תקציר הפרקים הקודמים
מאזן בעונה שעברה: 32:50, מקום שביעי במערב
סיימה את העונה: הפסידו לאוקלהומה סיטי 4:3 בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
הדובים פתחו את העונה בצורה רעה. אחרי חמישה הפסדים בשמונת המשחקים הראשונים, הם הצליחו סוף סוף ליצר רצף נחמד של 4 ניצחונות. אלא שאחרי הניצחון הרביעי הם איבדו את מארק גאסול לתקופה של כמעט חודשיים. בלעדיו הם השיגו רק פעם אחת שני ניצחונות רצופים, וכשהוא חזר ב-14 בינואר הם היו במאזן 19:18 ורחוק מאוד מהפלייאוף במערב. איתו הם סיימו את העונה בריצה מטורפת של 13:32. הם הגיעו ל-50 ניצחונות שהספיקו להם רק למקום השביעי במערב, וגם את הפלייאוף הם הבטיחו בפוטו פיניש אחרי ניצחונות על דאלאס ופיניקס במחזורים האחרונים. לכולם היה ברור שממפיס שווה יותר מהמקום שלה, והמפגש עם אוקלהומה סיטי הבטיח וגם קיים. ארבעה משחקים בסדרה הוכרעו רק בהארכה. ממפיס הצליחה לנצח פעמיים בחוץ. במשחק שישי בבית היא הובילה בסדרה 2:3 אבל לא הצליחה לסגור אותה. קווין דוראנט והכישרון העודף של הת'אנדר ניצחו את הסדרה. העונה והפלייאוף בעיקר הדגישו את החשיבות של הסנטר הספרדי לממפיס. בלעדיו הקבוצה לא הסתדרה, איתו היא הסתכלה בעיניים לקבוצה השנייה בטיבה באזור.
אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון
באו: וינס קרטר (חופשי מדאלאס), ג'ורדן אדמס (רוקי מהדראפט), ג'ארנל סטוקס (רוקי, מהסיבוב השני של הדראפט), מייקל ביזלי (חוזה לא מובטח).
עזבו: אד דייויס (חופשי, ללייקרס), ג'יימס ג'ונסון (חופשי לטורונטו), מייק מילר (חופשי לקליבלנד), ג'מאל פרנקלין (שוחרר)
הקיץ של ממפיס התחיל בבלגן ארגוני קטן. ה-CEO ג'ייסון לווין פוטר, והחשד היה שיחד איתו ילכו ג'ון הולינג'ר שמשמש עוזר GM ודייב ייגר, המאמן. ייגר כבר כמעט סיכם במינסוטה שרצתה אותו כמאמן ראשי, אבל בסופו של דבר, לאחר פגישה עם הבעלים הוא נשאר בממפיס, והחוזה שלו אף הוארך בשנה נוספת.
בגזרת השחקנים כמעט לא היו דרמות גדולות. ג'יימס ג'ונסון, שתרם יפה ברוטציה של ממפיס העדיף לחתום בטורונטו. מייק מילר חזר לרדוף טבעות באוטובוס האליפויות של לברון. שני העוזבים האחרים לא ממש מצאו דקות ברוטציה של ממפיס. את מקומם של מילר וג'ונסון אמור לתפוס וינס קרטר. קרטר בן ה-37 חידש ימיו כקדם בדאלאס, וזה שכנע את הגריזליס לתת לו חוזה בסך 12 מיליון דולר לשלוש עונות. בנו אודריך הוחתם גם הוא על חוזה לעונה אחת, וישמש כרכז שני, לפחות עד שניק קלאת'ס יסיים את עונש ההשעיה מ-15 משחקים בעקבות הפרת תקנון הסמים של הליגה. ג'ורדן אדאמס ינסה לתת כמה נקודות מהספסל, וג'ון לואר וג'ארנל סטוקס יתחלקו בדקות שהשאיר אד דייויס.
אמרתי כמעט, וזה בזכות ההחתמה של מייקל ביזלי. אחרי שעבר בין כמה קבוצות, חתם ביזלי על חוזה לא מובטח בממפיס (הקבוצה יכולה לשחרר אותו אחרי מחנה האימונים), והגריזליס יהיו אחראים השנה על פרויקט השיקום הגדול של הליגה. מיאמי, מיניסוטה, פיניקס, ושוב מיאמי כבר נכשלו. לאף אחד אין ספק שלבחור יש את הכשרון להיות שחקן בליגה, אבל הברגים בראש מסרבים להסתדר. זה בהחלט שידוך מעניין, כיוון ששחקן כמו ביזלי יכול לשדרג את ממפיס בצורה יוצאת דופן. הוא הופך את הקו הקדמי שלה לגבוה, אתלטי, והתקפי מאוד, ויושב בדיוק על הבעיה הכי גדולה של ממפיס, סקורינג. אם זאק ראנדולף, אחד שגם היו לו לא מעט בעיות התנהגותיות בצעירותו ייקח אותו תחת חסותו, זה יכול להצליח. גם אם זה לא יצליח, ורוב הסיכויים שזה לא יצליח, זה בהחלט יהיה מעניין.
בסופו של דבר ממפיס ממשיכה להתבסס על אותם שחקנים עם שינויים קטנים בכל קיץ. זאק ראנדולף ומארק גאסול בפנים, מייק קונלי על ההגה, וטוני אלן כבולדוג הגנתי. קורטני לי שהגיע במהלך העונה שעברה שיפר מאוד את הקליעה מבחוץ של החמישייה הראשונה. טיישון פרינס המשיך לפתוח, אבל הדקות הצטמצמו ככל שהעונה התקדמה. אחרי שהגיעו לגמר המערב לפני שתי עונות, והסתכלו לאוקלהומה סיטי בעיניים בעונה האחרונה, בממפיס לא חושבים שצריך שינוי גדול מדי, רק כמה קטנים. בסך הכל רוב השחקנים שלהם נמצאים בשיאם, או מעט מעבר לשיא, אבל כוחם עוד במותנם, ולכן, מה שהיה, הוא שיהיה.
מה מי מו
חמישייה: מייק קונלי, קורטני לי, טוני אלן, זאק ראנדולף, מארק גאסול
ספסל: טיישון פרינס, וינס קרטר, קווינסי פוינדקסטר, קוסטה קופוס, בנו אודריך, ג'ורדן אדמס, ג'ון לואר, ניק קלאת'ס, ג'ארנל סטוקס, מייקל ביזלי.
מאמן: דייב ייגר, עונה שנייה בממפיס ובליגה.
מועמד לפריצה: קורטני לי עשה מיני פריצה בעונה הקודמת. בבוסטון הוא היה קבור ברוטציה וכמעט לא קיבל דקות. בממפיס הוא הוקפץ לחמישייה ושיחק 30 דקות למשחק. זה הספיק לו בשביל להחזיר 11 נקודות ב-47% מהשדה. מהשלוש היה לו קשה יותר, עם 34.5%. לא מדהים, אבל סביר. לעונה הקרובה הוא יגיע אחרי מחנה אימונים עם הקבוצה והמאמן. הוא אמור להיות מתואם יותר עם השחקנים סביבו, והציפייה היא שהוא יקלע טוב יותר וייקח על עצמו יותר. אחרי עונת רוקי טובה באורלנדו, לי נדד המון בליגה (ניו ג'רזי, יוסטון, בוסטון ועכשיו ממפיס). הגם שרשם מספרים יפים בחלק מהקבוצות, באף אחד מהן הוא לא היה במעמד כמו שיש לו בממפיס, שחקן חמישייה עם דקות מובטחות. הוא לא אמור להוביל את הקבוצה הזו, אבל לשחק 30-35 דקות למשחק, להעלות קצת את הממוצעים, ולקלוע טוב יותר מ3.
מועמד לדעיכה: טיישון פרינס דועך כבר מספר שנים. השחקן בן ה-34 מאבד כל עונה כמה דקות משחק, וגם הממוצעים שלו יורדים בהתאם. בעונה האחרונה הוא עדיין פתח בכל 76 המשחקים ששיחק, וקיבל 25 דקות משחק מכובדות, מדורג חמישי בקבוצה. הבעיה היא שהתפוקה שלו מביכה. 6 נקודות למשחק אומרות שיש 11 שחקנים שבממוצע למשחק קלעו יותר עבור הקבוצה. עם קורטני לי, טוני אלן, וינס קרטר, ואולי חזרה של קווינסי פוינדקסטר, הדקות של פרינס ירדו עוד, וכנראה שהשחקן גם יעבור לספסל.
אקס-פקטור: וינס קרטר מהווה את כל כוח האש שיש לממפיס על הספסל. פרינס מעבר לשיא ומעולם לא היה שחקן התקפה גדול, פונדקסטר חוזר אחרי פציעה קשה, אודריך לא יצליח לשחזר את היכולת מהפלייאוף האחרון, ואדמס עדיין צעיר בשביל לתרום ביציבות. אם קרטר יתרום נקודות בספרות כפולות, הוא יאפשר יותר מנוחה לשחקני החמישייה, ויותר ניצחונות לממפיס. אם קרטר יתקשה, ייגר יצטרך למתוח את הדקות של שחקני החמישייה, וזה יקשה על הקבוצה להתקדם במערב.
ולכדור הבדולח
תסריט אופטימי: החמישיה הראשונה של ממפיס מייצרת פערים, והספסל מצליח לשמור עליהם. קרטר וביזלי מספקים נקודות מהספסל, ופוינדקסטר מצטרף בריא. ממפיס מוצאת מקום ברביעיה הראשונה של המערב, והפעם מול יריבה נחותה ועם יתרון ביתיות, היא לא מתקשה לעבור את הסיבוב הראשון.
תסריט פסימי: החמישייה הראשונה שומרת את המשחק צמוד, אבל ברגע שהספסלים עולים למגרש, היריבות בורחות. וינס משחק בהתאם לגילו, ביזלי לא צולח את מחנה האימונים, ופונדקסטר לא חוזר לכושר. העומס על שחקני החמישיה גורם לפציעות, וממפיס הופכת לבית חולים נייד. היא מתרחקת מהפלייאוף, והפעם אין לה את היכולת להפוך את העונה כמו בעונה שעברה.
תחזית: גאסול, ראנדולף וקונלי שווים פלייאוף. הם הוכיחו את זה בכל אחת מהעונות האחרונות. הבעיה היא שהם משחקים בבית הכי חזק בליגה, והסגל הנוכחי לא מספיק בשביל לשחזר את ההגעה לגמר המערב. אין ספק שהצלחה של ביזלי בשלב הזה של הקריירה תהיה הפתעה גדולה, אבל ללא ספק סיפור סוחט דמעות.
