רעידת אדמה בקרית שלום

כולכם פאקו פאקו: על הקטילה של מכבי תל אביב בערוץ הספורט

רז זהבי הכריז ש"הרזומה שלו עלוב", קופמן קבע שהוא "סתם מאמן כושר", מסע הירידות הידרדר ומירי נבו לא ניסתה לעצור את הפיאסקו. המשדר המביך של ערוץ הספורט לרגל מינויו של פאקו אייסטרן למכבי תל אביב רק הבהיר דבר אחד: יותר מדי אנשים בתקשורת הישראלית לא למדו מהעבר

נמרוד עופרן
מגד גוזני

"הרזומה שלו עלוב". את שלוש המילים הללו אמר רז זהבי, פרשן ערוץ הספורט, איפשהו בתוך המשדר המיוחד לרגל הזעזוע במכבי תל אביב, עם התייחסותו למאמן החדש פאקו אייסטרן. רון קופמן, אבי ברזילי ומירי נבו, שישבו לצדו בפאנל, לא הרימו גבה. להיפך: לאורך כל המשדר, שהחל קצת לפני מסיבת העיתונאים של ג'ורדי קרויף ונמשך כשעה לאחריה, הרימו הארבעה אחד לשני במעין משחק כדורעף חולני בו המטרה להנחית כמה שיותר חזק על כל מי שרק אפשר – מכבי תל אביב, ג'ורדי קרויף, מיטש גולדהאר, אוסקר גרסיה, פאקו אייסטרן. כל מי שהוא לא אנחנו.

האם לא למדנו לקח ממקרי העבר? הרי ביקורות דומות נשמעו כשאוסקר גרסיה – כולה מאמן נוער בברצלונה שמעולם לא אימן בוגרים - הגיע. לעזאזל, משה פרימו השמיע אותן עוד במהלך עונת הבכורה העילאית של הספרדי, בטור זכור, כמעט פארודי, שבדיעבד אולי נראה תלוש אך באותו זמן שיקף דעות של מספר אנשי תקשורת אחרים. גם הגעתו של פאולו סוזה גרמה להרמות גבה: מאמן שנכשל באנגליה ועבד בהונגריה? נו באמת. ועכשיו הגיע תורו של פאקו אייסטרן לעבור תחת הגרדום שהוא תקשורת הספורט הישראלית. אולי יצליח, כמו שני קודמיו. אולי ייכשל. דבר אחד בטוח: דבר לא השתנה. דבר לא ישתנה.

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה לכם את החיים (ותהפוך אתכם לחטובים)

לכתבה המלאה
גם כשהוא הגיע לפה צחקו. פאולו סוזה (צילום: GettyImages, Philipp Schmidli)

זעזוע במכבי תל אביב

אוסקר עוזב, אייסטרן במקומו

הקשיים של הצוות הספרדי בישראל: עזיבה ידועה מראש

הדה-לגיטימציה שנעשתה למאמן מכבי תל אביב החדש היתה מבישה ועצובה, תמונת מראה של החברה והכדורגל שלנו. בתחילת המשדר נקבע שאייסטרן אימן בליגה השלישית במקסיקו – קביעה שהחזיקה מים עד אשר עלה עמית לוינטל מ"ישראל היום" לשידור, ותיקן כי מדובר בליגה השנייה, אבל מי סופר. “זה שמדברים אנגלית, והבאת עוד אחד, פאקו, שמדבר ספרדית עם הצוות – עלי זה לא משפיע", אמר אבי ברזילי, העורך של “יציע העיתונות”, מה שהוביל, פחות או יותר, לחילופי הדברים הבאים:

מירי נבו: “אני חייבת בכל זאת לנסות להגן על כבודו של פאקו אייסטרן. הבנאדם בכל זאת היה עם רפא בניטס כמה שנים טובות".

רון קופמן: “כעוזר, מירי".

מירי: “בסדר, אבל עוזר של...”

רון קופמן: “עוזר זה עוזר... הג'וב הכי קל זה להיות עוזר מאמן".

רז זהבי: “זה כמו שחיים סילבס יאמן את נבחרת ישראל... הוא גם לא בא מקטע של עוזר מאמן, הוא בא מקטע של כושר גופני".

במהלך המשדר הוזכר שוב ושוב - בעיקר על ידי ברזילי - שמו של רוני לוי: למה לא פשוט למנות את רוני לוי, ולא את הליצן הספרדי? כי, באמת, כל זב חוטם יכול להבין שזה שבתפקידיו האחרונים פוטר/התפטר ממכבי פתח תקוה, אוניראה הרומנית, בית"ר ירושלים, סטיאווה בוקרשט ושוב בית"ר ירושלים, עדיף בענק על איזה פישר שהיה שותף לשתי אליפויות ספרד, זכיה בגביע האלופות, בגביע אופ"א ובגביע האנגלי.

"תגידי, מאמן כושר זו הבשורה הגדולה של מכבי?” תהה רון קופמן.

"אין פה בשורה", השיב לו רז זהבי. אין פה בשורה. לכאורה, ניתן היה לצפות שאנשים שלא מכירים כלל את פאקו אייסטרן יסתמכו על הרזומה שלו. לכאורה, ניתן היה לצפות שבהיעדר ידע של ממש, צפייה בקלטות, קריאת מאמרים, ייאמר: תשמעו, בהתבסס על קורות החיים של הבחור, מדובר באחד מאנשי הכדורגל הבכירים שהגיעו לארץ הקודש. אבל לא. אין פה בשורה.

חתיכת ליצן, זה, מה הוא כבר עשה? אייסטרן (צילום: אתר רשמי, חשבון הטוויטר של פאקו אייסטרן)

"זה לגיטימי שהוא יעזוב, אבל זה לא לגיטימי להיאחז בשור הספרדי הזה עד מקסיקו”, אמר ברזילי, וסיפר שיש לו יותר כבוד ל"צעיר המוכשר הזה מהפועל פתח תקוה" – עידן בר און, כל כך מוכשר עד ששמו נשכח - מעוזרו הנצחי של רפא בניטס, אותו קטלג, מבלי לראות ולו דקת משחק אחת של קבוצותיו השונות - כבונקריסט. “זה שאתה מדבר ספרדית ואתה בקונספציה של הגולדהארים, זה לא תמיד אומר שאתה מוצלח", אמר ברזילי. “למה הגענו לאיזה נידחון במקסיקו?”

"הוא מאמן כושר, רבותי", אמר רון קופמן במהלך שיחה עם נדב יעקובי, שניסה ולא ממש הצליח להכניס קצת שכל ישר לדיון. “אל תעשו לי ממנו גורו בגלל שהוא הגיע ממדינה לטינית... מה שג'ורדי מביא כאן זה בינוני מינוס".

"לא צריך לקדש את הקטע הזה", אמר ברזילי. “אנחנו יותר מדי משבחים, להביא תמיד עוזר מאמן נידח ולקוות שהוא יהיה איזה גאון. אולי נביא פעם גאון?”

אי אפשר לקבוע באופן חד משמעי כמה מהכעס והתסכול של העיתונאים נובע מאחד העקרונות הבולטים של מכבי תל אביב החדשה: יצירת חיץ מהחומצה המבעבעת שהיא התקשורת הישראלית – חומצה שריסקה וממשיכה לרסק קבוצות, מאמנים ושחקנים על בסיס שבועי. טבע האדם – בפרט העיתונאי – הוא להיות איפה שלא נותנים לא להיות, בטח ובטח אם היה רגיל להיות שם קודם לכן. ג'ורדי קרויף עשה לזה סטופ, וגם בזכות זה הביא למועדון אליפות ראשונה מזה עשר שנים, ולאחר מכן אליפות נוספת – שתיהן באופן דורסני למדי. “יושב מיטש גולדהאר בקנדה והחליט שזה שהוא סגר את התקשורת – הם ראו את התקשורת, אותנו, כאויבים הכי גדולים של מכבי תל אביב לאורך שנות דור והקטע של מאמן זר זה, מירי, זה גם לא קטע מקצועי", קבע רז זהבי. "יבוא אפסנאי – העיקר שהוא זר, ויאמן את מכבי תל אביב". מספר דקות לאחר מכן, ברזילי הוסיף: “יש לי חבר שאומר שהספרדים הביאו לנו תרבות ניהול. הם הביאו לנו תרבות ניהול של, לדעתי, הפועל מרמורק של עדני".

מביאים לפה מאמן כושר ועושים ממנו גורו. רון קופמן (צילום: ברני ארדוב)

צריך להיות תמים מאוד כדי לא למתוח קו בין שנאת הזרים בחברה הישראלית, שנמצאת בשיא של ממש בימים אלה, והביקורת האלימה שהושמעה בשעות האחרונות כנגד התנהלות האלופה. מעולם לא הצטיינו בחיבת זרים בספורט הישראלי, אולם בתקופה הזו, בה בנינו לעצמנו מעין בועה קטנטנה וצודקת שכל מי שלא שייך לה הוא בהכרח טועה, אנטי-ישראלי, אנטישמי, הגענו לנקודת קיצון. לא מאמינים? למעלה משעה אחרי פתיחת המשדר, הועלה על קו הטלפון יוני הללי. “אוסקר ברח", אמר העיתונאי הוותיק. “זה לא קשור לטילים ולא קשור לאשתו ולא קשור לניהול, זה קשור לזה שהוא פשוט קם וברח. כי מאמן שיש לו מנטליות של שקל ורבע, ושלושה-ארבעה הפסדים או שלושה-ארבעה ניסיונות בלי הצלחות באירופה מובילים אותו להחלטה לקחת את הקייס של הטילים ולהגיד אני הולך... הבחור פחדן ומוג לב, שתקע סכין בגב לאוהדי מכבי תל אביב".

שימו את עצמכם בנעליו הפחדניות של אוסקר גרסיה. תעצמו עיניים לרגע, ודמיינו שאתם לוקחים את העבודה שלכם, את האישה שלכם, את הילדים שלכם, למדינה כלשהי בחו"ל. דמיינו שמתחילים ליפול טילים במדינה החדשה שבחרתם. דמיינו אזעקות. דמיינו שאתם מדליקים טלוויזיה ורואים רק חדשות. רק אנשים שרוצים להרוג אותנו. רק אנשים שאנחנו צריכים להרוג, לפני שיהרגו אותנו. דמיינו את הבת שלכם בדרך לגן הילדים, מתגברת על מחסום השפה, כי אזעקה וטילים הם שפה גלובלית. דמיינו את ארוחות הערב. דמיינו שהמשפחה שלכם מתחננת לעזוב, רוצה לחיות במדינה נורמלית בה לא נופלים טילים מחוץ לחלון, מדינה בה מלחמה היא לא מצב זמני, לא מצב קבוע, בה מלחמות יש בערוץ ההיסטוריה. האם הייתם נשארים, רק בגלל... בגלל מה, בעצם? חוזה? האם חוזה תעסוקתי חשוב יותר מחיי משפחה, מחיים?

שימו את עצמכם בנעליים שלו ותחשבו מה הייתם עושים במקומו. אוסקר (צילום: אתר רשמי, האתר הרשמי של מכבי תל אביב)

ובכן, כן. כי בבועה הקטנה שלנו, של ערוץ הספורט – נושא הדגל של תקשורת הספורט בישראל, ESPN שלנו – יש סדר עדיפויות. "הבנאדם עכשיו חוזר לאירופה, אני לא יודע לאן, הוא שגריר רע מאוד", הסביר יוני הללי. "הוא לא יגיד שלא הלך לו, הוא יגיד שקשה לחיות במדינה הזאת. זה נזק בלתי הפיך, במיוחד מאחד שישמעו אותו ויגידו וואלה, הבחור היה פה שנתיים, הוא יודע על מה הוא מדבר". רז זהבי הוסיף בנושא: “אני מסתכל על הפרשה הזאת מעבר לכדורגל ומכבי תל אביב. אני עצוב כלפי מדינת ישראל. זה צעד חמור מאוד בהסברה שאנחנו נמצאים היום. אני יכול לספר לך, אני מקבל פה תמונת ניצחון מעזה, את תראי את זה לאורך היום... זה פשוט ביזיון".

אז עזה, מתברר, קיבלה תמונת ניצחון. אנחנו קיבלנו תמונת הפסד, ותזכורת נוספת לכך שמלבד שמותם של המבצעים הצבאיים והמאמנים הזרים, דבר לא השתנה אצלנו. דבר, כך זה נראה, גם לא ישתנה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully