לפני כחודשיים, רגע אחרי שהפועל תל אביב נפרדה מרן בן שמעון, עידו חג'ג' קיבל את ההחלטה הראשונה שלו כבוס החדש בבוולפסון: מינוי איל ברקוביץ' למנהל מקצועי. את ההצעה לברקוביץ' העביר חג'ג' בטלפון. הקוסם, שידוע כאדם אימפולסיבי, מיד הסכים לתפקיד וחתם את השיחה בין השניים: "כסף ממש לא מעניין אותי. אני בא לעבוד". כמעט חודשיים האידיליה הזו נשמרה, עד שהגיע המשבר הראשון. ברקוביץ', שהתגאה כי הצליח להחתים את עומר דמארי על חוזה חדש בקבוצה שלא מאפשר לחלוץ לעבור לקבוצה אחרת בארץ, התבשר כי החוזה שנחתם מבוטל.
הכוננות באדום הגיעה אז לשיא. אחרי מהלך שכזה, שהביך את המנהל המקצועי החדש, גורמים בכירים בקבוצה כבר העריכו כי הקדנציה של ברקוביץ' תהיה קצרה בהרבה משחשבו. אלא שאז שוחחו עם ברקוביץ' רמון וחג'ג' והסבירו לו את פשר הביטול ואת המורכבות המשפטית של החוזה עם עמוס לוזון. "מצטער", אמר לו רמון, "אני יודע שזה היה חשוב לך, אבל היינו חייבים לבטל". בניגוד להערכות, ברקוביץ' התרצה מההסבר של רמון, והקוסם חזר לתפקוד רגיל. בדיעבד היה זה עוד שלב חשוב בתהליך ההתבגרות של המנג'ר הטרי.
"אם אני אשתוק אז אני לא אהיה איל", אמר המנהל המקצועי של הפועל במסיבת העיתונאים כשהוצג במועדון. אז נכון, ברקוביץ' לא ממש שתק כששמע את הגזרה החדשה, אולם העובדה שהתרצה די מהר מוכיחה כי הוא סוף סוף התבגר ולמד, בין היתר, גם לבלוע מילים. שלושה חודשים בתוך הפועל, ואולי אפשר כבר לדבר על קוסם חדש והפועל חדשה. האם זה טוב או רע? זה תפקיד האוהדים לקבוע. דבר אחד בטוח: הקייטנה של ברקו הסתיימה, ברוך הבא לעולם הבוגרים.
עושים סדר לקראת העונה החדשה: מי הגיע ומי עזב בכל קבוצות ליגת העל
האיש שהרגיע את תקרית דני עמוס
"מה שאיל עבר בשלושה חודשים במועדון כאילו גרם לו להתבגר ב-20 שנה", טוען גורם בכיר במועדון. "יש דברים שהוא עדיין לומד תוך כדי תנועה אבל הוא השתנה מאוד בתקופה הזו. הוא שקול, והכי חשוב, מסתכל על דברים אחרת. זה לא אותו איל שהכרנו לפני כמה חודשים". כדי להמחיש את הדברים אפשר שוב לערוך השוואה קלה בין שני אירועים מכוננים שהיו לאחרונה.
כשברקוביץ' הגיע להפועל, מטרתו הברורה היתה לחתוך בתקציב. מלבד העובדה שהתעסק בקבוצה הבוגרת, הוא גם דאג לקצץ את תקציב הנוער. המנהל המקצועי החדש לא רצה את איתי מרדכי במועדון, ולטענת גורמים בקבוצה, הוא פשוט התעלם לגמרי ממרדכי, שהיה המנהל המקצועי של מחלקת הנוער. "ראו בבירור שאיל פועל מהבטן", אמר גורם במועדון, "הוא לא רצה את איתי במועדון, וזה היה על רקע אישי, וזה היה גם ברור לכולם".
בין הסיפור המביך עם מרדכי לסיפור עם דני עמוס חלפו להם בערך חודשיים, וברקוביץ' לא רק שפעל אחרת, אלא למעשה הפתיע את כולם בתגובתו השקולה למקרה עמוס. כזכור, השוער לא הסכים להתאמן תחת מאמן השוערים יום טוב טליאס, ובשיחה בין השניים אחרי המשחק בקפריסין השתולל עמוס על המנהל המקצועי וכינה אותו שקרן. אחר כך המשיך עמוס בקללות כלפי המאמן אסי דומב וטליאס עצמו, ועל הדרך העיף כיסא. העיניים של כל אנשי המועדון היו מכוונות לברקוביץ' כדי לראות כיצד יפעל ויגיב, אך להפתעת כולם, דווקא המנהל המקצועי היה הכי מאופק בסיטואציה. אחרי שעמוס הושעה והקבוצה חזרה לארץ ברקוביץ' ערך שיחה עם כל הגורמים המעורבים, ולמרות רצונו העז של דומב לראות את עמוס מחוץ לקבוצה, ברקו הרגיע את המאמן ואת כל הגורמים בהפועל וסלל את הדרך לשוער הבכיר לחזור לקבוצה.
"את כולם זה הפתיע", סיפר גורם נוסף בהפועל. "כולם היה בטוחים שאיל לא ישתוק על הדברים האלה, אבל הוא הסביר לכולם שכדורגל זה מקצוע מאוד אמוציונלי ולא תמיד מתכוונים לדברים שעושים. בתקשורת הוא כבר היה קורא להעיף את עמוס ממזמן, אבל כנראה שדברים שרואים מכאן לא רואים משם".
הסולחה עם שחר שהפתיעה
כמו כן, ברקוביץ' הוכיח בגרות בסיפור חג'ג'. אחרי שהאחרון הודיע על עזיבת המועדון, בהפועל החלה פאניקה של ממש. היו"ר אמיר לובין כבר התכוון לשים את המפתחות וללכת בעקבות האיש החזק במועדון, אלא שהיחיד שלא התרגש היה ברקוביץ'. "מה כבר אפשר לעשות?", אמר,"אז נעבוד עם תקציב יותר נמוך". אחרי שיחה בין המנהל המקצועי לבין היו"ר, הודיע אמיר לובין כי לא יעזוב את התפקיד. דוגמא נוספת לשינוי שחל בברקוביץ' היא הסולחה עם יעקב שחר, הבעלים של מכבי חיפה. כל מי שמעורה בסיפור יודע כי לאורך שנים הסכסוך היה יותר מהכול על ענייני אגו. ברקוביץ' הבין את טובת המועדון, שם את האגו שלו בצד ויזם שיחה עם שחר. התוצאה הייתה שיתוף פעולה ראשון אחרי כמעט 20 שנה של נתק בין שני האישים.
אך לא רק כאן הצליח ברקוביץ' להפתיע את ההנהלה האדומה. ראוי לציין שכשקובי סידי, המקורב לקבוצה, העלה את הרעיון להחתים את ברקוביץ', הוא נתקל בלא מעט התנגדויות. מה שהצליח לשכנע את ראשי הפועל כי מדובר באדם רציני היו השיחות שניהלו עם ברקוביץ' בנוגע לתפקיד המנהל המקצועי של מחלקת הנוער. ברקוביץ' הציג אז תוכנית שתעזור למועדון לחסוך את הגירעון השנתי במחלקה, ובמקום 2.5 מיליון שקל שהועברו לנוער מדי שנה, הוא טען כי התקציב יכול להיות מאוזן. באותה נקודה גם רמון הבין: מדובר באיש מקצוע רציני.
בסך הכל המנהל המקצועי של הפועל עמד בציפיות של ההנהלה. חג'ג' הציב בפניו מטרה אחת ברורה קיצוץ התקציב בלפחות 20 מיליון שקל. המנהל המקצועי קיבל תקציב שחקנים של 14 מיליון שקל, ואיתו הוא נאלץ להסתדר. המשימה הראשונה של הקוסם הייתה לגרום לחלק מהשחקנים לקצץ בחוזיהם. אחרי מסדר פגישות עם רוב השחקנים במועדון, ברקוביץ' עמד במשימה בכבוד. את רוב החוזים הצליח לקצץ, ולמספר שחקנים אף האריך את החוזה, ביניהם שי אבוטבול, גילי ורמוט וישראל זגורי.
הקייטנה של ברקוביץ' הפריעה
אך כמובן שלא הכול ורוד בין הנהלת הפועל למנהל המקצועי. אחרי פרשת דמארי, ברקוביץ' רצה להשאיר את רועי גורדנה בקבוצה, חג'ג' התנגד ואמר כי המכירה של הקשר היא קריטית. המנהל המקצועי לא ויתר לחג'ג', וכמו במקרה דמארי, ניסה לרקום נוסחה שתתאים לכלום. אלא שאבי נמני, סוכנו של גורדנה, הבין כי אין ממש רצון מצד ההנהלה להשאיר את השחקן, והורה לו לעזוב את מחנה האימונים של הפועל. ברקוביץ' הבין כי את הקרב הזה הוא יפסיד, ולכן לא עשה יותר מדי שרירים.
כמו כן, יש לציין כי הפועל תחת ברקוביץ' גם חוותה כמה סיפורים שרומזים שלמנג'ר החדש עוד יש מקום לשיפור. אחד מהם קשור בבנו של שחקן העבר, אותו הביא מנשר להפועל תל אביב בצוותא עם מאמנו בחיפה. יש לציין כי בנו של ברקוביץ' והמאמן מנשר לא נמצאים באותה קבוצה, אולם לא כולם במועדון אוהבים את הצעד הזה, כמו גם את שיתוף הפעולה הגלוי של המנג'ר עם כלי תקשורת מרכזי.
בנוסף, היתה גם הפרשה המדוברת של הקיץ - הקייטנה של ברקוביץ' שלוח הזמנים שלה לכאורה כפה על המנג'ר להישאר בארץ ולא לצאת למחנה אימונים בחו"ל. חשוב לציין כי את חג'ג' כלל לא עניינה סוגיית הקייטנה בזמנו. הוא לא רואה הבדל בין מחנה אימונים באירופה לבין מחנה בישראל, ולכן לא הופעל על ברקוביץ' שום לחץ. עם זאת, נדמה שהפרשה הזאת מראה כי חוסר הניסיון של ברקוביץ' עשוי להיות כרועץ לעונה כולה. "מחנה אימונים הוא קריטי ביותר לכושר של קבוצה במהלך העונה", טען אחד מבכירי מאמני הכושר בארץ עוד לפני שהאדומים הודחו מאירופה. "בעונות שהמטרה שלהן הוא קמפיין אירופאי, חייבים הכנה פיזית מאוד טובה, וכל הסיפורים של הפועל שמחנה אימונים של שישה ימים בסך הכול הוא מספיק, רק מראה על חוסר ניסיון במעמדים כאלה. מפתיע אותי שברקוביץ', שעבר כמה שנים טובות באירופה, לא מייחס לזה חשיבות". כשמוסיפים לזה גם את סיפור החתמתו של תום אלמדון, מקבלים רמזים להתנהלות שלא פעם רחוקה מאוד מסטנדרטים מקצועיים הולמים.
מתעקש על כדורגל התקפי
בכל הנוגע לכדורגל, ברקוביץ' מצטייר כמו אחד שלא רק מדבר על כדורגל התקפי - אלא מנסה ליישם אותו. באסיפות הקבוצה ברקו בעיקר מדבר על חשיבות הכדורגל ההתקפי. הוא מנסה להשפיע על השחקנים לחשוב בצורה יצירתית, והדבר האחרון שהוא רוצה לראות בהפועל היא קבוצה שמשחקת מבוקר. עם זאת, אם צריך לשפוט על פי האימונים, נראה כי לאסי דומב יש תכניות אחרות. אם בעונה שעברה רן בן שמעון ניסה לייצר מערך שמפעיל לא מעט לחץ בשטח היריב ושם דגש בעיקר על החלק הקדמי, המשנה של המאמן הנוכחי בהפועל קצת שונה.
הדברים בעיקר באים לידי ביטוי במרכז המגרש. בעוד שבן שמעון שם דגש על הצטרפות מאחור של הקשרים האחוריים, בהפועל הנוכחית גם שי אבוטבול וגם לוקאס סאשה מקבלים הוראות מפורשות לא לעלות ולא להצטרף להתקפה. למרות שגם המאמן הנוכחי של הפועל רוצה שליטה במרכז השדה, הוא יותר שם דגש על מהירות בחלק הקדמי והאימונים שלו הם בקצב גבוה, כשהדברים בעיקר מכוונים לניצול טעויות של היריבה. כלומר, למרות הרצונות והיומרות של ברקוביץ', נראה כי הפועל תשחק העונה כדורגל קצת יותר מבוקר משאיפותיו של המנהל המקצועי.
חשוב לציין כי מערכת היחסים בין דומב לברקוביץ' היא טובה בסך הכל. השניים לא ממש מתערבים האחד לשני בעבודה והמאמן משאיר את מלאכת הרכבת הקבוצה לברקוביץ' בלבד. מדי פעם ברקוביץ' צועק על שחקנים באימונים ומבקש מהם לבוא ולקבל את הכדור, אך מעבר לזה הוא משאיר את אימון הקבוצה למאמן. השניים כרגע מאוד חביבים על השחקנים. הם מספרים כי ברקוביץ' הוא בעיקר האיש שאחראי על האווירה הטובה בקבוצה. "האיש פשוט מצחיק", סיפר אחד השחקנים. "גם בשיחות האישיות ואפילו באספות הוא מסתלבט על השחקנים וקורע את כולם מצחוק. השחקנים מאוד אוהבים אותו וזה חשוב מאוד".
עם זאת, השחקנים הבכירים מאוד מודאגים ממצב הסגל בקבוצה. "יש פה שחקנים שבחלומות הכי רטובים שלהם לא האמינו שיהיו בהפועל", אמר אחד מהם. "עם כל הכבוד לשחקנים צעירים, הביאו לפה כמה שלא מתקרבים לרמה של שחקנים שאמורים להיות במועדון כמו הפועל". ברקוביץ' אומנם מקבל שבחים מההנהלה על הדרך שבה ערך את המבחנים לשחקנים אלמוניים לקבוצה, אך אצל כמה משחקני הפועל הוא רחוק מלקבל פרגון: "נראה כי הקייטנה עברה לפה. הייתה פה התלהבות מכמה שחקנים שיודעים לטפל קצת בכדור, אבל כל העניין הזה ממש לא נראה טוב למועדון כמו הפועל".
בשורה התחתונה, אחרי לא מעט שנים איל ברקוביץ' שב לבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי. הוא בתחילתו של תהליך ארוך, שבה הוא מסתגל למעמדו החדש ולדרישות ממנו, מראה סימני התבגרות אך במקביל גם סימני ילדותיות, ומתחיל לקלוט את האילוצים והדרישות. האם זה יצליח? ימים יגידו. דבר אחד בטוח, למרות ביקורת כזו או אחרת: האיש מביא עניין לכדורגל הישראלי, ובימינו זה ללא ספק הדבר שהענף זקוק לו יותר מכל.