קיץ 2014 יהדהד בראש של אנשי הכדורגל בארץ לפחות בחמש שנים הקרובות. יש תירוצים, חלק מוצדקים: המלחמה, משחקי הבית בקפריסין, הגרלות קשות יחסית (לשלבים הללו), אבל אפשר וצריך גם להביט למציאות בפנים ולומר את האמת: נכון לעכשיו, העונה האירופית היא כישלון ענק. זה לא התחיל היום, אלא מגמה של כמה עונות. אנחנו הולכים אחורה, או לפחות לא מתקדמים בקצב של יריבות ממדינות שכה נהנינו לזלזל בהן. כעת, אחרי שלוש הדחות, נותר רק לחכות לנס מצד עירוני קרית שמונה והגרלה נוחה שתשלח את מכבי תל אביב לשלב הבתים בליגה האירופית ותציל מעט את הדירוג. תמזער את הנזק העתידי.
קצת נתונים יבשים: שלוש הנציגות הישראליות שיחקו יחד תשעה משחקים הקיץ ומאזנן עומד על שלושה ניצחונות, שלושה הפסדים ושלוש תוצאות תיקו. אופ"א מעניקה נקודה לניצחון וחצי נקודה לתיקו וכך צברו הישראליות 4.5 נקודות. מחלקים לסך כל המשתתפות ומקבלים 1.125 נקודות דירוג, שמצטרפות לניקוד המדינה. מדובר כמובן במספר זמני, שכן מכבי תל אביב וקרית שמונה ישחקו לפחות עוד שלושה משחקים. העפלה לשלב הבתים תוסיף גם נקודות בונוס.
מבחינת הישגים בעונה הנוכחית, ישראל מדורגת כרגע במקום ה-38 מתוך 54 החברות באופ"א. הנה השוואה קלה, ארבע הנציגות הקזחיות צברו יחד בממוצע 3.125 נקודות וניצחו 10 מ-17 משחקים. הקרואטיות צברו 2.75 נקודות וניצחו 10 מ-14 משחקים. את ישראל מקדימות גם סלובקיה, איסלנד, רומניה ופולין. עידן ויצמן, שחקן סימורג האזרית, צייץ אתמול: "סלובניה, קרואטיה וקזחסטן. לא מהליגות החזקות באירופה. אולי מהיום נלמד לכבד ולראות בכל יריבה 'משוכה קשה לעבר לשלב הבא'". צודק.
מכבי תל אביב מעכלת את ההדחה ממוקדמות האלופות
סיכום ההדחה המאכזבת של הצהובים מול מאריבור
ההדחות של הישראליות מול יריבות בשלבים המוקדמים של המפעלים מסמנת מגמה. כוחות עולים מול כוחות יורדים. בלא מעט מובנים, ישראל הלכה כמה צעדים אחורה. מאז 2009, רק בעונה אחת (2010/11) לא הייתה לישראל נציגה בשלב הבתים של הליגה האירופית. 2011/12 הייתה שנת שיא עם שלוש נציגות בשלב הבתים של הליגה האירופית ומאז חלה הידרדרות הדרגתית בהישגים וגם בתוצאות. ספליט ומאריבור הן קבוצות שצריך לעבור. כן, גם כשמארחים בקפריסין.
למעשה, הבעיה יותר עמוקה. בשנים האחרונות מעטות הקבוצות הישראליות שעברו בשלב נוקאאוט (להבדיל ממשחקים במסגרת שלב בתים) קבוצה עם דירוג גבוה יותר. החריגות הן עירוני קרית שמונה (ז'ילינה), בני יהודה (פאסוס פריירה) ומכבי תל אביב (אולימפיאקוס ופנאתינייקוס). האחרות, כולל מכבי חיפה והפועל תל אביב שנהנו מקמפיינים אירופיים מצוינים, לא עשו זאת. ההבדל הוא שהן בדרך כלל לא כשלו מול יריבות עם דירוג נחות יותר. כלומר, במסגרת נוקאאוט היו כאן מעט מדי הופעות הרואיות שכל כך זכורות לנו מהעבר. גם בעונות לכאורה הישגיות, לא היה צמצום פערים אמיתי, אלא להיפך.
בעוד נציגותינו הודחו מול יריבות בינוניות, בשלבי המוקדמות אפשר היה לראות לא מעט סנסציות. כך למשל, אותה ספליט שהדיחה את הפועל באר שבע גברה על צ'רנומורץ אודסה 0:2 במשחק הראשון בסיבוב המוקדמות השלישי. שחטיור סליגורסק הבלארוסית הדהימה עם 5:2 על זולטה וארחם בחוץ וגם קבוצות כמו זימברו קישינב המודלבית, ספרטק טרנבה הסלובקית וסטייארנן האיסלנדית הדהימו עם תוצאות מרשימות. הקרואטיות נמצאות על סף שבירת שיא עם שלוש נציגות בשלב הפלייאוף, הכסף הגדול בקזחסטן ואזרבייג'אן משנה את יחסי הכוחות והישראליות לא מצליחות כרגע ליישר קו.
ישראל איבדה כבר שתי נציגות, מאזן זהה לזה של הונגריה, אזרבייג'אן ומולדובה וטוב משל בולגריה, סרביה, נורבגיה, סלובניה, גאורגיה, בוסניה ופינלנד שאיבדו שלוש. לעומת זאת, קפריסין, קרואטיה, צ'כיה, רומניה, אוסטריה, פולין, דנמרק, בלארוס, שבדיה וסקטולנד איבדו נציגה אחת או לא בכלל. ישראל מכוונת למעלה למפגשים מול אריות היבשת, להיישיר מבט ליריבות ממדינות הדרג השני כמו בלגיה, שוויץ או רוסיה, אבל הפנים שלה כלפי מטה. השלמה עם סיטואציה שבה כדורגל הקבוצות שלנו לא מתמודד היטב עם יריבות כמו ספליט, מאריבור ואסטנה היא הרסנית ותבוסתנית. היאחזות בתירוצים האובייקטיבים היא עצימת עיניים.
כדי להמחיש את הנקודה, מספיק להעיף מבט לעבר קפריסין. לשכנה שאנחנו כל כך אוהבים להשמיץ יש העונה חמש נציגות באירופה. כולן עדיין בחיים. האלופה אפואל ניקוסיה בעמדת זינוק נהדרת להעפלה לפלייאוף האלופות, סגניתה א.א.ל לימסול הדהימה עם 0:1 על זניט, אומוניה מטיילת לשלב הפלייאוף בליגה האירופית, אפולון לימסול עלתה לשם אוטומטית והקבוצה היחידה שנמצאת עם הגב לקיר היא ארמיס הקטנה שתארח ביום חמישי את יאנג בויז השוויצרית עם פיגור מינימלי של 1:0. במילים אחרות, איפה הם ואיפה אנחנו?
ההצלחה של הקפריסאיות היא תולדה של כמה קמפיינים מצליחים ובראשן ההעפלה של אפואל לרבע גמר ליגת האלופות. המשוואה פשוטה. הצלחות והישגים שווים ניקוד שווים הצטרפות למעגל המשחקים בשלבים מאוחרים יותר והגרלות נוחות יותר. בשנים האחרונות, הנציגות הישראליות פלרטטו עם המקום ה-15 בדירוג המדינות של אופ"א שמבטיח נציגה חמישית במפעלים. הכישלון של קיץ 2014 עוד עשוי להרחיק אותנו לשפל חדש. וכידוע, דירוג המדינות של אופ"א נקבע על ההישגים בחמש השנים האחרונות. כך שכישלון לעולם אינו נקודתי.
התוצאות העונה משפיעות על דירוג המדינות לשנת 2015. ישראל תאבד 7.25 נקודות מעונת 2009/10 (בה מכבי חיפה העפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות והפועל תל אביב עשתה קמפיין אירופי נהדר בליגה האירופית עם 12 נקודות בשלב הבתים והדחה בשלב 32 האחרונות), כלומר בקיזוז 1.125 הנקודות שהושגו בקמפיין הנוכחי, התחזית השחורה היא איבוד של שש נקודות וצניחה לאזור המקומות 23-25. המשמעות: בקיץ 2016 אחת הנציגות במוקדמות הליגה האירופית תשחק כבר בסיבוב המוקדמות הראשון (סוף יוני-תחילת יולי) ומחזיקת הגביע תצטרף מוקדם יותר בסיבוב השני.
גם אצל הקבוצות המצב לא מזהיר. הפועל תל אביב איבדה העונה כמעט 10 נקודות דירוג ואם לא תעפיל לאירופה בעונה הבאה תאבד שמונה נוספת. מכבי חיפה, שלא משחקת העונה באירופה, תתמודד בשנה הבאה עם ניקוד נמוך יחסית של 13.150 אם תזכה בכרטיס לאחד המפעלים. שתי הקבוצות הבכירות והמצליחות של ישראל באירופה יאבדו את מקומן לטובת מכבי תל אביב שעשויה להיות הנציגה עם הדירוג הגבוה ביותר בעונה הבאה, בעוד קרית שמונה בונה לאט את הניקוד והפועל באר שבע פספסה בגדול הזדמנות לעשות את זה כבר השנה. בשורה התחתונה, רוב הקבוצות יגלו בשנים הקרובות שלולא הצלחות יוצאות דופן, המשימה תהפוך יותר ויותר קשה.
אגב, מאז 2001 ישראל לא צנחה מתחת למקום ה-22 בדירוג המדינות, כאשר דירוג השיא שלנו היה 15 בשנת 2003. הקמפיין הנוכחי, אלא אם יקבל טוויסט מצד קרית שמונה או מכבי תל אביב, הוא אחד הגרועים מאז התקבלו הקבוצות לאופ"א. לצורך ההשוואה, בעונת 2008/9 צברו הישראליות יחד 1.75 נקודות ובעונת 2005/6 צברו 1.5 נקודות. האם בעונה הנוכחית יישבר שיא שלילי?
