וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הסמית'ס: מכבי תל אביב מפתחת תלות לא בריאה בדווין סמית'

29.10.2014 / 11:50

ככל שהשנים עוברות, מכבי תל אביב נעשית תלויה בדווין סמית'. הבלוג של יהונתן אליהו מביא את הנתונים על ההתמסרות של אלופת אירופה לפורוורד, שמגיעה לנקודת שיא דווקא בעונה שבה הוא מועד לפציעות יותר מאי פעם. בונוס: הפחד הגדול של פרטיזן לקראת הפועל ירושלים

one

שעת סיפור: פרטיזן בלגרד – תחילתו של הסוף?

כששחקני פרטיזן בלגרד יעלו הערב לפרקט בארנה בירושלים, הם יילחמו לא רק על העונה האירופית, אלא אולי, במידת מה, גם על עתיד המועדון כולו. פתיחת העונה האיומה של האימפריה הסרבית, ביוקאפ ובליגה האדריאטית, הציפה מחדש את הפחד שמקנן בהם מהנורא מכל: החשש שכמו בתקדימי העבר עם קבוצות מאזור הבלקן, ההידרדרות המקצועית תהפוך למפולת שעלולה להעלים את הקבוצה מהמפה. זהו פחד קיומי ממש.

יש מידה רבה של אירוניה בכך שדווקא השבוע – בדיוק באותם ימים בהם פרטיזן מנסה לעצור את הסחף – נכבו האורות על אימפרייה בלקנית אחרת מן העבר, בוסנה סראייבו. ימי הזוהר של האימפריה הבוסנית לשעבר, שהגיעה לשיאה עם הזכייה בגביע אירופה לאלופות ב-1979, חלפו ונשכחו כבר מזמן. עשרות שנים היא מנהלת מלחמת קיום, ובמשך כל אותו זמן הצליחה לשרוד – בקושי, בצנע, אבל לשרוד.

ועכשיו, אחרי שמצבה הכלכלי הגיע לנקודת האל-חזור, היא נאלצת לכבות את השאלטר. בימים הקרובים היא ככל הנראה תורד אחר כבוד לליגה השנייה בבוסניה. במקרה הטוב היא תנסה להתחיל מחדש. בתסריט פחות אופטימי, היא פשוט תתפוגג ותחדל מלהתקיים. השם בוסנה סראייבו יהיה לא יותר מזיכרון רחוק ועמום.

דרגאן מילוסבלייביץ', שחקם פרטיזן בלגרד. GettyImages
מהשרידים היחידים. דרגאן מילוסבלייביץ'/GettyImages

פרטיזן, אם לשפוט על פי מקרי העבר, בדרכה הבטוחה לאבדון. בדיוק כמו בוסנה, או כל יתר ענקיות הכדורסל מארצות יוגוסלביה לשעבר. הקיץ היא ספגה את התבוסה הקשה ביותר שיכולה קבוצה מהבלקן להעלות על דעתה: היא איבדה את מקומה ביורוליג. במקרים קודמים, הייתה זו הטלטלה שנתנה את האות להתפרקות. כשספליט איבדה את מקומה במפעל הבכיר ביבשת ב-1999, היא החלה בצניחה חופשית כל הדרך לתהום. היום היא חיה על זמן שאול, ונושמת את נשימותיה האחרונות כשהיא תחת חובות כבדים. ציבונה נאלצה לעזוב את היורוליג ב-2014, וגם היא מנסה לפלס את דרכה חזרה, אך נמצאת בנסיגה מתמשכת. לובליאנה, הגאווה של הכדורסל הסלובני, לא משתתפת ביורוליג מ-2013, ומאז הפכה לנמושה אפילו בליגה האדריאטית החלשה. פרטיזן שיחקה בעבר כמה פעמים בגביע קוראץ' וחזרה משם לגביע אירופה לאלופות, אבל בשנים הללו החזיקה בסגלים מעולים.

במילים אחרות: עבור קבוצות הבלקן, הנשירה מהמפעל הבכיר באירופה הייתה כמעט תמיד כרטיס לכיוון אחד. משם, כך נראה, אין דרך חזרה ואי אפשר לחזור על העקבות. זה תחילתו של הסוף.

כך, כשההיסטוריה לא משאירה לה סיכוי, יצאה פרטיזן בלגרד למלחמה בקיץ האחרון. לה, בניגוד לקבוצות אחרות שהזכרנו למעלה, יש סיבה טובה לקבול על החלטת היורוליג להסיר אותה מרשימת המשתתפות (או לא להחזיר אותה באמצעות כרטיס חופשי). אוהדיה התפרסמו כקהל החם באירופה ורק בעונה שעברה היא סיימה קמפיין מכובד עם הופעה יפה בטופ 16. כבר שנים שהיא צוברת חובות, כבר שנים שהיא מצליחה לדחות את הקץ, ובאורח פלא אפילו מגיעה להישגים מצוינים – אבל למעשה הסוף של פרטיזן ביורוליג היה צפוי מראש. בסרביה אומדים את החובות של פרטיזן במיליוני יורו.

בימים אלה החוב צפוי לגדול עוד יותר בעקבות תביעת ענק שהגישו שניים משחקני העבר שלה – יאקה קלובוצ'אר ורשקו קאטיץ' – למוסדות פיב"א. אי אפשר באמת לנהל בצורה הזאת אף מועדון – אפילו עם מוניטין מכובד כמו זה של פרטיזן.

"הדרך היחידה לצאת מהמצב הזה היא להבריא מהשורש. בשנתיים הקרובות נוריד פרופיל והמטרות שלנו יהיו בעיקר בליגה האדריאטית. לא נעשה מאמץ מיוחד לחזור ליורוליג או להצליח ביורוקאפ", אמר הנשיא, סשה דנילוביץ', ערב פתיחת העונה, ותסכל את האוהדים. גם שם, כמו שכתבו השבוע בסרביה, יודעים ש"ההצלחה של פרטיזן הגיעה מכוח המסורת, בזכות ההתעקשות לשחק שוב ושוב ביורוליג גם מבלי שהייתה לה יכולת כלכלית אמיתית לזה. רק ככה מעמדה נשמר חזק ויציב". עכשיו, לטענתם, "יכול להיות שזו שירת הברבור של האימפריה".

עוד באותו נושא

19:30, ערוץ ONE: ירושלים רוצה להציל את העונה האירופית מול פרטיזן

לכתבה המלאה
דנילוביץ הפך למאפיונר. GettyImages
שקוע בצרות משל עצמו. דנילוביץ'/GettyImages

דנילוביץ' ודולה וויושביץ', האנשים שאמורים להחזיק את פרטיזן שלא תיפול, עשו ויתורים אישיים כדי לנסות להוציא את הקבוצה מהבוץ. הצרה היא שגם הם מסובכים מעל הראש: שחקן העבר האגדי התערה בשנה שעברה עם גורמים עבריינים, נפצע בקטטה, ותפקד בקושי כנשיא. המאמן הנערץ לקה השנה במחלת כליות, ונשאר בתפקידו רק בעקבות מצבה הרגיש של הקבוצה. שניהם, בטוחים בסרביה, היו אמונים בעבר על "יצירת האשליה" של פרטיזן: דנילוביץ' הצליח לטשטש את החובות ההולכים ותופחים באלתורים מרשימים, וויושביץ' עשה קסמים עם הילדודס שעמדו לרשותו ופרטיזן, למרות מצבה הקשה, המשיכה לשגשג. אבל עכשיו, כששניהם שקועים עד צוואר בבעיות משלהם, משתקף פרצופה האמיתי של פרטיזן.

העונה של פרטיזן נפתחה בכושר מזוויע, שאולי מרמז לאן מועדות פניה. גל העזיבות בקיץ נתן את אותותיו מהר מהצפוי. ביורוקאפ היא הובסה פעמיים, כולל בפיוניר הביתי, המקום שלא מזמן היה עבור כל יריבה גיהנום עלי אדמות. בליגה האדריאטית, שהייתה לחם חוקה בשנים קודמות, היא מדורגת במקום העשירי בלבד אחרי חמישה מחזורים. לסגל, שכולו על טהרת סרביה, צורף הבן האובד מילאן מצ'באן, בנסיון להחיות את הקריירה שלו ואת הקבוצה אותה אהד מילדות. בינתיים זה לא לגמרי עובד. לפחות הקהל האדיר עדיין מעז לחלום, ומוכיח מדי משחק ביתי שעדיין, לפחות בינתיים, פרטיזן היא מעצמה. מעצמה שלא תימחה בכזו קלות מעל פני האדמה.

אוהדי פרטיזן במפגן תמיכה בשחקנים אחרי התבוסה בשבוע שעבר

נתון במחלוקת: הברומטר של מכבי תל אביב

מכבי תל אביב יוצאת לברלין, מקום שבו אולי המילקי זול, אבל על תצוגה חלשה משלמים ביוקר. אלבה אמנם הובסה על ידי צסק"א במשחקה הראשון ב-o2 במסגרת היורוליג, אבל זה רק הטעייה: אלבה קבוצה ביתית מעולה שניצחה אפילו את סן אנטוניו בהכנה לעונה. ככלל, המאזן של אלבה עושה לה עוול. מדובר בקבוצה ממושמעת, חכמה עם כמה שחקנים כישרוניים מאוד, גם ברמת היורוליג. כדי לנצח, מכבי תל אביב תצטרך להעלות הילוך.

ולהעלות הילוך בדרך כלל אומר לקבל את דווין סמית' בחזרה. הפורוורד המריא עם אלופת אירופה לברלין, אף שמצבו ורמת כשירותו עדיין מעורפלים. אפשר שההבדל בין ניצחון להפסד נעוץ בשאלה אם ישחק או לא, או במקרה שלו, אפילו אם יתלבש או לא. כן, עד כדי תלויה מכבי תל אביב בדווין סמית'. אם לא ביכולת, לפחות במנהיגות ובאופי.

זו התמונה שמצטיירת גם מאיסוף הנתונים, שאת תוצאותיו תראו למטה. המסקנה חד משמעית: כשדווין סמית' לא באזור, מכבי תל אביב בבעיה.

- שחקן מכבי תל אביב דווין סמית'. ניב אהרונסון
תחזור, תחזור. סמית'/ניב אהרונסון

זו העונה הרביעית של סמית' במדים הצהובים-כחולים. את שבריריותו הגופנית כבר למדנו להכיר היטב. כמעט מדי עונה סמית' סוחב פציעות שונות. לעתים הוא עולה לשחק עם כאבים, לעיתים הוא לא מתלבש. הצרה היא כזו: אם בעונתו הראשונה מכבי תל אביב ידעה להסתדר גם בלעדיו, הרי שככל שהשנים עוברות היא יותר ויותר תלויה בו. בליגה, וכפי שהוכח סופית בעונה האחרונה, גם ביורוליג. וסמית', כפי שרואים העונה, נפצע בתדירות גבוהה יותר, לפחות נכון לשלב זה.

סמית' יכול לתעתע. התרומה השקטה והסולידית שלו לעתים כלל לא מורגשת, אבל חשיבותו העצומה באה לידי ביטוי ביתר שאת דווקא בהיעדרו. דווקא כשהוא לא על הפרקט אפשר להבחין בקלות במעלות שלו. קחו, למשל, את הנתונים הסטטיסטיים המתקדמים מהעונה שעברה: סמית' לא דורג בין שלושת השחקנים הכי חיוניים למכבי תל אביב בדקות שלו על המגרש. איתו מכבי תל אביב הגיעה למדד ההתקפי הרביעי בטיבו (114.4), ולמדד ההגנתי החמישי בטיבו (103.5).

הנתונים מראים, כביכול, שהתלות של מכבי תל אביב בסמית' אולי לא כזו גדולה. אבל הנה מה שקרה כשסמית' לא על היה המגרש: מכבי תל אביב הגיעה למדד ההתקפי הכי נמוך שלה בהפרש גדול (105.5) ולמספרים הכי גרועים שלה גם במדד ההגנתי (110.2). גם לפני שתי עונות מכבי תל אביב הראתה נסיגה ביכולת כשסמית' היה על הספסל, אבל היא הייתה פחות דרסטית. אז, היו שני שחקנים "חשובים" יותר למכבי תל אביב, כאלה שבלעדיהם המדד ההתקפי וההגנתי צנח עוד יותר. עוד מוקדם לקבוע על פי משחק אחד את הממצאים של העונה הנוכחית, אבל ברור שהמגמה נמשכת. ובקיצור: ככל שהשנים עוברות, מכבי תל אביב פשוט לא יכולה בלעדיו. בהגנה ובהתקפה. בליגה וביורוליג.

ככה זה נראה במשחקים מהם סמית' נעדר בשנים האחרונות:

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

ועוד נתון אחד לסיום: גיא גודס רמז בשלבי ההכנה לעונה כי מכבי תל אביב תאמץ חלקים נרחבים מסגנון המשחק של מכבי תל אביב בעונת 2010/2011, אבל השאיפה הזו הולכת ודועכת עם הזמן. הקבוצה ההיא, שפירקה יריבות בשיטת ההתשה עם לחץ על כל המגרש וריצה בכל מחיר, הייתה מהמלהיבות והסוחפות שמכבי תל אביב העמידה בשנים האחרונות. אז עכשיו רצו לשחזר את ההצלחה.

בריאן רנדל, שתמיד היה חוטף מצוין, אמור היה להיות בתפקיד צ'אק אידסון. על מרקז היינס פנטזו כבולדוג סטייל דורון פרקינס. וג'רמי פארגו, ובכן, אמור היה להיות על תקן עצמו. אז אמנם זו רק פתיחת העונה, ואמנם בליגה מכבי תל אביב מראה סימנים חיוביים בכל הקשור ללחץ על כל המגרש, אבל לפחות לעת עתה, להשוואה הזו אין ביסוס מציאותי, אפילו קלוש ביותר. מכבי תל אביב מודל 2010/2011 הייתה קודם כל קבוצה הגנה נהדרת. ומכבי תל אביב של העונה, בינתיים, רחוקה ממנה שנות אור. ככל שהעונה תתקדם ננסה למצוא עבורה השוואה הוגנת יותר.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully