אלפרדו די סטפנו הלך לעולמו

סיפורי אגדה: ארבעה סיפורים על אלפרדו די סטפנו

הגניבה של ריאל מברצלונה, החטיפה מהמלון בוונצואלה, ההחמצה הגדולה של המונדיאל והתסכול של האישה. אלפרדו די סטפנו - אגדה שהייתה באמת

מערכת וואלה! ספורט

"אלפרדו די סטפנו הוא ריאל מדריד, ריאל מדריד היא די סטפנו". כך אמר פעם החבר פרנץ פושקאש על האיש שהפך לאגדה עוד בחייו ויישאר אגדי ומיתולוגי גם במותו. "החץ הבלונדיני", מענקי הענף ומגדולי שחקני ריאל מדריד, הלך לעולמו בגיל 88 והשאיר מאחוריו, מלבד ההישגים הכבירים, השערים הרבים ואינספור התארים, גם סיפורים מרתקים. הנה כמה מהם.

אלפרדו די סטפנו הלך לעולמו בגיל 88

עולם הכדורגל מרכין ראש. רונאלדו: "איבדנו חצי מהדסימה"

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

לכתבה המלאה
לא הרפה מהכדור לרגע. אלפרדו די סטפנו (צילום: GettyImages, Terry Disney)

ההחתמה שלא הייתה

זה היה אחד מסיפורי הגניבה הגדולים בהיסטוריה: די סטפאנו, מהכדורגלנים הגדולים בתולדות המשחק, כבר חתם בברצלונה. הקטלאנים חגגו אז אליפות רביעית תוך שש שנים רוויות מתחים פוליטיים, בעוד ריאל מדריד ספרה 20 שנה ללא אליפות. די סטפנו כבר בחר לעזוב את ריבר פלייט לטובת ברצלונה, ופיפ"א אף אישרה את ההסכם, אך קבוצתו הקולומביאנית מיונריוס התעקשה שהזכויות על כרטיס השחקן נמצאות בידיה והחליטה לנהל מו"מ עם ריאל. סנטיאגו ברנבאו בכבודו ובעצמו התערב, שוחח עם כוכב המריבה ושכנע אותו להעדיף את הבלאנקוס, למרות שדי סטפנו עצמו כבר הופיע במשחקי ידידות במדי ברצלונה.

ההתאחדות הספרדית, עליה הופעלו לחצים כבדים מצד אנשיו של הגנרל פרנסיסו פרנקו, לא הכירה בעסקה בגלל ענייני ביורוקרטיה וכפשרה הוחלט שדי סטפנו ישחק שנתיים במדריד ושנתיים בברצלונה. הנהלת ברצלונה התנגדה להסכם עליו חתם נשיא המועדון מרטי קארטו, שנאלץ להתפטר בעקבות התנהלותו בפרשה. אנשי ההנהלה הזמנית של הבלאוגרנה ויתרו עליו באופן סופי, ומיד די סטפאנו חתם בשורות ריאל והפך לאחד הסמלים הגדולים בהיסטוריה שלה. במשחקו הראשון די סטפנו העניש את ברצלונה על החלטתה, כבש רביעייה וסידר לריאל 0:5 גדול בקלאסיקו. בעונתו הראשונה הוא הביא לריאל אליפות אחרי בצורת של 20 שנה ולמעשה קטע את ההגמוניה הקטלאנית ולטענת ריימונדו ספורטה, יד ימינו של פרנקו: "שינה את ההיסטוריה".

הכול יכול היה להיות אחרת, לו היה בוחר בברצלונה. אלפרדו די סטפנו במדי ריאל (צילום: AP)

פספוס המונדיאל

בניגוד לשלל התארים במדי ריאל מדריד, בזירה הבינלאומית המזל לא האיר פנים לדי סטפנו. כל הכוחות פעלו נגדו. פעם בגלל פוליטיקה, פעם בגלל החמצה ספורטיבית ופעם בגלל פציעה. הוא ייצג לא פחות משלוש נבחרות במהלך הקריירה שלו - ארגנטינה, קולומביה וספרד - אך מעולם לא שיחק בגביע העולם. עם ארגנטינה הוא זכה בקופה אמריקה ב-1947 וכבש שישה שערים בשישה משחקים; במדי קולומביה שיחק פעמיים בשני משחקים שלא הוכרו על ידי פיפ"א; ואת נבחרת ספרד ייצג 31 פעמים וכבש 23 שערים, אך שבעה מהם במשחקי מוקדמות והיתר במשחקי ידידות.

ההזדמנות הראשונה שלו לשחק במונדיאל הייתה בגיל 24. הוא השתייך אז לנבחרת ארגנטינה, אך זו בחרה להחרים את מונדיאל 1950 מפני שברזיל הועדפה על פניה כמארחת. גם ממונדיאל 1954 ארגנטינה נעדרה, ודי סטפנו שכבר הספיק לשחק גם בקולומביה עבד על השגת האזרחות הספרדית ועבר לייצג את לה רוחה. הוא לבש את מדי ספרד במוקדמות המונדיאל ב-1957, אך נבחרתו החדשה כשלה ולא עלתה לטורניר הגביע העולמי שנערך בחלוף שנה בשבדיה. למרות זאת, די סטפנו לא ויתר על החלום. גם בגיל 36, אחרי שזכה בחמישה גביעי אירופה, הוא המשיך לשחק עם ספרד במוקדמות והפעם סייע לה להעפיל למונדיאל 1962. הוא המריא עם חבריו לטורניר בצ'ילה, אבל לצערו סחב פציעה ולא יכול היה להופיע ולו לדקה אחת. הפספוס שלו היה הפספוס של העולם.

עד שכבר העפיל למונדיאל, הפציעה מנעה ממנו לשחק. אלפרדו די סטפנו, משמאל, במחנה של נבחרת ספרד עם פרנץ פושקאש, מימין (צילום: AP)

החטיפה בקראקס

השנה היא 1963. ריאל מדריד הגיעה להשתתף בטורניר ידידותי בקראקס, ונצואלה, יחד עם פורטו וסאו פאולו. מבחינת די סטפנו הארגנטינאי הייתה זו מעין חזרה מרגשת הביתה, לדרום אמריקה. ההתרגשות נמשכה עד לרגע בו ארבעה גברים חמושים פרצו לחדר המלון שלו, ב-24 באוגוסט, בבוקר שלפני המשחק השני בטורניר. אז הביקור הפך לסיוט.

אנשי ארגון קיצוני שרצו להביא למודעות את הקמפיין שלהם נגד השחיתות בוונצואלה, ניצלו את הביקור של כוכב הכדורגל המפורסם כדי לקדם את מטרותיהם. לכוחות הביטחון בוונצואלה לקח זמן להבין שארגון FALN לא מבקש כופר אלא רק רוצה פרסום והכרה. רעייתו של די סטפנו התחננה בפנייה פומבית לחוטפים שישחררו את בעלה, ורבים חשבו שהוא ישוחרר באצטדיון כדי ליצור את האפקט המתבקש מול הקהל הגדול, אבל זה לא קרה בערב המשחק.

יומיים לאחר מכן, ללא שריטה אחת על גופו, שוחרר די סטפנו ונדרש מיד להתייצב בפני התקשורת. אז, עם סיגריה ביד, סיפר כי מנהיג החוטפים התנצל מאות פעמים על אי הנוחות ואילו הוא עצמו רק דאג למשפחתו. באוטוביוגרפיה שלו שחזר את די סטפנו את רגעי האימה: "כיסו לי את העיניים כשהעבירו אותי מהמלון והשאירו אותי נעול בחדר. הייתי בטוח שיהרגו אותי, אבל כשהבנתי שלא יפגעו בי נרגעתי. שיחקתי עם החוטפים שחמט, דומינו וקלפים. הם היו ג'נטלמנים".

מנהיג החוטפים, אדם בשם מקסימו קנאלס, הסביר לימים: "חטפנו אותו בגלל התהילה שלו כשחקן ריאל מדריד שיכול לעזור לנו להשיג את מטרתנו. הקבוצה שלו הגיעה למשחק ידידות ואנחנו, למרבה הצער, שלפנו לו כרטיס אדום והוצאנו אותו כבר ב-6:00 בבוקר". ב-2005 סיפור החטיפה הפך לסרט, כאשר בפרימיירה נרשם איחוד ביזארי בין די סטפנו לאחד החוטפים.

אחרי החטיפה ב-1963, עם הסיגריה ביד. אלפרדו די סטפנו בקראקס (צילום: AP)

הסבל של האישה

אחרי הפרישה עשה די סטפנו את המעבר הטבעי והחל לעמוד על הקווים. הוא החל לעבוד באלצ'ה ואז חזר לארגנטינה, כדי להוביל לזכייה באליפות ובגביע ב-1969 דווקא את בוקה ג'וניורס, היריבה המרה של קבוצת נעוריו ריבר פלייט. די סטפנו חזר לספרד כדי לזכות באליפות עם ולנסיה, הוביל אותה גם להנפת גביע המחזיקות ב-1980 ואז סגר מעגל בריאל מדריד, אך חווה עונה מלאת כמעטים ב-1982/3. ריאל סיימה כסגנית האלופה, הפסידה בגמר הגביע, נוצחה גם בגמר גביע הליגה, איבדה את הסופרקופה והפסידה גם בגמר גביע המחזיקות. 0 מ-5.

שרה, רעייתו של די סטפנו שהלכה לעולמה לאחר שסבלה ממחלת האלצהיימר, לא אהבה את הקריירה השנייה של בעלה. "מאוד שמחתי כשהוא היה שחקן, אבל מאמן... ממש לא", הודתה בעבר. "אהבתי מאוד כדורגל, אבל אחרי שראיתי את אלפרדו מאמן התחלתי לאהוב פחות. אנשים העליבו אותו וקיללו את המשפחה כולה. כשהניצחון כל כך קשה, זה לא שווה". ב-2005, לאחר שאשתו שרה מתה, עבר די סטפנו את התקף הלב הראשון שלו. ב-2014, שנתיים אחרי מות בתו נאנט נורמה, די סטפנו עבר התקף לב נוסף. הפעם "החץ הבלונדיני" כבר לא שרד.

האישה אהבה את הקריירה כשחקן, אבל לא כמאמן. אלפרדו די סטפנו (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully