כזו שבעצמה מתמודדת עם המחלה - מגיבה כך".

        שבוע אחרי המשחק בלובומבשי, המאמן מקינסטרי פוטר מתפקידו. הצפון אירי, בסך הכול בן 29, היה המאמן הצעיר ביותר ברמת הנבחרות. אחרי שעבד באקדמיית הכדורגל שהקים במדינה קרייג בלאמי, הוא הציע עצמו לאימון הנבחרת וקיבל את התפקיד באופן זמני. הוא הצעיד את סיירה לאון למקום ה-50 בדירוג פיפ"א, הפסיד לפני הביקור באביג'אן רק פעם אחת בשישה משחקים ועלה כאמור לשלב הבתים של המוקדמות, אך התמודדות מול ההשפעה של האבולה הייתה גדולה עליו. למרות ששילם את המחיר ועל אף תחינות ההורים שיחזור הביתה, החליט מקינסטרי להמשיך לנהל את האקדמיה של בלאמי בסיירה לאון. אקדמיה שכעת גם משמשת כמקלט לילדים. "ההורים שלי נבהלו כשקראו עיתונים - זה נשמע כמו אפוקליפסת זומבים", אמר ל"אל ג'זירה" המאמן שנמצא במדינה מאז 2010. "אבל אנחנו כאן כמו משפחה מורחבת - זה מה שהסברתי להוריי. יש כאן 27 ילדים ופיתחתי קשר עם כל אחד ואחד מהם".

        מקינסטרי נפרד, אבל הסטיגמה נשארה והמשיכה לרדוף אחרי שחקני סיירה לאון לכל מקום. גם למשחק "הביתי" הבא, בקמרון. "הגענו למלון והכול נראה רגיל לחלוטין, אך אז נמסר לנו שהמלון בתפוסה מלאה ואנחנו צריכים לעזוב באופן מיידי", סיפר ל"דיילי מייל" שחקן ההגנה מוסטפה דומבויה, שגדל בטוטנהאם ומשחק בנוטס קאונטי האנגלית. "הלכנו למלון אחר, ריק לגמרי. היינו האורחים היחידים". התברר שהממשל הקמרוני דרש שהמשלחת האורחת תימצא בהסגר, וכך מצאו עצמם שחקני סיירה לאון מבודדים במשך שבוע שלם, בו שיחקו פעמיים נגד האריות הבלתי ניתנים להכנעה. "בכל פעם שהבחינו בנו, צעקו לעברנו 'אבולה, אבולה'", הדגיש דומבויה. "האמת, כבר התרגלתי לזה". השוער המחליף ג'ון טריי היה נחרץ הרבה יותר: "אתה מרגיש מושפל, כמו זבל, ורוצה לחבוט במישהו. אף אחד לא רוצה אבולה במדינה שלו. סיירה לאון סובלת, והם זורים לנו מלח על הפצעים. זה לא הוגן".

        כדורגלן העבר ג'ורג' וואה (GettyImages , Shaun Botterill)
        אף אחד לא רוצה לצאת לטורניר ואז לחזור כדי למות. ג'ורג' וואה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        דווקא סיירה לאון, שגם את המשחק הביתי האחרון שלה במוקדמות נגד חוף השנהב "תארח" אצל יריבתה באביג'אן, תמכה בבקשת הדחייה של מרוקו. אישה יוהאנסן, אחת משתי הנשים היחידות בעולם שמכהנות כיו"ר התאחדות, הבהירה את עמדתה: "זה מצער, אבל אם הייתי במצבם הייתי מתמקדת בהצלת חיים. החשש מובן. מי אמר שלא היינו נוהגים כמוהם אם היינו נקיים מאבולה? אנחנו נאלצנו לנסוע 50 שעות כדי לארח בלובומבשי. לא רק שהשחקנים סבלו מהמסע, עכשיו גם האוהדים שלנו לא יכולים לראות את הנבחרת שלהם או את השמות הגדולים שאמורים היו להתמודד נגדנו. כל פעילות הכדורגל שלנו תקועה. אין ליגות, אפילו צפייה משותפת בכדורגל במקומות פתוחים, חלק מהתרבות שלנו, אסורה. אפריקאים אוהבים לחבק זה את זה, אבל כל זה נעצר. זה מפחיד, ויש גם מחיר פסיכולוגי. אתה נלחם באויב שאתה לא יכול לראות. עברנו מלחמת אזרחים ברוטאלית, אבל לפחות אז ידענו לזהות את האויב".

        המצב זהה בליבריה וגינאה, שתי מדינות מוכות-אבולה נוספות. בגינאה מקווים לפתוח את הליגה בחודש הבא, כאשר את המשחק הביתי נגד אוגנדה ביום רביעי תארח הנבחרת במגרש נייטרלי. היכן? דווקא בקזבלנקה שבמרוקו, שם אירחה גם את שני משחקיה הקודמים. העובדה שהשחקנים לא מגיעים מגינאה והאוהדים לא ילוו אותם, היא שהקלה על ההחלטה. זו גם הסיבה שבניגוד לאירוח אליפות אפריקה, מרוקו לא מוותרת על אירוח אליפות העולם לקבוצות בחודש הבא. דבר לא ימנע את הביקור של ריאל מדריד.

        גינאה מגבה את מרוקו וכך גם ליבריה, שמצויה בעוצר ולא מקיימת את הליגה שלה. כדי לצמצם ככל האפשר מקרי הידבקות, אפילו לימדו את הילדים משחק חדש: "כדורגל ללא מגע". ג'ורג' וואה, שחקן השנה בעולם ב-1995 וגדול ספורטאי ליבריה בכל הזמנים, הסביר: "אני מגיע ממדינה בה נהרגו אלפי אנשים בגלל האבולה. צריך לנקוט בכל אמצעי הזהירות. אם מרוקו מבקשת עוד זמן כדי להתארגן ולהבטיח את שלום כל המשתתפים - שחקנים, אנשי צוות ואוהדים - אז צריך ללכת לקראתה. כולנו אוהבים את הכדורגל, אבל אף אחד לא רוצה לצאת לטורניר ואז לחזור הביתה כדי למות".

        מייקל אסיין שחקן מילאן מול חואנפראן שחקן ארסנל (GettyImages)
        נאלץ להתמודד עם שמועות מרושעות לפיהן חלה באבולה. מייקל אסיין (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        החוויות הטראומטיות שאסף במסע של נבחרת סיירה לאון וכן תופעת הכתף הקרה שמקבלים נציגי המדינות הנגועות מאחיהם באפריקה, הן שעודדו את מייקל להוד לצאת בקמפיין "בועטים לאבולה בישבן". הקמפיין החברתי (בסגנון "אתגר דלי הקרח") נעשה גם לצורך גיוס תרומות, אך בעיקר על מנת להגביר את המודעות ולהדוף את הסטיגמות. ביבשת השחורה, השחקנים ממערב אפריקה הם אלה המסומנים. באירופה, לעומת זאת, לא עושים הבחנות. קחו למשל את איגור גמולה, מאמן רוסטוב הרוסית, שראה חמישה שחקנים מקומיים שלו נעדרים בגלל מחלה, וזרק: "נראה לי שזה בגלל האבולה". כאשר נשאל בנוגע למגן הקמרוני בנואה אנגבווה, שנכח באצטדיון והוזכר כמועמד לחזור לקבוצה, השיב: "מספיק עם שחקנים כהי עור, יש לנו שישה מהדבר הזה".

        ההתבטאות האומללה של גמולה הייתה בדיחה ממש לא מוצלחת, אבל מבחינת רבים בכדורגל האירופי, כרגע כל כדורגלן אפריקאי הוא חולה אבולה בפוטנציה. מייקל אסיין נאלץ להדוף שמועות עקשניות ברשתות החברתיות לגבי מצבו הבריאותי, ניוקאסל ערכה בדיקות מקיפות לשחקניה האפריקאים, ראיו וייקאנו דרשה להחזיר מיידית את חלוץ גינאה לאס בנגורה ממחנה הנבחרת, ואילו סיאקה טיינה, מגן נבחרת חוף השנהב, נשלח לבדיקות על ידי מונפלייה מיד עם חזרתו לצרפת ממשחק נבחרתו. "זה צעד מתבקש, אין לנו ברירה", הסביר המאמן רולאן קורביס.

        ג'ון קמארה, קשר לאמיה מהליגה היוונית השנייה שיצא עם נבחרת סיירה לאון למשחק בקמרון באוקטובר, התבקש על ידי קבוצתו להמתין שלושה שבועות לפני שיחזור לאימונים, שכן זמן הדגירה של המחלה (מרגע ההידבקות עד להופעת התסמינים) על פי ארגון הבריאות העולמי הוא בין יומיים ל-21 ימים. "זה פשוט שיגעון", הגיב קמארה בראיון ל-BBC, כאשר גם ההסבר שלא היה במדינתו כמעט שנה וחצי, לא התקבל. "במועדון ביקשו ממני לא להתקרב אליהם במשך 15-21 ימים כי הייתי באפריקה ויש שם אבולה. הם הבהירו שעליי להישאר בבית ולא להגיע לאימונים. אמרתי להם שאני מוכן לעבור כל בדיקה שרק ירצו, כי ככל הידוע לי אני לא חולה. אני לא מבין אותם, אבל יכול לכבוד את הבקשה".

        אם זה המצב עכשיו, תארו לכם מה יהיה כאשר אליפות אפריקה - היכן שלא תיערך בסופו של דבר - תגיע לסיומה והשחקנים ישובו לקבוצותיהם באירופה. חוסר הוודאות והמתח ילוו כל אחד מהם, ואולי גם הם יצטרכו להיאבק בסטיגמות. בסיירה לאון, ליבריה וגינאה, לעומת זאת, ימשיכו להיאבק בקדחת המדממת.

        בית החולים בעיר קונאקרי, גינאה, 29 במרץ 2014 (AP)
        בזמן שתיערך אליפות אפריקה, שם ימשיכו להיאבק במחלת האבולה. מחוץ לבית חולים בקונקארי, גינאה (צילום: AP)