מניות חמות
דמרקוס קאזינס
פתיחת העונה של הקינגס הרימה הרבה גבות. בכל זאת, חמישה ניצחונות רצופים וחלקם במגרשי חוץ קשים. הם ניצחו את פורטלנד והקליפרס שאמורים לסיים בצמרת המערב, ונראה שסוף סוף תהליך ההבשלה של דמרקוס קאזינס מגיע לזמן שאפשר להתחיל לקטוף את הפירות (ומאז שני הפסדים). זה לא רק המספרים (מצוינים - 23 נקודות, 11.1 ריבאונדים), לא רק השליטה בצבע, לא רק היעילות, ואפילו לא הניצחונות. אם יש רגע שמסמן את השינוי שחל ב"בוגי" העונה הוא הגיע נגד פיניקס. סיום צמוד אחרי שסקרמנטו חוזרים למשחק, שניות הסיום, וקאזינס מקבל שריקה לעבירת תוקף על חסימה נעה. זו העבירה השישית שלו, הוא מסיים את המשחק. קאזינס מוביל את הליגה בעבירות טכניות מאז שהתחיל לשחק, והשדרנים ממש ציפו לפיצוץ. במקום זה מייקל מלון, המאמן של הקינגס, מתפרץ לעבר השופטים, ודמרקוס קאזינס עוצר ומחזיק אותו. מסוג האירועים שכשרואים אותם קורים חייבים לשאול: העולם השתגע?
סקרמנטו ניצחה במשחק הזה אחרי שתי הארכות עם המון נחישות, למרות שנקלעה לפיגורים שבעבר היו שוברים אותם. קאזינס הגיע לעונה הזו בוגר יותר, וזה לבדו מספיק, כיוון שכישרון תמיד היה לו בטונות. הוא מנצל את הגודל שלו טוב יותר בהגנה, הוא משחק קרוב יותר לסל, מגיע יותר לקו, ונראה כמו שחלמו שהוא ייראה כשהגיע לליגה. הוא עדיין עושה יותר מדי עבירות (4.85 למשחק), ופעמיים סיים את המשחק מוקדם מדי. אם יצליח לשלוט בחלק הזה של המשחק שלו, הוא יהיה בלתי עציר.
קורטני לי
ממפיס פתחה מצוין את העונה הנוכחית. זאק ראנדולף ומארק גאסול בכושר נפלא, וקונלי נכנס לעניינים לאט. מי שצריך לקבל קרדיט הוא קורטני לי, שלא ממש נספר בתחילת העונה. לי היה טוב מאוד בחצי השני של העונה שעברה, אחרי שעבר מבוסטון לממפיס. בקדם עונה עוד היו ספקות לגבי המקום שלו בחמישייה, אבל הוא הבטיח אותו, ובינתיים מצדיק כל דקה שלו על המגרש.
לי פתח את העונה אגרסיבי מאוד בהתקפה, וגם זעזוע מוח שחטף והשבית אותו למשחק וחצי לא עצרו אותו. הוא קולע ב-54% מהשדה, ומוסיף 2.2 שלשות 62% (סה"כ העונה, 13 מ-21). הוא גם שומר מעולה וכל אלה סיבות מספיק טובות להסביר את העובדה שלי משחק מעל 35 דקות למשחק (אלא אם כן הוא חוטף זעזוע מוח כמובן). הוא מקדים ברוטציה את טוני אלן, וינס קרטר וטיישון פרינס, כולם ותיקים מוערכים שעדיין יש להם מה לתת. כל זמן שהוא ימשיך להיות אגרסיבי, גם אם האחוזים ירדו (ומן הסתם הם יתיישרו למטה), הדקות שלו יהיו מובטחות. לי נדד המון מאז עונת רוקי מוצלחת באורלנדו, כמו שזה נראה, הוא מצא בית.
כריס פול
כשמדברים על איכות של רכזים, מדברים על מספר האסיסטים ששחקן מחלק. כריס פול עם .310 אסיסטים למשחק, שני רק לרייג'ון רונדו. ישנם רבים שחושבים שהמדד הזה לבדו לא מספיק וצריך לדבר על יחס בין אסיסטים לאיבודים. על כל כמה אסיסטים ששחקן מוסר, הוא מאבד את הכדור. רונדו עומד על 2.6 שזה טוב. רוביו, שמדורג שלישי באסיסטים עומד על 3.3 שזה מצוין. כריס פול עומד כרגע על 8. זו לא טעות, על כל 8 אסיסטים שפול מוסר, הוא מאבד כדור (ולפני המשחק נגד הספרס שבו הוא איבד 4 כדורים הוא עמד על 12.6). זה מספר דמיוני. פול מסר עד כה העונה 72 אסיסטים ואיבד רק 9 כדורים. הקליפרס מתקשים בפתיחת העונה, אבל זה לא קשור לריכוז של פול, שנכון לכל מדד סטטיסטי אפשרי, הוא הרכז הטוב בליגה.
מניות קרות
לאנס סטיבנסון
אחת ההחתמות המסקרנות של הקיץ הייתה זו של לאנס סטיבנסון בשארלוט. קמבה ווקר ואל ג'פרסון הביאו את שארלוט לפלייאוף בעונה שעברה. הקיץ מייקל ג'ורדן הימר על הגארד מאינדיאנה כשחקן שיעזור להורנטס לעשות את הצעד הבא. סטיבנסון היה מבריק בחצי הראשון של העונה הקודמת, אבל כמו שאר השחקנים של הפייסרס חווה ירידה בחצי השני. בהמשך הגיעו גמר המזרח נגד מיאמי, וסטיבנסון סיפק חומר לכותבי הממים לשנים רבות. לא כל הברגים במקום, אבל עדיין מדובר בגארד חזק ואתלטי, שומר טוב, ושחקן שמפלרטט עם טריפל דאבל באופן קבוע. את יכולת הריבאונד הוא הביא מאינדיאנה לשארלוט, וגם את יכולת המסירה.
בכל מה שקשור לקליעה, סטיבנסון לא קשור לענף. 33% מהשדה, זה רחוק מאוד מה-49% שרשם בעונה שעברה באינדיאנה. זוכרים את סל הנצחון נגד אטלנטה? זו השלשה היחידה של סטיבנסון עד המשחק הלילה נגד פורטלנד, והיו לו כבר 12 נסיונות. אחרי הלילה הוא עומד על 3 מ-16, 18% למתקשים. גם מהקו הוא ירד ל-68%. שארלוט היא האכזבה הגדולה של פתיחת העונה. הציפיה הייתה שהם ילכו קדימה, ונראה שהם הלכו אחורה. האופנסיב רייטינג שלהם (נקודות ל-100 החזקות כדור) ירד מ-103.6 ל-99.9. סטיבנסון היה אמור לשפר את ההתקפה שלהם, לפתוח את הצבע לאל ג'פרסון בקליעה מבחוץ (35% משלוש בעונה שעברה), ולייצר עבור שחקנים אחרים. עד עכשיו הוא לא עושה את זה.
כרמלו אנתוני
בעונתו השנייה בליגה כרמלו קלע 20.8 נקודות למשחק, ממוצע הנקודות הנמוך בקריירה שלו. את העונה הנוכחית הוא פתח עם 20.3 נקודות למשחק אותם הוא קולע ב-39.1%. הרבה מתחת ל-45% שהיו לו בעונה שעברה. בחמשת המשחקים האחרונים אנתוני קולע ב-34.2% והניקס הפסידו בכל החמישה. דרק פישר ושיין לארקין ניסו להסביר את הקליעה הרעה של אנתוני (שיין לארקין מסביר את כרמלו? באמת?) בכך שאנתוני מנסה יותר מדי להישאר בתוך השיטה. שהוא חושב יותר מדי מה לעשות כדי לא לשבור את ההתקפה. אנתוני מוצא הסבר פשוט יותר. "אני עדיין מנסה להבין את זה", אמר כרמלו אחרי ההפסד לנטס, "אני לא חושב שקבוצות עושות משהו שונה נגדי. זריקות פשוט לא נכנסות לי. אולי זה הקצב, מה שזה לא יהיה הם פשוט לא נכנסות. אלה זריקות שקלעתי בעבר, ואקלע בעתיד".
המיקוד כרגע הוא בהתקפת המשולש שג'קסון ופישר מיישמים בניקס, אבל זה לא מסביר את הירידה באחוזי העונשין של כרמלו, או את יכולת הריבאונד הרעה (5.3 העונה לעומת 8.1). צריך לזכור שכרמלו עבר בעצמו שינוי משמעותי בקיץ כשירד במשקל. זה, בתוספת להתקפה חדשה, ללא ספק משפיע, ועד כה לא לטובה. פישר מעריך את הרצון של כרמלו להישאר בתוך השיטה, ורואים שכרמלו מתאמץ. נגד דטרויט הוא מסר 8 אסיסטים. אירוע מבורך, אבל בשביל לצבור ניצחונות, הניקס צריכים מכרמלו נקודות, והרבה.
אריק גורדון
אריק גורדון הוא בעל השכר הגבוה בניו אורלינס פליקנס השנה. 14.9 מיליון דולר הוא מקבל בעונת 2014-15. הוא לא מצדיק את השכר הזה. גורדון בריא, ומשחק 33.5 דקות למשחק, אבל כשמסתכלים על הסטטיסטיקה הוא כמעט לא קיים. גורדון לא מסוג השחקנים שהתרומה שלו לא מיתרגמת למספרים. הוא קלע, הוא סקורר, הוא ווליום שוטר. אבל לא בפתיחת העונה הנוכחית. בשני משחקים שונים גורדון סיים עם 0 סלי שדה, כשהוא זורק לסל 6 פעמים. הוא קולע 29.3% מהשדה, וזורק רק 9.7 פעמים. לאור האחוזים הירידה בכמות הזריקות מתקבלת בברכה, אבל זה נראה כאילו הוא פשוט לא במשחק. הוא קולע ב19% משלוש, ועם האחוזים האלה, לא ברור מה הוא עושה על המגרש. כשמסתכלים על הספסל של ניו אורלינס זה יותר ברור. אוסטין ריברס, ג'ון סלמונס, ג'ימר פרדט, דריוס מילר וראס סמית'. למונטי וויליאמס אין ממש עם מה לעבוד, אז הוא נשאר עם גורדון.
