בוידאו: בוריס קליימן בראיון ב"תמונת מחזור" לפני פתיחת העונה
עם תחילת הפיצוץ בין אלי טביב לאריאל הרוש, החלו בבית"ר ירושלים לחפש מחליף לשוער הנבחרת. העובדה שישראלי ברמה גבוהה לא היה בנמצא לא הטרידה את אלי טביב, הוא היה נחוש שהרוש לא ימשיך. הבוס הירושלמי שלח את מאמן השוערים גיא סולומון לשוחח עם אמיר אדרי ממכבי חיפה. אדרי התלהב ובין הצדדים החל מו"מ ראשוני. תוך כדי הדיבורים עם השוער המחליף מחיפה, קיבל טביב מסרים מעידו חג'ג' והפועל תל אביב לפיהם במועדון מעוניינים למכור את בוריס קליימן וזקוקים לכסף. טביב הורה לסולומון להפסיק את המגעים עם אדרי, ובתוך יומיים סיכם עם הפועל תל אביב על רכישת קליימן.
במקביל, בכל אותם ימים בהם התרחשו האירועים, קליימן לא ידע מכלום. יתרה מכך, הוא אף סיכם באותם ימים עם הפועל תל אביב על קיצוץ של 25 אחוז בחוזהו, כאשר איל ברקוביץ' לוקח את השוער לשיחה ומבטיח לו שיהיה השוער הראשון בקבוצה. בפועל, בעוד קליימן בטוח שהוא ממשיך בהפועל תל אביב, נסגר דיל בין טביב לעידו חגג' על מנת לחסוף כסף, במיוחד לאור הסכמתו של דני עמוס לקצץ כ-30% מחוזהו. קליימן קם בוקר אחד וראה כי יש פיצוץ בינו לבין הפועל תל אביב, ובשל העובדה שאינו מסכים לקיצוץ אותו דורשת הקבוצה הוא בדרך החוצה.
קליימן החל בשיחות עם סוכנו דודו דהאן ואנשי הפועל תל אביב, והבין שהוא לא רצוי בהפועל תל אביב. כל מה שנותר הוא רק לחתום על החוזה בבית"ר ירושלים. קליימן מכיר את סולומון שנים, וכבר בחודש שלפני כן מאמן השוערים של בית"ר החל לגשש. יתרה מכך, כשקליימן היה בקיץ בתאילנד הוא פגש את מנחם קורצקי שניסה גם הוא לברר ולבדוק האם יוכל להגיע לבירה. ברגע שהייתה הזדמנות, כל הצדדים אמרו תודה וקליימן עלה לבית וגן.
אלא שהצורה הלא נעימה ודי מוזרה שבה הכל התרחש מתמצתת במידה רבה את הסיפור של קליימן והפועל תל אביב. קליימן סומן שנים כשוער העתיד של האדומים ומצא לעצמו בית חם דווקא ביריבה השנואה בבירה. קשה להתנבא אם קליימן אכן יממש את הפוטנציאל בצהוב שחור, אך דבר אחד בטוח: לעומת הפועל תל אביב, שם אף אחד לא לו נתן צ'אנס אמתי, בבית"ר מאמינים בשוער המוכשר. הערב (20:50, ערוץ 1) יגיע קליימן לבלומפילד, שם יעמוד במבחן הראשון הגדול שלו מאז שעבר לבירה. מול קהל ענק. במשחק גדול. ונגד יריבה שיודעת לתקוף. בבית שלה. זה הזמן של קליימן להוכיח שהוא מסוגל לעמוד בזה. שהוא מה שאמרו עליו בהפועל תל אביב, אבל לא ביצעו.
את מה שקליימן חיפש לשמוע כל השנים בהפועל תל אביב, טביב מיד קיים. לכל מי ששואל אותו הוא מסביר: "קליימן השוער הכי מוכשר בארץ. הוא צעיר ויש לנו סבלנות אתו. יש לו תכונות שאין לשוערים אחרים ועם הניסיון הוא יהיה השוער מספר אחת בישראל ובנבחרת. אם הייתי נשאר בהפועל תל אביב, הוא כבר היה מזמן שוער ראשון".
הקשר בין קליימן לטביב החל עוד בכפר סבא. קליימן סומן עוד כשהיה שוער נבחרת הנוער ועלה לבוגרים בגיל 16. מספר שבועות לאחר שעלה לבוגרים כבר החל לשחק ברוטציה עם אוהד לויטה, וכבר אז קודם על ידי ההנהלה. כאשר טביב עבר להפועל תל אביב הוא וגבי קצרה הבהירו לשוער: "תתן עונה טובה ואנחנו מעבירים אותך לשם".
בקיץ שלפני עונת 2010\2009 קיבל קליימן טלפון מקצרה ואמר לו ללא התראה: "תארוז הכל ותבוא ביום ראשון לאימון של הפועל תל אביב". קליימן היה מופתע מהמהלך ולא היה לו זמן להרהר, אפילו החוזה כבר היה מוכן. קליימן ניסה להתאקלם, אך ראה שהוא שוער שלישי וביקש להיות מושאל. הוא הושאל לחצי עונה למכבי הרצליה ובחצי השני של העונה הוחזר להפועל תל אביב עקב שהייתו של וינסנט אניימה עם נבחרת ניגריה באליפות אפריקה לאומות, אך בחצי עונה זאת לא זכה לשחק. בעונת 2010/11 הושאל לעונה נוספת להפועל כפר סבא, ובפעם הראשונה והאחרונה עד עתה בקריירה הבוגרת שיחק עונה מלאה כשוער ראשון.
לקראת עונת 2011/12 הוחזר קליימן להפועל תל אביב כשוער שני לאפולה אדל ועל תקן שוער העתיד של המועדון. קליימן שותף בעונה זאת בשמונה משחקים בכל המסגרות והפגין יכולת טובה. לקראת עונת 2012/13 אדל כבר היה עם רגל וחצי בחוץ, בדרך חזרה לצרפת. הוא אף אמר לקליימן: "תתכונן, אני עוזב, אתה צריך להיות השוער הראשון כאן".
בסופו של הקיץ, העברתו של אדל לצרפת בוטלה, בהפועל תל אביב כיבדו את ההסכם עם השוער והוא נשאר במועדון. קליימן, שידע שהוא אמור להיות שוער ראשון, שוב נתקע. באותה התקופה היחסים בין אדל לקליימן היו מצויינים, והקמרוני אף אמר לאנשים במועדון: "בוריס שוער מעולה. אני במקומכם לא הייתי מביא אף שוער זר או מישהו לפניו ונותן לו את ההזדמנות. הוא שוער מצויין וצריך לקבל את הבמה". כאשר עזב את ישראל אדל הוסיף: "המאמנים כאן פחדנים, חוששים לתת הזדמנות לשוערים צעירים עם המון פוטנציאל ודואגים למשרה שלהם כל הזמן. אם היו מסתכלים כאן לטווח ארוך, בוריס קליימן כבר מזמן היה צריך לקבל הזדמנות".
בינואר של אותה עונה קליימן החליט שהספיקה לו הישיבה על הספסל והוא דרש לעזוב. בעקבות זאת, נחתם חוזה חודש עם השוער בו הובטח לו כי בעונה שלאחר מכן הוא הופך לשוער הראשון של הקבוצה ואמור לפתוח ב-70 אחוז מהמשחקים, ואם זה לא יקרה יוכל להשתחרר ללא תמורה. באותה העונה אגב, הוא שותף בעשרה משחקים בכל המסגרות.
ואז הגיע הקיץ לקראת עונת 2013/14. קליימן התכונן לטורניר היורו עד גילאי 21 שנערך בישראל כשוער הבכיר של הנבחרת, ובמקביל ידע שהוא השוער הראשון של הפועל תל אביב בעונה הבאה. המורל שלו היה גבוה מאוד, אלא שהחיוך נמחק מפניו במהלך משחקי היורו ללא קשר ליכולת המקצועית במדים הלאומיים. שעתיים לפני משחק הפתיחה נגד נורבגיה החלו לצוץ ידיעות באתרי האינטרנט על כך שרן בן שמעון אינו מעוניין בקליימן כשוער ראשון ואף נמצא במו"מ עם מספר שוערים. קליימן אמר אז לשחקנים בנבחרת: "איזו בושה שאני צריך לקרוא על זה ככה".
גם לפני המשחק המשחק השני של הנבחרת הצעירה ביורו נגד איטליה התפרסמו ידיעות ברוח דומה והשוער רתח. בצוות המקצועי שוחחו עימו וניסו לנתק אותו מכל הפרסומים בתקשורת והכותרות בנוגע לעונה הבאה. בן שמעון טען אז כי הוא לא מוכן ששוער יהיה בעל חוזה המבטיח לו הרכב ראשון, ולכן התעקש לייצר תחרות לקליימן. אלא שהאחרון חזר לאימונים והרגיש שלא יקבל את ההזדמנות מבן שמעון, שלא ערך עמו שום שיחה. שפת הגוף הייתה מאוד ברורה. כשהוחתם דני עמוס הכול כבר היה מובן לקליימן.
קליימן שוב החל את העונה כשוער שני. במחזור השלישי עמוס נפצע וקליימן החליף אותו ופתח בהרכב ב-11 משחקים רצופים. בתחילת הסיבוב השני שוב חזר לספסל לאחר התבוסה 4:0 לבני סכנין. גם בתקופה בה שיחק קליימן ברצף הוא טען בפני חבריו כי בן שמעון אינו נוסך בו ביטחון, ולאחר כל משחק הוא גוער בו ומלחיץ אותו. דני עמוס חזר לשער והפגין כושר ירוד, ואז החל ויכוח של ממש בין בן שמעון למאמן השוערים יום טוב טליאס לגבי השוער הראשון, ויכוח שגרם לפיצוץ הגדול בין טליאס לדני עמוס בקיץ האחרון, אגב. לאחר 11 משחקים רצופים בהם דני עמוס עמד בשער הגיע המשחק באשדוד, שם אומנם הפועל תל אביב ניצחה 4:5, אך יכולת חלשה מאוד של עמוס הביאה להחלטה להחזיר את קליימן אחרי שלושה חודשים בחוץ. המשחק היה הדרבי התל אביבי.
קליימן נפל בדרבי, בעיקר בשער הראשון של ערן זהבי שעבר לו בין הידיים וגם בשער ההפסד בזמן הפציעות לא היה ממוקם טוב. בן שמעון, לתחושת השוער, שוב חיפש שעיר לעזאזל. מספר ימים אחרי הדרבי ערך המאמן שיחה קשה עם קליימן. בשיחה הוא האשים את השוער הצעיר בבליינות ונתן לו להבין כי הוא בדרך חזרה לספסל. קליימן לא נשאר חייב והשיב: "אני לא מבין מה אתה רוצה ומאיפה אתה מביא את הדברים האלה? אני בליין? יש לי חברה שאני עומד לעבור לגור איתה. אני בקושי יוצא מהבית".
הסיפור מאחורי השיחה בין השניים הוא ההדלפה שלה. בן שמעון טען בפני הפועל תל אביב כי קליימן הדליף את השיחה. קליימן זעם על הטענות והראה לראשי המועדון הודעות טקסט שקיבל, לפיהן העיתונאים כבר ידעו את הפרטים וביקשו ממנו לאשר אותם. כאן נרשם הפיצוץ הסופי בין השוער למאמן, ובפלייאוף הוא לא זכה כמעט ליטול חלק, פרט למשחק אחד בגארבג' טיים. ביום בו עזב הוא אמר: "הם עשו הכול כדי שהקהל יחשוב שאני רציתי לעזוב את המועדון. זאת ההתנהלות בהפועל, כל שחקן שעוזב מלכלכים עליו ומוציאים אותו רע".
קליימן מצא בית בבית"ר, מקצועית וחברתית. הוא קיבל את אפודת השוער הראשון עם הרבה ביטחון וגב מהצוות המקצועי והבעלים. "אנחנו נהיה אתך גם בתקופות הקשות ,לא כמו בהפועל", הבטיח סולומון לשוער. קליימן עצמו חוזר ואומר לאנשים בבית"ר כי "זאת הפעם הראשונה שאני באמת מקבל הזדמנות אמתית". הוא מחובר חברתית כמעט לכל השחקנים ומבלה כמעט אך ורק איתם. בימים האחרונים אפילו התייעץ איתם מה לעשות כאשר אוהדי הפועל תל אביב יקראו לו. אחרי התייעצויות רבות סוכם כי קליימן בכל מקרה לא ירוץ או יתקרב לכיוונם, אבל למען הנימוס ירים את ידו. נשמע לכם איזוטרי? אולי. אבל בסיפור הזה הכל נפיץ ורגיש.