צילום וידאו: קובי אליהו. עריכה: יאיר דניאל
המשבר הגדול ביותר של מכבי תל אביב בעידן ג'ורדי קרויף נרשם במהלך הסיבוב הראשון של עונת 2012/13. ערב מבצע "עמוד ענן", בין דרבי אחד למשנהו, צצו דיווחים לפיהם אוסקר גרסיה נפגש, לכאורה, עם נציגי קלאב ברוז'. זו הייתה תקופה קשה עבור הצהובים, שהפסידו 1:0 להפועל תל אביב ובטרם שככה הפרשה נוצחו באותה תוצאה גם על ידי בני יהודה. הפרויקט של מיטש גולדהאר איים לקרוס, הצהובים פיגרו 3:1 בדרך לעוד הפסד ברמת השרון, ואז הגיע המהפך הגדול. והשאר היסטוריה.
מכבי תל אביב לא חוותה עוד משבר מאז. באמפ פה ובאמפ שם, הפסד ליגה כזה או אחר, שום דבר שהפריע לזכייה בשני תארים רצופים. כל מכשול, מקצועי וניהולי, הוסר במהרה. עד שהגיעו יולי-אוגוסט האחרונים, ניקזו אליהם כל בעיה אפשרית והוכיחו שלא לעולם חוסן. העזיבה של אנגלידיס, הרחשים על הליכה של קרויף בעקבותיו ועכשיו גם ה"בריחה" של אוסקר גרסיה. פתאום עלו התהיות האם המודל שהפך את מכבי תל אביב לדוגמה ומופת באמת כל כך חזק, האם החומה הבצורה הזו הפכה למגדל קלפים?
יום משוגע בקרית שלום: אוסקר אאוט, אייסטרן אין. כל הדיווחים והפרשנויות
אוסקר "ברח". במרכאות, כי "בריחה" היא פועל עם קונוטציות שליליות, ואין שום סיבה להכתים איש מקצוע זר שלא רוצה להיות פה בגלל המצב. ב-6:30 בבוקר יום שלישי, פחות משש שעות לאחר הציוץ של העיתונאי גיים בלאגה על מינויו של פאקו אייסטרן, נשמעה אזעקה בתל אביב. ההחלטה של אוסקר, הגיונית מלכתחילה, נראתה פתאום הדבר הכי נכון לעשות. מי רוצה להישאר בכלל בבית המשוגעים הזה, או, לחילופין, במקרה של אייסטרן, למה לעזאזל להגיע לפה בכלל?
אלא שיש עדיין מספר שאלות, כאלה שרבים תוהים לגביה בינם לבין עצמם ולא יכולים לשאול, פשוט משום שלא יקבלו תשובה. הם לא יכולים לשאול בגלל הרגישות, האמפתיה, הכבוד לג'ורדי קרויף, למכבי תל אביב וגם לאוסקר גרסיה, וגם משום שאלה תהיות שקשה להעלות בטיימינג הזה, ובאותה נשימה קשה להימנע מהן: האם הסיבה לעזיבה נובעת מהסיטואציה בלבד או שיש בה יותר? אילו הייתה מכבי תל אביב, בתפקיד מאריבור, חוגגגת אמש מול סלטיק את ההעפלה לליגת האלופות, גם אז הייתה הפרידה כה קלה? אולי מישהו שם הבין שסיבוב נוסף של אוסקר לא היה רעיון טוב? ולו היה זה אוסקר של 2012, זה שרק מחכה בקוצר רוח להזדמנות להוכיח את עצמו ולעלות שלב בסולם, האם עדיין היה מוותר כל כך מהר? בכלל, העובדה שעוד לפני ההכרזה הרשמית כבר נמצא מאמן שיחליף, ועוד ספרדי, מעלה אף היא תמיהה לגבי מד העקשנות של הצדדים להמשיך את ההתקשרות.
אוסקר ומכבי תל אביב סיפקו לאורך הקיץ הנוכחי לא מעט סיבות לחשוב שהפרידה ביניהם לא מונעת רק כתוצאה מ"צוק איתן". הספרדי שידר עייפות, שגם אם לא באמת הייתה שם, עדיין חלחלה לשחקנים. זה בא לידי ביטוי במגרש, כשמכבי תל אביב הציגה עד כה מעט מאוד דקות שבהן נראתה רעבה. ולמי שחושב שזו אפיזודה חולפת, אין לזלזל בקיץ חלש או בקמפיין אירופי ירוד. הדברים הללו עלולים להשפיע לטווח ארוך, והטווח הארוך, כמו גם הקצר, לא מבשר טובות, נכון לעכשיו, בקרית שלום.
על אף הפרופיל והרזומה העשיר של אייסטרן, אנחנו לא יודעים עליו יותר מדי. גם אם הוא בעל פוטנציאל להפוך לאחד ממאמני העילית של הכדורגל, הוא עדיין צריך להתמודד עם עניינים לא פשוטים. הספרדי לוקח סגל עתיר ציפיות ותקציב שלא הוא בנה, שעלול לסיים את העונה האירופית שלו כבר מחר. אחרי כל זה, הוא אמור להוביל את הקבוצה באותה הדרך הארוכה של קודמיו אל הצלחת. בנוסף, אייסטרן צריך לגרום לשחקנים שלו, שכבר החלו חבוטים את העונה, להרגיש שוב שהם הכי טובים בישראל.
נשמע רע, אבל למטבע הזה יש צד שני. הקשיים של הספרדי עשויים להתברר גם כיתרונות, משום שאותו חוסר ודאות שצף עם בואו מחלחל גם אל השחקנים, וכמו שראינו אצל סוזה, חוסר ודאות יכול להוביל גם למקומות טובים.
ומה לגבי קרויף? במסיבת העיתונאים הוא הדף כל שאלה בקרויפיות הידועה שלו, בקול הבוטח עם ה"To be honest" שמקדים כל משפט שלישי. בדיוק כמו המקבילה העברית שלו, אחרי "אם להגיד לך את האמת", אתה יודע שלעולם לא תבוא האמת. לפחות לא כולה. משהו נסדק בתדמית של קרויף. הוא נשמע פחות משכנע, נראה לעתים כאילו שהעסק כבר לגמרי קטן עליו. גם הוא, כמו הקבוצה שתחתיו, משדר שובע. זו השנה האחרונה בחוזה שלו, וגם אם הדיווחים מיוון הקושרים אותו לפאוק אינם נכונים, ספק אם יש מי שמאמין שיישאר פה לאחר סיום העונה.
אבל לקרויף, כמו תמיד, יש מנות גדושות של פאסון. הוא מתנהג כמו גיבור סרטי פעולה שמהלך בקור רוח בתוך בית בוער. מה הוא אומר לא ממש משנה, זה איך שהוא אומר אותו. ומבחינת קרויף, האדמה סביבו יכולה לעלות באש, אבל לו יש זמן וקור רוח, הוא את האנשים שלו כבר ידאג להציל. הנה, באופן סימבולי המנהל הטכני עשוי לעמוד, לראשונה בקדנציה שלו בישראל, על הקווים בלרנקה, במשחק האחרון, אולי, של מכבי תל אביב באירופה תחת חסותו. הסיטואציה מבחינתו היא של ווין-ווין. אף אחד לא מצפה לעבור, אבל אם יקרה נס, המניות שלו יחזרו לנסוק.
איש לא יכול לדעת מה ייצא מכל התרחשויות היממה הזו, אבל דבר אחד כבר ברור: ב-25 באוגוסט הוכרזה הפסקת אש פיזית בישראל. בדיוק באותו היום חזרה האש המטאפורית לקרית שלום.