רופא אליל: על פיליפו אינזאגי במילאן

"הוא נולד בנבדל", שחרר בזמנו אלכס פרגוסון אמירה מפורסמת על פיליפו אינזאגי. ספק אם היה בתולדות הכדורגל חלוץ שנתפס מספר פעמים רב יותר באופסייד, אך מצד שני הוא גם שבר את המלכודות באופן קבוע כדי למצוא את עצמו לבדו מול השוער ולשים את הכדור ברשת. עניין של לקחת סיכונים ולחפש את התזמון הנכון. לפעמים אתה לא מחכה מספיק, רץ מהר מדי, והקוון מרים את הדגל, ולפעמים אתה מצליח לתפוס את ההגנה עם המכנסיים למטה.

עם 70 שערים בליגת האלופות, שני רק לראול, אפשר להגיד שפיפו הצטיין בעבודתו. כעת, כאשר הוא מתחיל הרפתקה חדשה ומרתקת על הספסל של מילאן, נדמה שהוא שוב חי על הקצה. ההימור, בקדנציה הראשונה כמאמן קבוצה בוגרת כלשהי, עצום, במיוחד אם לוקחים בחשבון את הסגל הבעייתי שעומד לרשותו. האם הוא לא היה סבלני מספיק ומיהר לדהור להתקפה, רק כדי להיתפס בנבדל ? או אולי, בהיותו שועל קרבות ותיק על הדשא שתיכנן את צעדיו זמן רב מראש, הוא ידע לבחור את הרגע הנכון ויפתיע את כולם עם כדור בחיבורים, כלומר עם העפלתה של מילאן לליגת האלופות?

למעשה, אינזאגי הרגיש בשל למשימה מיד אחרי שתלה את הנעליים ביולי 2012 ומונה למאמן הקבוצה הצעירה של המועדון. יש שיגידו כי בשנתיים שחלפו מאז הפך פיפו לחתרן בלתי נלאה ופעל מאחורי הקלעים, במיוחד בשיחותיו עם סגן הנשיא אדריאנו גליאני, כדי לפלס את דרכו מהר ככל האפשר. מסימיליאנו אלגרי, שנהנה מאוד להשתמש בשירותיו כשחקן, לא בדיוק התלהב מגישתו כיריב פוטנציאלי, והמשבר הראשון ביניהם הגיע שבועות ספורים אחרי שאינזאגי התחיל לעבוד עם הקבוצה עד גיל 17.

בוקר אחד בספטמבר 2012 הגיע אלגרי כדי להתרשם מקרוב מהעתודה הצעירה של המועדון. "אנחנו באמצע האימון, והוא לא צריך להפריע. שיעמוד בצד", דרש אינזאגי, תוך שהוא דורש למנוע את כניסת המאמן לדשא. אלגרי לא אהב זאת בלשון המעטה, ולפי הפרסומים בתקשורת הרוחות התלהטו. "אתה רוצה לתפוס את המשרה שלי!", הטיח אלגרי באינזאגי. "ברור שאתפוס את מקומך, ואעשה עבודה טובה יותר", חייך פיפו, הוסיף: "אל תהרוס את האימון, אצלנו בניגוד אליך מתייחסים לאימונים ברצינות".

התוצאות באמת היו רציניות. במרץ 2013 זכו הנערים של מילאן בגביע סקופיניו, אחרי ניצחון 2:3 קשה על זניט בגמר, ואינזאגי לא ידע את נפשו מרוב אושר. "חגגתי כמו אחרי הזכייה בליגת האלופות", אמר המאמן. הוא קודם לקבוצה עד גיל 19 והצעיד אותה בפברואר האחרון להנפת גביע ויארג'ו, טורניר יוקרתי מבחינת האיטלקים, לראשונה מאז 2001. "נשמור את ההישג הזה בליבנו לנצח. אני בטוח שסילביו ברלוסקוני ואדריאנו גליאני מרוצים שעמדנו בציפיות שלהם", הצהיר אינזאגי אחרי הניצחון על אנדרלכט בגמר.

אם גליאני היה קצת יותר חזק במועדון בימים אלה, אינזאגי היה מקבל את המפתחות לקבוצה הראשונה עוד לפני המפגש מול אנדרלכט. אלגרי, ששרד באופן מופלא בתפקידו עד ינואר, פוטר בסופו של דבר אחרי הפסד מביך לססואולו. סגן הנשיא הפעיל את כל כובד משקלו כדי לקדם את בן טיפוחיו כבר אז, אלא שמשפחת ברלוסקוני רצתה אחרת. הבת ברברה, שנכנסה לעימות חזיתי עם גליאני כמעט בכל נושא אפשרי, תמכה במועמדותו של קלארס סיידורף, וברלוסקוני האב הסכים איתה. ההולנדי, שעדיין שיחק במדי בוטאפוגו בברזיל ונהנה מכל רגע, שוכנע לפרוש כדי לקבל את הזדמנות חייו וחתם עד 2016. בדיעבד, היתה זו טעות מצדו. למרות שיפור משמעותי בתוצאות ובצבירת הנקודות, סיידורף איבד במהירות מסחררת את התמיכה בהנהלה ופוטר. יש הטוענים כי גם הפעם פעל אינזאגי ללא לאות כדי לקבל את משרתו.

הסיבה המרכזית למפלתו של סיידורף נעוצה ביחסי אנוש. האישיות החזקה והדומיננטית שלו, והנטייה לעמוד על שלו ולא לסתום את הפה, אשר באו לידי ביטוי גם במהלך הקריירה כשחקן יכולות היו להביא אותו רחוק, אך עמדו בסופו של דבר לרועץ. סיידורף קומם את השחקנים נגדו כאשר סיפר למנהיג האולטראס של המועדון על כוונתו לזרוק כמעט את כל הסגל מהקבוצה. יחסיו עם מאורו טאסוטי, אגדה במועדון בזכות עצמו ועוזרם הנאמן של קרלו אנצ'לוטי ואלגרי, עלו על שרטון במהירות מסחררת. סיידורף ניסה להגביל את סמכויותיו, ובין היתר אסר עליו לקום מהספסל במהלך המשחקים. "רק אני יכול לעשות זאת", קבע ההולנדי במסמך ביזארי למדי שנשלח בדואר האלקטרוני לתיבה של טאסוטי בשלוש לפנות בוקר. סיידורף לא הסתפק בכך – הוא התקשר לעוזרו, העיר אותו משינה ואמר: "תבדוק את המייל, שלחתי לך כללי התנהגות". לא מפתיע כי הרבה לפני סיום העונה הודיע טאסוטי להנהלה: "אם סיידורף נשאר, אני עוזב".

סיידורף התעלם מגליאני והתקשר ישירות לברלוסקוני בכל נושא בניגוד לנהלים שהשתרשו במועדון. אלא שגם הנשיא לא היה שבע רצון ממנו כי המאמן לא הקשיב לעצות הטקטיות שלו. האווירה במועדון הייתה מתוחה במיוחד, וגם גורלו של סיידורף נחרץ עוד לפני סיום העונה, אף שכמעט הצליח להעפיל לליגה האירופית. בשלב זה נכנס גליאני לפעולה ודחף את אינזאגי עד הסוף, גם אם גורמים מסוימים העדיפו מאמן מנוסה יותר, כמו לוצ'אנו ספאלטי או אונאי אמרי. השיקול הכספי, שמשפיע מאוד על מדיניות מילאן בכל התחומים, היה מרכזי בהחלטה הסופית, אבל כולם התייצבו מאחורי המינוי של אינזאגי. הפופולריות שלו בקרב האוהדים, שהעריצו אותו במשך 11 שנים כשחקן, גרמה למהלך להיות קל הרבה יותר.

מבחינת גליאני, היה זה חלום שהתגשם. בינואר, אחרי שבועיים אחרי שסיידורף מונה לתפקיד, ביקשה ססואולו להחתים את אינזאגי כמאמנה החדש, אבל סגן הנשיא סירב בתוקף. "ידידי הטוב פיפו הגיע למשרדי הבוקר, ואמרתי לו שאנחנו לא מוכנים לשחררו. אני מצטער בשביל ססואולו כי הנשיא שלה הוא חבר טוב ואוהד מילאן, אבל פיפו הוא מאמן הקבוצה הצעירה שלנו, הוא אגדה במועדון ולא עוזב לשום מקום", הוא אמר אז. גם פיפו עצמו לא רצה לעזוב והמתין להזדמנות שלו. עכשיו היא הגיעה, והוא ניגש לעבודה במרץ רב.

הבכרות זרמו מכל עבר. ג'נארו גאטוזו, שלא בדיוק הצליח בקריירת האימון הצעירה שלו עד כה, שיבח את חברו לשעבר: "פיפו נועד להיות מאמן. הוא היה במקום הנכון כשחקן כי הוא למד את היריבות יותר טוב מכולם. זה טבעי שנתנו לו כבר עכשיו את הקבוצה הראשונה". אלסנדרו דל פיירו, שכיכב עם אינזאגי ביובנטוס במשך ארבע עונות עד 2001, התלהב גם הוא: "זה הימור גדול, אבל ברלוסקוני הלך על בחור שחי כדורגל 24 שעות ביממה. אין לי מושג כיצד זה יעבוד, אבל אני מאחל לפיפו הצלחה כי זכיתי בתארים רבים לצדו".

המטרה הראשונה היתה לשקם את האווירה בחדר ההלבשה, ולפי הדיווחים הראשוניים שמגיעים ממילאנו ייתכן שהעניינים זזים בכיוון הנכון. "אני רוצה ליצור קבוצה חיובית שמשחקת כדורגל עם כל הלב ושואפת לנצח. אלה שנותנים את המקסימום באים על שכרם בסופו של דבר. האוהדים יכולים להיות בטוחים שנילחם ונעשה כל שביכולתנו. מטרתנו היא להחזיר את הקהל לסן סירו ולגרום לו להזדהות איתנו", אמר אינזאגי. ברלוסקוני שידר מסרים דומים בביקור במתקן האימונים בשבוע שעבר: "הכדורגל השתנה, ואנחנו לא יכולים להתחרות כלכלית עם השייח'ים, אבל עם משחק יפה והקרבה הכול אפשרי".

לפיכך, לא הצטער אינזאגי לראות את מריו באלוטלי עוזב לליברפול, קל וחומר אחרי העימותים הרבים ביניהם בחודשיים האחרונים. החלוץ ביקר את שיטת האימונים והסגנון של המאמן החדש, וצוטט באומרו לפיפו: "איך לעזאזל נבקיע שערים אם נשחק כך?". אחרי מכירתו, קבע אינזאגי: "אנחנו מפסידים שחקן גדול, אבל נרוויח לא מעט ברוח הקבוצתית וברעב להצליח". הוא יעדיף לסמוך על ג'אמפאולו פאציני, שלא מפסיק לשבח את המאמן החדש ומבטיח ללמוד ממנו משהו חדש בכל יום. "אינזאגי שם לב לכל פרט קטן", העיד פאצו.

התוצאות במשחקי ההכנה לא היו טובות, אבל מבחינת אינזאגי זו רק תחילת הדרך. הוא גם לא השלים את בניית הסגל הסופי, כפי שיעידו הדיווחים על הגעתו האפשרית של פרננדו טורס. "ההנהלה יודעת מה אני רוצה. אם יגיעו שחקנים חדשים זה נהדר, אבל גם אם לא – נסתדר עם מה שיש", אמר אינזאגי. נכון לעכשיו, ההחתמות הבולטות הגיעו בדמותם של הבלם הברזילאי אלכס והקיצוני הצרפתי חסר היציבות ז'רמי מנז, וקשה לומר שמדובר בחיזוק יוצא דופן.

אז זה המצב במילאן לפני תחילת העונה – הסגל לוקה בחסר והציפיות זהירות, אבל הגישה של אינזאגי גורמת בכל זאת לאופטימיות. חוץ מזה, הרוסונרי לא העפילו למפעלים האירופיים לראשונה מאז 1998. כולם זוכרים כי אז, לפני 16 שנה, הם פתחו עונה שהיתה אמורה להסתיים במרכז הטבלה עם מאמן אלמוני כמו אלברטו זאקרוני, וזכו לפתע באליפות. אינזאגי, שהיה אז ביובנטוס, יודע זאת היטב, ובתוך תוכו הוא חולם לשחזר את הסנסציה, גם אם ברור לו שהסיכויים לכך קטנים.