חרב פיפיות: על התסביך המשפטי סביב מעברו של קני סייף לגנט

במהלך דיון הבוררות הראשון בין קני סייף, בית"ר טוברוק והפועל ניר רמת השרון ביום שני האחרון, הציגו הצדדים את דברי הפתיחה. רועי רוזן, שייצג את סייף, שעבר לגנט הבלגית, סיפר כי על השחקן הופעלו לחצים, שההסכם כלל לא הופקד בבקרה ועוד כהנה וכהנה. טוברוק ורמת השרון הסבירו כי ההסכם מחייב, אריק איזיקוביץ' ונציגיו דיברו על ההשקעה בסייף לאורך השנים ולאחר כל המלל עצר הבורר בני טמיר את הכול וסיכם: "בואו נהיה ענייניים, בסופו של דבר הכול פה עניין של כסף ולא שום דבר אחר".

וכאן בדיוק הסיפור. טוברוק, כמו קבוצות נוספות, מחתימה שחקנים צעירים על הסכמים מחייבים להרבה מאוד שנים. בסופו של יום, מדובר בביזנס אבל בתוך הביזנס הזה יש גם בני אדם, שחקני כדורגל עם נפש ורצון לבחור. להתקדם ולא להיות כבולים למועדון או להסכם שקובע עבורם היכן ישחקו, מתי יעברו ואולי גם להשפיע על החוזה אותו יוכלו לקבל. המקרה של טוברוק וקני סייף מגלה כי הסיפור בין הצדדים הסתבך כאשר השחקן היה בן 16 ורצה להתנתק מהמועדון, ונמשך עד הקיץ הנוכחי, בו הוא כבול על ידי חוזה שנחתם ב-2010.

ככה זה התחיל. בקיץ שעבר פנה עורך הדין דן חי להנהלת הפועל ניר רמת השרון והציע לה להביא להתרשמות שחקן צעיר שלא מוצא את מקומו בכדורגל הישראלי. ברמת השרון שאלו אם מדובר בשחקן חופשי ונאמר להם שכן. כמה ימים לאחר מכן כבר החל סייף להתאמן בקבוצה. לאחר מספר שבועות הוחלט לצרפו, וסוכם על חוזה לשלוש שנים, במהלכן רמת השרון תחזיק ב-50 אחוז מהכרטיס ולשחקן תהיה אפשרות להשתחרר מהמועדון, אם הקבוצה תרד ליגה, תמורת כ-150 אלף שקל.

מספר ימים לפני החתימה, ברמת השרון קיבלו מכתב מבית"ר טוברוק בו נאמר להם כי "על פי פרסומים שונים, אנחנו מבינים כי קני סייף עתיד לחתום אצלכם. אנו מודיעים לכם כי לשחקן חוזה מחייב בטוברוק, וכל פעולה הקשורה להעברת השחקן צריכה להיעשות דרך המועדון".

ברמת השרון שוחחו גם עם נציגי השחקן. להבנתם, הדברים לא היו מדויקים, והם בכל זאת החתימו את סייף על החוזה. היו"ר דאז רפי יצחק, עורך דין במקצועו, לא רצה לקחת סיכון והכניס סעיף לפיו אם סייף אינו שחקן חופשי, כל סעיף השחרור והמספרים מתבטלים. בפועל, סייף השתייך לטוברוק כקבוצה בליגה נמוכה ויכול היה לעבור לקבוצה מליגה מקצוענית לו פנה לוועדה למעמד השחקן, אך משך התהליך עלול היה לעלות לו במקום ברמת השרון. אחרי שלא נקלט בשנה הקודמת בסכנין וקרית שמונה, סייף לא רצה לקחת את הסיכון הזה, אף שההערכה הייתה כי יזכה לשיחרור תמורת סכום שלא יעלה על 200 אלף שקל. בעקבות זאת, נחתם ההסכם המרובע בין הצדדים.

ההסכם הזה, כפי שהוא נחשף כאן בוואלה! ספורט, נותן לטוברוק 40 אחוז מכרטיסו של סייף, 25 אחוז לרמת השרון, 25 אחוז לשחקן ו-10 אחוזים נוספים לחברה, משמע עורך הדין דן חי שייצג את סייף. השחקן טען בבוררות כי נקרא באמצע האימון החוצה וחתם בלחץ על החוזה, בניגוד להסכמת אביו, אבל בפועל מדובר באדם בוגר שחתם על חוזה והוא מחייב אותו, כל עוד לא הופעל עליו לחץ בלתי סביר.

וכאן אנו מגיעים לבעייתיות. בסעיף 2 של המסמך נרשם כי אם במהלך שלוש שנות חוזהו של השחקן ברמת השרון תהיה הצעה למכירתו בסכום שלא יפחת ממיליון שקלים, יוכלו הצדדים לבצע את ההעברה. עד כאן הכול טוב ויפה, ואז אנו עוברים לסעיף 4, שגורם לטוברוק לנסות להשאירו בישראל לכל הדרך: "יודגש, כי במידה ותהיינה מספר הצעות מקבוצות שונות, אשר תרצנה את שירותיו של השחקן, תיבחר ההצעה הטובה ביותר, ובמידה של שיוויון בין ההצעות תינתן בידי טוברוק הזכות לבחור את ההצעה שתתקבל. זאת, בשים לב לתנאים המוצעים לשחקן, שלכל הפחות יהיו שווים להצעה הטובה ביותר מבין ההצעות הקיימות".

טוברוק הצליחה להכניס את הסעיף שעל הנייר מאפשר לה לבחור את ההצעה הטובה ביותר עבורה, אך פה טמונות שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא שעם כל הכבוד להצעה הטובה ביותר, במועדון לא יכולים להכריח שחקן לממש אותה, בדיוק כמו במקרה עומר דמארי שעבר לבסוף לאוסטריה וינה. לא ניתן להכריח שחקן בשום מקרה, לכן גם יעקב שחר ירד מידית מהשחקן ברגע שהבין את רצונותיו.

הבעיה השנייה והחשובה יותר באה לידי ביטוי במשפט "זאת בשים לב לתנאים המוצעים לשחקן". המשמעות היא שמעבר להצעה הכספית כדמי ההעברה, תיבחר גם ההצעה הטובה ביותר עבור השחקן. איזיקוביץ' הבהיר לבורר כי היו לו הצעות, אחת בסך שני מיליון שקלים ממכבי חיפה והשנייה ב-2.6 מיליון ממכבי נתניה. אף לא אחת מהשתיים הגיעה למצב בו הציעה חוזה לשחקן וניסתה להשוות אותו לסכומים המוצעים לו בגנט. יתרה מכך, "התנאים המוצעים לשחקן" הינם גם התנאים המקצועיים המוצעים. לפחות על הנייר, התנאים המוצעים בגנט ובבלגיה טובים יותר מאלה במכבי חיפה ומכבי נתניה ומאפשרים לשחקן גם בסיס התפתחות טוב וגדול יותר.

כאשר הבורר בני טמיר החליט לקבל הכרעה זמנית בתיק, הוא הודיע כי השחקן (משמע גנט) יפקיד כ-750 אלף שקל בנאמנות, עד שיוחלט על הסכום הסופי. באותו הרגע הציגה רמת השרון מייל מגנט, בו נחשף כי בקבוצה הציעו לשלם כ-210 אלף יורו עבור השחקן. בעקבות זאת, שונה הסכום ל-210 אלף יורו, כמיליון שקל.

נכון שהסכום הסופי עדיין פתוח והצדדים צריכים להציג מסמכים ועדויות, אך נראה שברגע שהשופט קבע את הסכום ואישר לסייף לעבור לגנט, הוא גם קיבל החלטה לא רשמית שהסכום לא יעבור את מיליון השקלים, כפי שהציעה גנט וגם על פי ההסכם המרובע. ברגע שסייף עובר לגנט אף אחד כבר לא יחזיר אותו.

איזיקוביץ', שהגיע עם סוללת עורכי דין לדיון, טען כי מדובר בסכום נמוך וכבר הוציא מאות אלפי שקלים עבור השחקן. מעבר להוצאות כשחקן טוברוק, איזיקוביץ' סיפר כי תמחר את סייף ב-800 אלף שקלים, רכש את עשרת האחוזים מדן חי (80 אלף) ועוד 180 אלף שקלים העביר לרמת השרון. אגב, על פי הסיכום רמת השרון אוחזת ב-25 אחוז מהכרטיס. כשמחשבים חלק זה מתוך 800 מגיעים ל-200 אלף שקלים שאמורים היו ללכת לקופתה.

מדוע בכלל רמת השרון נמצאת בכל הדיון הזה? שאלה טובה. רמת השרון הגיעה להגן על עצמה. עורך הדין יצחק חתם על ההסכם עם סייף כיו"ר המועדון, אך לבוררות הוא הגיע כעורך הדין של המועדון וייצג אותו. רמת השרון ידעה כי אם ההסכם המרובע יתבטל על ידי הבורר, היא תהיה מחוייבת להחזיר לטוברוק את 180 אלף השקלים, כסף שאין לה.

המדהים בכל הסיפור הוא שרמת השרון החתימה את סייף כשחקן חופשי והשביחה אותו. בסופו של יום, היא הגיעה להגן על 180 אלף השקלים שקיבלה תמורתו. מה שיותר מדהים הוא שאם ההסכם המרובע יתבטל, השחקן יוגדר כשייך לרמת השרון, יוכל להשתחרר ממנה תמורת 150 אלף שקלים, כאשר היא חשופה לתביעה מצד טוברוק, בנוסף ל-180 אלף השקלים שצריכה להחזיר.

סייף לא גדל בטוברוק. הוא החל במכבי חיפה, נדד לעונה במכבי נתניה ועד גיל 14 שיחק בהפועל חיפה. בין הגילאים 14-16 השחקן השתייך לטוברוק. כאשר ביקש לצאת למינכן 1860, התנתה טוברוק את השחרור בחתימה על מסמך המחייב אותו אליה במקרה שיחזור לארץ, ומכאן הסיפור התגלגל עד לקיץ הנוכחי.

ההסכם, שנחתם ביולי 2010 ומובא לפניכם, הוא פשוט העתק דומה של הקיץ האחרון. קני סייף יצא להתרשמות במינכן 1860 על חשבונו. אביו טען אז, כי על פי ההסכם טוברוק צריכה לממן את ההתרשמות, אך בטוברוק רצו לראות אותו במקום אחר וכבר אז שני הצדדים הגיעו להתדיינות משפטית. בכלל, בהסכם היו מעורבים גם האחים של סייף ששיחקו אז בטוברוק. במסגרת ההסכם, בסעיף 9 נכתב: "עם חתימתו של קני במינכן 1860 ישוחררו אחיו של קני מהמועדון ללא תמורה לכל מועדון שיחפוץ בשירותם בישראל".

בסעיף 6 של אותו הסכם נכתב כי אם סייף חוזר לישראל ולא חותם על חוזה מקצועני, הוא מחוייב לחזור אך ורק לנס טוברוק לשם שיווקו לליגת העל. זה הסעיף שכובל את סייף לטוברוק עד לקיץ הנוכחי. מדובר בסעיף מאוד בעייתי לשחקן צעיר, שאפשר היה להימנע ממנו, בדיוק כפי שיכול היה להימנע מההסכם המרובע עם רמת השרון, טוברוק ודן חי.

סייף עבר את ההתרשמות במינכן בהצלחה והוזמן להיות חלק מקבוצת הנוער של המועדון הגרמני. סייף היה אז בן 16.5. על פי התקנון, שחקן בישראל שטרם מלאו לו 17 יכול להודיע למועדונו על עזיבה והוועדה למעמד השחקן קובעת את מחירו, בהתאם למספר השנים שהושקעו בו ומעמדו המקצועי. סייף היה שנתיים בלבד בטוברוק וכבר אז יכול היה להשתחרר תמורת לא יותר מ-100 אלף שקל, אבל בדיוק כמו בקיץ האחרון, הלחץ עשה את שלו. טוברוק סירבה לאשר את העברת השחקן לגרמניה אם לא יחתום על הסכם המחייב אותה אליה, השחקן ואביו נלחצו וידעו שאם ימתינו ויילכו לוועדה למעמד השחקן, הזמן יכול להיות קריטי. הם התיישרו לפי הקו של המועדון הנתנייתי.

כל ההסכם הנ"ל ב-2010 וגם בקיץ הנוכחי נכתב באווירה שלילית ודי כפויה בין השחקן ואביו לטוברוק, שפשוט חששו כי לא ישוחרר. מידת האמון בין הצדדים נמוכה. טוברוק דורשת כי אם השחקן יעבור ממינכן למועדון מקצועני אחר ובעתיד למועדון ישראלי, היא תקבל את האחוזים שלה ודמי השבחה. לגיטימי. אבל מה שנראה קצת בעייתי לחוזה עם ילד בן 16, הוא שבכל שלב מצוין כי "קני מתחייב לחייב את המועדון הקולט לשלם את דמי ההשבחה לנס טוברוק. אם לא ישולם על ידי המועדון הקולט, יחויב הסכום להיות משולם על ידי קני עצמו לאחר רישומו".

טוברוק עושה עסקים. זכותה הלגיטימית. הכול חוקי, השאלה מתי זה מריח לא טוב. הרבה צעירים רוצים ומגיעים לטוברוק בגיל צעיר, גם בשל העובדה שאין למועדון קבוצת בוגרים מקצוענית וגם בזכות יכולות השיווק הגבוהות שלה בליגת העל. שחקנים חושבים על האינטרס שלהם ורואים את המעבר לטוברוק ככזה שיקדם אותם, ולכן אפשר להבין כיצד מגיעים לנקודה בה הדברים הופכים לביזנס נטו.

כאן עולה שאלה מוסרית. האם בטוברוק (כמו במספר מועדונים נוספים) מחויבים להבין איפה נמתח הקו ולנסות לעצור התקדמות של שחקנים שבכל מקרה המועדון ירוויח עליהם, במיוחד כאלה שמגיעים ככישרונות בגיל נערים ומשחקים שנתיים-שלוש עד הבוגרים? אחרי הכול, שחקן הוא לא רק מספר, הוא גם בן אדם. איזיקיביץ' אף שלח מכתב לראש אכ"א בנוגע לבקשת סייף לקיצור שירות, על מנת לעבור לגנט ובו ביקש למנוע זאת בטענה כי "קיצור שירות שכזה מהווה פגיעה אנושה לערכים עליהם מחנך המועדון". מותר לתהות: אם גנט הייתה מציעה לטוברוק מיליון יורו עבור השחקן, הפגיעה האנושה בערכים הייתה נותרת בעינה?

רפי יצחק, יו"ר רמת השרון בעבר והיום מייצג את המועדון כעורך הדין: "בסך הכול חשבנו גם על טובת הקבוצה וטובת השחקן. בשעה שנודע לנו כי השחקן אינו חופשי, על אף שהופקד הסכם בבקרה (שהופך בעייתי משפטית, היות והשחקן הצהיר כי הוא חופשי) נולד ההסכם המרובע. הליכה לוועדה למעמד השחקן הייתה לוקחת זמן וקני סייף לא היה משחק ברמת השרון. השכל הישר אמר לעשות את ההסכם המרובע שנערך על ידי עורך הדין של סייף והיה מקובל על שני הצדדים. זאת ועוד, הגדלנו לשחקן את השכר והוספנו גם נסיעות, כאשר בנספח המדובר מוזכר ההסכם המרובע שהיום נציגיו של קני טוענים לבטלותו".

פרג' סייף, אביו של קני סייף הגיב בשמו ואמר: "קני טס הלילה לגנט. הוא מתחיל פרק חדש בקריירה. אנחנו רק רוצים שהכל ייגמר והסיפור הזה יהיה מאחורינו".

תגובת בית"ר טוברוק באמצעות עורך הדין זאב ליאונד: טענות השחקן כנגד בית"ר טוברוק משוללות יסוד. מועדון בית"ר טוברוק הינו מועדון מוכר ובעל מוניטין, אשר השקיע וקידם שחקנים צעירים רבים להצלחה מקצועית בארץ ובחו"ל. כך גם נעשה עם השחקן קני סייף, אשר נשלח להתפתח בקבוצות שונות (בגרמניה, בהפועל חיפה ובקרית שמונה), ללא תמורה, ותוך נשיאה בעלויות.

בשנת 2013, לאחר שהשחקן חזר מהשאלה לקרית שמונה, הוא חתם על הסכם עם רמת השרון, תוך שהוא מציג עצמו כשחקן חופשי (מה שלא היה נכון). במטרה לאפשר את העברת השחקן לרמת השרון, הכין פרקליטו הקודם של השחקן הסכם מרובע, עליו חתמו גם רמת השרון ובית"ר טוברוק. ההסכם המרובע אפילו הפחית את חלקה של טוברוק בכרטיס השחקן מ-60% ל-40% בלבד, כפי שקבע הסכם קודם, הכל על מנת לאפשר את התקדמות השחקן.

בהסכם המרובע נקבע, בין היתר, כי השחקן והמועדונים יבחרו את ההצעה הטובה ביותר, ורק במקרה של שוויון בהצעות, בית"ר טוברוק תבחר את ההצעה שתתקבל, כאשר התנאים המוצעים לשחקן, לכל הפחות, יהיו שווים להצעה הטובה ביותר מבין ההצעות הקיימות.

השחקן חתם ברצון על ההסכם המרובע, עבר לשחק ברמת השרון, ואכן הצליח שם מקצועית, לשמחתה של בית"ר טוברוק.

משהסתיימה העונה, והגיעה העת לקיים התחייבויות, בחר השחקן, שעזב את פרקליטו הקודם, להעלות, בדיעבד, טענות בנוגע לתוקפו של ההסכם המרובע. כל זאת נעשה מתוך מטרה להפוך עצמו לשחקן חופשי, ולא לשתף בדמי ההעברה את בית"ר טוברוק, עבור פועלה רב השנים, ורמת השרון. מדובר לא רק בהפרת הסכם ברורה, אלא גם בכפיות טובה מצד השחקן.

בית"ר טוברוק השיגה לשחקן הצעות המאפשרות את מעבר השחקן לקבוצות בכירות, כמו מכבי חיפה ומכבי נתניה, אך השחקן שלל אותן מכל וכל, מבלי להציג הצעה אחרת טובה יותר, כקבוע בהסכם. התקשרויותיו עם גנט הוסתרו, לרבות שכרו.

השחקן, אשר עתר לשחרורו המידי, כנגד תשלום מצידו של 150 אלף ש"ח בלבד, חוייב, בשלב זה, על ידי הבורר, להפקיד סכום של כמיליון ש"ח, וזאת כתנאי לשחרורו, סכום שישמש להבטחת תשלומים שיגיעו לבית"ר טוברוק מהשחקן, או מקבוצת רמת השרון, בגין התביעות הכספיות, ככל שיזכו בבוררות. בנוסף, למרות נסיונותיו של השחקן להימנע מגילוי הפרטים על מכלול ההתקשרויות שלו עם קבוצת גנט, הבורר חייב את השחקן להעביר את החוזה שלו עם גנט, לעיונו.

אריק איזיקוביץ', המייסד והבעלים של מועדון בית"ר טוברוק, זוכה להערכה רבה על פועלו לקהילה בכלל ולשחקני המועדון ובני משפחותיהם בפרט, ואף קיבל את אות המתנדב של העיר נתניה. כל נסיון להציג מצג הפוך הינו כוזב לחלוטין, ואין לו כל קשר למציאות.

בית"ר טוברוק מאחלת הצלחה מקצועית לשחקן קני סייף בהמשך דרכו, כפי שעשתה עד היום, תוך שהיא עומדת על תביעותיה הכספיות. הסכמים יש לכבד".