לקראת סוף שנת 2013 ביצע פפ גווארדיולה את הניסיון הראשון. הוא שוחח עם צ'אבי אלונסו והציע לו לסרב לחוזה חדש בריאל מדריד כדי להצטרף בקיץ לבאיירן מינכן. כשחקן חופשי. הקשר עשה חושבים, אך בסופו של דבר החליט לדחות בנימוס את הרעיון של המאמן הקטלאני ולשמור אמונים לבלאנקוס. אותה שיחה דווקא האיצה את המגעים הממושכים מול ריאל שנתקעו לכמה חודשים, וב-8 בינואר כבר נחתם בין הצדדים חוזה לשנתיים נוספות. חתום, אך לא גמור.
צ'אבי אלונסו נפרד מריאל מדריד: "זו ההחלטה הקשה בחיי"
הערב: באיירן מתארחת אצל שאלקה (19:30, ספורט 2)
גם החבר אלברו ארבלואה מעוניין לעזוב את ריאל מדריד
בשבוע שעבר נעשה הניסיון השני. גווארדיולה שוב פנה באופן אישי לצ'אבי אלונסו, שהפעם מצא עצמו בעמדה שונה לגמרי. האתגר הגדול עם ריאל הושלם במלואו לאחר הזכייה בדסימה, מקומו בהרכב כבר לא מובטח ומעמדו בחדר ההלבשה הורע. בהתאם לסיטואציה, גם התשובה הייתה אחרת לגמרי. מסע השכנועים של גווארדיולה צלח, וביום רביעי בבוקר פנה אלונסו לנשיא המועדון פלורנטינו פרס וביקש ממנו את ברכת הדרך למה שהוא הגדיר כ"החלטה הקשה ביותר שקיבלתי בחיי".
פרס נותר המום והשהה את תשובתו, אך גם הוא לא יכול היה לסרב לג'נטלמן הבאסקי. כך, יום שהחל בהודעת פרישה רשמית מנבחרת ספרד, הסתיים עם סיכום מהיר ומפתיע בבאיירן מינכן. מה הוביל לאחת ההעברות המסעירות של הקיץ?
חמש שנים שיחק צ'אבי אלונסו בקבוצת נעוריו ריאל סוסיאדד. לאחר מכן המשיך לחמש שנים בליברפול, שב-2009 נאותה למכור אותו לריאל מדריד תמורת כ-35 מיליון יורו. גם הקדנציה בבירת ספרד נמשכה חמש שנים, כשהיעד במסגרת תכנית החומש היה הדסימה - גביע האלופות העשירי עליו חלמו הבלאנקוס מאז הוולה של זינדין זידאן ב-2002. אלונסו ספג צהוב בגומלין של חצי הגמר מול באיירן ולכן לא יכול היה ליטול חלק בגמר הגדול נגד אתלטיקו מדריד. ועדיין, אחרי 236 הופעות במדי ריאל, דווקא במשחק בו כלל לא השתתף הוא סיפק את הרגע הבלתי נשכח מכולם. מיד לאחר שגארת' בייל השלים את המהפך בהארכה בליסבון, הקשר האלגנטי חנוט בחליפת שלושה חלקים יוקרתית - זינק מעל המעקה, ניתר מהיציע אל המגרש ובריצת אמוק הצטרף לחבורה הצוהלת בלבן. הוא חזר למקום מושבו כדי להמתין לשריקה האחרונה, לא לפני ששלהב את הקהל בטירוף. ב-2009 לא האמינו שיש בו את זה. ב-2014 לא היה יותר מדרידיסטה ממנו.
אותה חצי דקה של אקסטזה, שבהמשך עלתה לו בעונש הרחקה מהסופרקאפ האירופי, סימלה גם את תחילת הסוף של צ'אבי אלונסו במדריד. אחרי שתי עונות נטולות שערים ורוויות פציעות, הקשר שבנובמבר יחגוג יום הולדת 33 כבר לא נחשב למניה בטוחה. הוא עדיין מוסר יותר מכל אחד אחר בליגה הספרדית ואין שחקן מדויק ממנו בכדורים ארוכים מאז 2009 (1,173 כאלה; רק לשוער בילבאו גורקה איראיסוס יש יותר) אבל גם המונדיאל הוכיח ששיאו מאחוריו. קרלו אנצ'לוטי בחר לרענן את מרכז השדה באמצעות צירופו של טוני קרוס הנפלא, ושלח עוד רמז עבה לכיוונו של אלונסו.
המסר היה ברור: קרוס הוא בעל הבית החדש, יתר הקשרים המרכזיים יתחרו על המקום לצדו. למרות זאת, אלונסו אמור היה להישאר. סמי חדירה היה האיש ממנו ניסתה ריאל להיפטר, אבל דרישות השכר המופרכות שלו מנעו מעבר לארסנל וגרמו גם לקבוצות אחרות לסגת. אפילו אסייר יראמנדי הוזכר כמועמד לעבור לאתלטיק בילבאו. אלונסו שיחק, אבל הציוות שלו עם קרוס ולוקה מודריץ' לא צלח במשחקי הסופר קופה מול אתלטיקו וההופעה המרשימה ביותר של ריאל הייתה דווקא בלעדיו נגד סביליה. בסופו של דבר, אלונסו הוא זה שפינה את המקום. מרצון. הוא כבר עשה את שלו במועדון, היה שותף להשגת הדסימה ובער בו הצורך באתגר חדש. "הוא רצה לחוות ליגה אחרת, אבל עדיין להיות בטופ האירופי", הסבירו בתכנית הטלוויזיה של "לה ססטה", שם הפתיעו את הצופים כשהודיעו: "צ'אבי אלונסו חובר לפפ גווארדיולה".
לא רק ההגעה של קרוס דחקה את אלונסו החוצה. הסיפור, כך מתברר, מורכב הרבה יותר. חדר ההלבשה של ריאל מדריד מפולג כבר יותר משנתיים, מאז שאיקר קסיאס התקשר לצ'אבי מברצלונה במטרה להרגיע את המתח בין שני המועדונים היריבים. כזכור, משחקי הקלאסיקו החמים בתקופת מוריניו-גווארדיולה והתבטאויות כאלה ואחרות מצד שחקנים ואנשי צוות, הלהיטו את האווירה ויצרו קרע עמוק שרק החברים מהנבחרת הצליחו לאחות. אותה שיחה ניקתה את השולחן וסייעה לספרד לזכות ביורו 2012, אך את מוריניו היא פשוט הרתיחה. הפורטוגלי סימן את איקר, בעוד הקפטן כעס על השחקנים שלא גיבו אותו ולקחו את הצד של המאמן. השניים הבולטים היו אלברו ארבלואה וצ'אבי אלונסו.
ארבלואה ואלונסו הפכו לצמד-חמד כששיתפו פעולה בליברפול. בקיץ 2009, שבוע אחרי שהמגן הימני חזר לקבוצה בה גדל, גם הקשר הבאסקי חתם. בינואר 2013 הפך דייגו לופס לצלע השלישית של החבורה, שבילתה יחד בארוחות שבועיות עם בנות הזוג ובחופשות משותפות. קבוצה קטנה שנותרה מלוכדת גם לאחר שמוריניו חזר לצ'לסי. ארבלואה היה היחיד שהתעמת תקשורתית עם קסיאס, ובתחילת החודש הגדיל לעשות כאשר צייץ בטוויטר כתבה בה נטען ש"קסיאס הוא סרטן בתוך הקבוצה".
המגן אמנם התנצל באופן פומבי, אבל שימו לב מה קרה מאז: דייגו לופס שוחרר מהסגל והצטרף בהעברה חופשית למילאן; אנחל די מריה, עוד אחד מיקיריו של מוריניו, נמכר למנצ'סטר יונייטד ובמכתב הפרידה טען שהיו גורמים שלא רצו אותו במועדון; וההרעשה הגדולה הגיעה עם מכירתו של אלונסו לבאיירן מינכן. עד כמה הדברים קשורים? תשפטו בעצמכם. בשורה התחתונה: ארבלואה נשאר לבד. אין פלא שגם הוא רוצה לעזוב.
באיירן מינכן ניצלה את המצב העדין כדי לבצע החתמה יעילה תוך 24 שעות. עוד החתמה יעילה. רוברט לבנדובסקי הגיע בהעברה חופשית, גם סבסטיאן רודה. על חואן ברנאט שילמה באיירן כ-10 מיליון יורו ועל פפה ריינה עוד 3 מיליון. מהדי בנעטיה, הרכש היקר של הקיץ בבונדסליגה, נרכש ב-26 מיליון יורו מרומא ועוד 10 מיליון שולמו לריאל מדריד על צ'אבי אלונסו. סך הכול: 49 מיליון יורו על שישה שחקנים. פחות ממה ששילמה פריס סן ז'רמן על דויד לואיז, למשל. נכון, אלונסו מתקרב לגיל 33 וישתכר כ-6 מיליון יורו לעונה, אך צירופו בכל זאת מלמד על המדיניות המחושבת של באיירן ומהווה פתרון מיידי לבעיה הבוערת במרכז המגרש.
הקרע ברצועה הצולבת של חאבי מרטינס והקושי של טיאגו אלקנטרה ובסטיאן שווינשטייגר לחזור מפציעות, אילצו את גווארדיולה לחזור לסיבוב נוסף בחלון ההעברות. עם כל הכבוד לילד ג'אנלוקה גאודינו ולניסיון החדש להעביר את דויד אלאבה למרכז השדה, נורות האזהרה הבהבו בעקבות ההפסד בסופרקאפ לדורטמונד והדקות הלחוצות במחזור הפתיחה מול וולפסבורג. הייתה מחשבה ללכת על גוקאן אינלר מנאפולי, היו"ר קרל היינץ רומניגה דחף לכיוון של סמי חדירה, אבל גווארדיולה התעקש על אלונסו. הוא תמיד אמר שמדובר בשחקן שישמח לאמן. המאמן התעניין באפשרות לצרפו עוד בהכנות לעונה הראשונה וכאמור פעם נוספת בחורף. עכשיו הגיעה שעת הכושר.
אז המושבה הספרדית בבוואריה גדלה לחמישה שחקנים, כשבאיירן מקבלת קשר עתיר ניסיון (אלוף עולם ופעמיים אלוף אירופה עם נבחרת ספרד, זכה בצ'מפיונס ליג עם ליברפול וריאל), כזה שמסוגל להכתיב את הקצב ומחזיר לה את מימד המסירות הארוכות שדי נעלם עם העזיבה של קרוס. אלונסו, בגילו ובכושרו, הוא שחקן של 25-30 משחקים בעונה בכל המסגרות. פפ לא צריך יותר מזה. "צ'אבי יכול לשחק עוד שנתיים בטופ האירופי", הסביר המנהל הספורטיבי מתיאס זאמר את הבחירה. וריאל? היא בסופו של דבר הכניסה בקיץ הזה יותר כסף מאשר הוציאה, למרות עסקת הענק של חאמס רודריגס, אך נפרדה מאחד האנשים הבולטים, המוערכים והאהובים שהיו במועדון. עוד שחקן מפתח שעוזב אחרי הזכייה בדסימה. אחד יותר מדי?
