בוידאו: שליחנו לקליבלנד עם ההכנות לקראת המשחק הלילה
גיא גודס לא מבייש את הפירמה, מספרים אנשים שחזו באימונים של מכבי תל אביב החדשה. גודס, על פי העדויות, נראה סמכותי ודומיננטי; הוא הביא לג'וב החדש לא רק אנרגיות ורעב, אלא גם הרבה רעיונות מקצועיים חדשים.
הבעיה היא שגודס הפסיד כבר שני תארים, וישנם כאלו שמרננים שלדיוויד בלאט זה לא היה קורה.
הצל של בלאט ילווה את גודס עד להודעה חדשה (או לפחות עד שיזכה בתואר גדול) כפי שבמשך שנים ליווה את בלאט צלו של המנטור-לשעבר פיני גרשון. בלאט נזקק לשתי קדנציות במכבי ולפינאלה נסית אחת כדי להשתחרר מרוחו של גרשון ולהפוך בעצמו לאגדה מכבית.
רק פעמים בודדות בתולדותיה נאלצה מכבי תל אביב, בדומה לקיץ הנוכחי, להתמודד עם עזיבה של מאמן אייקוני: בקיץ 83', כשצביקה שרף החליף את רלף קליין ז"ל; בקיץ 92', כשיעקב אדלר החליף את שרף; בקיץ 01', כשבלאט החליף את גרשון לאחר הזכייה בסופרוליג; ובקיץ 06', כשנוון ספאחיה החליף את גרשון לאחר התפרקות השושלת השנייה (אפשר להזכיר גם את החלפתו של יהושע רוזין ז"ל בקליין ב-1970, אבל זו כבר פרה-היסטוריה).
אם ההיסטוריה חוזרת על עצמה, הרי שעל גודס לדעת שבכל המקרים הללו קרסו המחליפים תחת הררי הציפיות; וכי בשלושה מארבעת המקרים איבדו המאמנים החדשים תואר ישראלי אחד או שניים (שרף איבד גביע ב-84'; אדלר וקנטי איבדו גביע ואליפות ב-93'; ספאחיה איבד גביע ב-07' ובאליפות זכה בשנייה האחרונה. רק בלאט זכה בדאבל ב-02').
הלילה: מכבי תל אביב מתארחת אצל קליבלנד (1:00, 5+ לייב)
גיא גודס מודה: "ההמולה מסביב מפריעה להכנות לעונה"
צפו בראיון המשותף של גודס ובלאט: "מכבי יכולה להתעלות"
מה זה אומר? לכאורה, שלהחליף מאמן אייקוני ובפרט בקבוצה בעלת DNA ייחודי כמו זה של מכבי זו משימה בלתי-אפשרית.
"הקושי שבלהחליף מאמן אייקוני במכבי קשור לשני דברים", אומר מוטי דניאל, שחווה על בשרו כשחקן הקבוצה בתחילת שנות ה-90' את הזעזוע שהתלווה להחלפתו של שרף באדלר, ושהסתיים בעונת הדובדבנים הזכורה לשמצה. "קודם כל, המאמנים שהזכרת אימנו במכבי במשך שנים ויצרו מערכת יציבה עם הרגלים. שנית, כי המאמנים הללו, ובמיוחד בלאט, ידעו לעזוב אחרי שיא, וכשהסיבה המרכזית לעזיבה שלהם הייתה ההבנה שאת השיא הזה אפילו הם בעצמם לא יצליחו לשחזר".
שחקן אחר, שחווה את החלפתו של גרשון בספאחיה ב-2006/7, טוען שהשינוי הגדול הורגש מאחורי הקלעים, במידת החבל שהעניקו חברי ההנהלה למאמן החדש.
"לפיני היה קרדיט בלתי-מוגבל מההנהלה. כלפי ספאחיה הייתה הרבה פחות סבלנות", נזכר השחקן. "מכבי היא מערכת מיוחדת, שמרנית מאוד, וזה קשור בעיקר להנהלה. לוקח זמן לזכות באמון. כשפיני היה על הקווים כולם היו נינוחים, גם בתקופות הפחות טובות. עם ספאחיה ראית את הפרצופים ושמעת את הלחשושים כבר בהפסדים הראשונים. לכן יש לגודס רק דרך אחת לשרוד: להביא הצלחות מידיות. במכבי אין רגעי חסד. אם גודס לא יביא תוצאות, ובמכבי יתנהגו כמו שהם רגילים להתנהג בכאלו מקרים, אז זה בטוח לא ייגמר טוב".
ייתכן שאפשר לקטלג את המקרה של ספאחיה כייחודי משום שהקרואטי הוא המאמן היחיד ברשימת "מחליפי האייקונים" שהגיע למכבי מבחוץ. שרף, שהחליף את קליין, גדל במועדון הוא אימן נערים ונוער במכבי, שימש כעוזרו של קליין בקבוצה הבוגרת ואימן את קבוצת-הבת מכבי דרום; אדלר ובלאט הוקפצו לתפקיד המאמן מעמדת העוזר (שניהם שימשו כעוזרים במשך שנתיים); וגודס החזיק בתפקיד עוזר המאמן במכבי יותר מכל איש מקצוע אחר לפניו שש שנים במצטבר, תחת ארבעה מאמנים שונים (ספאחיה, קטש, שרף ובלאט).
ובמלים אחרות: הדעת נותנת שמידת ההיכרות המוקדמת של הנהלת מכבי עם מאמנה החדש משפיעה על מידת ביטחונה בו, מה שאמור להשפיע על אורך החבל שאמור להינתן לגודס. זה לא נכון בכל המקרים אדלר פוטר תוך כדי העונה בעקבות פיאסקו מקצועי, ובלאט היה רחוק בקדנציה הראשונה כחוט השערה מפיטורין לפני שנזרק בקיץ 03' בחזרה לכיסא העוזר (מהלך שהיה משול לפיטורין דה-פקטו) אבל הלוגיקה מובנת: אם יש מאמן שאמור ליהנות, איכשהו, מכמה ימי חסד, זה אמור להיות בן-בית כמו גודס. מאמן מבחוץ, לו פתח עם אובדן גביע ווינר והגביע הבין-יבשתי, כבר היה מרגיש את כיסאו מתחמם.
"מועדון מסדר הגודל של מכבי הוא מועדון עם הרבה שיקולים, וכוחות שונים שפועלים בתוכו, ודעות שמושכות לכיוונים שונים", אומר פסיכולוג הספורט נועם איל. "אין קול אחד שקובע שם, בטח שלא עכשיו. במצב כזה, בחירה של מאמן משקפת בדרך כלל את מאזן השיקולים הפנימי. במקרה של גודס אפשר לומר שלא הייתה להנהלה אפשרות אחרת: בסיטואציה שנוצרה אחרי העזיבה של בלאט, גודס היה חייב להתמנות למאמן. גודס הוא המינוי הכי מתאים כרגע, ולכן כל אפשרות אחרת הייתה מביאה לזעזועים גדולים עוד יותר. אחרי הרף של העונה שעברה, אם יש למישהו סיכוי לכל הפחות סיכוי לשרוד זה לגודס".
גור שלף מסכים עם המשפט האחרון. הוא היה קפטן הקבוצה כשבלאט החליף לראשונה את גרשון בקיץ 2001 וכשגרשון שב לעמדת המאמן על חשבונו של בלאט בקיץ 2003; והוא שימש כמנהל מכבי כאשר בלאט החליף את גרשון בקיץ 2010. הוא מכיר היטב את הסיטואציה ומכיר היטב את גיא גודס.
"יש הבדל גדול בין מצב שבו עוזב את מכבי מאמן גדול ובמקומו מגיע מישהו מבחוץ, כמו ספאחיה, לעומת מצב שהמאמן החדש מגיע מתוך המערכת", אומר שלף. "כשדיוויד החליף את פיני בפעם הראשונה הוא כבר היה איש מקצוע שעשה משהו לפני כן ושהיה חלק מכל ההישגים הגדולים של מכבי בשושלת הראשונה. גם גודס, כמו בלאט דאז, מחזיק בהרבה מניות בהצלחה של מכבי בעונה שעברה. זה בנאדם עם ותק של 13 שנה במכבי, כשחקן וכעוזר מאמן. הוא מכיר את האנשים ומגיע עם קרדיט מסוים, כך שנקודת הפתיחה של גודס טובה יותר מנקודת הפתיחה שהייתה לספאחיה ב-2007. מצד שני, השאלה היא כמה אורך רוח יהיה להנהלה כלפיו אם לא יהיו הצלחות. הוא אולי יקבל יותר חבל לעומת מאמן שהיה מגיע מבחוץ, אבל גם החבל הזה הוא לא אין-סופי".
היו עוד כמה מועדוני-על אירופאים שנאלצו להתמודד בשנים האחרונות עם עזיבה של מאמן אייקוני, ומעניין לראות כיצד הם הגיבו.
פנאתינייקוס היא הדוגמא הקלאסית; לפני שנתיים עזב אותה ז'ליקו אובראדוביץ', אחרי 13 שנים בהן הפך את הירוקים מקבוצה אירופאית צנועה לאימפריה הגדולה של היבשת במילניום השלישי. גם צסק"א חוותה טראומה עם עזיבתו בקיץ 2009 של אטורה מסינה (שמאז חזר, ושוב עזב), אחרי שהביא למוסקבה גביע אירופה ראשון (למעשה, שני גביעים) מאז 1971.
"פנאתינייקוס עשתה מהלך חכם אחרי העזיבה של ז'ליקו", מספר העיתונאי היווני אריס בארקאס. "קודם כל, היא לא לקחה מאמן ענק, שהציפייה ממנו הייתה יכולה להיות לשכפל את ההצלחה של אובראדוביץ' אלא החתימה מאמן פחות מוכר כמו פדולאקיס, ובכך שידרה לכולם שהיא מתחילה פרויקט חדש עם ציפיות צנועות יותר. ההנהלה אמרה שהמטרה היא לבנות קבוצה תחרותית ליורוליג, אבל בעיקר לזכות באליפות יוון. זה היה יעד בר-השגה, כדי שהמאמן החדש יוכל להימדד בפרמטרים נורמליים. כי ברור שלצפות מפדולאקיס לשחזר את מה שעשה אובראדוביץ' זה לא באמת אפשרי".
לדברי בארקאס, הדרך היחידה של מכבי לשרוד את העזיבה של בלאט תהיה עמידה איתנה של ההנהלה מאחורי גודס גם בתקופות הקשות. וזה אומר גם לעשות דבר שההנהלה של מכבי לא אוהבת לעשות: במקרה הצורך, לספוג בעצמה חלק מהאשמה ולגונן על המאמן.
"כשיש לך מאמן עם אישיות ענקית כמו ז'ליקו או בלאט, בנקודה מסוימת המאמן הופך למוקד של כל המערכת, לטוב ולרע: שמועות, ביקורות, הכל קשור למאמן. כי אם הקבוצה מפסידה, והמאמן הוא אובראדוביץ' או בלאט, הראשון שמאשימים הוא המאמן. היתרון הגדול של המאמנים הענקיים הללו היא היכולת שלהם לספוג ביקורות ולהגן על הקבוצה רק מעצם היותם שם. אבל את מי מאשימים כשיש מאמן צעיר? את ההנהלה. אם ההנהלה תדע לספוג את הביקורות ולא להעביר את הלחץ לגודס, יש לה סיכוי לצאת לדרך חדשה. לכאורה זו לא צריכה להיות בעיה מבחינת ההנהלה של מכבי, כי לדעתי מחוץ לישראל אף אחד באירופה לא מצפה ממכבי לעשות משהו דומה לעונה שעברה והסיבה המרכזית היא שבלאט לא שם".
צסק"א פעלה באופן דומה: אחרי העזיבה של מסינה הפחיתו הרוסים בתקציב והורידו ציפיות. גם צסק"א מינתה במקום מסינה מאמן מקומי יבגני פשוטין; אולם למרות שפשוטין הוביל את הקבוצה לפיינל פור (הפסד בחצי-הגמר לברצלונה), הוא נשלח הביתה בתום העונה.
"הרגש והלחץ בצסק"א מזכירים את מכבי", אומר ולדימיר מוז'ייצב, עיתונאי ופרשן הכדורסל של היומון "ספורט אקספרס". "אם חושבים על העונה של פשוטין, היא הייתה יחסית מצוינת; פיינל פור, זכייה באליפות ובגביע רוסיה וב-VTB. וזה למרות שצסק"א חתכה 40% מהתקציב ובנתה קבוצה צעירה. אבל פשוטין עזב, ובשנתיים הבאות עברו בצסק"א שלושה מאמנים (דולה וויושביץ', דימיטרי שאקולין, יונאס קזלאוסקאס), שהצליחו במידה משתנה וויושביץ' היה חתום על הפיאסקו ב-2011 (הדחה מהיורוליג כבר בשלב הבתים המוקדם, א.ג.), קזלאוסקאס הפסיד בגמר היורוליג (לאולימפיאקוס, א.ג.). מעל כולם ריחף תמיד הצל של מסינה, עד שהקבוצה החזירה אותו.
"מסינה היה דמות מיתולוגית בצסק"א לא רק בגלל ההצלחות שהביא, אלא בגלל שכמו בלאט, הוא דרש שכל דבר במועדון יעבור דרכו", מוסיף מוז'ייצב. "צריך זמן וסבלנות כדי להתאושש מעזיבה של דמות כזאת, אבל צסק"א ומכבי סבלניות רק ביחס למנצחים. השאלה ביחס לשתי הקבוצות האלה היא: מה זו הצלחה? אם נהיה ריאלים, אני חושב שאם מכבי תגיע העונה לפיינל פור זו תהיה הצלחה גדולה. גם רבע גמר זו מטרה טובה עבורה. מצד שני, בקבוצות כמו מכבי וצסק"א כל דבר שהוא פחות מזכייה ביורוליג יכול להיתפס ככישלון. וכדי להתקרב להישג מהעונה שעברה, כפי שזה נראה בינתיים, מכבי תצטרך יותר מסתם מזל. אבל אתה יודע מה, אנחנו מסתכלים על העונה שעברה של מכבי, ועל הסיפור עם ז'לגיריס לפני עשר שנים, וכל הסיפורים המדהימים שקרו לה בין לבין, ואומרים אצלנו שמכבי היא הקבוצה של אלוהים. אז אולי אלוהים יעזור למכבי לזכות שוב ביורוליג, והפעם הוא יעזור לגודס כמו שהוא עזר לגרשון ולבלאט".
ohad@walla.net.il