שני, 20:50, ערוץ 1: הפועל ת"א-מכבי ת"א

תמרור עשור: עשר שנים לצמד של ברוך דגו מול איאקס

היום לפני עשר שנים הוא כבש את הצמד מול איאקס, אבל הקריירה שלו שקעה, עד שהגיע לליגה א'. הדכדוך ("האב המאמץ בגד בי"), תחושת ההחמצה והדרבי ("לא קל לי, אבל אראה"). ברוך דגו פותח הכול וסבור: "זהבי אולי שחקן הליגה הגדול שהיה כאן". הבלוג של אופיר סער

ברני ארדוב

ברוך דגו לא זכר מה מציין ה-3 בנובמבר, אז הזכרנו לו. לא מדובר בדרבי התל אביבי, אלא על כך שמלאו 10 שנים למשחק הגדול בקריירה שלו במכבי תל אביב, נגד איאקס אמסטרדם ברמת גן במסגרת ליגת האלופות. דגו כבש צמד במשחק מצויין שהכניס אותו לתודעה גם מעבר לים, ובגיל 22 נראה בדרך הבטוחה לקריירה ברמות הגבוהות. לאחר מכן הוא הוסיף שערים נגד באיירן מינכן ויובנטוס בזירה האירופאית היוקרתית, ובאותם ימים היה, למעשה, השחקן הכי דומיננטי בכדורגל הישראלי.

ההצלחה בליגת האלופות השלימה את הפריצה של דגו, שהחלה שתי עונות לפני כן, כשניר קלינגר ספסל את אבי נמני ונתן את המושכות לדגו בעונת האליפות 2002/3. בקיץ נמני הודח יחד עם טל בנין בשל מחנאות. מכבי תל אביב לא הצליחה להתרומם, אבל ב-2004/5 מינפה את עצמה בזירה האירופית.

לאחר שלושה משחקים בהם לא צברה מכבי תל אביב נקודה בשלב הבתים, הגיעה איאקס לרמת גן. המחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים, ואת השנייה פתחה מכבי תל אביב בסערה. צמד של דגו בתוך שבע דקות העלה אותה ל-0:2, בדרך לנקודות הראשונות של המועדון בליגת האלופות. שתי דקות לסיום, כדור שפגע בדניאל דה רידר צימק את התוצאה ל-1:2, אך לא מנע את החגיגות הצהובות.

עשור חלף. בשבת דגו הציג משחק טוב ב-0:2 של הפועל אשקלון נגד הפועל מרמורק במשחק העונה של ליגה א' דרום. יובל נעים מצא לו תפקיד חדש כקשר אחורי 50:50, והשחקן מנסה לשקם את הקריירה יחד עם המועדון החדש שנבנה בדרום, אחרי החורבות שהשאיר פרוספר אזגי. החזרה למשחק עם איאקס ולימים הגדולים מעלה אצלו חיוך, כזה שהיה כנראה חסר לו הרבה זמן על מגרש הכדורגל.

עוד באותו נושא

20:50, ערוץ 1: הפועל תל אביב - מכבי תל אביב

לכתבה המלאה
מסתכל על הימים האלה בערגה. דגו אחרי הצמד מול איאקס (צילום: אריאל שליט, AP)
"אתה מתעסק רק בכדורגל ואז אתה מגלה שנבגדת, איבדת הכול ואתה צריך לבנות את עצמך מחדש. זה הורג אותך. נשארתי לבד והתחלתי הכל מחדש, כמו ילד שלא יודע כלום ואין מי שיעזור לו"

מה אתה זוכר מהמשחק הזה?

"קשה להאמין איך שהזמן רץ. השערים שהבקעתי היו הדובדבן למשחק מצוין וקפיצה גדולה. הגולים היו הבונוס לעבודה הקשה ולתקופה הטובה שלי בימים ההם. זה משהו שחיכיתי לו כל החיים, סוג כזה של משחקים. בשבילי זה היה השיא".

אולי השיא הזה פגע בך?

"ממש לא. תמיד לקחתי דברים בפרופורציה, לא נתתי לדברים להפריע לי והמשכתי אחרי זה להבקיע נגד יובנטוס וקבוצות אחרות. אני חושב שאולי האויבים שלי הגיעו יותר לשיא בו רצו לפגוע בי ולא לתת לי להצליח, אבל הטעות הגדולה היא שלא התעקשתי ונלחמתי לצאת לחו"ל. היו הצעות, אבל שכנעו אותי במכבי להישאר במועדון. אהבתי את המועדון וקל היה לשכנע אותי כי הייתי מחובר לאנשים. בסופו של דבר זה פגע בי".

אולי היית צריך לגדול באשדוד של היום? לא מוכרים שחקנים לארץ, ישר לחו"ל.

"לא. בסך הכול עשיתי צעד נכון לעבור למכבי ולהתקדם. אחרי השערים נגד איאקס והשם שהיה לי אז, הייתה הזדמנות גדולה לצאת אבל קל היה לשכנע אותי. אני לא מאלה שמתעקשים, וכשמנסים לשכנע איתי זה קל מאוד".

ועדיין, גם אם לא יצאת לחו"ל, מהי הנקודה שבגללה אתה כבר לא חלק מליגת העל?

"הכול מתנקז לבלגן עם דוד תשובה (דגו טען בזמנו בתקשורת כי תשובה מעל באמונו וכספים שאמורים היו להגיע אליו לא הגיעו, א.ס.). כשגדלים מגיל 12 עם בן אדם שהוא אבא שלך לכל דבר ועניין ואחראי על כל העניינים האישיים והעסקיים, והוא עושה לך את מה שעשה, מקבלים את הבום של החיים. אתה מתעסק רק בכדורגל ואז אתה מגלה שנבגדת, איבדת הכול ואתה צריך לבנות את עצמך מחדש. זה הורג אותך. נשארתי לבד והתחלתי הכל מחדש, כמו ילד שלא יודע כלום ואין מי שיעזור לו.

"עשיתי גם תקופה טובה בהפועל תל אביב, אבל אחרי זה הגיע המשבר והכול התפוצץ לי בפנים. הייתי במשבר של שנה פלוס, הכדורגל היה משני. זה אכל אותי ברמות שאי אפשר לתאר. מעבר לזה שאיבדתי כמעט את כל הכסף, התחושה הייתה קשה. תחשוב אתה שאבא שלך דואג לך להכול ויום אחד אתה מתעורר ומגלה שהוא בגד בך, יכולת להתעסק בכדורגל? אנשים לא ידעו כלום ולא שיתפתי, שמעתי את הביקורות ואת הזלזול ושמרתי הכול בפנים".

" אחרי השערים נגד איאקס והשם שהיה לי אז, הייתה הזדמנות גדולה לצאת אבל קל היה לשכנע אותי" (צילום: אריאל שליט, AP)
"בניתי את החיים מחדש, דברים שלא ידעתי לעשות התחלתי ללמוד. לא ידעתי מה זה בנק, מה זה ניירת, מה זה חוזה, איך עובדת המשכורת. אני רק באתי לשחק. כמו שאבא של ורמוט דואג לו, כמו שאבא של שכטר, ככה היה אצלי. תשאל אותם מה יקרה אם אבא שלהם יבגוד בהם יום אחד ותבין מה

קרסת כלכלית עד שלא נשאר לך כלום?

"כמעט, אבל הבגידה יותר קשה מהכסף. הבן אדם היה איתי בתקופות הכי טובות והכי חשובות, היחידי שסמכתי עליו ואיתו בניתי את הכול. הבגידה גמרה אותי. על זה תוסיף את המצב הכלכלי ותבין לאיזו סיטואציה הגעתי. לא ידעתי איך להתמודד עם זה, הייתי הילד הקטן והתמים שנותן את כל האמון באבא וקיבלתי מכה".

לא שיתפת אנשים ולא נעזרת?

"רק חבר או שניים. הייתי שבור ולא היו לי אנשים קרובים. הכול לבד מול כל העולם. כשאתה חלש בכדורגל כאן מחכים לך בפינה. אנשים שרפו אותי, ביקרו אותי ולכלכו ובכלל לא ידעו מה אני עובר. מה שאני חווה ב-7-8 השנים האחרונות זה משהו שאף אחד לא היה יכול לשרוד. בניתי את החיים מחדש, דברים שלא ידעתי לעשות התחלתי ללמוד. לא ידעתי מה זה בנק, מה זה ניירת, מה זה חוזה, איך עובדת המשכורת. אני רק באתי לשחק. כמו שאבא של ורמוט דואג לו, כמו שאבא של שכטר, ככה היה אצלי. תשאל אותם מה יקרה אם אבא שלהם יבגוד בהם יום אחד ותבין מה עברתי".

היום אתה צריך את המשכורת לגמור את החודש?

"לא, בקפריסין בניתי את עצמי מחדש ואני עדיין בונה את עצמי. התחתנתי לפני שנה, אשתי בחודש השמיני. הולכת להיות לי משפחה משלי וזאת דרך חדשה ודברים שחשובים לי יותר מכל דבר אחר. אחרי מה שעברתי התחסנתי ולמדתי מה באמת חשוב בחיים. הבגידה תמיד תלווה אותי, אבל המשפחה זה הכוח שלי".

ובתוך כל זה, איך מייצרים רעב נגד כפר שלם וכפר קאסם?

"לא פשוט. ידעתי שאם לא אעשה הכנה מנטאלית לעונה הזאת, אין לזה סיכוי. הבנתי שאני חייב להיות מאוד חזק ולעבוד על הראש, לבוא ליהנות ולשמור על שמחת החיים. ידעתי שנגיע למגרשים שאני לא אאמין שאני דורך בהם, וזה דורש עבודה יומיומית. מה שכן, אני בסך הכול מקבל פרגונים מהרבה אנשים. מחמאות כמו 'אתה לא שייך לליגה הזאת', שחקנים שבאים ואומרים 'כבוד לשחק איתך במגרש'. למשל, מול מרמורק בא אליי אפסנאי ממרמורק שאמר לי 'אתה משחק כמו בן 19, לא מבין מה אתה עושה בליגה הזאת'. זה מחמיא ומאוד מרגש. היום למדתי להעריך כל דבר הכי קטן בחיים, וזה הסוד גם להתמודד עם הירידה לליגה א'".

גם את הירידה של ברוכיאן לליגה א' אנשים לא מבינים.

"כי שופטים ולא יודעים מה בן אדם עובר ולא מנסים להבין. קל לאנשים לשפוט, אבל אני הכי מבין אותו ואת המטרות שלו לדאוג קודם כל למצב הכלכלי ולמשפחה שלו. אני מקווה בשבילו שמכאן הוא רק יעלה, כי יש לו עוד כמה שנים טובות לתת גם ברמות הגבוהות".

עוד באותו נושא

אוהדי הפועל תל אביב יישבו בשער 8

לכתבה המלאה
"שופטים ולא יודעים מה בן אדם עובר ולא מנסים להבין. קל לאנשים לשפוט, אבל אני הכי מבין אותו ואת המטרות שלו לדאוג קודם כל למצב הכלכלי ולמשפחה שלו". ברוכיאן (צילום: ברני ארדוב)
"אי אפשר לדעת אם ההחלטה של ורמוט נכונה או לא. זה גם שיקול כלכלי, גם מקצועי וגם ראייה לעתיד. יכול להיות שבמועדון אחר הוא היה מקבל חוזה ולא היו עומדים בו"

אתה מסוגל לראות את הדרבי?

"לא פשוט לי עם זה, אבל אני אראה. לא תמיד אני רואה. ברור שקשה לי עם הסיטואציה ואני מרגיש שעדיין הייתי צריך להיות באזורים האלה, אבל הדברים הלכו לכיוון אחר".

מה אתה חושב על ערן זהבי?

"הוא באמת תופעה, אולי שחקן הליגה הכי טוב שהיה כאן, אחד שתמיד עולה למגרש כאילו זה משחק ראשון שלו. נותן מספרים מדהימים, תמיד שומר על פרופורציות נכונות, דרוך ונחוש כאילו זה משחק על הקריירה. ברגע שאתה מביא את כל זה, גם המזל הולך איתך. לדעתי אחרי שהוא ניסה חו"ל וחזר, כרגע המקום הכי טוב עבורו זה מכבי תל אביב. אם יציעו לו פי 2 או 3 בחו"ל אולי, אבל אם לא מדובר במספרים כאלה, הכי טוב והכי נכון עבורו להמשיך וליהנות במכבי".

הזכרת קודם את גילי ורמוט. הוא קיבל החלטה עם הרגש בקיץ להישאר בהפועל. יש מקום לסנטימנטים היום?

"אי אפשר לדעת אם זאת החלטה נכונה או לא. זה גם שיקול כלכלי, גם מקצועי וגם ראייה לעתיד. יכול להיות שבמועדון אחר הוא היה מקבל חוזה ולא היו עומדים בו. במכבי חיפה חותמים חוזה ואחרי שנה שחקנים יושבים בחוץ ולא מתאמנים אם הם לא חותכים בחוזה. אין לזה ערך. יכול להיות שבעוד שנה יבוא בעלים חדש להפועל והכול יתהפך. הוא צריך לדאוג אך ורק לעצמו ולמשפחה שלו מבחינה כלכלית. ואני בטוח שהוא ידע מה הוא עושה".

"תמיד עולה למגרש כאילו זה המשחק הראשון שלו". זהבי (צילום: ברני ארדוב)

ראית את הנהמות לאלי דסה בבאר שבע. אמרת פעם שהעדה לא יודעת להתמודד עם נהמות וגזענות.

"אמרתי שהעדה האתיופית היא מאוד טובה ותמימה, נותנת הרבה כבוד ורוצה לעשות טוב, ובמקביל גם נפגעת מהר מאוד. יש דברים מסוימים שקשה להתמודד איתם, כמו הנהמות. אתה בא לחיות במדינה שמגיל קטן מלמדים אותך על ישראל והחיבור אליה. זה העם שלך והאנשים שלך, אתה משרת בצבא, מרגיש חלק ושייכות אמיתית למדינה ולחיבור של כולנו. ברגע שאתה חווה את הדברים האלה, זה מוציא אותך משיווי משקל ויכול לרסק אותך בקלות. יש דברים שיודעים להתמודד איתם, אבל יש דברים כאלה כמו נהמות שיכולות לגמור בן אדם. גם לדסה זה מה שקרה, לדעתי".

הסטיגמה על העדה תמיד נשארת אותו הדבר. גם היום כשרואים את דני פרדה מבזבז את הכישרון שלו אומרים "נו, הוא אתיופי, הם אף פעם לא רציניים".

"אני חושב שמשנה לשנה השחקנים מתפתחים ומתחילים להבין שמנטאלית הם חייבים להיות חזקים. דווקא אצל פרדה יש שיפור גדול מאוד במנטאליות. קל להיצמד לסטיגמות. אני עדיין אומר שהרבה שחקנים אתיופים כישרוניים ויתרו על הכדורגל בקלות. היום מתחילים לראות שינוי, כי הם מתחילים להרגיש ישראלים לכל דבר וזה מחזק אותם מנטאלית יותר מתמיד, ההשתלבות שלהם בחברה הופכת את זה עבורם להרבה יותר קל, הם לא מנותקים ולא מרגישים שונים. רק ככה זה ישתפר, הם חייבים להרגיש חלק ואז גם מנטאלית סף השבירה הנמוך ייעלם".

ומה עם ברוך דגו? מדברים באשקלון על תהליך של חזרה לליגת העל תוך שנתיים.

"הלוואי. זאת השאיפה והמטרה שלי. המועדון עבר שינוי של 180 מעלות. זה מועדון ברמה של ליגת העל שמכוון לחזור בעתיד לליגת העל. הכל כאן מקצוענות ברמה הכי גבוהה. גם האווירה שווה ליגת על. נגד מרמורק היו יותר מ-4,000 צופים. האווירה במועדון מאוד מחזקת ונותנת לך את התחושת מקצוענות והשייכות לרמות הגבוהות ולא לליגה א'".

את תגובתו של דוד תשובה לא ניתן היה להשיג.

בעוד שנתיים בליגת העל? דגו באשקלון (צילום: ניב אהרונסון)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully