ועדת ביקורת
כמה שילמתם? 45/90 מחיר בסיס, וקצת יותר בשערים מסוימים (למערכת הגיע תצלום של כרטיס לשער 8 ב-100 שקל לא כולל עמלה - בניגוד לפקודות מנהלת?).
תקציב שכר שחקנים:
הפועל תל אביב - 10.5 מיליון שקל
בית?ר ירושלים - 9.5 מיליון שקל
דברים שרואים בסטטיסטיקה: בית?ר לא הצליחה לכבוש יותר משער למשחק עד כה העונה. אבל אז באה ?ההגנה? של הפועל תל אביב, ובית"ר כבשה מבלי שניסתה כמעט.
הבורסה: דני עמוס שומר על חוסר יציבות בתפקיד שהכי מצריך יציבות. אתמול זה היה אומלל במיוחד, עם טעות שעלתה במשחק. צמוד לו - כמניה העולה של המשחק - הוא החבר מהעונה שעברה. בוריס קליימן לא היה צריך לעבוד יותר מדי, אבל בפנדל קנה את יומו. הדיפה יפה, ועוד הוכחה שאי אפשר לטעות כשעוזבים את הפועל תל אביב. קליימן הוא מסוג האנשים שכיף לראות אותם שמחים, ואתמול הוא שמח בגדול.
ציוץ המשחק:
הקבוצה כל כך מבולגנת שביקשתי מאסי שבמחצית במקום לשרטט על הלוח הטקטי, פשוט ידליק לשחקנים ווייז
Fake Eyal Berkovic (@fakeberkovic) October 27, 2014
קהל הפועל תל אביב: כמו כל מה שעובר על המועדון, גם האוהדים עם ערב חלש. תפאורה יפה אבל שם זה הפסיק. אחת התצוגות הכי פחות כוחניות של בלומפילד, וכפי שתבינו בהמשך, זה מובן מאליו. ציון: 6
קהל בית?ר ירושלים: הלוואי שאבוקות היו הופכות לדבר חוקי ומסודר, כי זה מוסיף המון. תפאורת הבלונים שידרה כוח, ובסוף הכול התפוצץ. ציון: 9
תמונת המשחק: רך זו לא מילה
מעשה שהיה, כך היה
לישראל זגורי לא היה סיכוי. כי שוער אפשר להכניע מ-11 מטרים, אבל קארמה לא מנצחים גם ממטר. בוריס קליימן, עוד אחד שעשה את דיל חייו ואפשר להפועל תל אביב להיפטר ממנו, הימר נכון והדף את הכדור והכפיל פי כמה את עוצמת הסטירה. רק כמה דקות לפני כן חנן ממן, עוד אקס, דפק את השני בסטייל ולא חגג, בפאסון של שיחקתי בהפועל מאז ששת הימים. אקט של קלאסה, בערך כמו החולצה שלבש לאחר המקלחת (אין דרך מושלמת לתאר, אבל זה היה נראה פרחוני-משהו).
אפשר לחשוב שהכול מקרי. שקליימן סתם עצר את הפנדל ושממן סתם כבש כי עמד מטר מהשער הריק ושעמוס סתם עשה טעות שעושים בפלייסטיישן כשרוצים לתת לאחיין המעצבן להבקיע כדי שלא יבכה. אבל העובדה היא שקליימן וממן היו בהפועל תל אביב, ויכולים היו להיות בה גם היום. למעשה, מבחינה כלכלית, כמעט כל שחקן שחתם בבית?ר ירושלים בקיץ היה יכול לחתום בהפועל תל אביב. אבל אנחנו כבר באוקטובר, ואין בהפועל תל אביב דבר אחד שטוב מבית?ר ירושלים - אפילו טביב של בית?ר מחזיק יותר זמן מטביב של הפועל.
בית?ר ירושלים לא הרשימה, אבל הפועל תל אביב הסריחה את הדשא. אל תתנו לטעות של עמוס להטעות אתכם. זה היה משחק בין קבוצה בבנייה לבין קולקציה של מכירות סוף עונה. בין הבטחות לאכזבות. בין שלומי אזולאי לשלומי אזולאי. זה היה משחק נורא של האדומים. של כל אחד ושל כולם ביחד. לא ברור איזו עמידה טקטית ראה אסי דומב, אבל לפי ציטוטיו במסיבת העיתונאים, או שהוא שומר על פוקר פייס חזק או שהוא לא מודע לחומרת המצב. ועדיין, הוא ושחקניו הם הרע במיעוטו. כי אפשר לבקר את דני עמוס וסארי פלאח והרמוני איקנדה עד מחר (ובצדק - היה להם משחק נוראי בכל קנה מידה), אבל האדומים לא הפסידו את המשחק הזה על הדשא. את המשחק הזה הפועל תל אביב הפסידה בגלל ההנהלה.
העברת שער 8 לטובת אוהדי בית?ר ירושלים זה מהלך בזוי על גבול הקמצני, בגידה בקהל ובשחקנים, ויתור על הביתיות וההישגיות בשביל קופת חזיר. זה היה מהלך שמתאים לקבוצה קטנה, למועדון קטן. כמו רמת השרון, שהעבירה את משחק האליפות של מכבי תל אביב לרמת גן. כי אפילו מועדון עם יכולת שיווק בגובה סנטימטר מצליח להזיז את אלפי הכרטיסים האלה של שער 8, בטח במהלך של יותר משבוע, בטח מול יריבה כבית?ר. אבל כבר ביום ראשון שעבר הועברו הכרטיסים למשרדי בימות, כך שקצת תמוה העסק. כאילו אפילו לא נתנו לאוהדים האדומים הזדמנות.
היו?ר לובין, האביר שוויתר על שכרו, עלה לרדיו בשבוע שעבר וגם אם לא ממש ניסה, האשים את האוהדים האדומים בנמנום יתר והסביר שאם היתה התעוררות כרטיסים, הכול היה נראה אחרת. כשרוצים בהנהלה הרעה, מבקשים 8% העלאה במחירי המנויים - למען צירוף איתי שכטר (ואז משחררים את שכטר בינואר). והקיץ, אין שכטר ואין כלום, סגל של סוף העולם שמאלה, אבל עדיין מחירי המנויים הכי יקרים בארץ. ואתמול, הקבוצה הקטנה נתנה את שער 8 לבית?ר ירושלים כי אין ביכולתה למשוך אוהדים משלה. אז האוהדים אשמים. כמה קל. אותם אוהדים שמרחיקים גלבוטים ומבריחים חג?ג?ים, הם אלה שאשמים גם במחדל הזה. אולי הם גם נרדמו בשמירה אתמול, אולי הם גם החמיצו את הפנדל. הכירו את פילוסופיית השיווק החדשה בחודורוב - הלקוח תמיד טועה.
ולמי שחושב שזה לא השפיע - זה השפיע. כמות הקהל הבית?רית עשתה את ההבדל. זה ממש לא היה משחק ביתי של הפועל. ?היתה עוצמה לאוהדים של בית?ר?, גילי ורמוט הודה בסיום. ?ראו את הכוח ושמעו את הרעש שהם עשו?. מסכן ורמוט, ומעניין מה יותר קשה לו - לשחק עם החבר?ה האלה או להתראיין בשמם לאחר הפסדים. ?זה ממש לא הרגיש כמו בית?, אמר שחקן אחר. ?ויתרו על השער בשביל הכסף?.
הוויתור על היציע כמוהו הודאה באשמה - אנחנו, הנהלת הפועל תל אביב, דרדרנו את המועדון לרמה שבה גם משחק מול היריבה השנואה הוא בלתי ניתן לשיווק. אנחנו לא מצליחים למכור 3,000 כרטיסים לקלאסיקו הפוליטי, אנחנו לא מצליחים למצוא משקיע, אנחנו לא מצליחים לעשות כלום. כן, גם לבנות קבוצה.
הפועל משחקת רע ומאומנת רע ומנוהלת רע. זה המקום הכי נמוך של הקבוצה בדור האחרון, והחלק הנורא הוא שאין אור בקצה המנהרה. רק חושך וייאוש ותודו לחיים רמון שהצליח להעביר את הקבוצה בבקרה. ואם חושבים שאין נמוך מזה, ביום שני הבא יש דרבי. ואיך אמר שחקן של הפועל תל אביב, אתמול, מאוחר בלילה - ?שאלוהים ישמור אותנו?.
אלי טביב, עם מאבטח בכל צד, התנדנד כל הדרך משער 5 לפינה הכי רחוקה ביציע הכבוד. חובב האקשן והטינה כאילו התחנן לעשות את זה הכי פרובוקטיבי שאפשר, חייך לכל מקלל ולחץ יד לכל דורש. עדיין לא ברור מדוע אושר לבעלי האורחת לעלות על הדשא, אבל טביב הסיט לשתי דקות את האש מכתפיו של מנחם קורצקי.
קורצקי, כפי ששמענו במשך 19 דקות וחצי של נאצות, לא מתחמק מהזדמנות לפרוק את שעל לבו. בעוד שהיה נראה שלאחר המשחק נצטרך לחלוב ממנו הצהרות על הדיאלוג המבריק שבינו לבין האוהד האידיוט, קורצקי התעקש לעסוק בנושא. פעמיים ענה לשאלות מקצועיות עם ?עברתי יום לא קל?, כאילו מתחנן לשאלת המשך. בסוף היא באה, וגם ההסבר.
?זה היה אחד הימים הקשים בחיי?, אמר, והעיניים הפכו אדומות. ?ממש התפרקתי, עשיתי טעות. אני מבקש שלא ישפטו אותי ומבטיח שזה לא יחזור יותר?. ואז נשאל מדוע לא הלך למשטרה במקום לפתוח בשיחת הגועל, וענה: ?גדלתי במקום שבו לא עושים דברים כאלה. לא אעשה את זה. יכול להיות שאני טועה, אבל כך חונכתי לזה ולצערי גם אמות מזה. לא אימנתי את ברצלונה. באתי מרעננה, אני לא רגיל לדברים האלה ולא התכוננתי לזה. היו הרבה הודעות לא נעימות, גם בפייסבוק. אבל את הטעות אני עשיתי. אסור היה לי להגיב?.
קורצקי יודע להיות חביב כשצריך, ואתמול שידר ביישנות וכנות שזכו להרבה סימפתיה. אבל הוא עשה דבר חמור מאוד, וכן, בעיקר כי נתפס. התבטאויות נוראיות כאלו - דקות ארוכות של נאצות כלפי כל כך הרבה אוכלוסיות וקהילות - שוות השעיה או קנס או אפילו פיטורים בכל מקום שמכבד את עצמו. למזלו של קורצקי, הוא לא נמצא במדינה כזו ולא שייך להתאחדות כזו ולא לקבוצה כזו.
למזלו של קורצקי, מעמדו המקצועי ממשיך בקו עלייה תלול ומבטיח. ואם ההתנהלות שלו תיראה כמו שהקבוצות שלו עומדות על דשא, הוא עוד יזכה בעתיד ליותר מ-19 דקות וחצי של תהילה שרצה בוואטסאפ.
לתגובות והצעות: orenjos@walla.co.il
משוגעים על ספורט? הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון
למעקב בטוויטר